מיזם ישראלי-פלשתיני מציע פתרון חכם לבתים בלי אספקת מים סדירה

המעצבת בר הורוביץ ומהנדס המים מוהנד חראז מחברים בין מיכל המים הביתי על הגג והטלפון החכם של בני הבית, כך שיידעו בכל רגע מה מצב המים. הפיילוט כבר יצא לדרך

סיגל נמיר

|

05.10.19 | 07:49

WATA Solution הוא מוצר שמשלב יחידה המותקנת במיכל ומנטרת את מפלס המים, ואפליקציה שאליה מתחברים בני הבית והרשויות העירוניות (צילום: מוהנד חראז)
WATA Solution הוא מוצר שמשלב יחידה המותקנת במיכל ומנטרת את מפלס המים, ואפליקציה שאליה מתחברים בני הבית והרשויות העירוניות (צילום: מוהנד חראז)
מיכלי מים על גגות שכם, שם מתקיים עכשיו הפיילוט. השירות יחסוך מבני המשפחה את הצורך לעלות לגג כדי לבדוק את מצב המים במיכל הביתי, ויאפשר לרשויות לנהל טוב יותר את משק המים ולקבל תמונת מצב שכונתית, עירונית ואזורית, כך שצרכנים לא ייאלצו לחכות ימים ארוכים לאספקה (צילום: בר הורביץ)
מיכלי מים על גגות שכם, שם מתקיים עכשיו הפיילוט. השירות יחסוך מבני המשפחה את הצורך לעלות לגג כדי לבדוק את מצב המים במיכל הביתי, ויאפשר לרשויות לנהל טוב יותר את משק המים ולקבל תמונת מצב שכונתית, עירונית ואזורית, כך שצרכנים לא ייאלצו לחכות ימים ארוכים לאספקה (צילום: בר הורביץ)
על המערכת עובדים מהנדס המים מוהנד חראז, תושב שכם, והמעצבת הישראלית בר הורוביץ, שנפגשו בשנה שעבר בבוסטון, במסגרת התוכנית Our Generation Speaks, שמטרתה פיתוח סטארטאפים משותפים, בעלי השפעה חברתית  (צילום: רן עזרא)
על המערכת עובדים מהנדס המים מוהנד חראז, תושב שכם, והמעצבת הישראלית בר הורוביץ, שנפגשו בשנה שעבר בבוסטון, במסגרת התוכנית Our Generation Speaks, שמטרתה פיתוח סטארטאפים משותפים, בעלי השפעה חברתית (צילום: רן עזרא)

בר הורוביץ ומוהנד חראז הכירו בשנה שעברה, בבוסטון. היא מעצבת תעשייתית בוגרת בצלאל, הוא מהנדס מים בעל תואר שני, שהתמחה בארצות הברית במדיניות וניהול משאבי מים. הם נפגשו ב-DesignX MIT, תוכנית ההאצה לחדשנות עיצוב ויזמות של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – מבתי הספר המובילים בעולם בתחומי מדע-עיצוב-טכנולוגיה.

 

WATA Solution, הסטארט אפ שפיתחו כדי לסייע בפתרון בעיית המים ברשות הפלשתינית, נמצא כבר בעיצומו של פיילוט שעשוי לשנות את חייהן של עשרות אלפי משפחות, המוצאות את עצמן לעתים קרובות, וללא התראה כלשהי, ללא אספקת מים.

 

ל-DesignX MIT הגיעו השניים בזכות התוכנית השאפתנית Our Generation Speaks - OGS, שמפגישה בשלוש השנים האחרונות מנהיגים צעירים מתחומי

ידע מגוונים, ישראלים ופלשתינאים. במהלך שלושה חודשים עמוסים מצטיידים המשתתפים בכלים של פיתוח עסקי, ניהול פיננסי, אסטרטגיות שיווק ופתרון קונפליקטים, במטרה ליצור תשתית שתאפשר להם לפתח מיזמים משותפים, בעלי השפעה חברתית. בהמשך מצטרפים חבריה לרשת-קשר גלובלית ורבת ערך – יזמים, סטארטאפים, ארגונים ומנטורים – וצוותיהם של מיזמים נבחרים אף זוכים למימון ראשוני, שמאפשר להם לצאת לדרך.

 

הורוביץ (מימין) וחראז ב-DesignX MIT, בוסטון (צילום: מוהנד חראז)
    הורוביץ (מימין) וחראז ב-DesignX MIT, בוסטון(צילום: מוהנד חראז)

     

    OGS – כשלעצמו מיזם חברתי ללא כוונת רווח – מתקיים מדי קיץ בבוסטון, בתמיכת שלושה שותפים מרכזיים: בית הספר לניהול ומדיניות חברתית של אוניברסיטת ברנדייס; MassChallenge, אינקובטור לסטארטאפים שבסיסו בבוסטון, שלוחותיו פרושות ברחבי העולם (בזו הירושלמית נמצא היום משרדם של בר וחראז); ו-DesignX-MIT. בכל מחזור כ-30 משתתפים, חציים ישראלים וחציים פלשתינאים.

     

    את התוכנית הקים ב-2014 אוהד אלחלו, יזם צעיר יליד אשדוד, בעת לימודיו לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת ברנדייס. חמש שנים שירת כקצין ביחידה מובחרת, כך סיפר בראיון ל''פורבס'', "ונחשפתי לחוסר האינטראקציה שבין ישראלים לפלשתינאים. התובנה הזאת, ששני העמים לומדים להכיר זה את זה רק במסגרת של פעילות צבאית, הובילה אותי להקים מיזם שבו הם יזכו להכיר גם בקונטקסט אחר, שיכול לתרום למערכות היחסים שהם יקיימו בעתיד".

     

    הוא משכם, היא ממרחביה

    מוהנד חראז גדל בשכם ומתגורר בה גם היום. הוא השתלם במכון הערבה – המרכז האקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, שנמצא בקיבוץ קטורה, וב-Comet-Me – ארגון ישראלי-פלשתיני שמטרתו לספק אנרגיה מתחדשת ומים נקיים בשיטות מקיימות, לקהילות שאינן מחוברות לרשתות מים וחשמל. לימודיו בארצות הברית התאפשרו בזכות מלגת פולברייט – תוכנית של הממשל האמריקאי להקצאת מענקי מימון לחילופי סטודנטים, חוקרים ומרצים – הנחשבת לאחת מתוכניות המלגות היוקרתיות בעולם.

     

    בר הורוביץ גדלה בקיבוץ מרחביה, למדה במגמת עיצוב מוצר בתיכון עין חרוד, ובצבא עסקה בפיתוח אמצעי הסוואה ביחידת מגלן. במהלך לימודיה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל זכתה בפרס הצטיינות המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, ועם סיומם זכתה בפרס הקרן לתרבות אמריקה ישראל.

     

    הרעיון נותן מענה מהרמה הביתית ועד זו העירונית והאזורית (צילום: רן עזרא)
      הרעיון נותן מענה מהרמה הביתית ועד זו העירונית והאזורית(צילום: רן עזרא)

       

      כבר במהלך לימודיה עבדה הורוביץ כמעצבת בסטודיו מג'נטה, ועם סיומם יצאה לדרך עצמאית, כשהיא מתמקדת במיזמים סביבתיים וחברתיים. כאן, למשל, תוכלו לקרוא על פואח ( فَوَاح / Fawah ), העבודה שעשתה במסגרת פרויקט ''השדכן'' בשבוע העיצוב בירושלים בשנה שעברה, ושתוצג החודש בטוקיו, בתערוכה DesignArt 2019.

       

      לעומקה של בעיית המים ברשות הפלסטינית נחשפה הורוביץ לאחר שהכירה את חראז. "חומרת הסוגייה הפתיעה אותי. בישראל אנחנו פריבילגים: בתודעה שלנו זמינות המים מובנת מאליה, אבל לא תמיד זה היה המצב. ישראל סבלה בעבר ממשבר מים חמור מאוד, והיום היא נהייתה מעצמה עולמית לטכנולוגיות מתקדמות בתחום המים, עם פתרונות מגוונים לניהול, צריכה, בקרה וטיפול במים.

       

      אי ודאות מתמדת סביב מקור המים הביתי (צילום: בר הורביץ)
        אי ודאות מתמדת סביב מקור המים הביתי(צילום: בר הורביץ)

         

        ''החשש שימצאו את עצמם ללא מים מלווה כל הזמן'' (צילום: DesignX)
          ''החשש שימצאו את עצמם ללא מים מלווה כל הזמן''(צילום: DesignX)

           

          "בעולם מיליוני אנשים חיים עדיין ללא נגישות למים נקיים, ובין יעדיו הגלובליים הכריז האו"ם על 'הבטחת זמינות וניהול בר-קיימא של מים וסניטציה לכל'. והנה, גם מתחת לאף שלנו, בגדה המערבית, חיים 2.8 מיליון בני אדם, הסובלים מאספקת מים בלתי סדירה לבתיהם. דמיינו את התחושה שאתם ניגשים לפתוח את הברז ולא זורמים ממנו מים. תארו לעצמכם חיים באי ודאות סביב מקור המים הביתי, שלרוב אינו נגיש לכם (בדרך כלל מדובר במיכל פלסטיק שנמצא על הגג, ולא בטוח להגיע אליו). לתושבי הגדה יש תהייה תמידית לגבי כמות המים שנותרה במיכל המשפחתי, ולגבי איכותם – האם הם טובים לשתייה. החשש שימצאו את עצמם שוב ללא מים מלווה אותם כל הזמן".

           

          איך בכלל מגיעים מים לבתים ברשות הפלשתינית? יש מערכת מים מסודרת?

           

          "בערים יש תשתית מים, אבל רוב העיריות, מסיבות טכניות, לא מסוגלות לספק מים לכל בתי האב בצורה רציפה. מערכת המים של הרשות אופיינית למדינות מתפתחות: יש תשתית, אך לעתים היא קלוקלת, חלודה או שבורה, וישנן נזילות. הזרמת המים נעשית ברוטציה, כך שברגע שהעירייה מזינה אזור אחד, שאר האזורים לא מקבלים מים. ישנה גם השפעה גיאוגרפית – מגורים בעמק או בהר, והשפעה עונתית – תדירות אספקת המים פוחתת בקיץ. דיברנו עם משפחה באיזור חברון, שקיבלה את אספקת המים שלה בקיץ שעבר רק לאחר 40 יום. מאוד מאתגר לנהל משק בית עם כמות מים כה מוגבלת ולמשך זמן כה רב, וזה מוביל למצב שמשפחות נתקעות בלי מים באופן תדיר".

           

          תמונת מצב

          הפתרון שהורוביץ וחראז מפתחים, WATA Solution, מציע מוצר חכם ושירות שנלווה אליו. הוא פונה הן למגזר הפרטי – הצרכנים וספקי המים הפרטיים, הן למגזר הציבורי – רשות המים והעיריות, שבאחריותן נמצאים תכנון וניהול מערכת המים הציבורית, והן לשיתופי פעולה עם המגזר השלישי – ארגונים ללא כוונת רווח.

           

          המוצר של WATA משלב יחידה פיזית וממשק דיגיטלי. היחידה הפיזית מותקנת במיכל המים, ומנטרת בזמן אמת את כמות המים שבו. הממשק הדיגיטלי מאפשר לכל משפחה להתחבר דרך אפליקציה פשוטה ונוחה אל הנתונים בכל רגע, ולראות כמה מים בדיוק יש במיכל המים שלה.

           

          נתון שכדאי לנצל: לרוב תושבי הגדה טלפונים חכמים (צילום: רן עזרא)
            נתון שכדאי לנצל: לרוב תושבי הגדה טלפונים חכמים(צילום: רן עזרא)

             

            כאן נוסף השירות של WATA: כאשר כמות המים במיכל פוחתת, או שאספקת המים העירונית נעצרת, מתריעה המערכת על המצב לצרכנים (כיום 89% מתושבי הגדה מחזיקים בטלפונים חכמים), ומציעה חיבור מיידי לספק המים הקרוב למקום, על מנת שיגיע למלא את המיכל.

             

            כך מפיגה WATA את אי הוודאות לגבי מצב המים, ונותנת לכל משפחה אפשרות לתכנן מבעוד מועד את ניהול משק המים שלה באופן עצמאי ורציף. עבור הרשויות WATA נועדה לספק נתונים קריטיים, שיאפשרו להן להיטיב לתכנן ולנהל את משק המים שבאחריותן. בעזרת המערכת יוכלו מקבלי ההחלטות להתוודע בזמן אמת לתמונה רחבה יותר של מצב המים בשכונה, בעיר או באזור כולו. בעזרת הנתונים הללו יקל עליהם ליצור סדר עדיפויות מושכל, ולהתייעל בניהול משאבי המים, העלויות, התחזוקה ועוד.

             

            בפיילוט שנערך בימים אלה בשכם לוקחים חלק מספר בתי אב, ונציגים מהמגזר השלישי, העסקי והציבורי. דבר אחד קטן הוא כבר הוכיח: אפשר גם אחרת, ויש עם מי לדבר.  

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד