מאיירת חיות מחמד, זכרונן לברכה: נעה אילן מנציחה בעלי חיים אהובים

נעה אילן חלמה ללמוד עיצוב אופנה, אבל ברגע האמת בחרה בעיצוב פנים. את לימודיה ב-HIT סיימה ב-2011, ארבע שנים עבדה בסטודיו של ירון טל, ובעקבות הבנזוג (לשעבר) עברה לגרמניה, לעיר הנמל קיל, ומצאה את עצמה מעצבת משם חללים בישראל, ומאיירת איורים למצגות ולמאמרים מדעיים.

מה פתאום איור? כי תמיד אהבה, וכשראתה את המצגת להצעת המחקר הגדולה שעמד האקס שלה להציג, אמרה לו ש"אין מצב שאתם שולחים את זה ככה", והוסיפה להצעה איור. קבוצת המחקר קיבלה את המלגה, וכשחזרה על המצגת בכנסים מדעיים התעוררה התעניינות באיוריה, והיא קיבלה הזמנות ממדענים נוספים. "כך התחלתי לאייר", היא מספרת בחיוך. "והשמועה עוברת מפה לאוזן".

כשחזרה לישראל הקימה את Noa&Mia Designs – סטודיו לעיצוב פנים – עם מיה רייכנברג, חברה ושותפה. היום עוסקת בעיצוב מסחרי, ובמקביל מסיימת תואר שני בבצלאל, במסלול אודות עיצוב. פרויקט הגמר שלה, היא כבר יודעת, יעסוק בהשפעת הטכנולוגיה על התקשורת הבינאישית.

היא תשתתף ב''אקסטרים'', התערוכה שתיפתח בחודש הבא במוזיאון העיצוב חולון ותציין עשור לפתיחתו, אך קודם לכן, בשבוע האיור בתל אביב, שייפתח בעוד פחות משבועיים (21-30.11), אפשר יהיה לראות במבואת הסינמטק התל-אביבי את "נעים להכיר", ו"Unconditional Love'' – שתי תערוכות מאיוריה, שונות מאוד זו מזו בנושאיהן ובסגנון איוריהן, אך קו עבה מחבר בין שתיהן: תקשורת וקשר. הראשונה מכוונת זכוכית מגדלת לעולם הדייטינג באפליקציות, השנייה לפרידה מחיית מחמד אהובה.

נעה אילן עם כלב של חברים (יבדל''א)(צילום: דניאל דביר)

"כשחזרתי לארץ יצאתי עם חברות לאחד הברים שהיינו נוהגות לשבת בהם יחד בתור רווקות, לפני שהעלנו בדעתנו בכלל שיהיה דבר כזה שנקרא אפליקציות היכרויות. אז היינו יושבות, מזמינות קנקן בירה ולצדנו בדרך כלל הייתה מתיישבת חבורה של רווקים צעירים. איכשהו בסוף הערב כבר הייתה תחושה שבכלל הגענו כולנו יחד לבר. השיחה הייתה קלילה, סקרנית ופלרטטנית, קנקני הבירה הפכו להיות משותפים. מספיק שהיינו עושות למישהו קצת עיניים וישר הייתה מתחילה להתפתח שיחה.

''עולם שנותן לגיטימציה להתעלם מהאחר ולהיות מרוכזים בעצמנו''(איור: נעה אילן)

"ארבע שנים אחרי ישבנו סביב אותו שולחן ארוך והזמנו קנקן בירה, כהרגלנו. הסתכלתי סביב. ישבו שם המון צעירים וצעירות, לבושים, מסודרים, שזופים, אבל כל אחד מהם ישב כאילו עם עצמו. הבחור לשמאלי לא החליף מילה עם החבר שלו לפחות עשר דקות. שניהם היו שקועים בסמארטפון. בשולחן שמולי ישבו שלוש חברות, כל אחת שקועה בטינדר או באוקי קיופיד שלה, מחפשת אחר גבר חלומותיה ומתייעצת עם האחרות אם הוא שווה החלקה ימינה על המסך. הבחורה שישבה עם הגב אלי עשתה איזה 20 תמונות סלפי עד שהחליטה להעלות את התמונה המנצחת לאינסטגרם שלה ולהפסיק להעיף עליי את שיערה הארוך".

בטינדר התנהג כטינדרי

המפגש עם חוקי הדייטינג החדשים היה לאילן (35) קשה ומטריד. בהתחלה סירבה להיכנס לאפליקציות ההיכרויות. די מהר הבינה שאין ברירה, ונרשמה לטינדר. בימים הראשונים הייתה יוצאת לרחוב מפוחדת, ולא הישירה מבט לאנשים שעברו מולה. "הרגשתי חשופה, כאילו כל מי שחולף על פניי מזהה אותי וחושב 'אהה, זו היא, ראיתי אותה בטינדר, עכשיו היא רווקה'".

לאט לאט הסתגלה. "במיוחד היה לי קשה עם ההתנהגות המזלזלת שבין שני הצדדים. מתחילים שיחה, ואז נעלמים לכמה שעות או ימים או מפסיקים לענות בכלל". בכל זאת מצאה את עצמה נשאבת גם להלך הרוח הזה, בבחינת בטינדר התנהג כטינדרי. "פתאום שמתי לב שאני מתחילה להתנהג כמו הגברים האלו ששאלתי אותם שאלה במהלך שיחה ומעולם לא שמעתי מהם יותר. זה עולם שנותן לגיטימציה להתעלם מהאחר ולהיות מרוכזים בעצמנו. פתאום גם לי הרבה יותר נוח לשבת בבית ולהתחבא מאחורי המסך מאשר לצאת ולהיחשף".

איורים שהם תגובה למשפטי פתיחה שלא נענו מעולם(איור: נעה אילן)

(איור: נעה אילן)

יום אחד חשבה שהיא רוצה לעשות משהו עם הדבר הזה "שלוקח לי כל כך הרבה אנרגיה וזמן מהחיים. החלטתי לאייר משפטי פתיחה של בחורים שלא עניתי להם מעולם. זו הייתה הדרך שלי לענות להם או להגיב".

את סדרת האיורים של משפטי הפתיחה שנשלחו אליה הציגה אילן לפני שנה בכולי עלמא. הפעם היא מציגה משפטים שהגיעו אליה דרך מעגל רחב יותר, של גברים לנשים, נשים לגברים או לנשים אחרות.

(איור: נעה אילן)

ואיך נולדו איורי ההנצחה של חיות המחמד?

"היה לי כלב המון שנים, והוא היה היצור הכי קרוב אלי. המוות שלו היה פרק משמעותי בחיי. כשדייגו, הכלב של מיה, השותפה שלי לעסק וחברה טובה, מת בשנה שעברה, זה היה ממש אירוע טראומטי. הוא היה ממש בן משפחה, האח הקטן של הילדים שלה. מיה ובן זוגה נולדו באותו יום, וליום ההולדת שלהם הכנתי איור שלו. ואז עוד חברים ביקשו שאאייר את חיות המחמד שלהם, ואחר כך החברים שלהם ביקשו, ויצא שאני מאיירת חיות מחמד ז"ל".

דייגו היה הראשון(איור: נעה אילן)

זה מוקמן(איור: נעה אילן)

וסמי(איור: נעה אילן)

אם מבקשים מאילן לאייר חיית מחמד אהובה שאיננה עוד, היא עושה זאת בשמחה, תמורת תשלום, כמובן. ב"אהבה בלתי תלויה" היא תציג כ-15 איורים של חיות מחמד. ואם גם אתם הורים לכלב אהוב, תשמחו לדעת שבמסגרת התערוכה ירצה גיא בן שושן, מאמן כלבים ומטפל התנהגותי, על גידול כלבים במרחב הציבורי. זה יקרה ביום שני, 25.11.19, בשעה 19:30 בסינמטק, ולמחזיקי דיגידוג – כרטיס הכלבים של תל אביב יפו – הכניסה ללא תשלום, בהרשמה מראש.

-----------------------------------------------------------------------------

איך נראים הדיירים בבתים היפים שאנחנו מפרסמים כאן ב-Xnet?

ביקשנו ממאיירים לדמיין:

הבתים אמיתיים, הדיירים מאוירים. לחצו לכתבה המלאה (צילום: טל ניסים. איור: אסנת פייטלסון)