דרי שכטר ידעה בדיוק מה היא רוצה: דירה בעלת אופי יפואי אותנטי, עם תקרה גבוהה, מרצפות מצוירות וחצר. שכטר, סמנכ"לית קריאייטיב ועיצוב בחברת ''מיינדספייס'' (מהראשונות שהציעו משרדים מעוצבים ושיתופיים להשכרה לטווח קצר), חיפשה במשך שנתיים וחצי, עד שמצאה את דירת חלומותיה. "כשהתוודעתי לאווירה המיוחדת של רחוב רבי חנינא", היא מספרת, ''הבנתי שפה אני רוצה לגור והתמקדתי בו".
רבי חנינא נמצא בצפון יפו, בין רחוב יפת ממערב ויהודה מרגוזה ממזרח, סמוך לשוק הפשפשים. הוא נחשב לאחד הרחובות היפים והיקרים ביפו, ולמבשר הג'נטריפיקציה באזור. מי שאחראים במידה רבה לתהליך ההתחדשות ולאופיו הייחודי הם ''קיסלוב-קיי אדריכלים''. בעלי המשרד, שהם גם בני משפחה אחת, הגיעו לכאן באמצע שנות ה-80, כאשר חיפשו לעצמם דיור במחיר שפוי מחוץ למרכז ת''א. הרחוב היה אז במצב ירוד, עם בניינים מתפוררים בני קומה או שתיים, ששימשו ברובם כמחסנים.
קיסלוב-קיי השכילו לראות מבעד לחורבות ולהזנחה ולהציג חזון. הם הקימו קבוצת רכישה של 15 משפחות והחלו במה שהפך לתהליך התחדשות עירונית בן יותר מעשרים שנה (1994-2018), שכלל שיקום מבנים קיימים, תוספות בנייה והקמת מבנים חדשים על מגרשים פנויים, לצד תכנון ופיתוח השטחים הציבוריים ברחוב.
מאחת יצאו ארבע (קומות)
שכטר קנתה דירה בת 85 מטרים רבועים, בקומה השנייה של בניין בן 14 שנה. קומת המסד שלו, הבנויה מאבן, היא מקורית, ומאכלסת היום חנות ומאפייה. מעליה תכננו קיסלוב-קיי שלוש קומות מגורים חדשות.
הדירה תוכננה בצורת האות ח', שמקיפה מעין פטיו רחב ידיים, פתוח לשמיים. יש לה שלושה כיווני אוויר בחזיתות הפונות לשלושה רחובות שונים, ושתי מרפסות קטנות, בנוסף למרפסת גדולה - מעין פטיו התחום בשלושה צדדים ופתוח אל הרחוב ואל השמיים.
בזמן הרכישה היתה שכטר רווקה, אבל מהאדריכל שבחרה לשיפוץ, יונתן קנטי, היא ביקשה לתכנן דירה שתתאים גם למשפחה צעירה. היום היא מתגוררת כאן עם בן זוגה. "הבית היה יחסית חדש ובמצב טוב, אבל מותאם לדייר הקודם", מספר קנטי. "מלבד הוספה של חדר שינה באזור הפרטי לא עשינו שינויים נרחבים במיקום החדרים, אלה בעיקר בעיצוב שלהם. נקודת המוצא שלנו לעיצוב ולבחירת החומרים היתה בית שמתאים לשכונה ומרגיש כאילו נמצא פה כבר הרבה זמן". הבסיס, לשמחתם, כבר היה נתון. לא עוד בניין דירות משוכפל, אלא מבנה שניכרת בו המחשבה האדריכלית על איכות חייהם של דייריו ועל הקשר בינו לבין הסביבה.
פינג פונג
הסלון רחב ידיים ופונה אל הפטיו ואל מרפסת קטנה שתלויה מעל הרחוב. מעבר רחב מחבר בין הסלון לחלק הפרטי של הבית. לאורכו נמצא המטבח, ומקבילות אליו שלוש ויטרינות יציאה נוספות אל הפטיו/מרפסת. בחלק הפרטי תוכננו שני חדרי שינה, ממ"ד ללא חלון משמש כחדר ארונות, ובקצה הדירה מקובצים חדר רחצה, שירותי אורחים וארון כביסה.
קנטי ושכטר עבדו על הפרויקט בצמוד זה לזו: הוא על התכנון, הפרקטיקה והחיבורים בין האלמנטים, היא על הבחירות העיצוביות והאווירה. "היה בינינו סוג של פינג פונג ואני בעצם ערכתי את החלומות שלה", מסביר האדריכל.
היו גם חילוקי דעות: שכטר התעקשה להוסיף קורות עץ לתקרת הסלון, כהמשך לקורות הבנויות במרפסת. קנטי התנגד בטענה שאין להן תפקיד אדריכלי או הנדסי, ולכן הן דקורציה מיותרת. הוא לא הצליח לשכנע אותה, ועכשיו הוא מעיד שהוא חי איתן בשלום. המחלוקת השנייה נסבה סביב דלתות החדרים. קנטי תכנן דלתות שמתנשאות לגובה 2.5 מטרים ותואמות בפרופורציות שלהן את התקרה הגבוהה (3.1 מטרים). אך שכטר ביקשה להשתמש בדלתות של ארון בגדים עתיק, שמצאה בשוק הפשפשים בחיפה. לבסוף הוחלט שנגר אמן ישחזר את הדוגמה העתיקה על גבי דלתות לבנות חדשות, ושני הצדדים באו על סיפוקם.
על מרצפות הטרקוטה המשושות הסכימו שניהם כנקודת פתיחה חומרית. "ברגע שבחרנו את הרצפה כל שאר הבחירות היו הרבה יותר קלות", מספרת שכטר. "היה לנו ברור שמאחר שהרצפה כל כך חמה ודומיננטית, שאר האלמנטים יהיו רגועים יותר".
הבית כולו נצבע בלבן צח, בחדר הרחצה ושירותי האורחים מאזנים את הטרקוטה קירות מחופים באריחים לבנים קטנים, ורק בשני חדרי השינה התקינו פרקט אלון כהה, שתואם לגוון תריסי העץ המקוריים. בכל החדרים רהיטי עץ כהים (ענתיקות, וינטג' ורטרו), שהובאו מביתה הקודם של שכטר או נקנו בשוק הפשפשים הסמוך, שופצו והותאמו לדירה. רק לארונות המטבח נבחר צבע חי ובולט – גוון טורקיז כהה, שמשתלב עם מדפי עץ כהים.
"עם הספרייה בסלון חיכינו לסוף השיפוץ", מספרת שכטר. לבסוף החליטו על ספריית מדפים פשוטה, בלבן נייטרלי. מלפניה יורד מסך, תחליף לטלוויזיה. על המדפים מוצג אוסף צבעוני ואקלקטי של פריטי עיצוב שהביאה מטיוליה בעולם; אריחים מצוירים, פסלים ואגרטלים. לקירות בחרה פוסטרים ממוסגרים, כולם העתקים של הזמנות לתערוכות אמנות גדולות.
הפטיו עוצב בסגנון חופשי ומחוספס יותר, "קונטרה לעיצוב הפנים המוקפד". הרצפה שלו חופתה בדק, קיר הכניסה לחדר השינה מוסגר במערכת של מדפי עץ אורן פשוט, ובין העציצים משתלב מסתור לדוד המים. לאורך הקיר המשיק למטבח הוצב ספסל ארוך, עשוי מתחתית של ארון ישן, שנמצא ברחוב. בעציצים ובאדניות גדלים בין היתר ירקות, ומקורת העץ המרכזית משתלשלת מנורת ביליארד ירוקה. ממול נשקף הבניין השכן, שנבנה באותה גישה אדריכלית. "בימים כתיקונם יש ברחוב אווירה מאוד קהילתית", מסכמת שכטר. "בימי הקורונה המרפסת בפטיו הצילה אותנו. היא הפכה לחדר הכי מבוקש ופעיל בבית".
-------------------------------------------------------------------
ואיך נראה המלון החדש שעיצב אלכס מייטליס בפירנצה?
לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
