סיפור הסינדרלה של נעמי נאם הורביץ סחף לפני שש שנים את המדינה כולה, בדגש על קהילת אנשי העסקים. הורביץ, תאילנדית פיקחית ונאת מראה שהעניקה לחיים הורביץ עיסויים בספא של הילטון, כאחת המעסות המועסקות במקום הפכה לאשתו של יורש המיליונים. הורביץ, שמבוגר ממנה ב־15 שנה, הבן של אלי הורביץ ז"ל, המנכ"ל המוערך של חברת "טבע" בימיה הטובים וחבר הנהלה בעצמו והיום בעל קרן השקעות פרטית.
נעמי, 45, העסיקה לא מעט את מדורי הרכילות גם בזכות הסיפור שהפך אותה באחת למיליונרית וגם כי לא נותרה האישה הקטנה, אלא הפכה לאשת עסקים בעצמה, שקנתה את הספא בהילטון שעבדה בו והפכה אותו לשלה, פתחה עוד ספא ברחוב דיזנגוף וגם מסעדה תאילנדית מפוארת. מעבר לזה, היא השתתפה בריאליטי "שש אימהות" וגם ארגנה את "תחרות מיס תאילנד הישראלית".
השניים נפגשו כמעסה ומעוסה כשהורביץ עוד היה נשוי, ואחרי גירושיו, כשנפגשו במקרה ברחוב, הציע לה הורביץ לבוא לעבוד אצלו במשק בית, והסיפור הפך לסיפור אהבה. לפני שנה הודיעה נעמי בפייסבוק על פרידתם של השניים ועל כך שעסקי הספא נשארים בבעלותה. כעת, היא אפילו פתחה ספא נוסף, במתחם איינשטיין בולווארד, ברמת אביב.
את הספא, "שבע אורבן", פתחה הורוביץ עם עפרה רייף-שמלצר, אשת עסקים מוכרת היטב בחוג הסילון של נשות החברה. שמלצר היא בתו של שלמה שמלצר ("שלמה סיקסט"), שנפטר לפני ארבע שנים וחצי במפתיע והותיר אותה ואת אחיה, אסי וטובי, עם אימפריה עסקית בשווי שלושה מיליארד שקל, שחולשת על אחזקות בתחומי הרכב, הנדל"ן, התשתיות, הביטוח, הלוגיסטיקה והמלונאות. היא בלונדינית לוהטת בת 50 וחיית מסיבות ידועה. את יום הולדתה ה־50 חגגה במקסיקו ובמסיבה גדולה בביתה שבסביון.
הספא שלהן משתרע על שטח של כ־700 מטר, ונאמד בהשקעה של 4 מיליון שקל. יש בו 12 חדרי טיפולים בגדלים שונים שמבדלים עצמם באפיון התאילנדי שלהם, בשיטת שבע, שנעמי הביאה מתאילנד. המתחם כולל סאונה יבשה וסאונה רטובה, חדר קבוצתי של פוט מסאז', קומת גלריה למניקור ופדיקור, חדר מנוחה וחנות למוצרים משלימים.
מחירי הטיפולים נעים מ־390 שקל ועד 750 שקלים. מצעד הסלבס שכבר הספיקו לבקר בו: יעל גולדמן, סנדרה רינגלר, אופירה אסייג, אייל ברקוביץ', נטלי דדון, אקי אבני, שלום מיכאלשווילי, אירה דולפין, טיטי איינאו, מיכל הקטנה, לאה שנירר, קים אור אזולאי, מעיין אשכנזי ועוד. גם גוורדיית חוג הסילון, החברות הטובות של שמלצר מסביון, כבר הספיקו להגיע, לפרגן, להשתמן ולהעלות סטורי.
"הרבה סלבס מגיעים מעצמם ומשלמים, ומתמוטטים מהמקום" מספרת עפרה. "אופירה אסייג עפה, התלהבה נורא. זה גם כיף כי עובדים פה בשבת מעשר עד חמש ואפשר לבוא לעשות מניקור ופדיקור בסופ"ש וגם לקבל שירותי איפור אקספרס ב־150 שקל. והכי חשוב, יש חניה, וזה אחד הדברים הכי חשובים כי מי שרוצה להיות בשלווה לא צריך שנייה לפני לעמוד בפקקים ולחפש חניה, זה מפספס את המטרה" מבהירה עפרה.
"אנחנו אוהבות לעשות פה מסיבות" מוסיפה נעמי, "מכניסות את הבנות לפוט מסאז', מזמינות מגשי סושי, מתאימות טיפול לכל אחת, מביאות תותים ושמפניות. אנחנו פתוחות להכול, תופרות את זה לפי הלקוח, מה שהוא רוצה, הוא יקבל. אנחנו גם מכניסות עכשיו את הטרנד הכי חם בעולם הספא, העיסוי הלימפטי. זה עיסוי שמעצב את הגוף, כל הדוגמניות של ויקטוריה סיקרט'ס עושות את זה. אנחנו מכשירות כרגע שני אנשים וזה הדבר הבא בעולם העיסויים".
"הייתי שבע שנים בגן עדן"
סיפור החיים של נעמי הוא בהחלט תסריט לסרט סוחף. היא נולדה בתאילנד. בבגרותה למדה משחק ודגמנה קצת, עד שבגיל 18 התאהבה בבחור ישראלי בקאווסן ומאז גורלה נקשר לארץ. "כל מה שידעתי על ישראל זה מלחמה ופצצות, ואז גיליתי שישראלים הם מגניבים, שחיים כל היום ממסיבה למסיבה. אלו הישראלים שהכרתי בתאילנד, עוד לא ידעתי שיש בארץ מלא לחץ ומלא דאגות.
"טיילתי עם בן הזוג שלי כמה חודשים ואז הגענו לכאן. כשרציתי להישאר הייתי חייבת ויזה אז התחלתי לעבוד בחממה של בננות, בתשעים מעלות חום, שצריך לשפוך על הגוף כל חמש דקות בקבוק מים בשביל לא להיצלות. מהר מאוד נכנסתי להיריון, ונסענו להתחתן בקפריסין. פתחנו יחד קייטרינג תאילנדי מוקפץ ועבדנו בעיקר בפסטיבלים ובירידי אוכל עם טבח סיני וטרנטה כשהילדה כל הזמן איתנו. כשהבת שלי הייתה בת שנה וחצי כבר התגרשנו. היינו צעירים, הוא היה סטודנט לצילום ולא ידע להתמודד עם זה.
"כשהילדה הייתה בת שלוש, אבא שלה החליט לחזור בתשובה וביקש ממני לגייר אותה. אני, שחוויתי פה הרבה קושי וזלזול, רק רציתי שיהיה לה קל יותר והסכמתי. עברתי לתל אביב ועבדתי כמלצרית וכברמנית עד שנמאס לי מחיי הלילה כי הייתי צריכה לשתות הרבה ולהעמיד פני שמחה כל הערב. ואז נסעתי לתאילנד ללמוד עיסוי.
"בתור ילדה, כל יום הייתי עושה לסבתא שלי מסאז', זה משהו מאוד מקובל בתאילנד שילדים מעסים את ההורים שלהם ואת סבא וסבתא, אז כבר היה לי ניסיון. כשחזרתי מתאילנד התחלתי לעבוד ב'הילטון סייבקס' ותוך כמה ימים כבר היו לי תורים. הייתי מאוד טובה במה שעשיתי, ושם גם הכרתי את חיים, שבא לקבל עיסוי.
"כלקוח בספא, בקושי דיברנו ולא חשבתי שנתאים, כי אני מאוד רוחנית, והוא מאוד רציני. גרתי אז ביאכטה וישנתי באוהל בים המלח ותיארתי לעצמי שזה לא הסגנון שלו, אבל גיליתי שיש לו אופי מאוד תאילנדי: הוא חסר אגו ומאוד אוהב לעזור ולעשות לאחרים טוב וזה מאוד חיבר אותי אליו.
"הייתי בגן עדן שבע שנים. ובסוף נפרדנו. היחסים שלנו מאוד טובים, אין יותר טוב מזה. התחלנו כמו סיפור סינדרלה וסיימנו כמו סינדרלה, יש פה שלום ואהבה. לא הצלחנו בתור בני זוג אבל אנחנו משפחה".
למה בעצם התגרשתם?
"זה לא עבד, היינו מאוד שונים, זה עוד כואב לי ובא לי לבכות. הייתה שם אהבה גדולה מאוד ואני יכולה רק להודות לו על מה שהוא נתן לי. הוא המנטור שלי ועדיין ממשיך לתת. כל דבר שקפץ לי לראש, חיים תמך בו. תמיד אמרתי שהוא כמו האלוהים שלי ואני עדיין חושבת ככה. נפרדנו כבר לפני שנתיים וחצי אבל נשארנו לגור יחד באותו בית ורק לפני שנה נפרדנו סופית".
ויש לך אהבה חדשה?
"אני יוצאת עם גברים פה ושם, אבל עוד לא מצאתי מישהו שאני רוצה להתחתן איתו". היום היא חיה בנתניה "קניתי שם בית להשקעה, לפני שהתגרשנו, שהיה אמור להיות בית נופש על הים בפולג, אבל בסוף זה הבית שלי. יש לי משם את הנוף הכי יפה שיש ואני מתה עליו, אני עושה מדיטציה מול הנוף ואני מאושרת".
בריאליטי "שש אימהות" היא פתחה את יחסיה המורכבים עם בתה, שחזרה בתשובה בעקבות אביה ולא חיה איתה. "הקשר שלנו מאוד התחזק עם השנים, אנחנו בקשר בפייסבוק ובאינסטגרם והיא אפילו הכניסה אותי לקבוצת הווטסאפ של החברות שלה. היא מטיילת כל הזמן במסגרת בית חב"ד אז היא חיה טוב ויש לה מלא חברות בכל העולם והיא באה פעם בשבוע לישון אצלי. אני באתי מבית בודהיסטי והתגיירתי כי רציתי להתקרב אליה. החלום שלי זה לטייל איתה בחו"ל. נכון, זה שהיא דתייה זה לפעמים מקשה כי חסר לי שנוכל לעשות שופינג יחד ולהתלבש סקסי וללכת למסעדות, אז פעם היה לי כואב על זה, אבל היום כבר לגמרי השלמתי".
לא אכלתי פיצה ארבעים שנה
על אף שתאילנד היא יעד מועדף לחופשה בקרב ישראלים, נעמי מספרת שלקח זמן לקהל הישראלי להתחבר לעיסוי התאילנדי, שמעולה לשחרור של שרירים וזרימת דם. "הוא עושה ריסט לגוף, מהראש ועד הרגליים" מגלה הורוביץ, "בתקופה שעוד לא ממש ידעו פה מה זה עיסוי תאילנדי, הבאתי צוות של תאילנדיות לספא בהילטון. אנשים היו בשוק. מי שהכיר לא הבין למה זה לא עולה 40 שקל כמו בחוף הים בתאילנד" משתפת הורביץ. "לקח משהו כמו חצי שנה עד שהיו לי 30-20 לקוחות ביום. בהתחלה נכנסו אולי חמישה ביום".
ומה לגבי אוכל תאילנדי? המסעדה שלכם גם ספגה ביקורות קשות בתחילת הדרך.
"עולם המסעדנות הוא עולם אחר משחזיתי. כשהצלחתי בספא חשבתי שאנשים אוהבים את תאילנד ואפשר להביא גם האוכל ואת האומנות. בהתחלה היו במסעדה ריקודים תאילנדיים ושטיפת ידיים מסורתית, חוויה שלמה ואנשים לא התחברו. גם לאוכל. אנשים ממש נכנסו במסעדה ובי, ובסך הכול רציתי לעשות טוב. אני מאוד רגישה, וממש נהייתי חולה מזה. כמעט שנה הסתובבתי עם כאב בחזה, לא יכולתי לתפקד.
"אבל אז הכנסתי את שחף שבתאי כשף, והוא עשה פלא והמסעדה שורדת כבר חמש שנים בזכותו. היום אני וחיים שותפים במסעדה ובזמן האחרון אני הרבה יותר שם, ובא לי שוב אוכל תאילנדי אמיתי, חריף וחמוץ ואני מכניסה מנות חדשות. את יודעת למה התאילנדים רזים? כי הם אוכלים חריף וחמוץ, זה הסוד שלי. אני לא אוכלת לחם ולא עושה ספורט, אבל עכשיו אני רזה מדי, אני שוקלת 48 קילו ואני מטר שבעים".
עפרה: "הלוואי עליי. אני לעומתה עובדת קשה מאוד על המראה שלי. אני מתחילה את הבוקר עם ריצה של שישה קילומטרים ומקנחת עם שיעור עיצוב ומלפפון. הייתי ילדה שמנה וחיילת שמנה, מידה 50 במכנסיים. אחרי ההיריון הראשון שלי שקלתי 120 קילו. אחרי הלידה של התאומים שלי החלטתי שאין מצב שאני חוזרת לזה ושלושה חודשים אכלתי רק מלפפונים. בתשעים קילו כבר הרגשתי כוסית, מלכת העולם והתחלתי להתאמן. מאז אני מתאמנת, כבר 28 שנים. בשבילי זו מלחמה יום־יומית כי יש לי גנטיקה שמנה.
"אני כל הזמן רעבה, לא אכלתי פיצה ארבעים שנה. בגלל זה לא משנה לי באיזו מסעדה אוכלים, במילא אני מזמינה רק חזה עוף, דג או סלט. וזה רק בשבילי. בעלי התאהב בי שמנה והוא אוהב שמנות, אבל אני חדורת מטרה, עד שאני אמות, זו המטרה שלי, וכל יום בשש בוקר אני עושה ספורט, למרות שאני שונאת את זה שנאת מוות. אין מה לעשות, אישה בת חמישים צריכה לעשות הרבה בשביל להיראות טוב; קוסמטיקאית, ספר, שיזוף, מילויים, כל מה שצריך. אישה בת חמישים שלא מזריקה, זה כמו אישה בת חמישים שלא צובעת את השיער".
אימפריה משתי סוסיתות
רייף-שמלצר נולדה בפתח תקווה עם אח תאום ומספרת על ילדות רגילה לגמרי. "אנחנו לא כסף ישן. אמא שלי הקימה את האימפריה משתי סוסיתות. זה התחיל מחברה להשכרת רכב ולאט לאט זה צמח למה שזה היום. הבום קרה עם העלייה הרוסית. ייבאנו את סקודה לארץ וב־1992, כשהרוסים עלו לארץ, הם הכירו את האוטו מהמזרח והגיעו עם שקיות של כסף מזומן לקנות רכב.
"זו הייתה המקפצה. כאמא צעירה, גרתי בפתח תקווה בשכונת נווה עוז והיה לי ממש כיף, רק שאבא שלי כבר התעקש שאבוא לגור לידם והסכמתי, עברתי לסביון. ברגע שאמרתי כן, הוא סגר לי עסקה בן לילה והודיע לי שיש לי בית. כזה היה אבא שלי. המשפחתיות הייתה לו חשובה יותר מהכול. אני ראיתי בבית נישואים של אגדות אנדרסן וככה חיפשתי את בן הזוג שלי".
עם בעלה ישראל, אהוב נעוריה, התחתנה בגיל עשרים. הם נשואים כבר שלושים שנה, יש להם שלושה בנים, זוג תאומים בני 28 ובן נוסף בן 19. כששמו של ישראל עולה, היא עדיין מדברת עליו בעיניים נוצצות. "גדלנו ביחד ואני חושבת שאם מתחתנים בגיל צעיר ומסתנכרים, זה מצליח. אבא שלי סנכרן אותנו יחד. ישראל יותר חברותי ממני ואני ביישנית. למרות המראה שלי, אני בחיים לא אתחיל שיחה עם מישהו.
"גם אבא שלי היה כזה. הוא נפטר בגיל 67, ביולי 2014, מהרגע להרגע והוא היה אבן היסוד של חיי. אף אחד לא הכין אותנו לזה. זה היה ערב הסכם חתימה של עסקת ענק עם דוד עזריאלי ושניהם נפטרו פתאום. אבא שלי נפטר ב־14 ביולי ועזריאלי ב־10 ביולי. עד היום אף אחד לא יודע מה קרה לו. הוא קיבל שטף דם במוח. והוא היה הכי היפוכונדר, כל הזמן בדק את עצמו. ברגע אחד, נשארנו לבד, בלי רועה הצאן שלנו.
"היינו בשוק, אני עברתי לגור אצל אמא שלי לחצי שנה. כולנו תמיד עבדנו בחברה, אמא שלי, אחים שלי, ישראל ואני, אבל זה תמיד היה וואן מן שואו. נשארנו המומים עם מלא עסקים עובדים והיינו צריכים להתעשת מהר. חגגתי המון עד שאבא שלי נפטר, אבל אחרי מותו ירדתי למחתרת, וחגגתי רק בקטנה. עכשיו בגיל חמישים חזרתי לזה".
חוגגת 50 בטולום, מקסיקו:
רייף־שמלצר משמשת היום כאחראית על קשרי הקהילה בקבוצה וגם כחברת דירקטוריון "ועכשיו, עם הספא, אני מעורבת בכל מה שקשור בחברה". רק עכשיו, בגיל חמישים, היא הבשילה לצאת מהעסק המשפחתי ולעשות משהו בכוחות עצמה. "המון שנים חיפשתי משהו בתחום הלייף סטייל ולא מצאתי. יכול להיות שלא חיפשתי ברצינות ועוד לא הייתי בשלה ויכול להיות שגם אבא שלי לא כל כך רצה וכל דבר שהראיתי לו הוא פסל.
"אחרי שהוא נפטר היו שנים מאוד קשות ורק אחרי שהכול התייצב החלטתי שאני חייבת משהו בשביל עצמי. היו המון עסקים שמבחינת התשואה היו מרוויחים יותר אבל אני רציתי עשייה שאוכל ליהנות ממנה. את נעמי הכרתי כשהייתי לקוחה שלה בהילטון והערצתי אותה מרחוק, היא נראתה לי כמו נסיכה תאילנדית. כשיצאתי מהספא שלה הרגשתי שקרה פה משהו והגוף שלי קיבל את המקסימום, לא כמו במקומות אחרים, שזה רק ליטופים. ואז היינו באיזה אירוע ונפגשנו ודברים התגלגלו ופחות משנה אחרי, אנחנו כאן".
נעמי: "וזה קרה למרות שבגיל שלי אני כבר לא רוצה לעבוד כל כך קשה. כרגע אני עובדת מאוד קשה בהכשרת המטפלים של הספא וגם מנהלת את המסעדה. בשלב הזה, הייתי רוצה כבר לטייל בעולם ולנוח, אבל לא נראה לי שעם עפרה זה יקרה, יש לה יותר מדי תוכניות בשבילנו".
