מעצבת האופנה חנה בן סימון מבני ברק: "אני מרגישה כמו בת ערובה"

היא תכננה לפרוץ בשבוע האופנה בתל אביב, אך אז הגיעה הקורונה שסימנה את עיר מגוריה כסכנה: "הקיצוניים הם אלה שהפרו את ההנחיות. אנחנו חרדים מודרניים"

איתי יעקב

|

16.06.20 | 09:02

חנה בן סימון. "אני חרדית גאה, אבל באיזשהו שלב הרגשתי רצון לפנות לקהל הרחב, תוך שמירה על אופנה צנועה" (צילום: שי פרנקו)
חנה בן סימון. "אני חרדית גאה, אבל באיזשהו שלב הרגשתי רצון לפנות לקהל הרחב, תוך שמירה על אופנה צנועה" (צילום: שי פרנקו)
"לא היו לי שאיפות להיות קרייריסטית, נהייתי כזו במקרה. הייתי אם צעירה ורציתי להיות עם הילדה". הקולקציה של CB פאשן (צילום: שרה מרציאנו)
"לא היו לי שאיפות להיות קרייריסטית, נהייתי כזו במקרה. הייתי אם צעירה ורציתי להיות עם הילדה". הקולקציה של CB פאשן (צילום: שרה מרציאנו)
"פחדתי מאוד כשהקורונה התפרצה. הרגיש כאילו בני ברק בערה". התצוגה שנערכה ללא קהל (צילום: גיל חיון)
"פחדתי מאוד כשהקורונה התפרצה. הרגיש כאילו בני ברק בערה". התצוגה שנערכה ללא קהל (צילום: גיל חיון)
"כמו אחות או רופאה שנעדרת מקידוש של שבת כי היא מצילה חיים – אופנה זו השליחות שלי" (צילום: שרה מרציאנו)
"כמו אחות או רופאה שנעדרת מקידוש של שבת כי היא מצילה חיים – אופנה זו השליחות שלי" (צילום: שרה מרציאנו)

מאז תחילת השנה התמודדה מעצבת האופנה חנה בן סימון מבני ברק עם גזרה משמיים: נגיף הקורונה שיתק את המפעלים שבהם היא מייצרת בסין ומאז היא יצאה למסע חיפושים. בנוסף לייצור בישראל, היא החלה לייצר בטורקיה, אליה נסעה בתחילת חודש פברואר לטובת ייצור בגדים למותג CB פאשן בעיצובה, שאותו תכננה להציג לראשונה על המסלול בשבוע האופנה שבוטל.

 

במרוץ הזמן נגד הנגיף, בן סימון הוכנעה. זה האחרון הגיע לבסוף עד בני ברק, שהיתה לאחת הערים שעמדו במרכז ההתפרצות של הקורונה בישראל ויחד עם חלק מהשכונות בירושלים, תושביה נדרשו לסגר מלא שהקרין על הדימוי של העיר החרדית.

 

"פחדתי מאוד כשהקורונה התפרצה. היה יום אחד שלא רציתי לצאת מהבית לעבודה. מה מעניין אותי עכשיו להגיע לעבודה כשהקורונה משתוללת בחוץ. פחדתי על החיים שלי", היא מספרת השבוע, "הרגיש כאילו בני ברק בערה. אנשים מחוץ לעיר התקשרו לשאול אותי אם הכל בסדר. מבחוץ זה נראה כמו ווהאן בסין".

 

הרגשת שעשו עוול לתושבי בני ברק בתקשורת?

"אני מרגישה שכן. הייתי מעלה לפעמים סטורי שגרתי, ואנשים אמרו לי: 'מה, זה מבני ברק? חשבנו שכולם ברחובות'. מהחלון שלי ראיתי את כל המתפללים במרפסות, כשכולם חשבו שאצלנו מתפללים בבתי כנסת שהיו בכלל סגורים. צריך לזכור שבני ברק זאת עיר גדולה. לבוא ולומר שכולם לא שמרו על ההנחיות? זה לא נכון. יש בבני ברק קבוצה של קיצוניים שעשו בעיות, והקיצוניים האלה הם אלה שהפרו את ההנחיות, אבל רוב התושבים שמרו על ההנחיות. עם זאת, אני חושבת שלא ידעו בזמן אמת על חומרת הקורונה. לי יש אינטרנט אז אני חשופה, אבל בציבור אחר, שמרני יותר, לא היו חשופים לזה. לדעתי זה מה שגרם לכך שהם איבדו זמן. בפורים אנחנו כבר שמרנו על ריחוק חברתי. אבל אנחנו חרדים מודרניים".

 

"בני ברק עדיין נתפשת כמקום שחור. אני מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום. כל התקופה הזאת היתה סוג של צונאמי ועכשיו אנחנו לומדים את ההריסות שנשארו". חנה בן סימון (צילום: שי פרנקו)
    "בני ברק עדיין נתפשת כמקום שחור. אני מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום. כל התקופה הזאת היתה סוג של צונאמי ועכשיו אנחנו לומדים את ההריסות שנשארו". חנה בן סימון(צילום: שי פרנקו)

     

    בתור מעצבת שרוצה לפנות למגזר הכללי, היה פחד שהיחס כיום לתושבי בני ברק יפגע בך?

    "זה פגע בנו. אני חברה בקבוצה של 200 נשות עסקים מבני ברק, וכולן אומרות פה אחד שהרבה לקוחות מחוץ לעיר – כמובן שאחוז החילוניות יותר נמוך, אבל יש את אלה שבאות לבני ברק לקנות בגד צנוע – לא מגיעות עד היום. בני ברק עדיין נתפשת כמקום שחור. אני מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום. כל התקופה הזאת היתה סוג של צונאמי ועכשיו אנחנו לומדים את ההריסות שנשארו. הרגשתי שהכל סוגר עליי מכל מקום. לא האמנו שהחנויות ייסגרו. חזרנו לעבוד, אבל בכל מחלקה יש עדיין את הריסות הקורונה. אנחנו בשגרה, אבל זה לא אותו הדבר. יש בעיות מאחורי הקלעים: עובדים שהוצאו לחל"ת, תהליכי ייצור שהתעכבו, סחורות שתקועות בסין. אני מרגישה כמו בת ערובה. אלו הריסות שייקח זמן לשקם. נכון שאנחנו בשגרה ויש לקוחות – אבל היסודות שבנינו במשך שנים מתנדנדים לנו מדי יום".

     

    במהלך הסגר הלקוחות קנו אונליין?

    "היתה גדילה משמעותית בקניות אונליין וזה היה גלגל הצלה עבורנו".

     

    "הרבה נשים בעולם מתלבשות צנוע"

    תצוגת האופנה של בן סימון בשבוע האופנה בתל אביב היתה אמורה להיות רגע שיא בקריירה שלה. לבסוף, כמו רבים אחרים, היא הסתפקה בצילום הקולקציה באופן דיגיטלי. הווידאו והתמונות יתפרסמו בהמשך בעמוד האינסטגרם שלה ובערוץ האופנה בטלוויזיה. מבין כל המעצבים שלקחו חלק באירוע – בן סימון היתה מהמוכרות פחות בלוח התצוגות, בעוד במגזר החרדי היא נחשבת לאחת המעצבות הבולטות עם ארבע חנויות בריכוזים חרדיים בבני ברק, ירושלים ואשדוד. המעצבת בת ה-35 היא לא החרדית הראשונה שהציגה בשבוע האופנה, קדמה לה מעצבת שמלות הערב והכלה חנה מרילוס לפני שלוש שנים. עם זאת, בעוד מרילוס הציגה שמלות ערב עמוסות בד, בן סימון מציעה קז'ואל להמונים עם עיצובים נגישים שיקבלו, לדבריה, שדרוג לטובת המסלול.

     

    "אני מאמינה שעם הגדילה אהיה יותר עסקית, אבל לא אקח את הערכים שלי ואזרוק אותם לפח. אם יהיו ללקוחות צרכים אחרים, אבדוק אם מותר לי הלכתית". CB פאשן (צילום: שרה מרציאנו)
      "אני מאמינה שעם הגדילה אהיה יותר עסקית, אבל לא אקח את הערכים שלי ואזרוק אותם לפח. אם יהיו ללקוחות צרכים אחרים, אבדוק אם מותר לי הלכתית". CB פאשן(צילום: שרה מרציאנו)

       

      כמי שסללה את דרכה בשבע השנים האחרונות במגזר החרדי – תחילה כמעצבת במכירות ביתיות ובחמש השנים האחרונות כבעלת חנויות – התצוגה בשבוע האופנה היתה מהלך שמטרתו לקבל הכרה בקרב הציבור החילוני. "אני חרדית גאה, אבל באיזשהו שלב הרגשתי רצון לפנות לקהל הרחב, תוך שמירה על אופנה צנועה".

       

      החנויות שלך ממוקמות באזורים חרדיים – רחוב רבי עקיבא בבני ברק, שכונת גאולה בירושלים. האם את מתכננת לפתוח חנויות בשכונות חילוניות?

      "אם נצטרך – נפתח. כרגע אני יכולה למכור בכל מקום בעולם דרך חנות האונליין. הרבה נשים בעולם מתלבשות צנוע, כך שהן יתחברו לקו שלי".

       

      אני מניח שללקוחות לא-דתיות יהיו צרכים אחרים.

      "זאת שאלה הרת גורל. אני מאמינה שעם הגדילה אהיה יותר עסקית, אבל לא אקח את הערכים שלי ואזרוק אותם לפח. אם יהיו ללקוחות צרכים אחרים, אבדוק אם מותר לי הלכתית. אולי זה יהיה תחת שם אחר. אני לא סוגרת לעצמי דלת, להפך, אני עולה מדרגה אחרי מדרגה ואני רוצה להגיע רחוק. שום דבר לא יעצור אותי חוץ מהגורל".

       

      בסביבתך אומרים שאת חולמת להיות לא פחות גדולה מזארה.

      "יש מישהו שלא רוצה להיות זארה? אני לא רוצה להיות עסק קטן ובוטיקי. החלום שלי זה קבוצת מותגים שכל אחד מהם יענה על צורך אחר עם אלפי חנויות בכל העולם".

       

       

      "אני לא מנהלת את בעלי. אנחנו שותפים"

      היא נולדה וגדלה בבני ברק לזוג חוזרים בתשובה. אופנה תמיד היתה חלק מסדר היום שלה. בגיל 20, כאם צעירה, הלכה ללמוד תדמיתנות ודיגום חופשי לשמלות כלה וערב בקורסי חוץ של שנקר והחלה לעבוד בתחום. לפני כשבע שנים הבינה שהיא יכולה להפוך משכירה לעצמאית, לאחר שחצאית עיפרון שעיצבה זכתה להתלהבות בקרב חברותיה.

       

      "קיבלתי מתנה מהקב"ה. לא הייתי צריכה להתאמץ כדי להגיע למקום הזה", היא אומרת במשרד שלה, "לא היו לי שאיפות להיות קרייריסטית, נהייתי כזו במקרה. הייתי אם צעירה ורציתי להיות עם הילדה. התחלתי מתיקון חצאיות של חברות – פותחת את המכפלת של חצאיות שנקנו בזארה ומאריכה אותן בחמישה סנטימטרים נוספים. אחר כך ייצרתי בעצמי ועשיתי מכירות ביתיות, עד שהבית הפך לעסק ונשאבתי לזה".

       

      "אני חושבת שלא ידעו בזמן אמת על חומרת הקורונה. לי יש אינטרנט אז אני חשופה, אבל בציבור אחר, שמרני יותר, לא היו חשופים לזה" (צילום: שרה מרציאנו)
        "אני חושבת שלא ידעו בזמן אמת על חומרת הקורונה. לי יש אינטרנט אז אני חשופה, אבל בציבור אחר, שמרני יותר, לא היו חשופים לזה"(צילום: שרה מרציאנו)

         

        כשהיא מדברת על הבית שהפך לעסק, היא מתכוונת לכך שבתקופה האחרונה הצטרף אליה גם בעלה אביעד – פעם אברך ומורה, כיום מנהל איתה את המותג. "אני לא מנהלת את בעלי. אנחנו שותפים", היא אומרת. יחד הם גם מגדלים את שלוש בנותיהם. "יש לי הרבה ייסורי מצפון על כך שאני עובדת שעות ארוכות, אבל בסופו של דבר, חשוב לי לתת לבנות יותר איכות ופחות כמות. לא באמת בחרתי להיות מעצבת אופנה".

         

        את בוחרת בזה מדי בוקר.

        "נכון, אבל כמו אחות או רופאה שנעדרת מקידוש של שבת כי היא מצילה חיים – אופנה זו השליחות שלי", היא אומרת וחוזרת על המילה שליחות פעם אחר פעם. "אני מקבלת חיזוקים מבעלי והילדות, וברגע שאני מרגישה טוב עם עצמי, כל הבית מרגיש טוב".

         

        נשים חרדיות רבות רוצות שהבעל יהיה תלמיד חכם.

        "בעלי יצא לעבוד כמורה במשך תשע שנים, וכיום הוא איתי בעסק כי אני זקוקה לעזרה. אני תורמת לכולל ומחזיקה שני אברכים כתרומה. זאת זכות עבורי".

         

        "אני לא רוצה להיות עסק קטן ובוטיקי. החלום שלי זה קבוצת מותגים שכל אחד מהם יענה על צורך אחר עם אלפי חנויות בכל העולם" (צילום: שרה מרציאנו)
          "אני לא רוצה להיות עסק קטן ובוטיקי. החלום שלי זה קבוצת מותגים שכל אחד מהם יענה על צורך אחר עם אלפי חנויות בכל העולם"(צילום: שרה מרציאנו)

           

          את הסגנון של המותג אפשר להגדיר כגיור טרנדים. כלומר, בן סימון לוקחת מגמות אופנה בינלאומיות ומעניקה להן פרשנות צנועה, כמו חצאיות ג'ינס עם דוגמה מנומרת היורדת מקו החגורה עד הכיסים, חצאיות משובצות עם רצועות עור צידיות אשר מסתיימות לאחר קו הברכיים, וחולצות פאייטים צבעוניות עם מינימום מחשוף ומקסימום בד. היא שומרת גם על טווח מחירים נוח, שמביא איתו איכות בדים ותפירה סבירה.

           

          "בני ברק היתה שחורה עד שהגעתי. אני הבאתי את הצבעוניות לרחוב החרדי", היא מצהירה, "לא היתה חנות ברבי עקיבא שלא ביקשה בגדים ממני".

           

          את חלק ממגמה של מעצבות אופנה מודרניות יותר שפועלות זו לצד זו בשנים האחרונות. מה השתנה ברחוב החרדי?

          "אני מרגישה שבעשור האחרון צעירים בחברה החרדית נהיו יותר פתוחים ומודרניים. זה לא שהציבור השתנה. יש זרמים מגוונים בחברה – יש אנשים שאין להם אינטרנט וטלוויזיה בבית, לעומת אנשים שיש להם אינסטגרם פעיל. הלקוחה החרדית היא לקוחה מעודכנת אופנתית וכוח כלכלי חזק, כי היא קונה הרבה לחגים, חתונות, אירועים".

           

          עד כמה את מקפידה על כללי הצניעות?

          "אני פונה לכל הזרמים: יש אצלי חצאיות ושמלות באורך הברכיים וגם 20-10 סנטימטרים מתחת לברך, כך שזה מאפשר ללקוחה ליהנות מהעיצוב שלי על פי רמת צניעות".

           

          זה לא פתח לביקורת?

          "ביקורת יש בכל מקום. גם מהחברה החילונית כלפי חרדים וגם בין חרדים לעצמם. צריך לדעת את המינון של זה. היום אפשר לראות בציבור החרדי יותר פתיחות, כמו בכל המגזרים".

           

             

            ואיך נראים הקמפיינים החדשים שצולמו בבתים של מעצבי אופנה?

            בתי האופנה: המעצבים הישראלים נכנסים הקיץ לתוך המרחב הביתי. לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: דור שרון)
            בתי האופנה: המעצבים הישראלים נכנסים הקיץ לתוך המרחב הביתי. לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: דור שרון)

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד