"אני אוהב לספר על המשפחה שלי למשפחות אחרות", אומר תומר שלוש ומסביר בכך את העיסוק שלו בשנים האחרונות: הדרכת סיורים בשכונת נווה צדק בתל אביב, שההיסטוריה שלה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המשפחתית שלו – ולהפך. בעיקר הוא אוהב להדריך סיורים למשפחות. "בסיורים האלה אני מרגיש בדיוק באמצע, בין הסבים והסבתות לבין הנכדים, ואני אוהב לחבר בין הדור הצעיר למבוגר", מוסיף שלוש. "לבוא ולספר היסטוריה זה דבר אחד, אבל לגרום לילד להזדהות עם מישהו מפעם, זה יותר מאתגר".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- מה הקשר בין חניף קוריישי, נתן אלתרמן, טוני רובינס ושיעורי שחייה?
ותומר שלוש, רק בן 33, אבל נצר למשפחה מיתולוגית, בהחלט יכול לגרום לצעירים להזדהות עם אנשים מפעם.
הכירו אותו:
להדריך? על מה אתה מדבר?
הסיורים הרגליים בתל אביב צוברים פופולריות בשנים האחרונות בקרב תיירים ומקומיים כאחד. בין היתר, ניתן למצוא סיורים המתחקים אחר כתובות גרפיטי ברחבי הכרך, סיורי סגווי וסיורים קולינריים. העסקים פורחים, וכבר קשה לעבור בשעות הבוקר בשדרות רוטשילד בלי להיתקל בקבוצה מודרכת שרוצה לדעת איך נהפכה תל אביב מפרבר של יפו לעיר תוססת שתושביה עסוקים בסוגיות הרות גורל כמו היכן מגישים את הקמבוצ'ה הטוב ביותר. לתהליך הזה אחראים ראשי העיר השונים וגם התושבים עצמם, וקרדיט גדול במיוחד מגיע למשפחת שלוש, משפחה יהודית ממוצא פורטוגזי, שענפיה התפזרו בגלות, ושבאמצע המאה ה-19 אחד מהם עלה לארץ מצפון אפריקה והשתקע ביפו.
אבי המשפחה היה אברהם שלוש; בנו אהרן היה ממייסדי שכונת נווה צדק; וילדיו של אהרן, ובהם יוסף אליהו שלוש, היו ממייסדי אחוזת בית, שלימים הפכה לעיר תל אביב. אחד מבניו של יוסף אליהו שלוש, צדוק, היה סוחר ויצואן הדרים שגם הקים את לשכת המסחר ישראל-רומניה. בנו של צדוק, אביעזר, היה דיפלומט בשירות החוץ ולאחר מכן התמנה למנכ"ל הבנק הלאומי של שיקגו בישראל. בנו יואב הוא איש עסקים, והוא גם אביו של תומר, שגר בתל אביב עם זוגתו גליה, סטודנטית, ובנם בן השלוש, ברי. תומר שלוש הוא בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, שותף ליצירתם של ארבעה פודקאסטים, ויש לו גם בלוג, שבו הוא מציע חינם אין כסף מידע המאפשר לקיים סיורים בנווה צדק ללא מדריך.
להדרכת סיורי משפחות בשכונה הוא הגיע במקרה. "היינו בארוחה משפחתית בנווה צדק", הוא מספר, "ובסיומה הלכנו לגלידרייה. בדרך לשם חבר של המשפחה הצביע על בניין ואמר: 'איזה מבנה מכוער'. אני אמרתי שהבניין דווקא נחמד בעיניי, והסברתי קצת על ההיסטוריה שלו. אבא שלי ראה את ההתרחשות הזו, וזמן לא רב אחר כך שאל אותי אם אני מעוניין להדריך קבוצה של מטיילים שמגיעים לשכונה. אמרתי לו: 'להדריך? על מה אתה מדבר? זה סתם היה על הדרך'. אבל ישבתי ובניתי את הסיור, ומשם זה התגלגל. כבר ארבע שנים זה העיסוק המרכזי שלי".
לדבריו, בעת שבנה את הסיור, התעניין במיוחד בדמותו של יוסף אליהו שלוש, הסבא של סבו. "הוא דמות מאוד מיוחדת בעיניי", אומר שלוש. "היה קבלן ויזם והקים 30 מתוך 60 הבתים הראשונים בתל אביב. הוא גם היה אחד ממקימיו של בניין גימנסיה הרצליה המקורי, מבנה מאוד יפה, שאחר כך נהרס, ובמקומו בנו את מגדל שלום. ההחלטה על כך עוררה ביקורת ציבורית קשה עד כדי כך שהבניין שנהרס מופיע כיום בלוגו של המועצה לשימור אתרים. יוסף אליהו גם היה סמל לשותפות בין תושבי יפו היהודים והערבים, ובספר שלו, 'פרשת חיי', הוא כתב כי במהלך בניין הארץ על ידי הציונות, ובגלל הרצון לבנות יישוב לאומי בארץ מדבר שממה ועזובה, שכחו רק דבר אחד – את 'התושבים אשר יושבים כבר בארץ הזו'. הוא האדם היחיד שכיהן במקביל הן במועצת העיר יפו והן במועצת העיר תל אביב. הוא ידע לדבר ערבית, כי משפחתו הגיעה לכאן מצפון אפריקה, וגם היה ציוני שנפגש עם הרצל. הוא השתגע מכך שבפרעות ב-1921 הערבים יצאו נגד אחיהם היהודים. הוא סיכן את עצמו ונכנס ליפו תוך כדי המתיחות כדי לשאול את הערבים איך הם לא מתביישים להילחם ביהודים במקום לפתח איתם את הארץ".
אתה מדגיש את ההקשרים הפוליטיים בסיורים שלך?
"כמדריך, אתה רוצה שאנשים יעברו חוויה במהלך הסיור שלך, ודרך זה הם יבינו ויסיקו את מסקנותיהם בעצמם. אני חושב שזה מעניין שהייתה דמות שהאמינה בפיתוח הארץ לטובת כל תושביה. אולי זה חזון שהוחמץ. יש גם הרבה אנשים מבוגרים שבמהלך הסיור חולקים חוויות מתקופות שבהן הייתה מתיחות בין יפו לתל אביב. חשוב לי גם להביא את הסיפור של המשפחה שלי, כי הוא לא כל כך מסופר בבתי ספר. אין בתל אביב הרבה רחובות על שמם של יוצאי צפון אפריקה, למרות העובדה שהם לקחו חלק בהקמת העיר הזו, והייתה להם תרומה ענקית. שכחו אותם - או השכיחו - בהיסטוריה הציונית. על שם בני המשפחה שלי יש בתל אביב ארבעה רחובות, והיא המשפחה היחידה שזכתה לכך בינתיים: אהרן שלוש, סבא של סבא רבא שלי, מונצח ברחוב ובסמטה בנווה צדק; יוסף אליהו שלוש, אחד מבניו, קיבל על שמו רחוב קטן, לא רחוק מהבימה; והבן שלו, משה שלוש, מונצח ברחוב בשכונת צהלה".
צפו בסרטון על שושלת שלוש:
הסלבס שהצטרפו למשפחה
לשלוש יש זיכרונות משפחתיים טובים. הוא מספר שהמשפחה שלו מלוכדת, ושמאז ומתמיד היא נהגה לארגן אירועים גדולים כמו "סדרי פסח עם 300 איש בבית מלון", לדבריו. לפני כעשר שנים נערך כנס משפחתי גדול, שבו הוא הקרין סרט תיעודי שיצר יחד עם טלי טילר לרגע האירוע – "נווה צדקנו":
הוא לא היה היחיד שחשב שכדאי לתעד מול המצלמות את תולדותיה של משפחת שלוש: מודי בר-און וענת זלצר נתנו למשפחה מקום של כבוד בסדרה "תל אביב יפו", שעסקה בתולדות העיר ושודרה בערוצים 8 ו-10. שם המשפחה אף נכנס לפנתיאון של הקולנוע הישראלי בזכות הסרט "הבית ברחוב שלוש" (1973) בבימויו של משה מזרחי ובכיכובה של גילה אלמגור, שהיה מועמד לאוסקר.
מתברר גם שהשושלת הנוצצת לא עצרה בדור המייסדים אלא המשיכה להסתעף במרוצת השנים ולקבל חיזוקים מרשימים. "קשרי נישואים גרמו לכך שהצטרפו למשפחה אנשים חדשים, חלקם מפורסמים מאוד, כמו חתן פרס ישראל אמנון רובינשטיין, שהיה חבר כנסת ושר החינוך, והקריינית דליה מזור. אבל עם כל הכבוד לסלבריטיז, אני חושב שהחשיבות של המשפחה היא בראשוניות שלה: היא הרי הייתה בין 60 המשפחות שהניחו את התשתית לעיר העברית הראשונה. אבל גם הדורות הבאים המשיכו לתרום להתפתחות העיר. משה שלוש, לדוגמה, אח של סבא רבא שלי, היה איש ציבור ואפילו כיהן כראש העיר ב-1936 – אבל למשך עשרה ימים בלבד. הבחירה בו בוטלה על ידי הנציב העליון הבריטי בלחץ של ישראל רוקח, שרצה בתפקיד וגם קיבל אותו".
אז יש מצב שגם אתה תיכנס לפעילות ציבורית? אולי יהיה רחוב גם על שמך?
"לא נראה לי שנשארו יותר מדי רחובות", הוא צוחק. "תדע שיש בתל אביב נוהל עירוני שאומר שאם רוצים לתת לרחוב מסוים שם חדש, צריך לקבל אישור מהמשפחה של המונצח הקודם. פעם רצו להחליף את השם של רחוב המלך ג'ורג' ולקרוא לו על שם יצחק שמיר, אבל לאף אחד לא היה אומץ להתקשר בשביל זה למלכת אנגליה".
גם היא בת למשפחה מפורסמת (מאוד!). הקליקו על התמונה:
