אייקון מאויר בשבוע: סיפורה הטרגי של הסופר מודל הראשונה בעולם
בסוף שנות ה-70 היתה ג'יה הדוגמנית שכולן רצו להיות, אך התמכרויות והרס עצמי הובילו אותה להתרסקות ומוות בגיל 26. הכוכבת שסללה את הדרך לסינדי קרופורד
ג'יה
סליחה, במי מדובר? בעידן שבו כל מי שמגייסת (או קונה) מאה אלף עוקבים באינסטגרם מוכתרת לדוגמנית-על ואושיית תרבות, אפשר להיזכר בג'יה קרנג'י, שבאמת ראויה לתארים הללו. היא נחשבת לדוגמנית העל הראשונה בעולם, והסיפור שלה כולל יופי עוצר נשימה, המון סמים וסוף טרגי. כל המצרכים הנדרשים לאגדות שמתפוצצות לרגע בקול תרועה ואז נשכחות מהלב.
כמו דיוות אחרות שלא זקוקות ליותר משם פרטי כדי לעשות קסמים (ע"ע שר, ריטה וטוויגי), ג'יה היתה האיט גירל של סוף שנות ה-70. במקרה שלה, התואר הזה היה מורכב מאינסוף שערים למגזיני אופנה, סמים קשים, חיבה לנשים בלונדיניות, התקפי זעם פוטוגניים מול המצלמות וכרטיס חופשי-חודשי למועדונים הכי נחשקים בניו יורק.
היא היתה הדוגמנית שכולן רצו להיראות כמוה, אך הרסה לעצמה בשיטתיות את הקריירה ואת החיים. מגיל צעיר היא עישנה, שתתה, הסניפה כל מה שלא היה מחובר בברגים לרצפה והתמחתה בגניבות קטנות מבתי כלבו. אין ספק שג'יה טרחה לסמן וי על כל תחנה במסלול להתרסקות מהירה. ב-1982 היא צילמה את השער האחרון בחייה. עוד הרואין ועוד גמילה שלא צלחה, ואז הגיע האיידס וכיבה את הכל.
היא הלכה לעולמה בשנת 1986, כמעט בחשאי. באותם ימים, איידס היה עדיין "המחלה שאין לנקוב בשמה". להלווייתה לא הגיע איש מענף האופנה. בנתיב ההרס של חייה, ספק אם גם ללא האיידס היתה זוכה לחגוג השבוע את יום הולדתה ה-60.
למה אייקון? ג'יה היתה, כמעט ללא תחרות, הדוגמנית המצליחה של דורה. למעשה, סינדי קרופורד קיבלה את עבודותיה הראשונות בתחום על סמך דמיונה לג'יה ואף כונתה "בייבי ג'יה". היא לא רק התוותה בדמותה את המראה האיקוני של דוגמנית, היא גם יצרה דפוסי התנהגות שהפכו להיות קלישאה של דוגמנית מצליחה – פרועה, אימפולסיבית, בזבזנית והרסנית בעיקר כלפי עצמה.
לטענתה, ג'יה לא באמת אהבה לדגמן, אך היא עשתה זאת היטב והרוויחה לא מעט כסף שאותו בזבזה על סמים. היא היתה יפה מאוד, בודדה מאוד ועצובה מאוד, והשילוב הזה קסם לצלמי האופנה הגדולים של אותה תקופה, שניסו להעביר בצילומיהם משהו מעבר לגוף חטוב ועצמות לחיים סימטריות. כמי שניהלה מערכות יחסים עם נשים, ג'יה גם נחשבת לאחת ממובילות "השיק הלסבי", יותר מעשור לפני שנקבע המושג האופנתי הזה.
היופי של ג'יה, יחד עם הביוגרפיה הפרועה והטרגית שלה, הפכו אותה לנערת הפוסטר של "דוגמנית בהפרעה". אין פלא שאנג'לינה ג'ולי שמחה להיכנס לנעליה בסרט הביוגרפי "ג'יה" מ-1998, שעזר למתג את שתיהן כנציגות של יופי הרסני. חייה העצובים של ג'יה הפכו לסיפור מוסר על אותם עשירים אומללים, נסיכות עצובות והאיזון המוזר שנוהג העולם במתנותיו.
ג'יה הלכה לעולמה בגיל 26, שנה לפני הכניסה ל"מועדון ה-27". כמו מרילין מונרו ויפהפיות טרגיות אחרות, גם היא לא זכתה להזדקן ולהשמין כמו הכוכבים שממשיכים לחיות. כזו היא דרכה של מיתולוגיה – אין לה את המותרות שבהזדקנות טבעית.
למה לא? חיים קצרים ואומללים הם לא משהו שיש לשאוף אליו, גם אם הם מלווים ביופי גדול וזוהר ניו יורקי. אומנם מדובר בקלישאה מביכה, אבל יפה ומצליחה היא לא המקבילה לשמחה ומאושרת.
ובכל זאת: לג'יה יש תרומה לא מבוטלת למעמד הסופר מודלס, לקריירה של סינדי קרופורד, לקריירה של אנג'לינה ג'ולי, ולניסוח ה"לסבו שיק". לא מעט ב-26 שנות חיים בלבד.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
