ארבע האמהות: הנשים שעיצבו את המטבח של ישראל בראשית דרכה

הרבה לפני שהיו לנו שף-סלבס, היו כאן נשים עם חזון משותף שהאמינו כי בעזרת מתכונים, תפריט ותכנון נכונים נוכל להקים פה מדינה • פרק הקדמה לסדרה

אראלה טהרלב בן-שחר

|

28.04.20 | 13:50

למטבח של סבתא תמיד יש טעם מיוחד. כל מי שרוצה לשחזר, חייב להבין מה השפיע עליה - ואלה בטוח לא הבלוגרים ביוטיוב (צילום: Shutterstock)
למטבח של סבתא תמיד יש טעם מיוחד. כל מי שרוצה לשחזר, חייב להבין מה השפיע עליה - ואלה בטוח לא הבלוגרים ביוטיוב (צילום: Shutterstock)

מגפת הקורונה מאיימת לעצב מחדש גם את הרגלי האכילה שלנו. היא כבר צמצמה את המקום של בתי הקפה ומסעדות הגורמה בחיינו ואני מהמרת שנראה שינוי באופן שבו אנו עתידים לחגוג אירועים משמעותיים. גם את הקניות במכולת היא משכתבת, במיוחד כשמתעורר החשש ממחסור בקמח, בביצים או במזון באופן כללי (היזכרו נא בטירוף השימורים). במקביל היא מבטלת את ההרגל מכלה הזמן להסתובבויות בין המדפים ומישוש המוצרים.

 

אפילו הרגלי הבישול והאפיה שלנו השתנו דרמטית כשמצאנו עצמנו מבלים יום שלם בבית וכבר לא היה את התירוץ הנדוש שאין לנו זמן לכל הכנות האלה. בקיצור, המגפה מוכיחה לנו כמה קל להזיז את הגבינה שלנו, כמה רגישה צלחת האוכל שעל שולחננו וכמה לא צפויים הגורמים שמעצבים לנו את התפריט.

 

זהו זמן טוב להיזכר בגורמים אחרים שעיצבו את המטבח שלנו לפני כמאה שנה. גורמים שנתנו צורה וטעם לארוחות שאכלנו פעם אצל סבתא ולמה שמצטייר במוחנו כאוכל ישראלי. האם תהיתם פעם מה הביא להתפתחות תבשילי החצילים, הגבינה הלבנה וסלט הירקות? באיזה שלב אימצנו את הפלאפל והחומוס לכבן בית במטבח שלנו? מה עיצב את התפריט בחדרי האוכל שבקיבוצים ובמפעלים ומי השפיע על מה שהתבשל במטבחן של נשות הבורגנות בתל אביב הקטנה?

 

פעם, גם בלי תנור במאות שקלים אפשר היה להפיק ארוחה (צילום: משה מילנר,לעמ)
    פעם, גם בלי תנור במאות שקלים אפשר היה להפיק ארוחה(צילום: משה מילנר,לעמ)

     

    גורמים שונים שיחקו תפקיד בעיצוב הקולינריה הישראלית: הארצות שמהם התקבצנו, האתוס הציוני, הרצון לעודד את המשק, מדע התזונה, מעמד האישה ועוד רבים אחרים. אבל לצד ההשפעות התרבותיות, הגאוגרפיות והפוליטיות היו גם כמה גיבורות תרבות שהשפיעו מאוד על המטבח שלנו. הן פעלו כאן בשנות ה-20 וה-30, כולן תזונאיות, כולן חלוצות ציוניות, כולן התגייסו ללמד את המהגרות שהתקבצו כאן איך לבשל, מתוך אמונה שבכך יסייעו להקים את המולדת.

     

    כל אחת מהן הגיעה מרקע שונה, כל אחת היתה בעלת אישיות אחרת ובעלת ביוגרפיה שונה – אבל כולן היו תזונאיות שנכנסו למטבח ועשו ניסויים בחצילים, עלים ירוקים וזיתים, עבדו עם פתילייה וסיר פלא, ויצרו מתכונים והמלצות שהעמידו כאן תוך זמן קצר מטבח מיוחד. הרבה ממה שהאף שלנו זוכר מן הסירים של סבתא, הרבה ממה שהעיניים שלנו זוכרות, מן המגרות הנשלפות וארונות המטבח הנמוכים, הרבה ממה שהחיך לעולם יזהה כטעמה האמיתי של ילדות, נקבע על ידיהן.

     

    רוצים לדעת מי הן הנשים שעיצבו את המטבח הישראלי, מה משך אותן לקריירה הזו, איך עיצבו אותן נעוריהן והשכלתן, ומה השאירו לנו למזכרת במטבח? - המשיכו לקרוא כאן

     

    ד"ר אראלה טהרלב בן שחר היא חוקרת היסטוריה של תזונה, התכנית למחשבה ביולוגית, אוניברסיטה פתוחה. הקטעים המובאים הם מתוך ספר בכתיבה: "מתפריט של חזון לדיאטת רזון - ההיסטוריה של התזונה בישראל"

     

      70 שנות WELLNESS: איך אכלנו, התעמלנו ונרגענו מאז קום המדינה

       

      לחצו על התמונה כדי להגיע לפרויקט (צילום: פאול גולדמן, אוסף גולדמן, מוז"א - מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב)
      לחצו על התמונה כדי להגיע לפרויקט (צילום: פאול גולדמן, אוסף גולדמן, מוז"א - מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב)

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד