בכל פעם שאני נכנסת לחשבונות אינסטגרם או לבלוגים שעוסקים בעיצוב הכפרי, אני מתמלאת קנאה. באירופה ובארצות הברית יש היצע עצום של רהיטים ההולמים את הסגנון (המכונה גם ''שאבי-שיק'', או סגנון בית החווה): שווקי פשפשים, ירידים מאורגנים, קניונים שלמים של ריהוט עתיק, חנויות קטנות ומוקפדות ואפילו בחנויות צדקה אפשר למצוא מציאות.
בארץ המלאי מוגבל הרבה יותר. ראשית, משום שהווינטג' הישראלי שונה מזה האמריקאי והאירופי. הריהוט הישראלי, בין אם יוצר בשנות החמישים, השבעים או השמונים, הוא ריהוט פונקציונלי, בקווים מודרניים ועירוניים. הוא עדין יחסית לריהוט הכפרי ה''קלאסי'' שמעבר לים, ונעדר את הקווים העשירים, הנחשקים, של השאבי-שיק.
את אלה אפשר למצוא אצל יבואנים של רהיטים עתיקים. ישנן בארץ כמה חנויות יד שנייה נהדרות, שמתמקדות בעיקר בווינטג' נקי ועכשווי יותר, המזכיר את הסגנון הסקנדינבי. לא נרחיב הפעם על ההבדלים בין וינטג', רטרו ועתיק, אלא על קצה המזלג: עתיק הוא ריהוט בן מאה שנים ויותר, וינטג' יהיה בן עשרים שנה ויותר ורטרו פירושו רהיט חדש, שמראהו מרפרר לאופנות עבר.
בכתבה זו נתמקד בחנויות בעלות אופי כפרי וחם יותר, בלי התייחסות מיוחדת לגילם של הרהיטים. את הסקירה נתחיל בתל אביב, וממנה נצפין. אפשר לשלב את הביקור בחנויות האלה בטיול של סוף השבוע: רובן פתוחות בשישי-שבת. שימו לב שחלקן אינן פועלות בשעות שגרתיות, ובכלל מומלץ לבדוק ואפילו לתאם את הביקור מראש.
''נדוניה'', תל אביב
כבר 15 שנה היא פועלת ברחוב בן יהודה, וכל הפריטים המוצגים בה עתיקים, או וינטג' (בעיקר משנות ה-20 של המאה הקודמת ואילך). הדגש הוא על המטבח, אך ניתן למצוא פריטים גם לחדרי רחצה, חדרי שינה והסלון.
לכל הרהיטים והפריטים קו עיצובי זהה: האווירה השולטת היא צרפתית כפרית, עם נטייה לפרובאנס. בהתאם, רוב הרהיטים הובאו מאירופה, ובעיקר מצרפת. הם לא עברו שיפוץ, אלא מוצגים במצבם המקורי, עם סימני הזמן היפים עליהם וללא צביעה מחדש.
- מחירים: חפצים קטנים – 50-500 שקלים, רהיטים 450-4,000 שקלים.
''כרכוב'', הוד השרון
רוב הרהיטים בגלריה מיובאים מאנגליה, והם בני המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כולם מטופלים ושמורים למשעי; לא תמצאו בחנות רהיטים הזקוקים לעבודה. הסגנון כבד למדי, וצבע העץ כהה. בעולם הריהוט העתיק זו נחשבת כפירה של ממש, אך אם תרצו להתאימם לסגנון ה''שאבי שיק'' הבהיר יותר, ניתן לצבוע אותם ולשייפם.
- מחירים לדוגמה: כיסא נדנדה מעץ ב-1,500 שקלים, 2,400 שקלים לשידה נאה, 1,500 שקלים לארגז עץ ו-2,600 לארונית תבלינים עם מגירות חרס. חפצי הנוי ספורים, אך עוצרי נשימה. בקבוקי חרס, למשל, יעלו 250-300 שקלים.
''הבית של סבתא'', כפר סבא
בחנות ההולמת את שם העיר ניתן למצוא בעיקר אביזרים מתוקים שיעניקו לבית את הגימור הכפרי המבוקש: בקבוקוני תרופות, למשל, דלועי פלסטיק שנראים אותנטיים להפתיע ויעשו נפלאות כקישוט סתווי למרכז השולחן, וכן – גם מעט רהיטים.
מחירים: 30-200 שקלים לפריט.
''באק יארד'', פרדס חנה
החנות המצוינת הזאת, שקיימת כבר 13 שנים, היא אמריקנה במיטבה. צביה לאור ואיריס ארקין, הבעלים, התגוררו בארצות הברית במשך שנים ארוכות, ושתיהן מכירות היטב ומקרוב את מכירות החצר והגראז' המקומיות. פעם בכמה חודשים הן עולות על טיסה, ומלקטות באזורי הכפר האמריקאים רהיטים שונים ונפלאים, שאותם הן צובעות בשלל גוונים.
עבורי הכניסה לחנות הקטנה והצפופה שבמשתלת יהלי היא חוויה מרנינה, ובכל פעם אני מוצאת בה מציאות בסגנון בית החווה האהוב עלי. למשל, מגוון של כיסאות כפריים, נישה שאותה הן מוצאות כחסרה בארץ: מכיסאות עץ משרדיים על גלגלים, דרך כיסאות נדנדה בסגנון היצ'קוק ועד נדנדות למרפסת.
יש גם מיטות ''ג'ני לינד'' משנות הארבעים, שולחנות פרלוק קטנטנים וחינניים, רהיטי גן מברזל והמון אביזרים וכלי בית כגון צנצנות מייסון תכלכלות – פריט חובה בכל מטבח כפרי בארצות הברית. המכלול מזכיר תמונה שלווה של נורמן רוקוול (ואפשר גם למצוא בחנות צלחות מעוטרות בציוריו).
- מחירים: 750-1,500 שקלים לכיסא נדנדה, 390-690 שקלים לכיסא רגיל, וכ-1,500 שקלים למיטה.
"ימי בנימינה", אזור התעשייה עמק חפר
יריד העתיקות והווינטג' ''ימי בנימינה'' מתקיים בשבת הראשונה של כל חודש, ודווקא בעמק חפר ולא בבנימינה (שם נולד לפני שמונה שנים, ומשם גדל ועבר). הסיפור שלו החל בשנות רילוקיישן של איתן ואסנת פרידמן, בברזיל. "אנחנו אספנים, ולכן בילינו הרבה בשווקי פשפשים", מספרת אסנת. ''חזרנו לארץ כשהבן שלנו התגייס, ורצינו להמשיך בשיטוט, אבל שממה, לא היה כאן כלום".
כך נבט הרעיון לקיים יריד חודשי באולם, ובכל פעם שכרו מקום גדול יותר. איתן הוא מהדס, אסנת אשת עסקים, והיריד הוא בבחינת תחביב. כיום משתתפים בו כ-60 עסקים קטנים, והמחירים מגוונים מאוד.
''מפעם'', חיפה
את ''מפעם'', בשוק הפשפשים החיפאי, פתחה גבריאלה רובין בתוך כוך אפלולי בגודל 12 מטרים רבועים. היום תופסת החנות רבת הקסם שתי קומות. בתחילה החנות פעלה רק בסופי שבוע, בבחינת תחביב כמעט, אך בהדרגה היא צברה קהל קונים נאמן, התרחבה וגדלה.
גבי מביאה את הפריטים בעיקר ממרכז אירופה – הולנד, בלגיה, וקצת צרפת, הונגריה ורומניה. בקיאותה בסגנונות השונים של העיצוב הכפרי ובמאפיינים הספציפיים של כל אזור ואזור באה לידי ביטוי בבחירות המדויקות שלה. את הגימור היא מעניקה לרהיטים בבית המלאכה שלה.
את סגנונה היא מאפיינת כ"רוסטיק מחוספס. יש הרבה סגנונות כפריים, ביניהם הפרחוני והמתקתק. אני פחות עושה את הסגנון הזה". מה היא מחפשת ברהיט? "צריך שיהיו לו 'עצמות' טובות", היא מסבירה, ''ומשם אנחנו משפצים. מחליפים צירים, מוסיפים ידיות, צובעים. מראה השאבי שיק הצבוע עושה את זה לאנשים יותר מהחום הכהה".
- מחירים: מ-350 שקלים לארונית קטנה ועד 5,500 שקלים, מחירו של הרהיט היקר ביותר בחנות.
''פעם שנייה'', קיבוץ מזרע
הקיבוץ ידוע בעיקר בהתמחות הקולינרית שלו, אך את אחד ממחסניו הענקיים מאכלסת ''פעם שנייה", שמציגה בעיקר רהיטים מבלגיה. המלאי מתחדש פעם בשנה, ואם חשקה נפשכם בפריט ספציפי, אפשר להזמין.
הפריטים הם מתחילת/אמצע המאה העשרים, ומוגדרים ככפריים ברובם. גם כאן הצבע החום שולט, אבל כמובן, אפשר לכסות ולשנות אותו. זוהי כפירה לא גדולה, משום שרוב הרהיטים כאן אינם עתיקים, אלא וינטג'.
- מחירים: חפצי נוי כמו פיגורינות חרסינה עולה 150-200 שקלים, מראת אר-דקו גדולה מעץ אגוז עולה 800 שקלים, ושולחן כתיבה גדול - 2,850 שקלים.
''ענתיקונטיינר'', אלון הגליל
דודי מאור, יבואן ותיק של ריהוט כפרי, מחזיק באחד מאולמות התצוגה הגדולים בארץ, מחסן עצום ומלא בכל טוב. את המסע הכפרי שלו החל מאור לפני 20 שנה בסקנדינביה, דנמרק ושוודיה. מאוחר יותר הצטרפו גם בלגיה והולנד והיום מייבא מאור גם ממזרח אירופה, שם ניתן למצוא את הריהוט הכפרי המחוספס ביותר.
חלק גדול מהפריטים עשויים מעץ גושני, שכמעט ולא עבר תהליך של עיבוד. ב''עתיקונטיינר'' אפשר למצוא שולחנות אוכל, בוצ'רים, שידות, ספסלים, שולחנות נגרים ושידות בית מרקחת. גם לעיצוב החצר יש כאן הרבה אפשרויות, כמו גלגלי כרכרות, כדי חלב ישנים, מריצות, חביות יין ומחרשות. בין חפצי הנוי אפשר למצוא בקבוקי תרופות, כלים ובדים משקי תבואה.
לדברי מאור, רוב הקונים מתעניינים פחות בגילו של הפריט, ויותר במראהו. בעבר למילה ענתיקה היה ערך מוסף של היסטוריה, הוא מוסיף, אך בימים אלה השיקול העיקרי הוא האמירה העיצובית: "מוזר ואף אירוני בעיני שאנשים רוכשים פריט בעל היסטוריה, אך אינם מגלים כל סקרנות הנוגעת לסיפורו לפני שהתגלגל לידיהם''. ובניגוד לשנים קודמות, הוא מסכם, היום הרוכשים מעדיפים פריטים בגווני עץ בהירים, או צבועים.
- מחירים: מ-70 שקלים לשרפרף ועד 4,000 שקלים לשולחן.
''גלריה כפיים'', קרית שמונה
הגלריה המרהיבה של נורה קנר היא סיבה טובה להרחיק עד קרית שמונה. את ההעמקה בתחום החלה לפני שמונה שנים במוסך בקיבוץ דפנה, במקביל לעבודתה בחברת ביטוח. היא ליקטה חפצים בארץ, ופתחה את החנות בסופי שבוע בלבד.
לפני שלוש שנים היא עברה לקריית שמונה, וכיום הגלריה משלבת גם סדנאות של צביעה ונגרות. מעבר לדברים שהיא בונה בעצמה, היא מציגה פריטים שמיובאים מדנמרק, בלגיה ומזרח אירופה (משם הרהיטים הכפריים ביותר, נטולי גינונים). תוכלו למצוא כאן גם פריטי טקסטיל, כמו בדי כותנה ושקי תבואה.
- מחירים: 100-200 שקלים לכלי אמייל, ארון ויטרינה ב-2,000 שקלים.
הערה אחרונה לסיום: יש היום גם לא מעט חנויות המוכרות רהיטים חדשים במראה כפרי, אבל צביונם יהיה טרנדי יותר, ומחויב פחות לאותנטיות ולמסורת הכפרית. שווה לנסות ולהבין מה רוכשים. רהיט עם היסטוריה מביא אתו הביתה גם סיפור: לצד המכתבה הזו ישבה אולי נערה וכתבה מכתבים לאהובה, שנשלח אל הקרב; סביב שולחן האוכל שלכם סעדו דורות של חקלאים, ויעידו החריצים הרבים. מישהו צעד כאן לפניכם, מישהו יצעד גם אחריכם.
