לפני חמש שנים, אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה לשעבר, לא חשב בכלל על בריאות. "אכלתי כל מה שרציתי", הוא מספר. "אף פעם לא הייתי שמן, עסקתי תמיד בספורט, ולכן לא חשבתי על מה בריא או לא בריא. בישיבות בעבודה אכלתי כל מה שהגישו לי: בורקסים, עוגות, חטיפים, אהבתי לאכול בשר על האש ולמעשה אכלתי כל מה שטעים. האמנתי שאני מוגן. אבל טעיתי".
לפני חמש שנים, בגיל 69, הוא לקה באירוע מוחי. הבדיקות הרבות שעבר הבהירו לו שמצבו הבריאותי לא טוב. "פתאום סבלתי ממחלת הגאוט (שיגדון), התפתחה אצלי סוכרת וגילו אצלי כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים. בכל יום נטלתי הרבה תרופות. הן שיפרו את תוצאות הבדיקות שלי, אבל בפנים הרגשתי שאני לא בכיוון הנכון. הרגשתי שהמצב שלי רק הולך ומידרדר".
לפני כשנה חלה עלייה בלחץ הדם שלו. "החלטתי לנסות לפנות לטיפול ברפואה המשלימה". חפץ הגיע לד"ר ערן אשחר (דוקטור לנטורולוגיה – רפואה טבעית) שהמליץ לו, בין היתר, על צום. "בהתחלה צום נשמע לי הזוי לגמרי", מודה חפץ. "זה לא נשמע לי בריא, אבל החלטתי לנסות. היום אני חושב שזו אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיי".
לרכוב על אוטוסטרדת החיוניות
ואכן, התוצאות הטובות מיהרו להגיע. "היום, אחרי שני צומות, אני מרגיש צעיר ב־20 שנה", הוא מספר. "אני עוסק בספורט, בעיקר רכיבה על אופניים, ומרגיש שהיכולת הגופנית שלי חזרה למה שהייתה בצעירותי. היום אני יודע שיכולתי להגיע לאותה תוצאה עם שינוי תזונתי איטי, אבל זה היה לוקח לי כמה שנים. הצום מאיץ את תהליכי ההבראה של הגוף ונותן בוסט מדהים - גורם לי לעלות על אוטוסטרדה של בריאות. הוא מאפשר לגוף לרפא את עצמו וזה הדבר הטוב ביותר".
היה לך קשה לצום?
"לפני שהתחלתי זה נשמע לי קשה מאוד. חשבתי שמרגישים רעב כל הזמן, אבל זה לא נכון. תחושת הרעב חולפת אחרי יום".
איך זה עובד בפועל?
"התחלתי את התהליך בחודש של אכילת ירקות, פירות וקטניות בלבד. יכולתי לאכול בלי הגבלת כמות ולא היה לי קשה בכלל. הורדתי מהתפריט את כל החלבון מהחי, הפכתי לטבעוני והרגשתי מצוין. בדיקות שעברתי הצביעו על שיפור במדדים השונים. רק אז המשכתי לשלב השני – שבועיים שבהם אוכלים רק ירקות".
הרגשת חולשה?
"מכיוון שאני עוסק בספורט הרגשתי קצת חלש, אבל זה היה בסדר גמור. אחרי השבועיים האלה עברתי לצום מלא שבמהלכו שתיתי רק מים. הזהירו אותי מתופעות לוואי כמו כאבי ראש ובחילות, אבל לשמחתי לא סבלתי מזה. הרגשתי טוב מאוד. הצום נמשך שישה ימים וירדתי במשקל ק"ג אחד בכל יום. ממשקל של 86 ק"ג (גובה: 1.80 מטר) ירדתי ל־77 ק"ג. כשחזרתי לתזונה טבעונית, העליתי קצת במשקל. אחרי חודש וחצי החלטתי לחזור לצום של 12 ימים. ואז ירדתי ל־66 ק"ג".
נשמע יותר מדי.
"זה אכן היה יותר מדי. המשפחה שלי הייתה ביקורתית מאוד - הם אמרו לי שאני משמיד את עצמי. אבל הכל נעשה בפיקוח יומיומי והבדיקות שלי היו מצוינות. מרמת סוכר של 130־140 בצום ירדתי ל־100. לחץ הדם שלי הפך לנורמלי, וגם הכולסטרול והשומנים בדם ירדו לנורמה. במקביל הכושר הגופני עלה באופן פראי. הרגשתי שהצום ניקה לי את הגוף והצעיר אותו. פתאום יכולתי לרכוב על אופניים בעצימות הרבה יותר גבוהה. איכות החיים שלי השתנתה לחלוטין, זה פשוט מדהים. היום אני שוקל 78 ק"ג וניזון מתזונה טבעונית בריאה. מדי פעם אני אוכל בשר או עוגה, אבל משתדל כמה שפחות".
הרפואה הקונבנציונלית מתנגדת לצום. מה אמר רופא המשפחה שלך?
"למען האמת זה לא כל כך עניין אותי. שמעתי השמצות על צום ועל הרפואה הטבעית, אבל אני ממליץ על השיטה ובעקבותיי הלכו חברים רבים שלי וגם הם מרוצים מאוד. היום אני מאמין שחלבון מהחי מזיק לגוף ואני לא נוגע בזה. אני מרגיש מעולה ובטוח שאף תרופה לא הייתה מביאה אותי למצב בריאותי כזה. היום בגיל 74 אני נראה נהדר ולא לוקח תרופות בכלל, כי כל הבדיקות שלי תקינות. היו לי בעבר גם בעיות עור – הכל נעלם. פעם היו לי נזלות, שזה סימן שהגוף רוצה להתנקות. היום אין לי נזלת בכלל, והכי חשובה ההרגשה שלי, שהיא באמת מעולה, ולזה אין תחליף".
לעבור מהישרדות לריפוי
צום לריפוי מחלות ועיכוב תהליכי ההזדקנות (אנטי אייג'ינג) הוא ממש לא עניין חדש. כבר בעת העתיקה, היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, המוכר לכל רופא משבועת היפוקרטס שמורה לכל רופא בראש ובראשונה לא לגרום נזק, אמר שצום גורם לגוף לרפא את עצמו ולבצע תיקון עצמי של הליקויים. אז האמינו שחוסר התיאבון שאופייני לאנשים ולבעלי חיים חולים הוא הדרך של הגוף להפסיק לעסוק במטלות הישרדות ולעבור לתהליך של ריפוי.
עד לפני כ־120 שנה האמונה שצום מרפא הייתה נפוצה מאוד, והסופר הידוע מרק טווין אף כתב על כך בספרו My Debut As a Literary Person: "קצת רעב יכול לעזור לחולה יותר מהתרופות הטובות ביותר ומהרופאים הטובים ביותר. איני מתכוון לדיאטה חריפה, אלא להתנזרות מוחלטת ממזון".
את ההתנזרות הזאת מכיר מקרוב הרופא האמריקאי המפורסם, ד"ר ג'ואל פורמן, שכתב רבי מכר רבים בתחום הבריאות, וחלק מספריו תורגמו לעברית. למעשה פורמן הפך לרופא בזכות צום, שלדבריו הציל את חייו. בגיל 20 היה פורמן אתלט ברמה בינלאומית בהחלקה על הקרח. באחד מהאימונים הוא נפצע ברגלו באופן קשה ונאלץ ללכת על קביים. בהמלצת הוועדה האולימפית הוא פנה לטיפול אצל אחד האורתופדים המפורסמים בארצות הברית, אבל כל הטיפולים התרופתיים לא עזרו ולבסוף הומלץ לו לעבור ניתוח ניסיוני. הוא החליט לסרב ולנסות טיפול שסייע לאביו להחלים מדלקת מפרקים – צום רפואי בחוות הבריאות של הנטורופת האמריקאי הידוע הרברט שלטון. פורמן צם במשך 46 יום, ושנה לאחר מכן הוא זכה במקום השלישי באליפות העולם בהחלקה על הקרח. הניסיון הזה גרם לו להחליט ללכת ללמוד רפואה.
ד"ר פורמן מסביר בספריו, ביניהם "צום ואכילה לבריאות טובה" (יצא לאור בעברית בהוצאת פוקוס), למה צום בריא לנו: "בכל פעם שאנחנו מכניסים לפינו מזון, גם אם הוא בריא, נקלטים בו לא רק רכיבים תזונתיים בריאים אלא גם רעלים. דרכי העיכול, הכבד והכליות חייבים לפעול כדי לסלק מהגוף את החומרים המזיקים. פסולת זו כוללת תוצרי לוואי של העיכול, תוצרי לוואי של חיידקים ורכיבי תזונה שהגוף לא יכול לנצל. התהליכים האלה גוזלים מהגוף אנרגיה רבה. הצום מיועד לספק לגוף סביבה אידיאלית שבה יוכל לבצע את עבודת הריפוי שלו. במהלך תקופת הצום יפחת לחץ הדם, רמת הפסולת המטבולית האגוּרה תצנח, וכלי הדם יתחילו להתרכך ולהשתחרר מרובד טרשתי נוקשה. למשך תקופת זמן קצרה יזכו הלב והמוח, כמו גם שרירים ואיברים אחרים, לאספקת דם ולחמצון מוגברים. בדרך זו מתחיל תהליך חידוש הנעורים שבסופו מעניק לגוף האדם אנרגיה רבה, בריאות וריפוי".
לחקות את הורמון הנעורים
למרות שלא מעט מחקרים הראו שהגבלה קלורית וצום מאריכים את תוחלת החיים, עד היום הרפואה הקונבנציונלית התייחסה בספקנות רבה לצומות. אלא שבתקופה האחרונה נראה שחל שינוי בגישה. לדברי פרופ' יצהל ברנר, מנהל מחלקה בדימוס של המערך לרפואה גריאטרית במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, במהדורה השביעית והאחרונה (שנת 2017) של ספר הבסיס ברפואה הגריאטרית פורסם בפעם הראשונה שהגבלה קלורית מאריכה את תוחלת החיים. "זו הפעם הראשונה", הוא אומר, "שהנושא מועלה בגישה חיובית - ולא כנושא שנוי במחלוקת".
מה ההסבר לכך שהגבלה קלורית מאריכה חיים?
"להגבלה קלורית יש אפקט של ההורמון DHEA, שידוע גם כהורמון הנעורים. הוא גורם לטמפרטורת גוף ודופק נמוכים יותר ולרמות גלוקוז ואינסולין נמוכות יותר. במקביל כמובן קיים קשר בין צריכת מזון מוגברת להשמנה ולתחלואה בסוכרת ובתסמונת המטבולית, שקשורות בתורן לירידה בתוחלת החיים".
לשרוף את מאגרי השומן
כאמור, בקצה השני של סקאלת הצומות נמצאת אכילת היתר, שמובילה להשמנה, וזו מובילה בתורה לשורה של מחלות קשורות גיל, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני, סוכרת מסוג 2 ועוד. לפי הערכת החוקרים מאוניברסיטת בוסטון בארצות הברית, שכתבו את סקירת המחקרים האחרונה, צום יהיה כנראה גם הדבר הבא בתחום הדיאטה. לדבריהם, בעקבות מחקרים רבים שפורסמו והראו שלצומות יש פוטנציאל בריאותי חיובי, הצום יהפוך לשיטה מקובלת ורצויה לירידה במשקל.
המחקרים בסקירה הראו שכל סוגי הצום יעילים לירידה במשקל וכי ממוצע הירידה במשקל היה מרשים מאוד - 2.5%־9.9% ממשקל הגוף בתוך 12־16 שבועות. אך בהשוואה לדיאטה מופחתת קלוריות רגילה היה לצום יתרון משמעותי – ירידה גדולה יותר באחוזי השומן בגוף בזכות תהליך שנקרא קיטוזיס. במהלך צום, לאחר שהגוף מנצל את מאגרי הגלוקוז לייצור אנרגיה, הוא עובר להשתמש במאגרי השומן, ותהליך זה גורם לייצור מוגבר של קטונים – תוצרי פירוק של שומנים. במילים אחרות: בלית ברירה ובהיעדר מקורות לפחמימות, הגוף מפסיק להשתמש בסוכר כ"דלק" ועובר להשתמש בשומן.
שיטות הצום הנפוצות:
במחקרים השונים נבדקו שלושת סוגי הצום הנפוצים ביותר בדיאטות: יום צום ויום שבו אוכלים כל מה שרוצים; צום פעמיים בשבוע ובכל שאר הימים אוכלים כמה שרוצים; והשיטה הפופולרית ביותר – צום למשך 16 שעות ביום ואכילה מבוקרת ב־8 השעות הנוספות, בדרך כלל שתי ארוחות גדולות ביום. במחקרים שנכללו בסקירה נמצא שצום שנמשך 24 שעות קשה מאוד לביצוע ולכן אחוזי הנשירה מהמחקרים האלה היו גבוהים יחסית. לעומת זאת, צום למשך 16 שעות היה קל יחסית ליישום.
איך אתה ממליץ לעשות את זה בפועל?
"אני לדוגמה ויתרתי על ארוחת בוקר, כך שאני מגביל את האכילה שלי לשמונה שעות ביום. אני מתחיל לאכול בשעה 14:00 בצהריים ואחר כך אוכל ארוחת ערב. אפשר כמובן לדלג על ארוחת הערב ולאכול דווקא ארוחת בוקר – כל אחד ימצא את הדרך המתאימה לו. אבל הרעיון הוא להפסיק לאכול במשך כל היום. הפסקות אכילה בריאות גם כשמדובר בבריאות המוח. אני ממליץ למטופלים שלי לעבור בדיקה של המוגלובין מסוכרר (HBA1C - ממוצע רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה), בדיקה שאפשר לעשות בקופת החולים. כשאנחנו צמים או אוכלים רק שמונה שעות ביום, אפשר להפחית את רמת ההמוגלובין המסוכרר שחשוב לבריאות המוח".
כל אחד יכול לצום?
"אנשים בריאים יכולים לצום כמה שעות ביום ולהגביל את הארוחות שלהם לשמונה שעות ביום. זה סוג של צום. גם צום של 24 שעות מדי פעם לא יגרום נזק. אבל צום ממושך יותר מחייב פיקוח רפואי".
