התקווה של הסטודנטים: בניין בשכונת התקווה הפך למעונות מבוקשים

תלמידי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין הם הקבוצה הדומיננטית בבניין ישן שעבר מתיחת פנים והגבהה, סמוך לשוק. בסוף השבוע ייערכו כאן סיורי ''בתים מבפנים''

מיכאל יעקובסון

|

15.09.19 | 08:46

הבניין ברחוב חנוך 24 בשכונת התקווה. אחרי 10 שנים שעמד נטוש, נחנך מחדש כמעונות סטודנטים (צילום: דור נבו)
הבניין ברחוב חנוך 24 בשכונת התקווה. אחרי 10 שנים שעמד נטוש, נחנך מחדש כמעונות סטודנטים (צילום: דור נבו)
הגג הפופולרי בקרב הדיירים, בעיקר בערב. לבד או עם כולם (צילום: דור נבו)
הגג הפופולרי בקרב הדיירים, בעיקר בערב. לבד או עם כולם (צילום: דור נבו)
טל מאיר (מימין) ואריאל יגן בדירתם. יחד עם שון סופטי שגר בדירת הגן מתחתם. דירות חדר או 2 חדרים מאובזרות לחלוטין, ורשימת ההמתנה מתארכת. מספיק להגיע ''עם אוכל ובגדים'', לדברי אחד הדיירים (צילום: דור נבו)
טל מאיר (מימין) ואריאל יגן בדירתם. יחד עם שון סופטי שגר בדירת הגן מתחתם. דירות חדר או 2 חדרים מאובזרות לחלוטין, ורשימת ההמתנה מתארכת. מספיק להגיע ''עם אוכל ובגדים'', לדברי אחד הדיירים (צילום: דור נבו)
המעצבת עינב מאי העניקה למבנה עיצוב רענן וקליל, מנותק לאופי האפרפר והמוזנח של השכונה (צילום: דור נבו)
המעצבת עינב מאי העניקה למבנה עיצוב רענן וקליל, מנותק לאופי האפרפר והמוזנח של השכונה (צילום: דור נבו)
בחצר של שון סופטי, ששוכר את הדירה בקומת הקרקע. במקור חשבו כאן על מכללה או ישיבה (צילום: דור נבו)
בחצר של שון סופטי, ששוכר את הדירה בקומת הקרקע. במקור חשבו כאן על מכללה או ישיבה (צילום: דור נבו)
המבואה של מעונות הסטודנטים. הדיירים עוסקים בפעילות חברתית בשכונה (צילום: דור נבו)
המבואה של מעונות הסטודנטים. הדיירים עוסקים בפעילות חברתית בשכונה (צילום: דור נבו)
הבניין חריג בנוף השכונתי, בצורתו, בתחזוקתו וגם בגובהו (צילום: דור נבו)
הבניין חריג בנוף השכונתי, בצורתו, בתחזוקתו וגם בגובהו (צילום: דור נבו)
 

בניין ותיק ברחוב חנוך 24 בשכונת התקווה בתל אביב, ששימש בעבר הרחוק כבית ספר קטן, ננטש ונעזב. עשר שנים עמד כך, עד שהחליף בעלות ונפתח מחדש לאחרונה, אחרי מתיחת פנים בתקציב של 11 מיליון שקל. בגלגולו הנוכחי הוא משמש כמעונות סטודנטים – ראשונים מסוגם באזור זה של העיר.

 

הוסיפו קומה במסגרת תמ''א, ועכשיו הוא הכי גבוה בסביבה (צילום: דור נבו)
    הוסיפו קומה במסגרת תמ''א, ועכשיו הוא הכי גבוה בסביבה(צילום: דור נבו)

     

    בהליך של תמ"א 38, הוסיף האדריכל אליה פרידמן קומה עליונה, שהפכה את הבניין לגבוה בבנייני השכונה (נכון לעכשיו). 35 דירות קטנות (בנות חדר או שניים, בשטח של 20 עד 32 מטרים רבועים בהתאמה) מאכלסות את הסטודנטים, שמשתמשים בחדר כביסה משותף ובחדר חוגים. על הגג הונח דשא מלאכותי, הוצבה מקלחת ופוזרו מיטות שיזוף וכסאות פלסטיק. המעצבת עינב מאי העניקה למבנה "מראה אורבני", כמו שנוהגים לקרוא לזה כיום, כלומר עיצוב רענן, קליל ומנותק מהאופי הוותיק של השכונה, שמעוררת יותר אסוציאציה של הזנחה, אפרוריות והתפוררות מתקדמת.

     

    הייחוד של התקווה

     

    הקסם של שכונת התקווה טמון לא רק בשוק המוצלח, ברחוב האצ"ל הסואן, בפארק דרום וב"בית דני" על מתקני הספורט שסמוכים לו, אלא בעיקר בפריסת הבינוי של בתי המגורים. "התקווה" מתאפיינת ברחובות צרים, שעל גדותיהם ניצבים מגרשים קטנים של כ-100 מ"ר. עליהם הוקמו בצפיפות מבנים בני קומה עד שלוש קומות, כשבמרוצת השנים הולבשו עליהם תוספות שונות ומשונות, כמעט ללא תכנון והסדרה, בשיטת טלאי על טלאי. על אף חוסר האחידות ולמרות התחזוקה הירודה, קשה להיזכר בשכונה ישראלית שנראית ממש כמוה, כך שחסרונות הפרטאץ' מתאזנים עם יתרונות האופי.

     

    הגדר. מרחיקה מנגליסטים מהשכונה (צילום: דור נבו)
      הגדר. מרחיקה מנגליסטים מהשכונה(צילום: דור נבו)

      מסדרון. מראה אורבני, כמו שאומרים (צילום: דור נבו)
        מסדרון. מראה אורבני, כמו שאומרים(צילום: דור נבו)

        דור העתיד של המשחק. מצא את ההבדלים (צילום: דור נבו)
          דור העתיד של המשחק. מצא את ההבדלים(צילום: דור נבו)

           

          בניין המעונות הוקם על מגרש יוצא דופן בגודלו בשכונה (560 מ"ר). גם מראהו האחיד ותחזוקתו האיכותית מחריגים אותו מהבתים הקטנים סביבו. שני דגלים צבעוניים מתנופפים מבעד לשני חלונות בחזיתו, והרחבה שלמרגלותיו מנותקת מהרחוב באמצעות גדר חדשה. היא לא הייתה חלק מהתוכנית המקורית, אך לאחר ששכנים החליטו להפוך את רחבת המעונות לחצר המנגלים והחפלות שלהם, ביקשו הסטודנטים למצוא פתרון להמולה שנוצרה מתחת לחלונות, וכך הגיעה לכאן הגדר הדקורטיבית.

           

          בעיקר יורם לוינשטיין

           

          במסדרונות ובדירות פגשנו סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, ממכללת שנקר ברמת גן, ובאופן טבעי את תלמידי הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין, שלומדים ברחוב הסמוך והם הקבוצה הדומיננטית במעונות. ליד הבניין ניצב אולם התיאטרון של הסטודיו, שיעלה בסוף החודש מחזמר המתבסס על להיטיו הרוטטים של אלביס פרסלי.

           

          שון סופטי (26), יליד אור יהודה, שלומד משחק ועולה לשנה השלישית בסטודיו, שוכר כאן דירה בקומת הקרקע ונהנה מחצר פרטית. בדומה ליתר הדיירים, הוא נכנס לדירה מרוהטת לחלוטין, לרבות טלוויזיה חכמה וגם Wi-Fi. לדבריו, מספיק להגיע "עם אוכל ובגדים", כי הדירה מאובזרת לגמרי. החדר המרווח של סופטי כולל מיטה זוגית, מטבחון, פינת ישיבה וחדר רחצה קטן צמוד. הדירה מוקפת בחצר צרה עם כסאות ושולחנות עץ, והדייר הוסיף ריפוד כפול: כריות לכיסאות ודשא סינתטי למרצפות.

           

          לשון סופטי יש גם חצר (צילום: דור נבו)
            לשון סופטי יש גם חצר(צילום: דור נבו)

             

            "יש פה כל מה שאתה רוצה", הוא מתלהב. "השוק עם כל מה שאתה רוצה לאכול. אני קונה חזה עוף ושם על המחבת, או קונה ירקות ופירות. ב'קפה הודיה' ו'הקוביה' (שתי מסעדות סמוכות לשוק, מ"י) יש לנו הסדר, והמחירים סבבה". על ריבוי המהגרים מאפריקה שמתגוררים בשכונה הוא אומר, כי בשונה מאזור התחנה המרכזית שם המהגרים הם רווקים, כאן מדובר יותר במשפחות, ולכן האווירה רגועה ובטוחה.

             

            לפני שעבר לכאן, סופטי שכר דירה בבניין ישן בשכונה ושילם 2,400 שקלים בחודש; עכשיו הוא משלם 3,200 שקלים, בתמורה לדירה מרוהטת וגדולה יותר, חדשה מהניילונים וכולל ניקיון ותחזוקה של הבניין. דמי השכירות במעונות מתחילים ב-2,500 שקלים ומגיעים ל-3,300 שקלים, לפי גודל הדירה. התפוסה מלאה ורשימת ההמתנה, כך טוענים, כוללת רגע יותר מ-70 איש.

             

            בקומה מעל גרים בני הזוג טל מאיר (24) ואריאל יגן (23). היא מחולון והוא מירושלים, שניהם לומדים באותה מחזור עם סופטי ושם גם הכירו. דירת החדר שלהם קטנה יותר משלו, אך הם נשמעים מרוצים. שנת הלימודים תתחיל רק אחרי החגים, אך הם כבר עסוקים בסדנה ליצירת סדרות רשת, ואז יחזרו לסטודיו כדי לעבוד על הצגה שתעלה בעוד חודשיים.

             

            מעורבות חברתית בשכונה

             

            כמו כל שאר תלמידי הסטודיו של לוינשטיין, מאיר מעורבת בחיי השכונה בתחום הקרוב ללבה: הנחיית קבוצת המשחק הייצוגית של הנוער, ביצירת הצגת מקור על קבוצת ילדים שחולמת לפרוץ אל התהילה דרך הרשתות החברתיות. יגן מלמד ילדי מהגרים מאפריקה ומאסיה, שלומדים בבית הספר "ירדן" הסמוך, שיעורי תיאטרון ואימפרוביזציה במסגרת הלימודים.

             

            "מבחינה של להיות בחורה", מספרת מאיר על הצד הפחות נעים בשכונה, "אני לא מסתובבת פה לבד בשעות הלילה. אם אני מחנה רחוק, אני אבקש מאריאל ללוות אותי, אבל לא נתקלתי בסיטואציה לא נעימה". דור, הצלם, תוהה אם המגורים סמוך לסטודיו, ובפרט עם אנשים שנמצאים איתם ממילא כל היום, אינם דחוסים ומלחיצים מדי. "כשאתה לומד משחק", עונה לו מאיר, "אתה מתרגל לעובדה שאתה מוקף כל הזמן באנשים".

             

            הפינוק על הגג: מקלחת חיצונית (צילום: דור נבו)
              הפינוק על הגג: מקלחת חיצונית(צילום: דור נבו)

               

              כמעט בכל ערב הם עולים לגג המשותף, לפעמים לבד ולפעמים 20 איש יחד, שותים קפה, משחקים שש-בש או לומדים טקסטים. שון נזכר ברגע מיום העצמאות האחרון, שבועות ספורים לאחר שנכנסו לכאן לראשונה, כאשר חגגו את הערב על הגג ונהנו ממופעי הזיקוקים שנשקפו אליהם מכל רחבי גוש דן. יש ימים, בעיקר בחופש בין הסמסטרים, שהם עולים לגג גם במהלך היום כדי להשתזף, ולכן הותקנה כאן המקלחת.

               

              אופיר ברזילי, אחד היזמים, מספר שאת המגרש והנכס רכש אילן מזרחי בשיתוף אביו, ציון ברזילי, שהלך לעולמו בינתיים והיה בן לשניים ממייסדי השכונה. אופיר ממשיך את דרכו. "אנחנו עוסקים בתחום הנדל"ן בשכונה עוד משנות ה-40 ואני דור שלישי בתחום", הוא מספר. במבואת הכניסה דאג ברזילי להציב שלט המספר את תולדות שכונת התקווה ואת תרומתה של המשפחה ליישוב האזור, כשרכשו עוד בשנות ה-30 אדמות מערביי הכפר סלמה ומכרו אותן בתשלומים למשפחות עולים.

               

              מורשת המייסדים במבואה (צילום: מיכאל יעקובסון)
                מורשת המייסדים במבואה(צילום: מיכאל יעקובסון)

                דברים שרואים מכאן. גם זיקוקים ביום העצמאות (צילום: דור נבו)
                  דברים שרואים מכאן. גם זיקוקים ביום העצמאות(צילום: דור נבו)

                   

                  "היה לנו חלום לעשות כאן משהו אחר ולא עוד בניין דירות", מדגיש ברזילי. "קודם כל רכשנו את הבניין, ואז עלו הרעיונות. התב"ע היא למוסדות ציבור, ובגלל הבירוקרטיה לקח לנו זמן לשנות אותה כך שאפשר גם יהיה לעשות פה מעונות סטודנטים". הרעיונות שקדמו לכך – מכללה, "בית הילד" ואפילו ישיבה – נהדפו, לדבריו, כי המטרה הייתה "להביא חבר'ה צעירים וטובים שיכירו את השכונה, יחיו בה, ואולי גם יתחתנו ויחליטו להישאר פה".

                   

                  מה בהמשך?

                   

                  "אם אעשה עוד משהו זה יהיה רק לסטודנטים, כי חשוב לי להרים את השכונה".

                   

                  מה עוד בדרום ת''א בבתים מבפנים

                   

                  באירועי "בתים מבפנים", 21.9, יתקיימו בשעות 18:30 ו-17:00 שני סיורים מודרכים במעונות בהנחיית המעצבת עינב מאי. בשעה 19:30 יתקיים מפגש על הגג עם העיתונאי יליד השכונה שאול ביבי. ההשתתפות חופשית. סיורים נוספים ומומלצים בדרום העיר שיתקיימו במסגרת "בתים מבפנים":

                   

                  • סיור בבית ספר "חורב" ברחוב בושם 76 שזיכה השנה את מתכנניו בפרס רוקח. את הסיור ידריכו האדריכלים מורן פלמוני ויפתח וקס יחד עם מנהלת בית הספר גלית ליאור (20.9, 12:30)

                   

                  • סיור בקרית המלאכה בהנחיית האדריכלית עדי עסיס והאמנית פאני הורוביץ (21.9, 10:00)

                   

                  • סיור במרכז התרבות והאמנות ברחוב השרון 4 בנווה שאנן, ובו גם תיפתח באותו יום תערוכה חדשה (21.9, 17:30)

                   

                  • סיור בבית הבאר של משפחת אלסעיד ברחוב סלמה 48 בהנחיית אדריכל השימור נאור מימר (19.9, 16:00 ו-17:30). למחרת, יארח מימר במשרדו שבדרך קיבוץ גלויות 23 דיון על שימור (20.9, 12:00)

                   

                  כאשר אדריכלי אלפיון מתכננים בית ספר בדרום תל אביב:

                   

                  בית ספר חורב. היכנסו לתמונה (צילום: עמית גושר)
                  בית ספר חורב. היכנסו לתמונה (צילום: עמית גושר)

                   

                   
                  הצג:
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד