חיפה היא העיר היחידה בישראל שמאפשרת לבחור שני מוסדות ללימוד אדריכלות. הטכניון הוותיק והיוקרתי שוכן בקמפוס מנותק במרומי הכרמל, בעוד שמכללת ויצו חיפה ממוקמת במושבה הגרמנית, ממש בתוך העיר.
לויצו חיפה, בשונה משאר המוסדות ללימודי אדריכלות, אין מועד אחרון להרשמה. עובדה זו מעידה על מצב הביקוש. כך שאם התלבטתם יותר מדי זמן, או שהתעוררתם מאוחר, לויצו תמיד תוכלו לפנות - ואולי גם להתקבל יהיה קל יותר (בבית הספר מגיבים: ''מועד מבחן הקבלה הראשון הוא בסוף פברואר. מי שנמצא מתאים מתקבל. המשך המועדים תלוי במקום הפנוי שנשאר. לא בהכרח מבטיח קבלה קלה יותר'').
>> כל המידע על בתי הספר לאדריכלות - כאן
בצד היתרונות, מציעים כאן יחס יותר חם ודיאלוג יותר קשוב בין הסגל לסטודנטים. יתרון נוסף הוא במבנה הפיזי: בית ספר קטן למדי, שמאגד תחת קורת גג אחת מחלקות מתחום העיצוב והאמנות, ויש לו פוטנציאל - שמשום מה עד היום לא מומש - לקשר הדוק בין התחומים.
עוד יתרון: התואר המורחב מעניק גם תעודת הוראה. מי שימאס בשרטוט במחשב במשך שמונה שעות ביום, יוכל בקלות לבחור במשרה אחרת, בשכר דומה, הדורשת להתמודד עם 30 ומשהו תלמידים בכיתת בית הספר.
בימים אלה מקודם מהלך להתמזגות המכללה עם אוניברסיטת חיפה. המהלך "קורם עור וגידים באינטנסיביות רבה", מגדירה זאת האדריכלית ד"ר דנה מרגלית, מ"מ ראש בית הספר שנכנסה לתפקידה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית במינוי זמני, "אבל אנחנו נישאר כנראה בבניין הקיים".
ההנהלה מתכוונת לפתוח תוכניות לימוד חדשות באדריכלות, לדברי מרגלית: "חלק חשוב מעבודתי הוא קידום המחלקה לגיבוש תכניות לתארים מתקדמים, שני ושלישי, וכמובן עבודה לקראת איחוד המכללה עם אוניברסיטת חיפה. תואר שני שיעניק תואר בחינוך לעיצוב, Master of Education & Design, כבר נמצא באישור המועצה להשכלה גבוהה ואנו עובדים כעת על הכנתו של תואר נוסף שני באדריכלות".
בנוגע לרושם שקל להתקבל לכאן, מרגלית כופרת בו וטוענת כי "הבחינה שלנו מאוד יסודית וכוללת תחומים רבים. הגמישות במועדי הבחינה מעיד על תהליך קבלה מוצלח, שמשכיל לאתר את המועמדים הטובים בצורה גמישה". היא גם טוענת, כי "הצטיינות המחלקה בשנים האחרונות והזכייה בפרסים מעידה על רמת הסטודנטים אצלנו".
מהו מהלך הלימודים הייחודי למחלקה?
"לקראת השנה הבאה אנחנו מתכננים לעבוד על שיתוף פעולה עם מחלקות שונות בויצו – תקשורת חזותית, צילום ואופנה. ההדדיות בין התחומים יכולה להוליד אדריכלים יותר יצירתיים, פורצי גבולות ומקצועיים". מרגלית מציינת שהשנה שולב מרחב למידה חדשני באמצעות חברת Spacetech, עם "תחנות למידה שמאפשרות אינטראקציה קבוצתית והצגת תכנים במדיה ממוחשבת תוך כדי עבודה".
אילו קורסים חדשים ומסקרנים יש לכם להציע?
בשנה ג' מתקיים קורס בנייה ירוקה, ובו מציעים הסטודנטים פתרונות לפיתוח גג ירוק בדיזנגוף סנטר בתל אביב. בשנה ב' מתקיים קורס בשיתוף מינהל החינוך בעיריית חיפאי, ושם נדרשים התלמידים להציע פתרונות של עיצוב פנים לסביבות לימוד בבית הספר היסודי "שלווה" בעיר, המשלב חינוך מיוחד.
שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים: "עם עיריית חיפה ומחלקת השימור מתקיים קשר רציף וייערך קורס בדיסלדורף, עיר תאומה לחיפה, במטרה לטפל באתרים לשימור שנפגעו במלחמת העולם השנייה. הקורס יתקיים בחיפה וייתכן שהסטודנטים יעבדו גם בחו"ל". פרויקט בלתי שגרתי יתרחש בפורים הקרוב, כאשר הסטודנטים יהפכו למשך יומיים (11-10.3) את כיכר פריז שבעיר התחתית לזירה של עיצוב, באמצעות מיצבים שיעצבו.
בשיתוף משרד השיכון ובהנחיית האדריכלים פרופ' ברוך ברוך וד"ר הדס שדר, מתקיים סטודיו מחקרי שעוסק באדריכלות לגיל השלישי בחיפה. "הנושא וחשיבותו הועלו על ידי משרד השיכון, שגם עזר בהפניה למרצים רלוונטיים לנושא שמגיעים להרצות בפני הסטודנטים כל שבוע", מספרת מרגלית. בשנה הבאה מתוכנן קורס משותף עם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. במסגרתו עתידים הסטודנטים ללמוד על דפוסי האוכלוסייה בנגב, ולהציע פתרונות להתיישבות הקבע.
כיצד מתעדכנת תוכנית הלימודים עם השינויים הטכנולוגיים בזירת התכנון?
"במחלקה לומדים בסדנאות רבות של מיחשוב. בשנה הבאה נתחיל בלימוד תוכנות מתקדמות כמוSolid Edge . כמו כן נרכש מכשור טכנולוגי מתקדם הכולל סורקי תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד, חיתוך בלייזר ומכונת CNC לשימוש הסטודנטים בעבודה עצמאית ומודרכת".
אנשי סגל בולטים במחלקה: האדריכלים ברוך ברוך, אירית צרף נתניהו, זאב דרוקמן, אייל מלכא, ד"ר הדס שדר, האמן בלו סימיון פיינרו והמעצב רמי טריף, שנבחר לאחרונה לתפקיד אוצר ראשי של המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל.
מהו היחס המגדרי בקרב הסטודנטים?
"בשנה א' לומדים 50 תלמידים ובכל בית הספר 200, כשאחוז הבנים מכלל התלמידים עומד על 40% בעוד אחוז הנשים הוא 60%. הפער נובע מצד אחד מתהליך חיובי, שבו נשים פונות ללמוד מקצועות חופשיים כמו רפואה, עריכת דין ואדריכלות ותופסות לשמחתי תפקידים מובילים בחברה. מצד שני, במקצועות אחרים כמו מדעי המחשב יש אפשרות לשכר גבוה יותר, מה שייתכן מוביל חלק מהגברים לבחור במקצועות אלה".
האם יש תוכנית לחילופי סטודנטים וקורסים בחו"ל?
"כרגע יש לנו הסכם חילופי סטודנטים עם אוניברסיטת לובליאנה בסלובניה, והשנה נעבוד להרחבת מעגל חילופי הסטודנטים עם Czech Technical University שבפראג ועם אוניברסיטת Neapolis בקפריסין" (שהיא אוניברסיטה פרטית). יש לומר כי בית הספר החיפאי טרם הפעיל את תוכנית חילופי הסטודנטים, ומרגלית מקווה שהשנה יצאו הסטודנטים הראשונים לסלובניה.
כיצד מכין המוסד את בוגריו להמשך החיים המקצועיים?
"המוטו של המחלקה הוא Conceptual-Professional-Experimental, כלומר הוראת המקצוע כמקצוע רעיוני הגותי, ובו זמנית מקצוע ניסיוני ויישומי. המוסד שלנו מכשיר אדריכלים באמצעות לימוד מגוון של נושאים שרלוונטיים לעבודה. בצד התיאורטי, הסטודנטים נחשפים לקורסי רקע שמבטיחים אדריכל משכיל שבקיא בקונטקסט התרבותי והסביבתי הרחב: קורסים בהיסטוריה, תיאוריה וביקורת של אדריכלות ואמנות, באורבניזם ונוף, במדע והנדסה, בכלכלה, קיימות ותכנון עיר וקורסים כלליים בפילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.
"בצד המעשי משתתפים הסטודנטים בסדנאות עיצוב, רישום ומחשוב, שלא רק מקנות כלי עבודה אלא מעודדות התבוננות, ביקורתיות ויצירתיות. הסטודנטים משתתפים בקורסי סטודיו אדריכלי שעוסקים בתכנון בקנה מידה גדול וקטן, מעיצוב עירוני ועד לתכנון מפורט של פרוגרמות מגוונות של התחדשות עירונית, מגורים, מסחר ותעשייה ומבני ציבור. בנוסף, עוברים הסטודנטים קורסים טכנולוגיים רבים. בתחילת דרכם המקצועית המחלקה מייעצת לבוגרים, מה שמתחיל בקיום 'ערב השמה' שבו נפגשים הבוגרים עם בעלי משרדים ומעסיקים פוטנציאליים ומניב תוצאות יפות, וממשיך בליווי מקצועי".
מעמד המקצוע בשפל והשכר בו נמוך. מה תאמרי לצעירים שמתלבטים בשאלה העקרונית - למה בכלל להיות אדריכל?
"אדריכלות היא דרך להכיר, לשפר, להשפיע ולהכתיב את תצורות החיים שלנו. בעידן של שינוי מתמיד, לאדריכל יש הפריבילגיה והמחויבות לקחת חלק פעיל בתכנון ויצירת מרחבים שמקדמים חיי קהילה בריאים, ומהווים מקומות טובים להשתכנות".
ומדוע דווקא לבחור ללמוד בויצו חיפה ולא בכל מוסד מקביל להוראת אדריכלות?
"אנחנו מאוד שונים. אנחנו צעירים יותר ושואפים להתחדש כל הזמן. אנחנו שואלים את עצמנו איך לייצר את האדריכל של המאה ה-21 וכיצד להתאים אותנו לסוגיות עכשוויות. העובדה שאנחנו אקדמיה לעיצוב מייחדת אותנו, יש קורסים משותפים, יש ימי עיון והאווירה הזו מחלחלת לסטודנטים. הסטודנטים בויצו זכו בכל התחרויות בשנה האחרונה כמו תחרות עזריאלי, תחרות לתכנון הכניסה לעיר נתיבות, תחרות 'ישראל 2048', ובתחרות על שם מרים ומשה ארמון לעידוד מצוינות ואיכות מקצוע האדריכלות בפריפריה. התואר אצלנו הוא כפול - B.Arch.Ed באדריכלות ובחינוך - ולכן אלה שמסיימים אצלנו מקבלים גם תעודת הוראה, כך שבמקביל לעיסוק שלהם כאדריכלים הם יכולים להיות גם מורים".
אלה שניים מהמקצועות הכי מוחלשים במשק, את לא חושבת?
"אפשר להסתכל על זה ככה, אבל מה שהסטודנטים שלנו מרוויחים זה שדרך התואר בחינוך שהוא של 27 שעות אקדמיות, מפתחים כלים רפלקטיביים ומתודולוגים למחקר ופרזנטציה, מה שמאפשר להם לשפר את היכולות הקומוניקטיביות. הכוונה היא ליצור לא רק מעצבים שיושבים ליד המחשב, אלא הכוונה ליצור סוג של מנהיגים מובילים, כאלה שיהיו אנשי מפתח בתחום".
מעוניינים להירשם ללימודים? בויצו חיפה אין מועד אחרון להרשמה, וכל עוד לא התמלאה מכסת הסטודנטים תוכלו להירשם. תנאי סף לנרשמים: תעודת בגרות, ציון פסיכומטרי מעל 525, מבחן מעשי וראיון המתקיים בפני ועדת קבלה. אין צורך בתיק עבודות. אתר להרשמה (שסובל מחוסר עדכון).
לפרקים הקודמים בסדרה:
לימודי אדריכלות בבצלאל: פרופ' אלס ורבקל על הקמפוס החדש | לימודי אדריכלות בטכניון: פרופ' יאשה גרובמן על הפקולטה הוותיקה והעשירה מכולן
