הזעם סחף המוני ישראלים אל הפגנות המחאה של העדה הדרוזית, ששיאן היה בכיכר רבין בתל אביב, אך ללא הועיל: חוק הלאום, שנולד כיוזמה של חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין (הליכוד), עבר בכנסת ביוני 2018 כשהוא מתעלם ממגילת העצמאות ומההתחייבות לשמור על שוויון זכויות למיעוטים בישראל. הדרוזים, כמו הערבים, ספגו עוד סטירת לחי וחשים מאז פחות שייכים לחברה הישראלית. "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פירסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המרכז למורשת הדרוזים, שעומד לקום בכפר ינוח בגליל המערבי, עשוי להיראות כפיצוי חלקי ומאוחר ל-145 אלף הדרוזים שחיים בישראל (כולל בגולן). ינהל אותו עו"ד מחמוד שנאן, תושב חורפיש.
המיזם מתעכב כמעט שני עשורים. הוא נולד ב-2003 וקודם על ידי חבר הכנסת דאז מג'לי והבה, תושב בית ג'אן. עבודת התכנון נמסרה לאדריכל אילן צבי, המקורב להנהגת העדה הדרוזית הודות למוסדות החינוך שתכנן ביישוביהם, אלא שבינתיים אזל תקציב התכנון והפרויקט הוקפא למשך עשור. ב-2017 חזר משרד התרבות והספורט לתקצב את המיזם, והקצה לטובתו 30 מיליון שקלים. עוד 10 מיליון שקלים יגויסו מגופים ומתורמים אחרים, וכעת מקווים שאפשר להתקדם – אם לא יצוצו עיכובים חדשים – כדי לבחור קבלן ביצוע, להתחיל לבנות ולסמן ביומן את טקס הפתיחה בעוד שנתיים.
בפאתי שכונה לחיילים משוחררים
זה מרכז מורשת ראשון מסוגו לבני הדת הדרוזית, שהוכרזה כדת לפני אלף שנה במצרים. משרד האדריכלים (אדריכל אחראי: רונן בונה) תכנן קבוצת בתים צפופה הצומחת מצלע ההר, בגובה שלוש קומות, בפאתי שכונת "בנה ביתך" לחיילים משוחררים. המתחם משקיף אל נחל יחיעם ושרידי מבצר יחיעם הסמוכים, ואל שרשרת הרי גבול הצפון המרוחקים, כשהחורש הארצישראלי משתלב בחצרות הבניין העוטפות אותו (בתכנונה של אדריכלית הנוף רותי ארני). בחצרות יישתלו עצי זית, אורן וחרוב, לצד תיאטרון פתוח, טראסות ושביל הליכה שיקיף את המתחם.
חזות הבניין, שיכיל 3,000 מ"ר שטח בנוי במרכז מגרש בן 13 דונם בקצה היישוב, משקפת מסורתיות ועיצוב סולידי – בשונה ממרכז המבקרים הראוותניים שנחנכים בעולם חדשות לבקרים. המתכנן ביקש לשלב בין ישן ובין חדש, בעיקר באמצעות רמיזה בחומרי הגמר: אבן בהירה בעיבוד גס (מסורת) לעומת אבן נסורה וחלקה (מודרנה). עוד הנגדה תהיה באמצעות סבכות מתכת המייצגות את המשרביה המסורתית לעומת מסכי זכוכית עם פרופילי מתכת, כשעל הגגות יתבלטו גגונים ירקרקים וכיפת אלומיניום בגוון נחושת מחומצנת.
כיצד שרדה עדה קטנה במרחב עוין
למרכז המורשת ייכנסו מהקומה העליונה, דרך גשר המזכיר כניסה למבצר. מבואה המקורה בכיפה תקבל את פני הבאים ותכוון אותם אל אולם עם 150 מושבים, שם יוקרן סרט שיעסוק בכל אחד מיישובי הדרוזים בישראל. בתום הסרט ימשיכו המבקרים במסלול שיחצה שבעה אולמות תצוגה – שישה מהם יוקדשו לתערוכת הקבע - על פני שלוש קומות הבניין.
האדריכל צבי מספר, כי תערוכת הקבע תעסוק כנראה בהישרדותה המופלאה של העדה הקטנה במרחב עוין במשך אלפי שנים, עם אסטרטגיות שונות להישרדות "כפי שהיא מתבטאת באורחות החיים, לאורך מחזור החיים, בדת, באמנות ובפריסה הגיאוגרפית".
תוך שהמבקרים יחלפו באולמות התצוגה ובין הקומות, הם יוכלו להביט החוצה, אל הנוף ואל חצר פנימית מרוצפת. ההשראה באה מהלב העתיק של הכפר הדרוזי, כזה שאפשר למצוא בכיכר המעיין בפקיעין או בכיכר הבירכה בירכא. במרכז החצר תוקם בריכת נוי מחומשת, נאמנה לסגנון המזרח תיכוני המסורתי, שאינה רק אלמנט דקורטיבי אלא גם מצננת את האוויר הלוהט ומנעימה את השהייה בחצר המוצלת.
הספרה 5 תתבלט
אין אדריכלות דרוזית מובהקת, מציין האדריכל, אך בכל זאת אפשר לתת בה סימנים – והם אמנם נשתלו בבניין הזה. הבריכה המחומשת מרמזת לספרה חמש, הנחשבת משמעותית ומופיעה במרכיבים שונים במסורת הדרוזית, כמו בדגל הדרוזי המורכב מחמישה צבעים ובסמל הכוכב הדרוזי בעל חמשת הקודקודים. הגשר בכניסה מתייחס גם הוא לראשית ימיה של הדת הדרוזית, אז התאפשר לציבור להצטרף אליה (אך לא עוד: הדרוזים אינם מקבלים מומרים).
בקומה האמצעית יהיו גם מכון מחקר - שישרת בעיקר אנשי דת וחוקרים (אלה יוכלו לקבל גם חדר לעבודתם) ויעמוד בראשו של ד"ר ענאן והבי – ויהיו גם ספרייה ואולם הרצאות. הקומה התחתונה תאכלס עוד שלושה אולמות תצוגה וגם אגף נוער.
לאחר שהמבקרים יצטיידו בתוכן מחשבתי, הם יוכלו להתכבד בתוכן חושני. המסלול יסתיים במסעדה דרוזית, שתיפתח אל מרפסת שתשקיף על נחל יחיעם המרהיב. בזאר קטן וחנות מזכרות ישלימו את החוויה, ויהיה עם מה לצאת לדרך – מטעמים, מלאכות יד ומזכרות אחרות. המרכז אמור להיות גם עוגן לטיולים באזור, בין השאר לסיורים מודרכים בכפרים הדרוזיים בגליל ולנחל יחיעם הסמוך. בכך יצטרף המקום לשפע אתרי הטיולים שנמצאים בגליל המערבי, בהם ראש הנקרה, עכו העתיקה, מצודת יחיעם ונחל בית העמק המשופע במעיינות ובתופעות גיאולוגיות.
כמאל שופאניה, יו"ר חבר המנהלים של המרכז, היה בעבר מנכ"ל עיריית שפרעם וגם מנהל תיכון מקיף בעיר. הוא מספר בגאווה שהמרכז יהיה ראשון מסוגו בעולם. אפילו בסוריה, המדינה שבה מתגוררים רוב הדרוזים, לא נבנה מעולם מרכז כזה. "הלאומיות בסוריה גוברת על העדתיות, אז הם מנמיכים טורים", הוא מסביר, וטבח הדרוזים במלחמה בסוריה מחזק את דבריו. ואולם, זוועות אסד כלפי הדרוזים לא יוצגו בתערוכה; רק יידונו במכון המחקר.
מי קהל היעד? שופאניה משיב שקודם כל בני העדה, "מבן יומו ועד יום לפני מותו", אך גם כל מבקר ישראלי ותייר בינלאומי – רוצים פה את כולם, ולכן השילוט והתוכן יהיו בשלוש שפות.
בתצוגה יהיה סוף סוף הסבר על הדת הסודית של הדרוזים?
"אנחנו נספק חומרים על העדה שאין בשום מקום, גם לא בגוגל. אבל חד-משמעית לא נחשוף את הסודות, כי אנחנו מצווים לשמור על הדת הדרוזית סודית. חשוב לנו להפוך את המקום לכזה שיהיה קונצנזוס לגביו בכל העדה, ולכן נשמור על כל מה שצריך לשמור. נביא את האמת לאמיתה על המנהיגים והמנהגים שלנו, ומהתצוגה ניתן יהיה להקיש על הדת גם בלי לחשוף".
תתייחסו לחוק הלאום, שמדיר ומפלה בין השאר את בני העדה הדרוזית?
"חוק הלאום פגע בנו רבות, לא בגלל מה שכתוב בו אלא בגלל שחסר בו המקום שלי כדרוזי בן למשפחה שבנתה את המדינה ומגינה עליה. אבא שלי קיבל את עיטור לוחמי המדינה, ובסופו של יום אנחנו קמים בבוקר ומגלים שאנחנו לא נמצאים שם. הנושא יושב על סדר היום הציבורי שלנו יום-יום ודנים בו בכל שיחה ובכל כוס קפה. לא נחווה עליו דעה, אך נביא את הנושא לדיונים שיתקיימו במרכז המחקר".
לדבריו, משרד התרבות מעורב בכל הנעשה במרכז, אבל אינו מעורב או מתערב בתכנים. "אנחנו נפעל על פי מה שנוסח חוק מרכז המורשת הדרוזית דורש", מבהיר שופאניה. "להציג את העבר המפואר, ההווה הגדול ועם הפנים לעתיד. התכנים הם אלה שאנחנו נקבע, על ידי הדירקטוריון והוועדה המדעית של המרכז".
ולסיום, הנה נושא שמציק לדרוזים לא פחות מחוק הלאום, והוא בגדר איום אסטרטגי לדברי שופאניה: שיעור הילודה הנמוך בעדה, שיעור שמתכווץ והולך. כיצד יוכל המרכז לעודד את מבקריו, בני העדה, להבטיח את עתידם הדמוגרפי ולהבהיל אותם כך שיעשו מעשה? אתגר ההישרדות הדרוזי, כך מתברר, עדיין לא תם.
וכאן ילמד השפיץ של המגזר הבדואי: כפר מצטיינים בנגב
