בלי הקשר גיאוגרפי ופוליטי, השכונה החדשה בקיבוץ ארז שבעוטף עזה, יכולה הייתה להצטייר כפרסומת לסגנון חיים נינוח באזור כפרי ושקט. אבל המציאות, שלא משתקפת בתמונות, שונה. את הירוק הרענן, הפסטורלי למראה, מקיף כביש מערכת עם גדר תיל גבוהה; ולכביש הגישה אל הקיבוץ התווספה, לאחר סבב הלחימה האחרון, חומת בטון שנמשכת כמעט עד שער הכניסה אליו - קבלת פנים שמזכירה מיד לאן הגענו.
אך למרות שגרת חיים לא סבירה בצל אירועים ביטחוניים שוטפים, לפני כשנה נחנכה בקיבוץ שכונת מגורים חדשה ל-30 משפחות צעירות - חציין של בני הקיבוץ, חציין של משפחות שבאו מבחוץ. רוב המשפחות התגוררו בקיבוץ בשכירות לפני שהוקמה השכונה, ונדרשו להתקבל כחברים כתנאי לרכישת מגרש ובניית בית במקום.
קיבוצים רבים שוקדים כיום על תוכניות אב חדשות, הכוללות בין השאר שבילי גישה לכלי רכב עד לפתחו של כל בית, גם על חשבון שטחים ירוקים. כאן השכילו המתכננים לשמור על משהו מהערכים הסביבתיים שבשבילם אנשים מבקשים לגור בקיבוץ. השכונה החדשה, הממוקמת בקצה היישוב הוותיק, נבנתה סביב כר דשא ציבורי רחב. 30 בתים, בצמדים של דו משפחתיים, מקיפים אותו, ולכלי רכב פרטיים אין כניסה. הם חונים בהיקף החיצוני של השכונה, ואל כניסות הבתים מובילה מדרכה צרה להולכי רגל, עגלות ואופניים, שממסגרת את חלקת הדשא המרכזית. התוצאה – מרחב חוץ פתוח וירוק, שבו ילדים יכולים לעבור, לשהות ולשחק בלי חשש ממכוניות.
לתחושה הנעימה, ההומוגנית והלא יומרנית של השכונה תורמת גם העובדה שכל הבתים בה נבנו בדגם בסיסי אחיד: קומה אחת בת 100 מטרים רבועים (שיכולה לגדול עד 160 מטרים רבועים, לפי בחירת המשפחה). חזיתות הכניסה של כל הבתים פונות לעבר כר הדשא, ובין המגרשים אין גדרות הפרדה. פרטיות יחסית יש לכל משפחה במרפסת גדולה וחצר בגב הבית.
להפוך דגם בסיסי לבית אישי
ים ויואב אמיתי, בני 33, הורים לבנות ארבע ושנתיים, בחרו לביתם דגם בן 143 מטרים רבועים (שטחו של המגרש כ-400 מטרים רבועים). יואב הוא בן הקיבוץ, איש הייטק שעובד במרכז; ים, בת קיבוץ מפלסים הסמוך, עובדת במחלקת משאבי אנוש בחברת קרלסברג באשקלון.
החלוקה הפנימית של הבית שבחרו הייתה נתונה, וכמעט בלתי ניתנת לשינוי: סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה מופרדת, שלושה חדרי שינה, ממ"ד ושני חדרי רחצה. מעצבת הפנים שיר שטייגמן צורפה לפרויקט לאחר שהשלד והקירות הפנימיים כבר עמדו. "הגיעה שעת השין", מספרת אמיתי, "וידעתי שאני צריכה מישהו שיסדר לי את התמונה הכוללת וידחוף אותי להעז". שטייגמן נבחרה בהמלצת חברה מקיבוץ ניר-עם השכן (שעל ביתה כתבנו כאן).
"מאחר שהחלוקה הראשונית כבר הייתה נתונה", אומרת המעצבת, "וגם חיפויים, מרצפות וכלים סניטריים כבר נבחרו, נדרשתי לעבוד בתוך מה שיש. זה אומר בעיקר נגרות, הנמכות גבס, תאורה והרבה סטיילינג כדי להפוך את ה'דגם' לבית אישי".
קיר הדף כאלמנט עיצובי
אזור המגורים בבית משפחת אמיתי פתוח, צבוע לבן ומרוצף באריחים בגוון חולי. הסלון פונה אל הוויטרינה שנפתחת לחצר האחורית, ואל קיר בטון חשוף. זהו קיר ההדף, שנוצל כאן כאלמנט עיצובי (קיר הדף הוא קיר בטון שהחוק מחייב לבנות מול פתח הכניסה לממ''ד, כדי להגן עליו מרסיסים).
את האפקט הדומיננטי של קיר הבטון (שבו נראים גם חורי הטפסנות העגולים) ריככה שטייגמן עם ריהוט בצבעוניות בהירה: ספה ושטיח בגווני אפור, וכורסאות וינטג' מהאוסף המשפחתי, שרופדו מחדש בבד בגוון ורוד פודרה. ורוד רך מופיע גם בכריות ובתמונות שמעל הספה, וחוזר בקיר הכניסה, שנראה מהסלון, שם הוא משמש כרקע לאלמנט מסגרות דקורטיבי המותאם לגודל הנישה, ומשלב מראה, מתלים ומדפים, לנוחות הבאים.
לשלב כפרי עם סקנדינבי
המטבח, שמעוצב בקו כפרי מעודן, נמצא בחלקו הקדמי של הבית, פונה אל כר הדשא המרכזי, ומוסתר מהכניסה. הארונות כולם בגוון ירוק כהה, עם ידיות בגוון פליז. במרכז משטח העבודה (אבן קיסר לבנה) כיור חרס גדול. הקיר חופה בגובה נמוך באריחים ריבועיים. "בחירת הצבעים בבית התחילה במטבח", מספרת שטייגמן, "ובעקבותיו נבחרו שאר הגוונים".
פינת האוכל נמצאת ליד היציאה לחצר האחורית, בהמשך למטבח. ארון לאחסון ותצוגה מחבר בין שני האזורים הסמוכים, שמתאפיינים בסגנונות שונים. הארון - לבן משולב עם עץ טבעי, זכוכית ופליז - ממשיך את קו הנגרות הכפרי של המטבח, ופינת האוכל מעוצבת בסגנון שבמקומותינו נהוג לכנות "סקנדינבי עכשווי", או כזה שנוצר בהשראתו, עם התאמה מקומית.
שולחן האוכל המשפחתי עשוי עץ מלא במראה מסיבי, וסביבו העתק של כיסאות ווישבון (wishbone) הקלאסיים, שהפכו לסמל של עיצוב דני מעודן. מעל השולחן שני אהילים מראטן בגוון טבעי, ואת השילוב העכשווי, שנע בין מקורות צפוניים לחומריות אסייתית וים תיכונית, משלימות עבודת מקרמה על הקיר, הדום וסל נצרים עם עציצים בפינה. "לבעלת הבית יש חיבה לטרנד של מלאכות יד, עציצים ומוצרי נייר", אומרת שטייגמן, "ולבני הזוג יש גם אוסף רהיטי וינטג' שאני מאוד אוהבת. כך שתהליך העבודה כאן היה משחק של איזונים בין כפרי, וינטג' וסקנדינבי".
הממ"ד הוא חדר השינה של הבנות
האזור הפרטי של הבית נמצא מאחורי קיר ההדף החשוף. לצד הקיר שמוביל מהסלון לחדרי השינה יש פינת עבודה - יחידת נגרות בשחור ועץ טבעי, המשלבת שולחן, מדפים וארונות. פינת העבודה פתוחה כלפי פינת המשפחה המרווחת שבמרכז האזור הפרטי. "הרבה מאוד מהפעילות המשפחתית מתרחשת פה", מספרת אמיתי, "כולם ביחד - עובדים, משחקים ורואים טלוויזיה" (אין מסך בסלון). הריהוט כאן כולו וינטג': הדומים מבית סבתא וספת עץ משנות ה-50, הנפתחת למיטה זוגית, רופדו מחדש.
הממ"ד, בגב חדר המשפחה, משמש כחדרן של הבנות. "כאן אין שום מקום להתלבטות'', אומרת אמן, ''זה מובן מאליו שהממ"ד הוא חדר הילדים". למרות חסרונותיו, הוא חדר פשוט ונעים: פרקט למינציה בהיר, מיטות ברזל לבנות של איקאה, ארון עץ מלא מהאוסף המשפחתי, שהפך לארון הבגדים של הבנות, מדפי עץ קטנים, כורסת וינטג' בהירה ותמונות בגוונים פסטליים.
סמוך לחדר השינה של הילדות נמצא חדר המשחקים שלהן, עם אותו פרקט למינציה. על הקיר הודבק טפט בדוגמת רשת בשחור-לבן. פינת היצירה ויחידת המדפים הפינתית - שתיהן מעץ אורן פשוט - הן מעשה ידיו של אב המשפחה.
חדר ההורים הצנוע בממדיו נמצא בהמשך. כדי לחסוך במקום תכננה המעצבת ארון בגדים לאורך הקיר שלצד המיטה. שידת החתלה מעץ כהה משמשת כשידת מגירות, ושני שולחנות וינטג' כהים משמשים כשידות צד ליד המיטה. פריטי העץ הכהים בולטים על רקע הלבן השולט - בקירות, במצעים ובווילונות החצי שקופים.
לשני חדרי הרחצה, של הבנות ושל ההורים, נבחר סגנון אחיד: רצפת אריחים מצוירים בגווני אפור בהיר, קירות מחופים באריחים לבנים, פשוטים, ושולחן כיור מאסיבי מעץ טיק, עם כיור לבן מונח. אצל הבנות יש אמבטיה, ואצל ההורים - ראש טוש כפול, למקלחת זוגית. בשני החדרים, כמו ברחבי הבית כולו, אלמנטים דקורטיביים בעלי אופי וינטג'י.
ירוק ושקט מול הגדר
ביציאה מהסלון אל המרפסת האחורית מתגלה חצר פרטית נעימה, שמשקיפה אל שטח נוי ציבורי ומאחוריו גדר המערכת שמקיפה את הקיבוץ. המרפסת נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים. את הדק והפרגולה בונה בעל הבית בעצמו, ובהמשך יהיו בה רהיטי וינטג' נוספים ועציצים.
נעים כאן בחוץ. שקט, ירוק ויש בריזה. אך למראה הגדר האימתנית אי אפשר להימנע מלשאול את בעלת הבית: את לא מפחדת? "זה הבית שלי", עונה ים, "סבים שלי בנו את קיבוץ מפלסים השכן, אני נולדתי וגדלתי כאן, וכולם פה חברים שלי מהילדות". אחרי הפוגה קלה היא מוסיפה: "זו פעם ראשונה שאני אומרת את זה, אבל במצב הנוכחי, שלוש שנים אחורה, יכול להיות שהייתי עושה בחירה שונה. אני מודה שהמצב הביטחוני מאוד מערער". כחצי שעה אחרי שעזבנו, היא התקשרה לעדכן שפספסנו בכמה דקות אזעקת צבע אדום.
- תכנון הבתים והשכונה: ענת מוגילנר
- ניהול פרויקט: קורום הנדסה
- עיצוב פנים: שיר שטייגמן
- מטבח: פשטות מטבחים
- ספה: בדוסה
- כורסאות סלון וספה בפינת המשפחה: יניב פשפשים
- שולחן אוכל: תומיק
- שידות כיור: חדרים
- טפט: מכל טוב
------------------------------------------------
