מגדל "בין ערים" אמור לשבור את שיא הגובה הישראלי, במפגש שלוש הערים תל אביב-יפו, רמת גן וגבעתיים. הוא עדיין לא החל להיבנות, אמנם, אבל הספיק לשבור-כמעט שיא פחות מרשים, בקטגוריה של קטטות קרדיטים בין אדריכלים.
200 אלף שקל ואז עוד 200 אלף שקל – אלה הסכומים שתבע האדריכל גיא מילוסלבסקי מהאדריכל משה כץ, מי שעבד במשרדו ותכנן את המגדל הלכה למעשה. מדובר בסכומים מרתיעים ועצומים בכל קנה מידה, לא כל שכן כאשר התובע הוא אדריכל ותיק עם גב חזק (משרד אדריכלים גדול), וכאשר הנתבע הוא אדריכל מתחיל וחסר אמצעים.
התביעה המתוקשרת, כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet, הסתיימה השבוע בקול דממה דקה.
זה קרה בעקבות הסכם גישור בין הצדדים, שקיבל תוקף של בית המשפט המחוזי בתל אביב. לא זו בלבד שמילוסלבסקי נסוג מכל דרישותיו הכספיות, אלא שהוא מתיר לכץ לקבל קרדיט על הפרויקט – וגם על פרויקט נוסף שתכנן במשרד, שנקרא "מתחם הפלדה של נוימן".
וכך נקבע: "הצדדים מאשרים ומצהירים, כי בכל הנוגע למגדל 'בין ערים' ולמגדל 'הפלדה של נוימן', אדריכל משה כץ עסק בעיצוב המגדלים בתקופה שבה עבד במשרד מילוסלבסקי אדריכלים בע"מ בשנת 2014. מוסכם על הצדדים, כי אדריכל משה כץ רשאי להביא לידיעת לקוחותיו וכל צד שלישי מידע בדבר מעורבותו בעיצוב המגדלים".
החוזה נחשף
במגרש השוכן בין שלוש הערים מתוכנן גורד שחקים בגובה של 400 מטרים, 100 קומות ועוד שש מתחת לאדמה, בריכת שחייה עם נוף עוצר נשימה על הגג, מלון בן 900 חדרים (שיא ישראלי), שטחי מסחר בקומות התחתונות, ובעיקר שטחי משרדים ותעסוקה עצומים – ובסך הכל 121,500 מטרים רבועים בנויים. מילוסלבסקי טען, כי עובדו-לשעבר הציג את המגדל כפרי תכנונו, מבלי להזכיר כלל את מעסיקו שאצלו השתתף בתכנון.
"הוא התעסק עם מוניטין של משרד", הסביר מילוסלבסקי לערוץ האדריכלות של Xnet לפני חצי שנה, והוסיף: "בעיניי, המוניטין שלי למה שהוא עשה שווה שני מיליון".
Xnet חשף, כי בחוזה על עריכת התב"ע (תוכנית בניין עיר) למגדל "בין ערים", שנחתם ב-2009, מילוסלבסקי כלל לא לקח צד. החוזה נחתם בין עיריית תל אביב-יפו (מדובר בשטח ששייך לה) לבין חברת "אמאב", שבראשה עמדו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ. רק לאחר מותו של ניב, הצטרף שוורץ למשרד מילוסלבסקי והפרויקט הגיע יחד איתו, אך בינתיים שוורץ פרש. במלים אחרות, הקרדיט שמילוסלבסקי דרש לעצמו היה צריך להינתן-לכאורה לחברת אמאב ולאדריכלים ניב ושוורץ, שחתמו על החוזה מלכתחילה.
כמו כן, בסדרת סעיפים המופיעים בחוזה, יש התייחסות מפורשת לעניין זכויות יוצרים וזכות מוסרית: "הזכויות בשירותים ובתוצרים מכל מין וסוג שהם הינם בבעלותה הבלעדית של העירייה. התוכניות, העיצוב והמבנה שיוקם על פיהן לרבות כל זכויות היוצרים יהיו קניינה הגמור והמוחלט של העירייה והמתכנן מוותר בחתימתו על חוזה זה על כל תביעה (...) המתכנן מוותר בזאת על כל זכות מוסרית הקיימת לו בשירותים ו/או בתוצרים ו/או בתכניות".
לפי הסעיף הזה, אם מישהו היה צריך לתבוע את משה כץ, זו עיריית תל אביב-יפו, ולא מעסיקו לשעבר.
מילוסלבסקי לא ויתר על מקומו. אף שהתוכנית למגדל "בין ערים" אושרה לפני יותר משנה, הוא קיבל לפני חצי שנה מהעירייה הסבה של החוזה על שמו, ללא אזכור לניב ולשוורץ. מהעירייה נמסר בתגובה: "ההסכם הוסב בעקבות בקשתה של חברת אמאב להעביר את הזכויות והחובות לחברת מילוסלבסקי, ולאחר קבלת אישורה של הועדה למסירת עבודות למתכננים בעיריית תל אביב-יפו".
משה כץ ממשיך הלאה
"אני מרגיש הקלה גדולה, לאחר שכל התביעות בוטלו והוסר הניסיון ליצור עננה על ראשי", אמר האדריכל משה כץ בעקבות פסק הדין של השופטת המחוזית רחל ברקאי, המאשר את הסכם הפשרה בין הצדדים.
עם זאת, כץ מאוכזב על שלא הצליח להשיג סעיף המחייב את מילוסלבסקי להעניק לו קרדיט בעת שהוא מציג את הפרויקט. "כדי להשיג תקדים כזה הייתי צריך תמיכה גם מדמויות מרכזיות מעולם האדריכלות. פניתי לארבעה כאלה. הם ביקשו שלא אציין את שמותיהם ולא תמכו", הוא מציין.
400 אלף השקלים שתבעו ממך בוטלו. כמה עלה לך המאבק המשפטי?
"עשרות אלפי שקלים לשכר טרחה לעורך דין. אבל זה לא רק כסף, אלא הרבה זמן ובריאות - הרבה זמן להכין ולהשיג חומרים, הרבה שיחות. ובריאות זה בעיקר בנפש. איבדתי אמון. בתור אדריכל צעיר שמתחיל את דרכו - תביעה כזו היא דבר שפוגע".
בימים אלה הוא מעורב בכמה תוכניות שהוא מנסה לקדם, בעיקר בהיבט הרעיוני שלהן: מתחם מגורים עם עירוב שימושים במרכז הכרמל בחיפה, ועיצוב עירוני בשכונה ותיקה במזרח פתח תקווה. בחו"ל הוא משתתף בתחרות רעיונית בינלאומית לתכנון סביבת מגורים חדשנית, ומשתף פעולה עם אדריכל שווייצרי בתכנון מגדל בציריך.
גיא מילוסלבסקי סירב לשוחח עם Xnet. הוא העביר תגובה באמצעות אשת יחסי הציבור שלו: "מטרת התביעה מלכתחילה לא הייתה כספית אלא הצהרתית מתוך מטרה להגן על מוניטין המשרד כמתכנן של המגדל הגבוה בארץ. בהסכם הפשרה הוסכם, כי כץ חייב לציין שאת העבודה הוא עשה בתקופה בה עבד כשכיר במשרד מילוסלבסקי. במשרד מרוצים מהסכם הפשרה".
