"היום שאחרי הקורונה" הוא אותו מושג ערטילאי שמעסיק היום את העולם, ובתוכו ישראל. לצד התוכנית הלאומית לאותו יום נכסף של חזרה לשגרה, ולו שגרה חלקית מאוד, נכתבים כעת מסמכים בשלל ארגונים ומוסדות, כגון מינהל התכנון, בניסיון להפיק לקחים מהמגפה ולשכלל את ההיערכות למצב החירום הבא, שרק תאריך הגעתו אינו ידוע.
טיוטת מסמך, שהגיעה לידי ערוץ האדריכלות של Xnet, חושפת מה מתכננות הערים החברות ב"פורום ה-15" (תל אביב-יפו, חיפה, באר שבע, רמת גן, רעננה, כפר סבא ואחרות) - ומה הן נמנעות מלעסוק בו.
את מסמך הטיוטה כתב צוות המומחים של הפורום, ואף שהיא עדיין לא קיבלה את אישורם של ראשי העיריות, היא מצביעה על הכיוונים הכלליים שמעסיקים אותם, מתוך הנזקים שקרו במגפת הקורונה: היערכות עירונית למשברים עתידיים, התייחסות לפגיעה הצפויה בהכנסות העיריות, ושינוי באופי הפעילות של עובדי העיריות והוועדות המקומיות. מעניין אף יותר לקרוא את ההצעות האופרטיביות, שאם יאושרו - ישפיעו על התושבים באופן ברור ומיידי.
סגירת רחובות להולכי רגל ושינוי תחנות אוטובוס
האנשים הכי מרוצים מהמגפה, כך לפחות לפי מסמך הטיוטה, יהיו פעילי העירוניות שזועקים כבר שנים כי יש להגביל את תנועת כלי הרכב בתוך הערים, ולהרחיב את המדרכות לטובת הולכי הרגל. נכון להיום, אף עיר בישראל לא יזמה חסימת כבישים או רחובות לטובת שמירת בריאותם של הולכי הרגל ורוכבי האופניים בתקופת הקורונה. העיריות לא יזמו את הסגירה, למרות קריאות שהשמיעו בימים האחרונים חוקרי תחבורה, פסיכולוגיה ורופאים מסביב לעולם, שמבקשים לקדם צעדים חיוניים שכבר יושמו בערים כמו ברלין ובוגוטה.
בערים שונות בעולם סגרו נתיבי מכוניות כדי לעודד הליכה ברגל:
גם בבוגוטה:
כלום בתל אביב:
כעת, באיחור, אולי מסתמן שינוי מבורך. 15 העיריות בוחנות את המודל הניו יורקי לסגירת צירי תנועה, מודל שיושם עם התפרצות המגפה שם, ובוחנות סגירת רחובות מרכזיים לכלי רכב באופן חלקי או מלא, כדי לצמצם את הצפיפות על מדרכות העיר ושמירה על ריחוק חברתי.
בפורום ה-15 מבקשים להמשיך ולעודד את השימוש באופניים, כחלופה לתחבורה ציבורית שהשימוש בה צומצם משמעותית עקב המגפה, ואף בוחנים אפשרות של מערך הסעת קשישים באופניים, כדי להפחית את תלותם באמצעי הסעת המונים. קווי האוטובוסים העירוניים עשויים לשנות את מסלולם בעקבות המשבר: תדירותם תגדל כדי להפחית את הצפיפות, ונשקלת אפשרות של פיתוח טכנולוגי, שיעדכן את הנוסעים במדד הצפיפות באוטובוס שעליו הם מתכוונים לעלות.
הניסיון לדלל את הצפיפות לא נעצר באוטובוסים. כך, נשקלת הצעה לעיצוב מחדש של התחנות, כדי לוודא שאפשר לשמור על מרחק בטיחות בין הנוסעים הממתינים. הצעה נוספת שתיטיב עם הולכי הרגל, אם תאושר ותיושם, היא ביטול כפתורי הלחיצה בצמתים מרומזרים, תוך מתן עדיפות אוטומטית לחוצים.
מנין התקציב? איתן אטיה, מנכ"ל הפורום, אומר כי מימון הפעולות הקשורות לשינוי בתשתיות העיר ייעשה באמצעות הפניית התקציבים של קרנות הפיתוח העירוניות.
בא לשכונה שוק חדש
על רקע תורי הענק במרכולים, והדממה בשווקים הגדולים שננטשו, מנסים בעיריות הגדולות לקדם אג'נדה ותיקה יותר של עידוד אפיקי יצרנות עירונית ופיתוח רשת מטרופולינית של חקלאות עירונית, נושא שאליו מתייחסים גם מומחים עירוניים בעולם. לצד אלו, יקודמו שוקי יד שנייה ושוקי איכרים שכונתיים, בהשראת המודל האירופאי שבו בכל רובע פועל שוק איכרים קטן, כמה פעמים בשבוע, לטובת קניות יומיומיות קטנות - מה שחוסך את הצורך בקניות ענק בסופרמרקט - ופחות במודל הישראלי של שוק בוטיק עם מוצרי יוקרה ומסעדות שף.
"אנחנו עובדים על נושא השווקים העירוניים כבר שנתיים", מגלה אטיה, "ובשנה האחרונה זה מבשיל. זה מכניס חיים חדשים לעיר, וזו האפשרות שלנו להוכיח ביתר שאת את מה שאנחנו מטיפים לו כבר שנים, בעיקר בנושא התכנון העירוני, הציפוף והפרוור. אם יש 'שכונות שינה', שבהן כדי להגיע לסופרמרקט, לרופא או כדי לתת בגד לניקוי יבש אני צריך להיכנס לאוטו ולנסוע לקניון ולמרכז הקניות הגדול - זה לא טוב. צריך לחזור לתפישת התכנון של עירוב שימושים בתוך השכונה, מסחר וחנויות. ממש כמו בשכונות הוותיקות בישראל משנות ה- 70 וה- 80, שבהן הכל במרחק הליכה".
הקמת צוותי שלומות (Well being) לכל שכונה
בתחום החינוך, העיריות ינסו לצמצם את הסיכון להידבקות בבתי הספר והגנים, אם באמצעות הקטנת מספר התלמידים בכיתות, פריסה שונה של ההפסקות, חלוקת זמני השימוש במסדרונות בבתי הספר והגבלת השימוש בשטחים הציבוריים. במקביל יחוזקו פלטפורמות עירוניות ללמידה מרחוק בעבור ילדים בסיכון, ובהמשך הדרך זה יועיל גם לילדים חולים שנשארו בבית ובימים של מזג אוויר סוער.
חידוש משמעותי ברווחה העירונית, שאותו מציעים כעת, הוא הקמת צוותי well being בכל אחת משכונות הערים. הרעיון הוא שצוותים כאלה יכללו סיוע פסיכולוגי, כוח שיטור, רפואה וגורמים נוספים שיפעלו בשכונות ויסייעו בשגרה ובחירום.
נשק וסע Out, אסוף וסע In
עשרות מאמרים המצוטטים במסמך, חלקם מנבאי שחורות. אחד מהם נכתב במכון ברוקינגס לחקר מדיניות חברתית בארה"ב, ושם חוזים כי 75% מהעסקים הקטנים והבינוניים הכוללים התקהלות (מסעדות, ברים וחנויות) לא ישרדו את המשבר.
"זו לא ממש ההערכה לגבי מדינת ישראל", ממהר אטיה לנסות ולהרגיע. "זה תלוי בהרבה גורמים. זו דעה, ועם חשש ניכר אנחנו מקווים שהיא לא תתממש". ובכל זאת, איך ייראה הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים? בין הרעיונות המוצעים: הוספת העסקים למערכת הגיאוגרפית של העיר (GIS), הקצאת שטחי עצירה למכוניות במתכונת "אסוף וסע" לצורך איסוף מנות משלוחים ממסעדות, סיוע וייעוץ של העיריות בתחום חיסכון הוצאות שוטפות ודיגיטציה, והקמת פלטפורמה לעידוד הציבור לרכוש בעסקים בעיר. למפוטרים ולעובדים שיישארו בחל"ת מתוכננים ירידי תעסוקה וירטואליים.
והארנונה? זהו, שלא
נושא כאוב שאינו מקבל התייחסות של ממש במסמך הוא הנחות בארנונה. כאן העיריות לא צריכות להדריך את בעלי העסקים איך לחסוך; הן רק צריכות לקצץ בתעריפים. ואולם, מהטיוטה ניכר כי התוכנית מסתפקת בציון התוכנית הממשלתית לפריסת התשלומים, ללא כל פירוט של צעדי המשך בתחום זה.
הסיבה ברורה: ארנונה מעסקים היא עורק הכספים הראשי של תקציבי העיריות, והן לא יוותרו עליו בקלות. "המשבר נופל על השלטון המקומי אחרי תקופה של הרעבה תקציבית, שנה וחצי שאין ממשלה. הגענו למשבר עם חוסרים תקציביים אדירים", טוען אטיה. "בחודש האחרון הוצאנו סכומי עתק כדי להתמודד עם המשבר. בוצעו חלוקות מזון, טיפול בקשישים, ילדים ומשפחות. אנחנו מטפלים בעשרות אלפי משפחות ואנשים בודדים טיפול אינטנסיבי, אלו הוצאות תקציביות אדירות. הממשלה החליטה שהיא נותנת פטור גורף ושווה ערך לשלושה חודשי ארנונה - זה טוב ונהדר לעסקים, אבל לנו הערים נעלמו תשלומי הארנונה העסקית לשלושה חודשים שלמים. הקיצוץ הזה בא על חשבוננו. לעיריות אין סטוק של כספים בצד".
מסמך הטיוטה הועבר בשבוע שעבר לעיון חברי הפורום ואנשי מקצוע. אל דיוני התוכנית צורף חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים-רעות ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, וזאת כנראה כדי להביא לאישור התוכנית תוך הסכמה רחבה של כלל הערים והרשויות המקומיות בישראל.
בשלב זה אין לרשויות המקומיות סכומי כסף שנדרשים למימון התוכנית, והן יבקשו כנראה מהממשלה אישור להיכנס לגירעון תקציבי - בקשה שתדרוש הליך חקיקתי. חברי הפורום מקווים שכספים נוספים יגיעו מתרומות של גופים גדולים כמו מפעל הפיס, הג'וינט והסוכנות היהודית - אלא שאף אחד לא הבטיח שהתורמים לא נפגעו כלכלית בעצמם ממשבר הקורונה.
הטרנדולוגית שחזתה כי נהיה יותר בבית, עוד לפני הקורונה:
