את הצעד הראשון שלה בדרך לקדמת הבמה עושה יעל שחר בעיתוי לא סטנדרטי, כשהיא בהיריון מתקדם ואם לתינוק בן שנה ותשעה חודשים. כבר 15 שנים היא שרה, עוברת בין להקות אירועים, ליווי אמנים ותוכניות ריאליטי, אבל את הדרייב האמיתי לקריירת סולו מצאה שחר דווקא עכשיו, אחרי שנתיים מטלטלות שבהן נעשתה אם, איבדה אם והתמודדה ב"The Voice".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- האבא חלה ב-ALS – המשפחה יצאה איתו לטיול (הרבה) אחרי צבא
למרות כל אלה, ואולי דווקא בגללם, שחר יוצאת לדרך חדשה, עם שיר חדש שמשותף לה ולסגיב כהן (ראו קליפ למעלה). "השיר נקרא 'בחלוף הזמן'", היא אומרת, "ואיך שסגיב השמיע לי אותו, הרגשתי שהוא מתחבר לי לתקופה האחרונה ולסיפור עם אמא שלי: במיוחד המילים 'אין לאן לברוח, זה הזמן שלך לפרוח, להשלים עם האובדן'. השיר גם מסתיים במילים 'כאן ועכשיו', ואני מרגישה שעכשיו אני מרגישה הכי מוכנה לעשות את זה: להוציא שיר שלי ולא ולפחד מזה. לא יכולתי לסכם את השנתיים המטורפות האלה בצורה יותר טובה".
זה היה טראומטי
שחר (36), כיום תושבת נס ציונה, גדלה בראשון לציון, אחות צעירה מבין חמישה אחים ואחיות. כשסיימה את התיכון, הייתה חלק ממחזור גיוס שכולו קיבל פטור מהצבא, והיא ארזה מזוודה ועזבה את הבית לטובת מפגש ראשון עם הבמה. "עברתי לגור באילת, שם היה בית הספר הכי גדול שלי לכל מה שקשור לבמה: משחק, שירה, ריקוד, הנחיה – את כל אלה עשיתי במסגרת צוותי בידור בבתי מלון", היא מספרת. כשהייתה בת 20, שמעה על תוכנית טלוויזיה חדשה בשם "כוכב נולד". באותם ימים נפטר אביה באופן פתאומי, אבל למרות הכאב, יום אחרי השבעה היא התייצבה לאודישן כשלצידה חברתה מהמלונות, שירי מימון. "שירי עברה את האודישנים, ולי השופטים אמרו: 'יעל, בחרנו עשר בנות, ואת היית ה-11. אם תהיה עוד עונה, בטוח תשתתפי'. הלכתי הביתה מאוכזבת, אבל שנה מאוחר יותר באמת זימנו אותי, והשתתפתי בעונה השנייה".
שחר הגיעה לחצי הגמר של התוכנית – הישג מרשים, שבחלוף השנים היא לא מתלהבת ממנו. "היום אני מבינה את הדברים אחרת. הייתי ילדה בת 21, והחוויה הייתה לא פשוטה בכלל. זה לא כמו היום, שכל בן אדם שני ברחוב כבר היה באיזשהו ריאליטי: פעם זה היה מאוד מיוחד, והיינו ממש כוכבים לרגע. פתאום מאפרים אותך, דואגים לך שתאכלי ותשתי, את נחשפת לעולם שהיה החלום שלך כל הילדות – ואז, ביום אחד זה נגמר. זהו. מדיחים אותך מהתחרות. הרי בסוף יש רק מנצח אחד. זה היה טראומטי לילדה בת 21. אם הייתי יכולה לסובב את הגלגל אחורה, לא הייתי עושה את זה בגיל הזה".
צפו בה ב"כוכב נולד":
אחרי התוכנית המשיכה לטפח את הקריירה המוזיקלית: היא ליוותה את שירי מימון באירוויזיון, הופיעה עם שרית חדד ועם אייל גולן ושרה בלהקות אירועים. ב-2015 פגשה שוב את עולם הריאליטי, אבל הפעם מזווית שונה: היא ובן זוגה דאז, לירן ביטון, לוהקו לתוכנית "ארבע חתונות" שליוותה זוגות מאורסים לקראת חתונתם. למרות החשיפה הנרחבת, ואולי דווקא בגללה, הנישואים שלה הסתיימו לאחר ארבעה חודשים. "התגרשנו מהר מאוד", מספרת שחר. "תוך שבועיים הוא הכיר את אשתו הנוכחית, ואני את בעלי הנוכחי, עידן לאור. היום אני נשואה באושר".
כשהחליטו היא ובעלה שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה, מצאה עצמה שחר בהיריון בסיכון, שהותיר אותה מרותקת למיטה למשך תשעה חודשים. "זו הייתה שנה מטורפת: טיפולי פוריות, שמירת היריון, לידה בניתוח קיסרי. ואז, כשהילד שלנו, ירין, היה בן שלושה חודשים, אמא שלי חלתה. באותה תקופה ישבתי איתה במטבח, ובדיוק קיבלתי טלפון מאחד המלהקים של 'The Voice'. אמרתי שאין שום סיכוי שבעולם שאעשה את זה; שאני לא משתתפת בעוד תוכנית ריאליטי; אבל אמא שלי אמרה: 'תלכי'. אמרתי לה: 'אם זה מה שיעשה לך טוב, אני הולכת על זה'".
כך, כאם טרייה לתינוק בן שלושה חודשים, בעודה מטפלת בירדן, אמה החולה, יצאה שחר שוב לדרך. "ההידרדרות של אמא שלי הייתה מאוד מהירה, ואז היה שבוע קריטי שבו כבר הרגשנו שזה אוטוטו עומד להיות הסוף", היא משחזרת. "אמרתי להפקה של 'The Voice' שיש שיר שאמא שלי הכי אוהבת שאני שרה אותו – 'Je T'aime' של לארה פביאן – ורציתי להספיק לשיר לה אותו. הלכתי לחזרות, סגרנו על השיר – ולמחרת אמא שלי נפטרה. הצילומים היו שבועיים אחרי, ואני לא יודעת איך עשיתי את זה. היום, כשאני מסתכלת בווידאו של הביצוע הזה, אני אומרת שזה לא הגיוני. אני אדם שבוכה מכל דבר, אני מאוד רגשנית, ואמא שלי הייתה כל עולמי, אז לא יכול להיות שהצלחתי לעמוד על הבמה ולשיר את השיר שהיא הכי אוהבת בעולם בלי להתפרק. היא הייתה איתי ברגע הזה; לא יכול להיות משהו אחר".
התקופה המטורפת הזו
את המהלומה הקשה של האובדן בחרה שחר שלא להביא עימה לתוכנית. "לא רציתי להכניס את כולם למצב של רחמים עליי, אז העדפתי פשוט לא לדבר על זה. התמודדתי עם זה לבד, וזה לא היה פשוט, אבל התוכנית הייתה בשבילי בריחה בתקופה עמוסה מאוד. אחרי הלידה והקשיים שקדמו לה, הייתי צריכה לסעוד את אמא שלי, וגם היה לי בבית תינוק. זה היה מאוד קשה. הרי להפוך להיות אמא זה משהו שאף אחד לא באמת מכין אותך אליו: יש רגשות מדהימים וכיפיים, אבל יחד עם זה, יש דאגה וחוסר ודאות. את לא יודעת מה נכון ומה לא נכון, איך צריך להתנהג. אז מצד אחד, היה השינוי הזה, ומצד שני אני סועדת את אמא שלי שעד לפני חמש דקות הייתה הראשונה שהייתי מרימה אליה טלפון בשביל כל דבר, ופתאום, בתור אם, אני מסתכלת מהצד ואומרת: 'וואו, האישה הזו עשתה בשבילי את כל הדברים האלה שאני עושה עכשיו לבן שלי?' פתאום הפרספקטיבה משתנה לגמרי, פתאום את מבינה מה זה אמא. ואז החלטתי לעשות מעל ומעבר ולהיכנס ל'The Voice', למרות הכל. הרגשתי שאני חייבת לה את זה.
"הצילומים עצמם התחילו כשהבן שלי היה בן חמישה חודשים. זה היה מטורף: פתאום אני אמא, פתאום אמא שלי חולה, פתאום היא הלכה לעולמה. הצילומים היו כאילו האתנחתא שלי בתקופה המטורפת הזו. אז מבחינתי, לא משנה מה קרה לי בתוכנית: לא משנה לי שהודחתי, שאני לא מרוצה לגמרי מכל בחירות השירים שעשיתי – זה לא משנה בכלל. התוכנית הייתה בשבילי הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי באותה נקודת זמן".
היום, כשנה אחרי אותה תקופה עמוסה ובלתי צפויה, שחר פנויה לסכם ולעבד את החוויות. היא עושה זאת בקולה שלה, מתוך בחירה להוציא את עצמה לאור ללא מסגרת או להקה. "השיר החדש משלים לי את התקופה הזו", היא אומרת. "יש בו תחושה כמו של שעון שרץ מנערוּת לבגרות. זה בדיוק מה שעברתי. הפכתי לאמא ואיבדתי אמא. החיים אילצו אותי לחוות את זה. וכמו שהשיר אומר: 'אין לאן לברוח'. אלה החיים".
איך פיספס נטע וייסמן את ההצלחה של רמי פורטיס וברי סחרוף? הקליקו על התמונה:
