שישי בערב, אחרי ארוחת שבת. ניב סופר אירחה בדירתה חברים והם שיחקו פוקר. לפתע חברה טובה שלה עצרה הכל והודיעה שזהו, היא מפסיקה לשחק. "החברה שלי החליטה לפרוש למרות שהיה לה 'פוּל האוס'", משחזרת סופר, "רק בגלל שהשחקן מולה הראה ביטחון עצמי מופרז, כדי להפחיד אותה, למרות שהייתה לו יד נמוכה. זה היה מאוד סימבולי ומאוד מבאס. בנקודה הזו הבנתי שיש כאן עניין".
ההבנה הזאת הובילה את סופר לפתוח סדנאות פוקר שמיועדות לנשים בלבד. "הפוקר סובל מכל מיני סטיגמות", היא אומרת, "ואנחנו מקוות שהתפיסה תשתנה ואנשים יבינו שזה משחק עמוק עם המון רבדים, שמפתח את החשיבה בצורה מדהימה".
ניב, שמתגוררת בתל־אביב, גדלה בבית דתי. כשהייתה בת 12 החלה לשחק שחמט בעקבות הסרט "הארי פוטר". "אבא שלי לימד אותי, המשכתי לחוג בקאנטרי המקומי ואז שלחו אותי לבית השחמט ברמת אביב. השתתפתי בתחרויות וזכיתי כמה פעמים במקום הראשון, השני והשלישי".
יש דמיון בין שחמט לפוקר?
"זה דומה באסטרטגיה, בחישוב המהלכים קדימה, בבחירות שצריך לעשות. בדומה לפוקר, לפעמים עושים מהלכים יותר אגרסיביים ולפעמים יותר פסיביים. ההבדל הוא שבפוקר האלמנט האנושי יותר דומיננטי, כי מדובר בקבוצה, שחקנים מתחלפים וכל הזמן צריך להיות עם האצבע על הדופק ולאפיין מי הם השחקנים סביבך".
אחרי שלמדה בתיכון התל־אביבי הדתי צייטלין התרחקה מהדת ושירתה כקצינה בחיל החינוך. בזמן שלמדה לתואר ראשון בקולנוע באוניברסיטת תל־אביב, כשהייתה בת 22 בלבד, כבר הקימה חברה שהעבירה חוגי שחמט לילדים. "אני באה מבית מאוד פתוח, ההורים שלי תמיד לימדו אותנו שאפשר לעשות הכל. המשפט שמדריך אותי הוא: 'תנסי, מקסימום תצליחי'".
בהמשך למדה משחק מול מצלמה, עבדה בשיווק נדל"ן, למדה בקורס DJ וכיום היא מנהלת בנגרייה.
להפסיד לבחורה
לפוקר הגיעה לפני שש שנים. "הייתי בבית של חברים. כל הבחורים שיחקו פוקר ולא הציעו לי לשחק. הסתכלתי עליהם וביקשתי שילמדו אותי. קלטתי את המשחק מהר והתחלתי לקרוא על פוקר ולעקוב אחרי שחקני פוקר בטורנירים, דרך האינטרנט וערוץ הספורט בטלוויזיה".
כשגברים סביבה התפעלו איך היא כל כך טובה בפוקר, היא תהתה מדוע הם מתפעלים. "עוד לא נתקלתי במישהו ששמע שאני משחקת פוקר וזה עבר אצלו חלק", היא אומרת, "זה תמיד מגניב אותם. למה זה כל כך מגניב? אין סיבה שנשים לא ישחקו פוקר - ולדעתי לנשים יש אפילו יתרון במשחק, שמתבסס על אינטואיציה, קריאת שפת גוף ורגישות לסביבה".
אחרי אותו משחק פוקר שבו חברתה פרשה במפתיע, העלתה ניב סקר לקבוצת פייסבוק גדולה שבין חבריה נשים וגברים, ושאלה "האם יצא לכן לשחק פוקר? ואם לא, למה?" יותר מ־100 נשים השיבו על הסקר, והיו מי שענו "הזהירו אותי שזה משחק מסובך", "לאף אחד לא היה כוח ללמד אותי" וגם "אני נבוכה לנסות משהו חדש ולהיראות טיפשה". באותו פוסט השאירה ניב מקום להשארת פרטים, לשם קבלת מידע בנושא בעתיד. "להפתעתי, מתוך 100 נשים שהשיבו לסקר, 100 השאירו פרטים", היא מספרת. "כמי שמכירה את עולם השיווק והמכירות, הבנתי שיש פה פוטנציאל גדול".
ניב החליטה להראות את תוצאות הסקר לחברתה חן ג'אן (25), אשת שיווק שהכירה כשהשתיים למדו יחד בקורס משחק מול מצלמה. חן, שגדלה בנתניה ומתגוררת בה כיום, למדה בתיכון שרת, שירתה בחיל הים, למדה משחק במשך שנה ("לכל דבר בחיים צריך יכולת משחק, גם לפוקר זה מאוד מוסיף"), עבדה כעוזרת במאי וכעוזרת הפקה בהפקות טלוויזיה וארגנה ערבי קריאה של כותבים למגירה. "כיוון שחן עסקה ביזמות ובארגון אירועים, חשבתי שכדאי להתייעץ איתה", נזכרת ניב, "אמרתי לה שלדעתי יש צורך במקום ללימוד פוקר לנשים והיא אמרה: 'יאללה, בואי נלך על זה'".
מעניין שהתייעצת עם מישהי שבכלל לא שיחקה פוקר.
"חן משלימה אותי בהרבה דברים שצריך לעסק, ביכולת שיווקית וארגונית. מאז היא למדה פוקר והיא שחקנית מעולה".
אחרי שניב לימדה את חן לשחק פוקר, השתיים הלכו לטורניר פוקר שבו השתתפו 60 איש, מתוכם רק חמש נשים. "גם בחו"ל אחוז הנשים המשחקות פוקר נמוך", אומרת חן, "לפי נתון מ־2017, 94 אחוז ממשתתפי טורנירים של פוקר הם גברים".
באותו טורניר, כשחן הובילה במשחק, הן הרגישו שהגבר שמולה הופך פחות ופחות נחמד כלפיה. "היה לו מאוד קשה להפסיד לבחורה", מספרת ניב.
חדורות תחושת שליחות, החליטו השתיים לפני חמישה חודשים להקים בית ספר לפוקר לנשים, שנקרא Ladies Don't Play Poker (גברות לא משחקות פוקר).
מה מקור השם?
ניב: "הלכתי לטורניר פוקר ובחור אחד אמר לי שלדעתו נשים הססניות מדי בשביל פוקר – ובאופן כללי נשים פחות אוהבות משחקים. צחקתי ומפה בא השם, בצורה הכי צינית שיש".
פרסים למנצחות
לפני כחודש הצטרפה לחבורה רעות נגר (36) מתל־אביב, אקטיביסטית לזכויות נשים ולהט"ב, יזמית ושחקנית פוקר מנעוריה, שחיברה אותן למתחם הנשי "פנתרה" בתל־אביב, שבו מתקיימות סדנאות פוקר למתחילות. עד כה התקיימו עשר סדנאות, בכל סדנה משתתפות לפחות שש נשים ומקסימום תשע. "הסדנאות מיועדות למי שאין לה נגיעה למשחק", מבהירה ניב, "או למי שיודעת את חוקי המשחק אבל לא את כל העומק שלו. אם נקביל את זה לשחמט, זה כמו לדעת איך להזיז את כלי השחמט בלי להכיר אסטרטגיות".
מחיר מפגש חד־פעמי של שלוש שעות הוא 250 שקל, ואם חשבתן שתחזירו את עלות הסדנה במשחק פוקר, דעו שבהתאם לחוק העונשין, אסור להמר על כסף. "כדי לעורר מוטיבציה בקרב המשתתפות, כמו בכל משחק ספורטיבי, אנחנו מעניקות פרסים למנצחות בסבב הפוקר שאנו עורכות בסיום כל סדנה", אומרת ניב. הזוכות במקום הראשון והשני מקבלת שובר לעיסוי, פגישה עם קואצ'ר או קורס לפיתוח אישי – ושאר המשתתפות מקבלות שובר הנחה להמשך תרגול המשחק בקבוצות.
ניב, מי הקהל שלכן?
"אנחנו עדיין מנסות לאפיין אותו. מגיעות אלינו נשים מכל קשת האוכלוסייה, מכל הגילים והמצבים המשפחתיים, כולל נשים שמעולם לא נגעו בקלפים! פתאום בא להן לפתח תחביב ולהכיר נשים. זה משחק מאוד חברתי. אני מרגישה שזו כמו קבוצת העצמה של נשים. והזדמנות ליצור נטוורקינג".
מה ההבדל בין נשים וגברים בפוקר?
רעות: "אפשר ממש להרגיש את ההבדל בשולחנות מעורבים. מספיק שיש גבר אחד בשולחן וכל המשחק הופך להיות יותר אגרסיבי. בכלל, בעולם שלנו, גברים מרגישים שהם בעלי הבית ונשים מרגישות שהן אורחות שצריכות לבקש רשות יותר ממה שגברים יבקשו. הדבר הזה הולך ומשתנה, ורואים את זה גם בשולחנות הפוקר. הקמת בית ספר לפוקר לנשים היא בין היתר עוד דרך לתת ביטחון, כוח ועוצמה לנשים".
ניב: "פוקר יכול לתרום לחיינו בהמון תחומים בחיי היום־יום, החל מדרישת שכר הולם ועד לעולם הדייטים".
מה הקשר לדייטים?
"פוקר מלמד לקרוא את שפת הגוף של הפרטנר, להבין אם הוא חש בנוח, לאפיין ולהבין את האופי של הבנאדם שמולי".
ומה הקשר לשוק העבודה?
"כמי שראיינה בעבר, ראיתי גברים שיודעים להציג את עצמם בצורה בטוחה ולדרוש שכר גבוה, ואילו נשים טובות לא פחות, ביקשו פחות כסף על אותה עבודה, למרות שיש להן 'פול האוס'. בפוקר אנחנו יכולות לשפר את הנקודות החלשות אצלנו".
רעות: "הפוקר פיתח אצלי יכולת ניהול משא ומתן, אסרטיביות, חשיבה אנליטית, ראייה אסטרטגית, ניהול סיכונים. בנוסף, זה גם כיף, זה אדרנלין".
יש קטע פמיניסטי בפוקר, להוכיח שנשים לא פחות טובות מגברים?
רעות: "בית ספר לפוקר לנשים הוא בהווייתו עניין פמיניסטי, אחרת זה היה סתם בית ספר לפוקר. אני חושבת שאנחנו, הנשים, צריכות לרכוש כלים וכישורים שיעזרו לנו למקם את עצמנו בעמדות כוח וכסף, כדי שנוכל לקדם את מעמד הנשים. תסתכלי על כנסת ישראל, כל כך מעט חברות כנסת. אנחנו לא ממוקמות גבוה בהיררכיה ולא מצליחות להגיע למוקדי הכוח.
"אנחנו חיות במציאות בלתי נתפסת שבה רובנו מוטרדות מינית, ומרחבי עבודה ומפגש לנשים בלבד הם לרוב בטוחים מבחינה זו. אבל הרעיון לבית ספר לפוקר לנשים לא נבע מהמקום הזה. זה ערך מוסף של המיזם. אני מאמינה שפוקר מלמד אותנו להציב גבולות בנחישות, להיות חזקות ביחד ולדעת שיש לנו את הגב אחת של השנייה".
מה קורה אם גבר רוצה לבוא לסדנת פוקר?
חן: "כבר פנו אלינו גברים והפנינו אותם לבית ספר אחר. אנחנו עושות את הסדנאות לנשים כדי שירגישו בנוח, אבל בסופו של דבר המטרה שלנו היא שכולם ישחקו פוקר יחד, בטורנירים. כשאחוז הגברים והנשים יהיה שווה בטורנירים, נדע שהצלחנו".
אם מישהו היה פותח קורסים לגברים בלבד, לא היית מוחה על הדרת הנשים?
ניב: "יש תקרת הזכוכית שאנו רוצות לנתץ אותה בעזרת הקמפוס. התקרה אינה סמויה מן העין, ואמירות מפלות נשמעות בגדר אפליה גלויה,כמו כן אנו לא רואות בקמפוס כחלק ממאבק אלא כפיתוח אישי למתן שוויון הזדמנויות שוות.
בנוסף, אי אפשר שלא להתרשם ממגמת הגידול במספר הספורטאיות המשתתפות בספורט תחרותי ברחבי העולם ובלגיטימיות של העניין אנו רוצות לקחת את נושא הפוקר צעד אחד קדימה מתוך רצון לפתח ענף נוסף שנשים מסוגלות לעסוק בו לא פחות."
ברמה הפרקטית, אנחנו חולמות לערוך טורניר מלא בנשים. זה ענף ספורט בינלאומי, ובארץ יש מאבק להסדרת הפוקר, כך שיתנהל כמו בכל מקום בעולם. החלום שלי הוא שנשים ייצגו את ישראל בתחרויות פוקר בארץ ובחו"ל".
ויש לך מסר לקוראות.
"החיים נותנים לך קלפים, השאלה היא מה תעשי איתם. עם הקלפים שהחיים נתנו לי, החלטתי להקים בית ספר לפוקר".
לבלף בכיף
עורך מגזין הגברים "בלייזר", עמוס בר, מאמין שפוקר מפתח כל מה שצריך בשביל להצליח
למה גברים משחקים פוקר? האם זה סתם משחק קלפים תמים שמעביר את הזמן? פעילות שמערסלת את הנטייה שלנו להסריח על הספה ולהריץ דאחקות בינוניות עם החבר'ה עד השעות הקטנות של הלילה? או אולי תירוץ בשביל לברוח מכן, ומהילדים, ומהחיים? התשובה היא גם וגם וגם - ולא ולא ולא.
גברים משחקים פוקר מאותה סיבה שגורי טיגריסים נושכים ומכפכפים אחד את השני. כי זה מפתח את הכלים שבעזרתם נוכל, בזמן ובמקום אחרים, להקיז דם. להילחם. להרוויח. לטפס על פרצופו של מישהו אחר.
אם ג'אגלינג מפתח קואורדינציה ומשחקי דמיון מפתחים, כצפוי, דמיון, פוקר מפתח כל מה שצריך בשביל להצליח בעולם שגברים שולטים בו. ולעשות את זה בסטייל ובהנאה גדולה. פוקר מלמד אותנו לתת תשומת לב לפרטים, לארוב לחולשות הסמויות של הזולת כמו חתלתול לציפור. לשרטט כל ערב חמישי מחדש את מאזן האימה שמסתתר מתחת לחיוכים ולבדיחות של להקת זאבי התשע עד חמש שאנחנו. להתנפח האחד על השני. לבלף במצח נחושה. לאיים ללא מילים. לאלץ את החזק להתקפל ואת השחצן להעלות את גובה ההימור ולשלם את מלוא המחיר. כיף של בנים, בקיצור. רצח בדם קר - אבל בחבר'ה, ובלי גופה.
וכל עוד העולם הזה נשלט אם לא על ידי גברים בעצמם הרי לפחות על פי חוקים שגברים חוקקו לנוחותם ובצלמם - פוקר יכול לאמן אתכן באמנות השימושית של לחשוב כמו גבר כשזה נוגע למאבקים ולקריירה. זו לא עוד טריטוריה משחקית או ספורטיבית גברית שאתן כובשות - כמו נגיד משחקי מחשב או כדורגל. זה הגביע הקדוש עצמו. ואם יורשה לי להשיא עצה קטנה של חובבן: שימו על זה את כל הז'יטונים שלכן. אתן הולכות לחזור הביתה עם קופה.
