ביקור בבית משפט הוא תהליך לא נעים לאף אחד מהצדדים, אך בשיאנית הליכים משפטיים כמו ישראל - הוא מחכה לכל אחד, יום אחד. אין סיבה לדרוש מהיכל המשפט החדש בבת ים לשבור את האקסיומה הזאת, אבל ביקור בו לקראת הפתיחה מעורר רושם חיובי, והוא נראה כמו הישג אדריכלי בבנייה הציבורית בישראל – משפט שאינו מובן מאליו.
נוכחותו של הבניין מביאה רוח חדשה לאזור, שבקושי ראה בנייה חדשה בעשורים האחרונים. רחוב ניסנבאום נמצא בין בתי השכונה הדרומית של בת-ים לבין אזור המלאכה והמוסכים שלה, שמתוכננים להתפנות מכאן לטובת מגדלים. לכאן הועתקה הפעילות של בית המשפט לתעבורה ודיני עבודה, ששכנו במשך שנים ברחוב שוקן שבדרום תל אביב, ואליהם מצטרף בית המשפט לעניינים מקומיים של בת ים. 65 אולמות משפט יפעלו בקומפלקס שנחנך בימים אלה, ובעוד כשנתיים – אם תרצה נת"ע – אפשר יהיה להגיע אליו בקו האדום של הרכבת הקלה. המתכננים דאגו לכך שתחנת הרכבת תמוקם ממש מול הכניסה, כך שלא יהיה צורך ברכב פרטי כדי להגיע לדיונים, גם למי שיוצא מפתח תקווה.
כנהוג בתכנון בתי משפט, גם כאן תוכננה חלוקה ברורה ונפרדת בין שלוש מערכות תנועה – האחת לשופטים, השנייה לעצירים, השלישית לציבור– כשרק באולם המשפט מתקיים המפגש הגורלי בין כולן. הבניין מוקם במרכזו של מגרש קטן למדי (שלושה דונמים) ומתנשא לגובה שמונה קומות, המכילות בעיקר אולמות משפט ומשרדים. תאי המעצר נסתרים מעיני השופטים, העובדים והמבקרים האקראיים, כשהם מוצנעים באחת משלוש הקומות התת-קרקעיות שנחפרו באדמה.
אטריום בגובה 40 מטר
הפרויקט, שמשתרע על פני 21 אלף מטרים רבועים, שהקמתם עלתה למדינה כ-150 מיליון שקלים. התכנון הופקד בידי משרד האדריכלים אמר-קוריאל, שבראשו עומדים האדריכלים דינה אמר ואברהם קוריאל. חברת "אשטרום", ששכרה את שירותיהם כאשר התמודדה במכרז BOT (תכנון, ביצוע ותפעול) מול ארבעה זכיינים אחרים, זכתה במכרז ותפעיל את הבניין במשך 25 שנים, שבהם תשלם לה המדינה שכר דירה; אחר כך תעביר אותו לידי המדינה.
המבנה מעוצב כתיבה אנכית מחופה באבן עם מסכי זכוכית. הכניסה אליו מודגשת באמצעות גריעה דרמטית ממסת הבניין ויצירת מבואה פתוחה אל הרחוב. עיצוב המבואה חריג לעיצוב הכללי של הבניין, ומתבלטים בה שלושה עמודים מסיביים וחיפוי בלוחות HPL בגוון חום-חרדל. לאחר הבידוק הביטחוני עם המגנומטר ההכרחי, נכנסים אל אטריום מרווח שמתנשא לכל גובה שמונה הקומות. העיניים מביטות מיד למעלה, 40 מטר עד התקרה, כשמסכי זכוכית ומערכת של גשרים מרכיבים את הדופן המזרחית הפונה אל הרחוב ופותחים מבט על העיר. אור שמש שוטף את האולם ואת המעברים הצמודים לו, כשהוא מחזק את הגוונים הלבנים של האטריום והמבואה בכלל.
בקומת הקרקע ובדופן האטריום יש קפטריה, שממנה יוצאים אל רחבה מרוצפת בעורף הבניין. הרחבה סתמית כרגע, אך ייתכן שהמצב ישופר בעתיד, משום שהתוכנית קושרת אותה לבניינים שיוקמו מסביב עם שטחים מסחריים שפונים לרחבה – וכך תיווצר המשכיות במתחם.
חדרי המעצר בוהקים בינתיים
מתחת לקומת הקרקע מסתתרים כאמור חניוני הרכב (170 מקומות חניה) ורחבה מאובטחת ומותאמת לפוסטה (רכב להעברת כלואים ועצירים). רחבה זו מקושרת לאולם סמוך, שמרכז את תאי המעצר המיועדים להמתנת עצירים בטרם יועלו לאולמות המשפט שבמרומי הבניין.
דלתות ברזל מסורגות צבועות באפור בהיר, ובכל תא דרגש בנוי ותא שירותים עם מחיצות נמוכות, כשהשירותים והכיור נוצקו מגוש מתכת מבריק. נורת ניאון שהותקנה במרכז התקרה הגבוהה שופכת אור חיוור על התא, המצופה באריחי גרניט פורצלן. בהמשך, נמצאים חדרי מפגש בין עצירים לפרקליטיהם, כשמסך זכוכית ביטחונית מפריד בין המשוחחים. רגע לפני שנכנסו לשימוש, מצאנו את חדרי המעצר כשהם בורקים ובוהקים; סביר מאוד להניח שלא יישארו כאלה, אחרי שיאוכלסו בראשוני דייריהם.
מכאן, במעבר חד אל אולמות המשפט שבהם ייחרצו גורלות. יש אולמות ללא חלונות, באחרים דאגו לרצועה עליונה צרה של זכוכית חלבית ואטומה שמכניסה אור חיוור, ופרטי העיצוב היחידים הם ספסלי הישיבה לקהל והשולחנות של השופט והמתדיינים.
את האולמות מקיפים חדרי ישיבות ומסדרון, שיוצא אל 75 הלשכות של השופטים. הם, שמגיעים לכאן יום יום, זכו לקבל חלון ויוכלו להשקיף משולחן העבודה שלהם החוצה, בטרם יחזרו לדיון נוסף באולם. כפי שאפשר להבין, האדריכלים שמרו על צבעוניות מינימלית, וכתמי הצבע היחידים נמצאים באולמות קבלת הקהל בקומת הקרקע – צהוב או ירוק - "כדי להקטין את תחושת המוסדיות ועדיין לשמור על מכובדות", מסביר אברהם קוריאל.
משרדו, שנוסד ב-1992, מתמחה במבני ציבור. הבולט בהם הוא מגדל קריית הממשלה בחיפה ("מגדל המפרש"), שמתנשא לגובה 140 מטרים. לפני בת ים, תכנן המשרד ארבעה בתי משפט (הרצליה, פתח תקוה, אשקלון ולוד). גם בתכנון בתי ספר מתמחה המשרד, ותיכון ש"י עגנון הסמוך למחלף נתניה נחשב בשעתו לפורץ דרך.
אתם מנוסים בתכנון בתי ספר ובתי משפט. אתה מוצא קשר בין השניים?
"הקשר הוא אהבת הציבור, מחשבה על האנשים ועל המקום. אתה מתכנן לאדם ושואל את עצמך מיהו ואיך להתייחס אליו. כשאני מתכנן לתלמידים, אני בעיקר מתייחס לשאלה איך לטפח את אזורי הפנאי שלהם, כדי שהשהייה שלהם והמעבר בין אזורי הלימוד יהיו מוצלחים ונעימים ושתהיה להם גאווה. גם פה, בהיכל המשפט, אפשר להרגיש שקנה המידה של התכנון מתאים לאדם".
ראית בתי משפט אחרים בישראל. מה למדת שאסור לעשות או נחוץ לעשות?
"אם יש לי ביקורת, אז היא על בית המשפט בחיפה שיש בו מגלומניות של חלל לא פרופורציונלי של עשרות מטרים. בבית המשפט העליון בירושלים, הגובה של החלל, הפרופורציות, האור והאבן יוצרים קנה מידה מעולה שמתאים לאנשים שמסתובבים שם. נסענו לבקר בבית המשפט המחוזי של פריז, שתכנן רנצו פיאנו ושנפתח לפני שנה. יש בו חללים שמתאימים לבני אדם, במרכז יש אטריום בגובה של שש קומות, הצבע הלבן שולט ויש כתמי צבע שיוצרים אדריכלות שמחה. הייתי גאה לראות את מה שפיאנו עשה, ולגלות שיש לנו דפוסי מחשבה דומים".
הרשות השופטת נמצאת כעת בתנופה של בניית מבנים וחידוש מבנים ישנים, תוך התאמת מבנים קיימים לצרכים מודרניים, הנגשה לאנשים בעלי מוגבלויות וייעול אנרגטי. לא מכבר הסתיים שיפוץ בית המשפט השלום בקרית גת, בקרוב ייפתח בית משפט בחדרה, ובתי משפט בטבריה ובצפת נמצאים בשלבי בנייה. נוספו אולמות שיפוט בבתי המשפט בנצרת, עכו, השלום ירושלים, והשלום תל אביב (ברחוב ויצמן) עומד אף הוא בפני שיפוץ מקיף. בית משפט בעפולה ובקצרין נמצאים כעת בהליכי תכנון מתקדמים.
- תכנון: אמר-קוריאל אדריכלים - דינה אמר, אברהם קוריאל, יעקב לזר, גיל שתל, קרן זילברשטיין, עפרי גבריאל
על החול בחוף בת ים: פריטי עיצוב יוקרתיים עם המתרחצים הקבועים
