השפיץ של המגזר: כפר הנוער הראשון שבו יצמחו מנהיגים בדואים

כ-600 תלמידים נבחרים משבטי הנגב יטופחו למנהיגות בכפר נוער חדיש לצעירי המגזר, שיתוכנן בסטנדרט מעורר קנאה סמוך לצומת בית קמה. כך הוא ייראה וזה מה שילמדו בו

מיכאל יעקובסון

|

03.07.18 | 09:10

את רחבת הכניסה לכפר הנוער תכננו האדריכליות כרחבה מקורה שתשמש כאזור אירוח והתכנסות. טריבונות ישיבה מעגליות סוגרות על מוקד מרכזי שבו ניתן יהיה ללגום בכל עת תה או קפה, לשוחח, להתדיין ולהאזין   (הדמיה: סטודיו בונזאי)
את רחבת הכניסה לכפר הנוער תכננו האדריכליות כרחבה מקורה שתשמש כאזור אירוח והתכנסות. טריבונות ישיבה מעגליות סוגרות על מוקד מרכזי שבו ניתן יהיה ללגום בכל עת תה או קפה, לשוחח, להתדיין ולהאזין (הדמיה: סטודיו בונזאי)
האלמנט הבולט בתוכניתן של האדריכליות הוא שדרת הולכי רגל הפרושה לאורך המגרש, ומקשרת אל מרכיבי המוסד הבנויים משני צידיה, בצלן של שורות עצים   (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
האלמנט הבולט בתוכניתן של האדריכליות הוא שדרת הולכי רגל הפרושה לאורך המגרש, ומקשרת אל מרכיבי המוסד הבנויים משני צידיה, בצלן של שורות עצים (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
בכפר הנוער יהיו בית ספר תיכון שש שנתי, פנימיה וחממת מנהיגות לבוגרי י"ב. בתכנון בית הספר כללו האדריכליות גם כיתות חוץ שיאפשרו לערוך שיעורים באוויר הפתוח  (הדמיה: סטודיו בונזאי)
בכפר הנוער יהיו בית ספר תיכון שש שנתי, פנימיה וחממת מנהיגות לבוגרי י"ב. בתכנון בית הספר כללו האדריכליות גם כיתות חוץ שיאפשרו לערוך שיעורים באוויר הפתוח (הדמיה: סטודיו בונזאי)
הצללות באמצעות משרביות יהיו חלק מהקונספט האדריכלי-עיצובי. ''ניסינו לקחת מהתרבות הבדואית מבלי ליפול לקלישאות של אדריכלות מוסלמית'', אומרות המתכננות (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
הצללות באמצעות משרביות יהיו חלק מהקונספט האדריכלי-עיצובי. ''ניסינו לקחת מהתרבות הבדואית מבלי ליפול לקלישאות של אדריכלות מוסלמית'', אומרות המתכננות (באדיבות "פלסנר אדריכלים")

"מרכז כוכבי המדבר", כפר הנוער הראשון בישראל לתלמידים בדואים נבחרים, בסטנדרט תכנוני חסר תקדים בכפרי נוער במדינה, יקום סמוך לצומת בית קמה שבצפון הנגב. כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet.

 

יזמי הכפר, אנשי עמותת "כוכבי המדבר", מתכוונים להתחיל את העבודות בשטח בעוד כחודשיים. לדבריהם, אם הבנייה תתקדם כמצופה, בעוד שלוש שנים יוכלו כ-600 צעירים, בנים ובנות מכל שבטי הבדואים בנגב, ליהנות מלימודים בבית ספר שש-שנתי עם פנימייה, יחד עם תוכנית-המשך לבוגרי תיכון, כשהמטרה היא להפוך אותם למנהיגי העתיד של המגזר. את כפר הנוער יתכנן משרד פלסנר אדריכלים, שזכה בפרויקט בתחרות מוזמנים.

 

מחממת מנהיגות עד כפר נוער מתקדם

 

את עמותת "כוכבי המדבר" לטיפוח מנהיגות בדואית צעירה ייסד ומנהל מתן יפה (33), ירושלמי במקור, שמתגורר עם אשתו וילדיו במושב קלחים בצפון הנגב. יפה, בעברו רכז בתנועת הצופים, החליט להפוך ליזם חברתי ולפעול לקידום המגזר הבדואי, בעקבות חוויה מכוננת שעבר במהלך טיול אופנוע בנגב.

 

"זה היה לפני שבע שנים", הוא מספר, "ארבעה בדואים ניסו לשדוד אותי עם אלות ברזל. היה לי נשק, וגירשתי אותם. כעסתי. האירוע נפל על כל הסטיגמות שהיו לי על בדואים. אבל אחרי זמן נרגעתי, והבנתי שאין טעם לבנות מבצרים בנגב, זה לא עוזר ולא יכול לעזור. אנחנו חיים במרחב משותף והעתיד שלנו תלוי אחד בשני. מתוך התובנות האלו החלטתי שצריך לעשות מעשה".

 

המיזם הראשון של העמותה היה "חממה למנהיגות ויזמות" - מסגרת פנימייתית לבוגרי י"ב בדואים. מדי שנה מתקבלים לחממה 30 צעירים, לאחר מיונים שבוחנים את פוטנציאל המנהיגות והמוטיבציה. כ-70 אחוז מבוגרי החממה כבר השתלבו, לדברי יפה, בלימודים אקדמיים, שיעור גבוה פי 10 מהממוצע במגזר.

 

למרות ההצלחה, בעמותה הבינו שכדי להגיע לשיפור משמעותי ביכולות הנוער, יש להתערב בחינוך מגיל צעיר יותר. לכן הקימו גם תיכון. בית הספר נפתח ב-2016 במשכן ארעי במרכז ג'ו אלון (סמוך לקיבוץ להב), וכיום לומדים בו 160 תלמידים בכיתות ט'-י"א, בהנחייתם של אנשי סגל יהודים ובדואים. בסך הכל עמלים על התוכניות החינוכיות של הארגון כ-70 עובדים. כפר הנוער העתידי יהיה משכן-הקבע של בית הספר.

 

את המוסד החינוכי, שהלימודים בו מתקיימים בעברית ובערבית, מנהלים במשותף שאחדה אבו סביית ועודד הרמן. התלמידים, כך מתאר אבו סביית, עסוקים כבר כיום בפעילויות מעצימות. קבוצה של 12 תלמידים, למשל, מעבירה שיעורים בערבית לקבוצה של קיבוצניקים מבוגרים מיישובי הסביבה. כך הצעירים גם לומדים עברית, גם מכירים את החברה הישראלית וגם מתנסים בנטילת אחריות והעצמה אישית. קבוצה אחרת של תלמידים הכינה עבודת חקר על גני ילדים ביישוב הפזורה אבו ג'ודה הסמוך לערד, ופיתחה מאגר מידע על גני הילדים לצורך מעקב והערכה.

 

"הן הציעו נראות ברמה בינלאומית"

 

שבעה משרדי אדריכלים הזמינה עמותת "כוכבי המדבר" לתחרות סגורה לתכנון כפר הנוער. הפרוגרמה כללה מסמך איפיון, שחיברה ד"ר רעות גורדון, אשת חינוך ותיקה ועתירת ניסיון. גורדון יצקה למסמך תוכן חינוכי מעמיק, שנועד להיות מצפן לכל העוסקים בתהליך פיתוח הכפר.  

 

בין השאר, מדגישה גורדון במסמך עקרונות חינוכיים כמו חשיבות ההתמקדות ביחיד והענקת יחס אישי לתלמיד; עידוד יצירתיות בכל מקצועות הלימוד; רכישת כלים ליזמות חברתית; ועידוד פעילות ספורטיבית. גורדון גם קובעת כי באזור המגורים ובמתקני הספורט בכפר תהיה הפרדה בין בנים ובנות. במגורי הבנות היא הגדירה חדר תפילה לנשים בלבד, נוסף על אולם תפילה מרכזי לכפר.

 

האדריכליות דניאלה ומיה פלסנר. "התכנון שלהן חכם, הן הציעו נראות ברמה בינלאומית"  (צילום: מיכאל יעקובסון)
    האדריכליות דניאלה ומיה פלסנר. "התכנון שלהן חכם, הן הציעו נראות ברמה בינלאומית" (צילום: מיכאל יעקובסון)

     

    18 השופטים בחרו לבסוף בהצעתן של האדריכליות האחיות, דניאלה ומיה פלסנר. "ההצעה שלהן התכתבה מאוד עם הפרוגרמה הכוללת", מנמק יופה את הבחירה. "מעבר לכך שהן ניצלו טוב את השטח, הן הבינו שהעניין הבדואי הוא נושא מהותי. הן הציעו מקום שבדואים יכנסו אליו וירגישו בנוח. התכנון שלהן חכם. הן הציעו נראות ברמה בינלאומית, והן גם נראו לנו אדריכליות שנוח לעבוד איתן, שותפות טובות לדרך".

     

    "בלי ליפול לקלישאות של אדריכלות מוסלמית"

     

    שטחו של המגרש המיועד למוסד החינוכי כ-60 דונמים, ומתוכנן בו בינוי בשטח של כ-23 אלף מטרים רבועים נטו. המגרש המעוין מתאפיין בהבדלי גובה של 12 מטרים מקצה לקצה, והאלמנט הבולט בתוכנית האדריכלית הוא שדרת הולכי רגל הפרושה לאורכו, ומקשרת אל מרכיבי המוסד הבנויים משני צידיה, בצלן של שורות עצים.

     

    השדרה המרכזית. שימושים שונים מאורגנים לאורכה (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
      השדרה המרכזית. שימושים שונים מאורגנים לאורכה(באדיבות "פלסנר אדריכלים")

       

      "ניסינו להבין מה מאפיין את התרבות הבדואית", מסבירות האדריכליות, "ומה ניתן לקחת ממנה לתוך הבינוי מבלי ליפול לקלישאות של אדריכלות מוסלמית".

       

      אלמנטים של הצללה משולבים בבינוי (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
        אלמנטים של הצללה משולבים בבינוי(באדיבות "פלסנר אדריכלים")

         

        התוצאה היא שילוב של סביבות התכנסות מגוונות, כשהבולטת בהן מתפקדת גם כרחבת כניסה. הרחבה מקורה ומעוצבת כאזור אירוח והתכנסות, המורכב מטריבונות מעגליות שסוגרות על מוקד מרכזי שבו ניתן יהיה ללגום בכל עת תה או קפה, לשוחח, להתדיין ולהאזין. "אזורי ההתכנסות", הן אומרות, "הפכו למוטו שקושר את כל הסביבות המשותפות בכפר הנוער".

         

        סביבות התכנסות מגוונות בשרדה המרכזית (הדמיה: סטודיו בונזאי)
          סביבות התכנסות מגוונות בשרדה המרכזית(הדמיה: סטודיו בונזאי)

           

          רחבת הכניסה, בקצה האחד של השדרה האורכית, תהיה תחומה במבני מנהלה, חדר אוכל ומתחם ה"חממה", לשכבת בוגרי י"ב. בהמשך השדרה, ניתן יהיה לפנות לבית הספר התיכון, שבו יהיו 24 כיתות לימוד; או אל פנימיות התלמידים ומגורי הסגל. בקצה השדרה השני יהיו מגרשי ספורט, כולל בריכת שחייה; תיאטרון פתוח שיוכל להכיל את כל תלמידי המוסד, וממנו ניתן לצפות בנופים החקלאיים של צפון הנגב.

           

          נופים חקלאיים בסביבה המיועדת להקמת הכפר (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
            נופים חקלאיים בסביבה המיועדת להקמת הכפר(באדיבות "פלסנר אדריכלים")
             

             

            "קשה ללמוד מכפרי נוער אחרים"

             

            האדריכליות מספרות שהתלבטו אם לתכנן בכפר מבנים בני שלוש קומות, כדי לצמצם את פרישת הבינוי ולאפשר שטח פתוח רחב יותר (כמעט רבע משטח המוסד מיועד לשטחים חקלאיים לימודיים ולפיתוח תיירותי, כמו אכסניה), אך לבסוף החליטו לתכנן כ-20 מבנים בני קומה או שתיים בלבד.

             

            בתי הכפר יהיו בני קומה או שתיים בלבד (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
              בתי הכפר יהיו בני קומה או שתיים בלבד(באדיבות "פלסנר אדריכלים")

               

              "הפיתוי לתכנן מבנים בני שלוש קומות היה גדול", הן אומרות, "אבל דווקא במדבר רצינו ליצור סמטאות צרות ומוצלות". לדבריהן, בנייה נמוכה גם משפרת את הקשר בין פנים וחוץ.

               

              התוכנית הכוללת של כפר הנוער (תוכנית: פלסנר אדריכלים)
                התוכנית הכוללת של כפר הנוער(תוכנית: פלסנר אדריכלים)

                 

                שימושים ציבוריים בכתום; פנימיה, חממה ומגורי סגל בירוק (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
                  שימושים ציבוריים בכתום; פנימיה, חממה ומגורי סגל בירוק(באדיבות "פלסנר אדריכלים")

                   

                  האם למדו במהלך התכנון מכפרי נוער אחרים בארץ? "קשה ללמוד מכפרי נוער אחרים", הן אומרות במשרדן בתל אביב, "מה גם שבמקרה שלנו האוכלוסיה שונה. אין בישראל כפר נוער מתוכנן, הם כולם בנויים טלאי על טלאי, על פי רעיונות של תורמים או אחרים. כשאתה מסתובב בהם אתה מרגיש שהשטחים הפתוחים מפוזרים ואין אזורים מוגדרים. אלה מקומות גדולים עם הרבה שטחים מוזנחים ובעיקר ללא תכנון כולל".

                   

                  תוכנית בית הספר, שבו יהיו 24 כיתות לתלמידי ז'-י"ב (תוכנית: פלסנר אדריכלים)
                    תוכנית בית הספר, שבו יהיו 24 כיתות לתלמידי ז'-י"ב(תוכנית: פלסנר אדריכלים)

                     

                    בבית הספר יהיו גם כיתות חוץ שיאפשרו ללמוד באוויר הפתוח  (הדמיה: סטודיו בונזאי)
                      בבית הספר יהיו גם כיתות חוץ שיאפשרו ללמוד באוויר הפתוח (הדמיה: סטודיו בונזאי)

                       

                      עיצוב המבנים הוא עדיין עקרוני בלבד, אך ניכר בו שימוש בגווני מדבר, כשלעצים ולצמחייה יש גם תפקיד צבעוני. בתוכנית בית הספר עצמו מציגות האדריכליות סביבות לימוד מגוונות וגמישות, לא רק בתוך המבנים, אלא גם בחצרות, שבהן יהיו כיתות חוץ שיאפשרו לערוך שיעורים באוויר הפתוח.

                       

                      פרויקט אסטרטגי של החברה הבדואית

                       

                      מיקומו של כפר הנוער נבחר אחרי שיזמיו בחנו כמה חלופות. "עם המועצה האזורית בני שמעון", מספר יפה, "היה לנו סיפור אהבה ממבט ראשון. ראשת המועצה, סיגל מורן, נדלקה על הרעיון והפכה לשותפה אמיתית".

                       

                      מיקומות של הכפר (מסומן בעיגול) בשטח המועצה האזורית בני שמעון  (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
                        מיקומות של הכפר (מסומן בעיגול) בשטח המועצה האזורית בני שמעון (באדיבות "פלסנר אדריכלים")

                         

                        מדוע כפר שמיועד לבני נוער בדואים מתוכנן לקום בשטחה של מועצה אזורית יהודית ולא באחד מישובי המגזר?

                         

                        "חיפשנו מקום שכולם יוכלו להגיע אליו", אומר יופה. "בגלל עניינים שבטיים של החברה הבדואית הבנו שהכפר צריך לקום באזור שאינו שייך לאף אחד מהשבטים. החברה הבדואית היא חברה שבטית, כך שאם תקים את המוסד ביישוב מסוים, אתה עלול למנוע את הגעתם של כאלה שבאים ממשפחות אחרות. ואנחנו פועלים באופן על-שבטי".

                         

                        ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש המועצה המקומית חורה ב-13 השנים האחרונות (ונבחר "אביר איכות השלטון" 2014), מכהן בהתנדבות כיו"ר הוועד המנהל של עמותת "כוכבי המדבר". לדבריו, ההחלטה להקים את הכפר מחוץ לשטחי היישובים הבדואים, תאפשר למוסד לפעול כגוף עצמאי ותימנע את התערבותה של הפוליטיקה המקומית והשבטית בתכני הלימודים ובמינויי הסגל - התערבות שהיתה עלולה "להרוס את המוסד", כלשונו.

                         

                        מתן יפה, מנכ''ל עמותת ''כוכבי המדבר'' שיזמה את הפרויקט (צילום: יוסי אלוני)
                          מתן יפה, מנכ''ל עמותת ''כוכבי המדבר'' שיזמה את הפרויקט(צילום: יוסי אלוני)

                           

                          ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש המועצה המקומית חורה ויו"ר הוועד המנהל של העמותה. להעמיד מסה קריטית של מובילים לחברה הבדואית  (צילום: לשכת מועצת חורה)
                            ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש המועצה המקומית חורה ויו"ר הוועד המנהל של העמותה. להעמיד מסה קריטית של מובילים לחברה הבדואית (צילום: לשכת מועצת חורה)

                             

                            "אני גדלתי בקהילה הבדואית", אומר אלנבארי ל-Xnet, "ואנחנו נשארנו מאחור, הרבה אחרי החברה הישראלית הכללית. אנחנו חיים בנגב מאוד מתקדם מבחינת יכולות, והתסכול מהפער גרם לשקוע מבלי להביא פתרונות". מבחינתו, כפר הנוער הוא פרויקט אסטרטגי שיצמיח מנהיגות כזו שתיקח אחריות על העתיד של החברה הבדואית כחלק מהחברה הישראלית.

                             

                            מטרת העמותה, הוא אומר, להעמיד תוך עשר שנים מסה קריטית של אנשים, שיובילו כקבוצה את החברה הבדואית בנגב; יובילו שינוי מתוך החברה הבדואית, ויידעו כיצד לפעול בתוך המערכת הישראלית.

                             

                            האם הכפר ישלוף מהיישובים את הטובים ביותר?

                             

                            עלות הקמתו המשוערת של הכפר עומדת על כ-300 מיליון שקלים, ולדברי יופה רבע מהסכום כבר מצוי ברשות העמותה. "שם הכפר יהיה", הוא מדגיש, "'מרכז כוכבי מדבר - קמפוס חוסידמן לפיתוח מנהיגות בדואית". משפחת חוסידמן תרמה, לדבריו, סכום נכבד שמאפשר לעמותה להתחיל בתהליך ההקמה (המשפחה תרמה לאחרונה גם את המרכז לנוער שוחר מדע בכניסה לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע).

                             

                            הפעלתו השוטפת של בית הספר יקרה. כיום לומדים בו כ-55 תלמידים בכל שכבה, אך כשיהיה במשכנו החדש, ובתפוסה מלאה, ילמדו בו כ-100 תלמידים בכל שכבה, וכ-90 בוגרי י"ב בחממת המנהיגות. "בית הספר פועל עד השעה חמש וחצי אחר הצהריים", מסביר יופה "אנחנו מפעילים מסגרת חינוך בלתי פורמאלי. יש ארוחות, יש תגבורים ויש מערך הסעות. תלמיד משלם 2,000 שקלים לשנה, אבל העלות שלו מגיעה ל-7,000 שקלים". מהעמותה הובהר כי זוהי עלות הארוחות בלבד, ובפועל העלות לתלמיד תגיע אפילו ל-40 אלף שקלים.

                             

                            המגורים בפנימיה יהיו נפרדים לבנים (בכתום) ולבנות (בצהוב)  (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
                              המגורים בפנימיה יהיו נפרדים לבנים (בכתום) ולבנות (בצהוב) (באדיבות "פלסנר אדריכלים")

                               

                              התקציב עומד, לדבריו, על כ-20 מיליון שקלים בשנה, מחציתו מגיעה מהמדינה, ומחציתו מתורמים כמו פדרציית ניו יורק, קרן גילברט, קרן חרוב וקרן של הברון רוטשילד. גם משרדי החקלאות והחינוך שותפים בהקמה.

                               

                              יופה הודף את החשש שמשיכת התלמידים המצוינים לכפר הנוער תרוקן את בתי הספר של המגזר מתלמידים חזקים: "אנחנו לא באים להחליף את מערכת החינוך הקיימת. המיונים לבית הספר הם לא על פי ציונים אלא על פי מוטיבציה. בנגב יש 35 בתי ספר תיכון לבדואים, כשבכל שכבה יש כ-60 תלמידים. אני לוקח שניים עד ארבעה תלמידים מכל בית ספר וכל שכבה. זה לא מורגש, זה כמו טיפה בים".

                               

                              על המשרד הזוכה

                               

                              דניאלה ומיה פלסנר, דור שני למשפחת אדריכלים, הצטרפו ב-1995 למשרדו של אביהן, האדריכל אולריק פלסנר (שהקים את המשרד בירושלים ב-1972, אחרי 16 שנות פעילות בסרי לנקה). המשרד תכנן, בין השאר, את "גן הפעמון" בירושלים ואת "בית גבריאל" על חוף הכנרת (עליו זכו בפרס רכטר).

                               

                              השדרה הירוקה. "כל דבר שלמדנו מאבא", אומרות האדריכליות, "נמצא כאן" (באדיבות "פלסנר אדריכלים")
                                השדרה הירוקה. "כל דבר שלמדנו מאבא", אומרות האדריכליות, "נמצא כאן"(באדיבות "פלסנר אדריכלים")

                                 

                                מאז מותו של האב ב-2016, מובילות הבנות את המשרד. הן צברו ניסיון בתכנון בתי ספר ייחודיים, כשהשתתפו בתכנון בית הספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה (הבנייה הושלמה ב-2008); ולאחרונה השלימו את עריכת התוכנית לקמפוס חינוכי-תעשייתי בלבון שבגליל העליון.  

                                 

                                --------------------------------------------------------------

                                מרכז חדש בלוד משלב מדיטציה וטיפול פסיכולוגי בתושבי הסביבה. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

                                 

                                בית ספר ישן בלוד הפך למרכז מדיטציה ופסיכואנליזה. לחצו לכתבה (צילום: עמית גרון)
                                בית ספר ישן בלוד הפך למרכז מדיטציה ופסיכואנליזה. לחצו לכתבה (צילום: עמית גרון)

                                 

                                 

                                 
                                הצג:
                                כל התגובות לכתבה "השפיץ של המגזר: כפר הנוער הראשון שבו יצמחו מנהיגים בדואים"
                                אזהרה:
                                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד