אין כניסה למכוניות: שכונה חדשה בהולנד תשאיר את כלי הרכב בחוץ

היציאה ממשבר הקורונה החזירה אותנו אל הרכב הפרטי: אותו אמצעי תחבורה שרבים מאיתנו לא יכולים היו לדמיין את חיינו בלעדיו, ושבחודשים האחרונים בעיקר צבר אבק. הבעיה היא שלצד החופש שהשימוש ברכב פרטי טומן בחובו, הוא מביא איתו גם בעיות אחרות, שאליהן לא התגעגענו בכלל: פקקים, זיהום אוויר, פליטות גזי חממה והצורך התמידי לחפש חניה.

מגרעותיו של הרכב הפרטי מובילים לניסיונות להפחתת השימוש בו. לאחרונה הודיעה עיריית תל אביב-יפו, ש-11 מקטעי רחובות מסחריים ברחבי העיר יוסבו למדרחובים. גם עיריית ירושלים הודיעה שעם פתיחת בתי הקפה והמסעדות לציבור, 13 רחובות מרכזיים יהפכו בשעות הערב למדרחובים, לפחות עד סוף הקיץ.

במקומות אחרים בעולם לוקחים את העניין צעד אחד נוסף קדימה. בהולנד בונים שכונה שלמה שמכוניות לא יורשו להיכנס אליה כלל, ושכל התנועה בה וממנה תיעשה ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית.

ארבעה כבישים ללא מוצא

מרוודה (Merwede), השכונה החדשה ונטולת המכוניות, נבנית באוּטרכט, העיר הרביעית בגודלה בהולנד. היא תשתרע על פני 240 דונם בלב העיר, בין שתי תעלות מים גדולות. נכון להיום, מרוודה היא עדיין מתחם משרדים גדול, וההסבה לשכונת מגורים אמורה להסתיים עד 2024. כשהיא תאוכלס, יהיו כאן 6,000 דירות עם כ-12 אלף תושבים. מלבד דירות מגורים, יוקמו בשכונה שני בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון, שני מרכזים רפואיים, מרכז ספורט, חנויות ובתי עסק שונים.

זהו אזור משרדי שיעבור הסבה למגורים(images by MEI architects)

מי התעלה יקררו את המתקן הגדול שיוקם בשכונה למטרת חיסכון אנרגטי, ובתוך המתחם תיאסר הנסיעה(images by BURA urbanism and OKRA)

מיקום השכונה באוטרכט. זו אחת הערים הטובות בעולם בתחבורה ציבורית והמובילות ברכיבה על אופניים(images by BURA urbanism)

בפאתי השכונה יהיו חניונים תת-קרקעיים יקרים במכוון, ללא אפשרות לשכור מקום קבוע(images by BURA urbanism and OKRA)

אל השכונה יובילו שבילי אופניים וקווי רכבת קלה, ושירותים כמו איסוף אשפה ומשלוחי קניות יתבצעו באמצעות כלי רכב חשמליים קטנים. כניסת מכוניות לשכונה תוגבל לארבעה כבישים ללא מוצא שאורכם יעמוד על 60 מטר בלבד, ושיאפשרו גישה לשולי השכונה למטרות לוגיסטיות ולא יותר מכך.

בעיבורי השכונה ייבנו חניונים תת-קרקעיים, שבהם יהיו 1,800 מקומות חניה לתושבי השכונה כולה, כולל מקום ייעודי ל-300 מכוניות שיתופיות. תעריף החניה הזמני בחניונים יהיה גבוה במכוון, ולא תינתן האפשרות לשכור מקום חניה קבוע. מעבר לחניונים מצומצמים אלה, לא יוגדרו מקומות חניה נוספים בשכונה, וגם לא ברדיוס של שלושה קילומטרים ממנה.

ויהיו עוד דגשים סביבתיים במרוודה, מלבד הגבלת המכוניות: מתקן תת-קרקעי לאגירת אנרגיית חום, שיהיה הגדול ביותר מסוגו בהולנד, יקורר על ידי מי תעלת מרוודה הסמוכה ויאפשר חיסכון באנרגיה. כמו כן, גגות הבניינים יכוסו בצמחייה ובפאנלים סולאריים, ששטחם הכולל יעמוד על 30 דונם.

יש כבר בגרמניה

"העובדה שמדובר באזור ללא מכוניות מאפשרת לנו לעצב את המרחב בלי שנהיה כפופים למגבלותיו של הרכב הפרטי", הסביר מרקו ברוקמן, אדריכל השכונה, כשהציג את המיזם. "כך אפשר להתמקד בדברים שהם הכרחיים באזור צפוף: איכות המרחב הציבורי, שטחים ירוקים, מגוון ביולוגי, התאמה של המרחב לאקלים ויצירת מקומות מפגש לאינטראקציות חברתיות".

לדברי ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני ושותף בחברת פלאנט לתכנון עירוני ותחבורתי, רוב האנשים היו מעדיפים ללכת ברגל או לרכב על אופניים ולא לנסוע במכונית, אילו המרחב היה מעוצב באופן שמאפשר זאת. "כשהמרחב הציבורי כולו מוקדש לרכב הוא נהיה לא נעים ולא נוח: אחוז משמעותי ממנו מוקדש לנסיעה ולחניה, וקשה יותר שלא לנהוג בו, כי הוא מכוון להתנהלות עם מכונית", הוא טוען.

סרטון קצר על הפרויקט:

מרוודה לא תהיה אזור המגורים הראשון שמתאפיין במגבלות כבדות על השימוש במכוניות. הדוגמה הבולטת ביותר למקום כזה היא רובע וובאן (Vauban) בעיר הגרמנית פרייבורג. ברובע, שבו חיים 5,000 בני אדם, כמעט ולא נעשה שימוש במכוניות זה 20 שנה ויותר. מהירות הנסיעה המרבית המותרת ברובע עומדת על 30 קמ"ש ברחוב הראשי ו-5 קמ"ש ברחובות המגורים. הרחובות נשלטים על ידי הולכי רגל ורוכבי אופניים, ואין למצוא בהם חניה כלל. תושבים שבוחרים להחזיק רכב פרטי נדרשים לשלם סכום לא מבוטל תמורת מקום חניה בחניון בשולי הרובע.

"המרחב הציבורי באזורים כאלה שקט יותר ומאוד נעים", אומר לרמן. "כך גם נוצרים מרחבים, שילדים וקשישים הרבה יותר עצמאיים בהם". לדבריו, לאזורים אלה יש ביקוש גבוה, שמתבטא במחירי הנדל"ן. "וובאן יקרה יותר ב-10% מרובעים מקבילים שנבנו באותה תקופה. זה מובן - אם הייתי צריך לעבור דירה ויכולתי לגור איפה שאני רוצה, כנראה שהייתי עובר לאזור כזה".

כשהישראלים ישתחררו מהאוטו

האם גם אזרחי ישראל יסכימו לוותר על הרכב הפרטי לטובת איכות החיים והסביבה? "אני חושב שהישראלים כבר מוכנים לזה", סבור לרמן. "יש בישראל מיזמי בנייה רבים במקומות שפחות נוח להשתמש בהם במכונית, והנדל"ן בהם יקר יותר מאשר במקומות שמחייבים רכב פרטי. ישראלים רבים מעדיפים כבר היום שלא להחזיק שני כלי רכב כשהדבר מתאפשר להם, ויש גם טרנד של עלייה בשימוש בכלי רכב חשמליים, למרות מיעוט התשתיות עבורם".

הוא צופה ש"בעתיד לא תהיה ברירה אלא לתכנן אזורים שיהיו תלויים פחות ברכב הפרטי. היום אי אפשר לייצר יותר מכמות מסוימת של דירות, בעיקר כי צריך שטחי חניה לכל דירה. אם נרצה בעתיד לספוג עוד סדר גודל של 2 מיליון איש בגוש דן, מדיניות התכנון תצטרך להשתנות".

הבעיה היא שכדי להיפרד מהרכב הפרטי, צריך חלופות של תחבורה ציבורית טובה, בעיקר רכבות קלות ותחתיות. "בעשר השנים הקרובות כבר ייבנו בגוש דן תשתיות מסילה משמעותיות שיוכלו לאפשר התקדמות לכיוון כזה", מאמין לרמן. "תהליכים תכנוניים לוקחים זמן, אז צריך להתחיל לתכנן שכונות ללא מכוניות בישראל כבר עכשיו, כדי שבבוא היום זה יקרה".

• הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
  

וגם זה בעיר אוטרכט: חניון האופניים הגדול ביותר בעולם. לחצו על התצלום