מקובל לחשוב שסוד ההצלחה של דיאטות שמגבילות את שעות האכילה ביום (ולא את מה שאוכלים) מצליחות כי בסופו של דבר אנחנו אוכלים פחות ובדרך זו מפחיתים במשקל. אבל מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Obesity, מצא שהיעילות של הדיאטות שמגבילות את האכילה לשעות מסוימות ונקראות "צום חלקי" אינה טמונה בחיסכון הקלורי.
צום: השיטה שעזרה לאסף חפץ לרדת 10 קילוגרם ולהרגיש צעיר ב-20 שנה >>
החוקרים עקבו אחר שתי קבוצות של בעלי עודף משקל. בשתי הקבוצות התבקשו המשתתפים לאכול שלוש ארוחות ביום באותו הרכב (50% פחמימות, 35% שומן ו־15% חלבון) ובאותו ערך קלורי.
קבוצה אחת התבקשה לאכול במשך 12 שעות ביום בשעות 8:00־20:00 (קבוצת הדיאטה הרגילה), והשנייה התבקשה לאכול במשך 6 שעות ביום בלבד, בשעות 8:00־14:00 (קבוצת הדיאטה המוגבלת בשעות). אחת לארבעה ימים נבדקו המשתתפים משתי הקבוצות במעבדה מטבולית.
נמצא שהקבוצה שהוגבלה בשעות האכילה (6 שעות ביום) נהנתה משלושה יתרונות בולטים:
1. פחות תיאבון. רמת ההורמון גרלין (האחראי על מנגנון הרעב והשובע) שנמדדה אצלם הייתה נמוכה יותר בהשוואה לקבוצה שאכלה 12 שעות ביום - כלומר הם היו פחות רעבים, ולכן היה להם קל יותר להתמיד בדיאטה.
2. מטבוליזם משופר. קצב חילוף החומרים שנמדד אצלם היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצה השנייה, ובדיאטה מדובר ביתרון חשוב שמאפשר לאכול יותר ועדיין לרזות.
3. קצב שריפת שומן מוגבר. הגבלת שעות האכילה שיפרה גם את קצב שריפת השומן בקרב הקבוצה שאכלה בשעות מוגבלות, לעומת קבוצת הדיאטה הרגילה.
שימו לב: אם אתם שוקלים לנסות דיאטת צום חלקי כזאת או אחרת, חשוב מאוד לא לעשות אותה על דעת עצמכם אלא רק בליווי איש מקצוע.
לאכול ארוחת בוקר או לדלג?
