יעל פוליאקוב: "אנשים אומרים שכסף זה לא העניין. זה עניין!"

פוליאקוב חוזרת למסך עם הסדרה "הנוכלות", מייעצת כיצד לא להרוס את חיי הנישואים, ומספרת איך אפילו החרדות הכלכליות לא גורמות לה לעשות כסף מאינסטגרם

יעל פוליאקוב מצטלמת לשער "לאשה". לחצו Play לצפייה בסרטון
יעל פוליאקוב."אני נורא אוהבת כסף. יש כאלה שאין להם בעיה לגור במושב והם חיים בתנאים מינימליים. אני פחות. אני משתגעת" (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)
יעל פוליאקוב."אני נורא אוהבת כסף. יש כאלה שאין להם בעיה לגור במושב והם חיים בתנאים מינימליים. אני פחות. אני משתגעת" (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)

בגיל 42 ("פאקינג ארבעים ושתיים, מתי זה קרה?"), 12 שנה אחרי שהתפרסמה עם הסדרה "הכל דבש" בכיכובה, יעל פוליאקוב שוב יוצרת לעצמה סדרה: "הנוכלות", קומדיית פשע מוזיקלית (שיצרה יחד עם אילן פלד ומשודרת בימי שבת ב־20:45 ב-yes). את הרעיון לסדרה קיבלה מאמא של בעלה, יהודית מילוא. "היה ליהודית רעיון על שתי נוכלות שגונבות מהעשירים וכל פעם מגיעות בתחפושת אחרת, וזה כבר הדליק אותי. בסוף זה התגלגל לדמויות של מירי פסקל ואחותה תקווה (דמויות הקאלט מ'אחד העם', ה"ר), כי הכל מתגלגל לשם. אני אוהבת מאוד לעבוד עם אילן, ובואי, זה כיף, זה לא שאני לומדת טקסטים".

 

 

בשנים האחרונות אפשר היה לראות אותה בסדרות כמו "מקימי" (2013) ו"אחד העם" (2003 והמשך ב־2010), בדוקו־ריאליטי "גולשי ספות" (2015) וב"פוליאקובים" (2016). נראה שאחרי כל הופעה על המסך היא לוקחת פסק זמן.

"אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו: 'למה רק אנחנו עייפים? מה ייתן  לנו אנרגיה?' אם אנחנו יוצאים עם אנשים, זה עוד יותר מודגש, כי אנחנו משווים: 'תראה איך הם מחזיקים ורק אנחנו מתים לחזור הביתה'"

"אני עייפה", היא מסבירה, "הייתי רוצה ליצור לעצמי רצף של עשייה שנעים לי ושנכון לי, אבל בדיעבד, כל פרויקט כזה לוקח המון אנרגיה. אני מרגישה שאנשים לוקחים לי אנרגיה ואז אני מתעלפת, ממש הופכת להיות חולה אחרי כל פרויקט כזה. זה לא בא לי בקלות, בסבבה. יש אנשים שנורא אוהבים את העבודה שלהם, זה מעיר אותם, יש להם תשוקה. אני באופן טבעי לא אדם ערני. גם אני וגם בעלי כל הזמן שואלים את עצמנו: 'למה רק אנחנו עייפים? מה ייתן לנו אנרגיה?' אם אנחנו יוצאים עם אנשים, אז זה עוד יותר מודגש, כי אנחנו משווים: 'הנה, תראה איך הם מחזיקים ורק אנחנו מתים לחזור הביתה'. אני גם כותבת וזה תהליך ארוך, וערוצים מצטמצמים. שנים אמרתי לעצמי 'אני אכתוב בשבילי, אני אשחק רק בזה'. אז וואלה, צמצמתי את עצמי למעט אפשרויות. הלכתי על בטוח והיום אני מסתכלת על דברים קצת אחרת".

 

אולי מצאת את דרך הזהב. את עובדת, מכניסה כסף ואז נחה וחיה על הכסף הזה עד שהוא נגמר.

"תראי, אני נורא אוהבת כסף. יש כאלה שאין להם בעיה לגור במושב והם חיים בתנאים מינימליים. אני פחות. אני משתגעת. ועם זאת יצא לי לסרב להרבה דברים שיכלו להכניס לי הרבה כסף. וזה מפתיע אותי, שאני מסרבת לדברים עם מלא כסף! איכשהו הפחד שלי מצליח לעקוף את החרדות הכלכליות שלי. יש המון דברים שאני אומרת שאני לא יכולה לגעת בהם, זה זוועה, אני לא אעשה את זה".

 

"זה מפתיע אותי, שאני מסרבת לדברים עם מלא כסף" (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)
    "זה מפתיע אותי, שאני מסרבת לדברים עם מלא כסף"(צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)

     

    כי זה לא לרמה שלך?

    "כי זה לא אני. הציעו לי דברים שלא לקחתי כי לא ידעתי אם אני אדע לעשות אותם מספיק טוב או שלא ידעתי אם הם ייעשו מספיק טוב, וזה חבל".

    "אני עדיין מחביאה כל מה שאני קונה, לא נעים לי מאלעד. לפעמים אני מוצאת שקית ששכחתי שהחבאתי. לפעמים הוא מוצא אותי כמו רוצחת, בחדר הארונות, מגלגלת משהו לשקית. 'מה את עושה?' 'לא, זה לא שלי. זה של שירי. שירי גרה בלונדון, רק שומרת לה'"

     

    כמו מה?

    "אני לא אהיה ספציפית, כי אני יכולה למצוא את עצמי בעתיד הקרוב עושה הכל. היה לי נוח המקום של אני אעשה ואצור לעצמי, ויכול להיות שפספסתי דברים בדרך. לא חשבתי איך אני בונה את הקריירה שלי".

     

    ועכשיו?

    "אני מתבגרת ואני רוצה לשנות את הגישה שלי, לנסות דברים חדשים. יש לי שלושה ילדים, אני רוצה לעבוד ולפרנס אותם וגם לחיות כמו שצריך, לנסוע ולטייל. הרבה זמן לא פתחתי את הראש והייתי מקובעת. יש לי גם חרדות כלכליות. אני מנסה להכניס מספיק כסף לזמן שאני לא אעבוד בו, וזו החשיבה, אבל הלחץ תמיד יהיה שם. זה טוב שיש משהו שמניע, כי בסוף את צריכה לזוז".

     

    את עדיין מבזבזת כסף כמו פעם?

    "לא כמו פעם. הרבה פחות. אני עדיין מחביאה כל מה שאני קונה, לא נעים לי מאלעד. לפעמים אני מוצאת איזו שקית ששכחתי שהחבאתי. אלעד כבר לא שואל אם זה חדש. לפעמים הוא מוצא אותי כמו רוצחת, בחדר הארונות, מגלגלת משהו לשקית. 'מה את עושה?' 'לא, זה לא שלי. זה של שירי. שירי גרה בלונדון, אני רק שומרת לה'. כשהוא רואה את הטלפון של הסטייליסטית שלי על המסך של הטלפון, הוא מודאג.

    "אנשים אומרים שכסף זה לא העניין. זה עניין! אתה רוצה בשביל הילד שלך מסגרות פרטיות. הילד שלי (יונתן, בן 18) לומד בבית ספר פרטי".

     

    עם בעלה אלעד מילוא. "מצטמצמים כשצריך". (צילום: דורון סרי)
      עם בעלה אלעד מילוא. "מצטמצמים כשצריך".(צילום: דורון סרי)

       

      את פחות מתחברת לקלישאה "כל ילד מביא את הפרנסה שלו".

      "אני רוצה בשבילם חוגים, אני רוצה לנסוע איתם. אתה צריך להיות עשיר ובסוף מוצא את עצמך במרדף מטורף סביב הזנב ולא מגדל אותם כמו שצריך".

       

      אם יש חודש קשה, מצטמצמים?

      "ברור. מצטמצמים כשצריך".

       

      אז יאללה, תפתחי אינסטגרם ותתחילי לתקתק פוסטים בשביל כמה אלפי שקלים ביום.

      "בואי באמת נדבר על עבודות באינסטגרם ועל הכסף שזורם. יכולתי לקחת בזה חלק, ויכול להיות שיום אחד אני אפתח אינסטגרם ואמצא דרך שמתאימה לי. כרגע אני לא יכולה. את צריכה מינימום של אהבה או חיבור למדיום הזה. יש לי חברים מהמקצוע שמג'נגלים באינסטגרם ועושים את זה בסבבה ובכיף וזה קל להם, ואני לא כזו. זה קשה לי! אני מוותרת על הכסף הזה וזה באמת כסף קל. אני גם לא הולכת להשקות, זה באמת בלתי אפשרי".

       

      "אני גם לא הולכת להשקות, זה באמת בלתי אפשרי" (צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)
        "אני גם לא הולכת להשקות, זה באמת בלתי אפשרי"(צילום: דביר כחלון, סגנון: שירי שנהב)

         

        לא מוותרת על עזרה עם הילדים

        פוליאקוב הגיעה לזוגיות עם מילוא כשהיא כבר אמא ליונתן, בנה מנישואיה הקודמים, שאותו ילדה כשהייתה בת 24. "זה היה גיל צעיר מדי בדיעבד", היא מודה. "לא הבנתי כלום. חשבתי שבגלל שהייתי משוגעת בגילאים הצעירים, האמהוּת תיתן לי מסגרת ושקט, וזה לא היה פתרון. כשאני רואה את האמהוּת עם הבנות לעומת עם יונתן, אני מתבאסת שהוא לא קיבל את תשומת הלב הזו, את המקום שהייתי צריכה לתת לזה".

        "אמרתי לאלעד מההתחלה: 'לא נעשה ילדים לפני שתהיה עזרה'. הוא לא הבין מה אני רוצה. עזרה לא מגדלת לך את הילדים, זה כדי שלא תהיי עבד, כדי שתוכלי גם ליהנות מזה"

         

        במה האמהוּת הבוגרת שלך שונה מהאמהוּת הצעירה שלך?

        "אמרתי לאלעד מההתחלה: 'לא נעשה ילדים לפני שתהיה עזרה'. הוא לא הבין מה אני רוצה. אין לנו הורים שיעזרו, ומבחינתי זה מקום ראשון בסדר העדיפויות. אתה תוותר על חופשה, על מסעדה, על מה שלא תצטרך לוותר, ותביא עזרה. עזרה לא מגדלת לך את הילדים, זה כדי שלא תהיי עבד, כדי שתוכלי גם ליהנות מזה".

         

        את מצליחה לא להיות עצבנית על הילדות?

        "כל יום אני אוספת אותן ואומרת: 'סבבה, היום אני רגועה'. ואז תוך חמש דקות, עצבים. לפעמים, גם אם אני לא עובדת, מישהי באה לפה לשעתיים אחר הצהריים ואני יוצאת. הולכת לשבת לי בבית קפה, עושה הליכה בים. אני אומרת: 'תהיי איתן פחות, אבל תהיי מאה אחוז'. חייבים להתאוורר. אתה חייב למצוא לעצמך זמן זוגיות. לעשות הליכה ביחד, קפה, לילה איפשהו. לפעמים אני אומרת לו: 'בוא נעשה לעצמנו יום'. יושבים בים, אוכלים במסעדה וזה מספיק. אבל לומדים את זה רק בנישואים שניים".

         

        • הראיון המלא עם יעל פוליאקוב מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד