61 טונות צפחה מרחפות: ביתן הקיץ הלונדוני נפתח על רקע שערורייה

האטרקציה השנתית של גלריה סרפנטיין מביאה הפעם את הרוח הפואטית של ג'וניה אישיגאמי. יומיים לפני ההשקה, התפטרה נשיאת הגלריה. איך זה קשור לישראל?

הילה שמר

|

20.06.19 | 20:53

מבט ממעוף הציפור על ביתן הקיץ 2019 של גלריה סרפנטיין בלונדון, בתכנון ג'וניה אישיגאמי (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
מבט ממעוף הציפור על ביתן הקיץ 2019 של גלריה סרפנטיין בלונדון, בתכנון ג'וניה אישיגאמי (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
61 טונות של צפחה מתרוממות מהקרקע לכדי גובה מרבי של 4.5 מטר ומהוות את קירות וגג הביתן (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
61 טונות של צפחה מתרוממות מהקרקע לכדי גובה מרבי של 4.5 מטר ומהוות את קירות וגג הביתן (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
בניגוד לחומר הטבעי של המעטפת, הרי שיער העמודים הפנימי הוא מעשה ידי אדם (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
בניגוד לחומר הטבעי של המעטפת, הרי שיער העמודים הפנימי הוא מעשה ידי אדם (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
''דמיינתי ענן שחור בשמיים הגשומים של לונדון, כשהעמודים הלבנים הם קווי הגשם שהענן ממטיר'' (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)
''דמיינתי ענן שחור בשמיים הגשומים של לונדון, כשהעמודים הלבנים הם קווי הגשם שהענן ממטיר'' (Serpentine Pavilion 2019 Designed by ©Junya Ishigami+Associates, Photography ©2019 Iwan Baan)

לונדון, מיוחד ל-Xnet. אי שחור, עשוי אבן צפחה, צף עכשיו מעל כר הדשא הירוק של גני קנזינגטון בלונדון. זהו ביתן הקיץ של גלריית סרפנטיין, שבכל שנה מתוכנן בידיו של אדריכל בינלאומי, המוזמן לביצוע המשימה. השנה זהו האדריכל היפני הצעיר ג'וניה אישיגאמי, רק בן 45.

 

המופע של הביתן הנוכחי דרמטי. כמו הר מסוקס שבטנו ריקה הוא מתרומם מהקרקע בהדרגה, לגובה מרבי של 4.5 מטרים. כשנכנסים פנימה, מגלים מתחת לשכבת הגג – המורכבת מ-61 טונות קשקשי צפחה - שדה-עמודים מתוזמר, מעשה ידי אדם.

 

מיטב האדריכלים העולמיים – החל בזאהה חדיד, דרך הרצוג ודה מרון וכלה בפטר צומטור – הוזמנו בשני העשורים האחרונים למשימה היוקרתית, שמביאה אל כרי הדשא המוריקים רבבות תיירים שוחרי אדריכלות ואמנות בכל שנה.

 

הביתן של סטודיו SANAA היפני, 2009 (צילום: Cjc13, cc)
    הביתן של סטודיו SANAA היפני, 2009(צילום: Cjc13, cc)

    הביתן של ז'אן נובל, 2010 (צילום: AxaxaxaxMlo, cc)
      הביתן של ז'אן נובל, 2010(צילום: AxaxaxaxMlo, cc)

      הביתן של הרצוג ודה מרון עם האמן איי ווי ווי, 2012 (צילום: Iwan Baan)
        הביתן של הרצוג ודה מרון עם האמן איי ווי ווי, 2012(צילום: Iwan Baan)

        הביתן של פרידה אסקובדו המקסיקאית, 2018 (עיצוב: Frida Escobedo, Taller de Arquitectura, צילום: Iwan Baan)
          הביתן של פרידה אסקובדו המקסיקאית, 2018(עיצוב: Frida Escobedo, Taller de Arquitectura, צילום: Iwan Baan)

           

          חנוכת הביתן הנוכחית באה על רקע שערורייה מתוקשרת, שאינה קשורה לאדריכלות. יאנה פיל, נשיאת גלריה סרפנטיין בשלוש השנים האחרונות, התפטרה מתפקידה יומיים לפני חנוכת הביתן, בעקבות תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" שחשף את בעלותה (באמצעות חברה של בעלה) על חברת הסייבר הישראלית NSO.

           

          יאנה פיל. אחת מבעלי חברת תוכנת הריגול הישראלית NSO (צילום: flickr, Elina Kansikas for Index on Censorship, cc)
            יאנה פיל. אחת מבעלי חברת תוכנת הריגול הישראלית NSO(צילום: flickr, Elina Kansikas for Index on Censorship, cc)

             

            בשנה האחרונה פורסמו ידיעות שונות על תוכנת הריגול הסלולרית של NSO ("פגאסוס"), שנמכרה למדינות שונות המשתמשות בה לכאורה נגד מתנגדי משטר ותוך הפרה של זכויות אדם, ובהן סעודיה. עד לפרסום התחקיר, שחשף כי פיל מחזיקה בבעלות חלקית על החברה, הדימוי שלה היה שונה בתכלית: פילנטרופית, אושיית אמנות, סופרת ילדים ואפילו שופטת בפרס לקידום חופש הביטוי – לא דימוי שעונה בקנה אחד עם הכנסות שוטפות מחברת הסייבר. "זו הטעיה והתקפה אישית עליי ועל משפחתי", כתבה פיל בהודעת ההתפטרות.

             

            אדריכלות שנצמדת לטבע

             

            עשור אחרי שגרף את פרס "אריה הזהב" בביאנלה לאדריכלות בוונציה, על המיצב החמקמק Architecture as Air (אדריכלות כאוויר), ממשיכות הפעולות האדריכליות והאמנותיות של אישיגאמי לגעת בעדינות ולהיצמד לטבע - לאוויר, לאדמה, למי הים ולחורשות העצים. להיצמד קרוב, עד שיסודות הטבע הופכים ליסודות הבניין.

             

            ג'וניה אישיגאמי. בגיל 45 בלבד, מצליח לשלב אקספרימנטים עם פרויקטים מציאותיים (צילום: Tasuko Amada, © Junya Ishigami + Associates)
              ג'וניה אישיגאמי. בגיל 45 בלבד, מצליח לשלב אקספרימנטים עם פרויקטים מציאותיים(צילום: Tasuko Amada, © Junya Ishigami + Associates)

              מרכז מבקרים בפארק vijversburg בהולנד. קשר עמוק לטבע ביצירותיו (Junya Ishigami,KAIT Workshop,Kanagawa Institute of Technology,Japan,2008©Junya Ishigami+Associates)
                מרכז מבקרים בפארק vijversburg בהולנד. קשר עמוק לטבע ביצירותיו(Junya Ishigami,KAIT Workshop,Kanagawa Institute of Technology,Japan,2008©Junya Ishigami+Associates)

                רישומיו היפים הם חלק בולט בעבודתו (הדמיה: Serpentine Pavilion 2019, Design Render, Exterior View, © Junya Ishigami + Associates)
                  רישומיו היפים הם חלק בולט בעבודתו(הדמיה: Serpentine Pavilion 2019, Design Render, Exterior View, © Junya Ishigami + Associates)

                   

                  חלקם היו תיאורטיים. The House of Peace (בית השלום) הוא מבנה דמוי-ענן שתוכנן לקום בקופנהאגן, כשבמקום רצפה, מי-הים יזרמו תחתיו כאלטרנטיבה למשטח בנוי; מיזם House and Restaurant' שנמצא בבנייה ביפן, מפלס את דרכו בתוך האדמה כסדרה של חללים סטריוטומיים (מבנים שנחפרים ואז בונים סביבם, בדומה להרודיון במדבר יהודה); ובחורשת The Water Garden, מאגרי המים נקווים בין הגזעים כזיכרון לשדות האורז שהיו במקום פעם, ובהם משתקפים השמים ועלוות העצים.

                   

                  ״את אישיגאמי פגשתי לראשונה לפני 10 שנים בביאנלה בוונציה", סיפר היום (ה') האוצר והתיאורטיקן האנס אולריך אובריסט, במפגש עיתונאים שנערך בביתן לרגל השקתו. "אבל אף פעם לא הבנתי מה במפגש הזה היה לא בסדר, כי ג׳וניה נראה עצוב ושפוף. הוא בנה את האדריכלות הכמעט בלתי נראית שלו ללא משקל, מאלמנטים של פיברגלס. בלילה לפני שנפגשנו, נכנס חתול לחלל והרס לחלוטין את המיצב, והוא היה צריך להתחיל הכל מההתחלה. זו הייתה פגישתנו הראשונה, אבל זה לא יקרה כאן״.

                   

                  מפל שמנסה לא להפוך למפולת

                   

                  אישיגאמי זכה להכרה בינלאומית הודות לאדריכלות ה"בלתי חומרית" שלו, אבל נדמה שהביתן שלו, ה-19 במספר של גלריית סרפנטיין, אינו עונה להגדרה הזו. האבנים שנערמו בחוץ משתפלות כמו מפל לתוך הגן בשלוש נקודות, כשבמבט מבפנים נראה כאילו הן נאחזות בציפורניהן לבל יגלשו למפולת. הן מוגנות בשכבות על רשת ברזל, שמתאמצת לשאת את משקלן ומתחרה באסתטיקה הפראית של האבן. טפסנות מאולתרת של חוטי ברזל מושחלת בקדיחות פראיות באבן, כדי לבלום את המפל השחור מאסון.

                   

                  גם בצבע השחור יש סטייה לא צפויה, ולכן מעניינת, מסגנונו של האדריכל היפני, שרישומיו והקולאז’ים הצבעוניים שלו שובי לב, המודלים הלבנים שלו מרגשים בעדינותם, וכתיבתו רכה כמו הנושאים שהוא אוהב לטפל בהם: עננים, מים וצמחייה.

                   

                   

                  ״כשדמיינתי את האבן הזו מול הסרפנטיין", סיפר אישיגאמי לאובריסט, "דמיינתי ענן שחור בשמיים הגשומים של לונדון, כשהעמודים הלבנים הם קווי הגשם שהענן ממטיר. השתמשתי באבן הזו, משום שדמיינתי יום גשום שבו הגשם יורד על הגג והופך אותו לשחור כמו מראה, משקף את השמיים".

                   

                  לא במקרה בחר האדריכל להתייחס למזג האוויר הידוע לשמצה של הממלכה הבריטית. עבודותיו מרבות להתמקם במתח שבין הטבע למעשה האדם, והסוגיות הפואטיות והקונקרטיות שהן מעלות נמצאות במרכז הדיון על האופן שבו אדריכלים מורשים להניח מבנים על האדמה. כבר בגיל 32 הצליח אישיגאמי להדגים את יכולתו בהיבט הזה, כשהציג את הפרויקט KAIT workshops שזיכה אותו בהכרה בולטת. אם בעשור שעבר התמקד הסטודיו שלו בפרויקטים אוטופיים ובתחרויות שלא עלה מהן דבר-מה ממשי, מרתק לגלות שעם הזמן הוא מצליח להוציא לפועל את מרבית המיזמים שלו.

                   

                  ״מה הסוד, איך מקיימים משרד שגם בונה וגם נשאר ניסיוני?" שאל אותו המראיין. "הניסוי הוא במרכז עשיית הבניין", השיב האדריכל. "בכל בניין צריך להתנסות במשהו. זה הדבר הטבעי שצריך לקרות, זה לא מיוחד בעבורי".

                   

                  מאחר שהתערבותו האדריכלית של אישיגאמי מנסה לא לפגוע בטבע, אלא להדק את האחיזה בו, אין זה מקרי שלצידו מציג בביתן האמן הדני Jakob Kudsk

                  Steensen, המציף סוגיות אקולוגיות בכלים טכנולוגיים. חומרי הגלם שלו, כמו אצל האדריכל היפני, הם אורגניים: צמחייה, חיות וכדומה. את החומרים הוא סורק בשלל אופנים, כמו תלת-ממד (פוטוגרמטריה) ומידע לווייני, כדי ליצור "בנק חומרים דיגיטלי" מתוך המציאות האורגנית. המידע הזה עובר עיבוד דיגיטלי, עד שמתקבלת סימולציה הכוללת תרחישים אקולוגיים אפשריים שיקרו לסביבות הטבעיות המוכרות לנו.

                   

                  עבודתו של סטיינסן מאפשרות לחוות את הסביבה של גני קנזינגטון, מחוץ לביתן, כשעליה מולבשים אותם תרחישים, ליצירת מציאות רבודה. המבקרים יוכלו להוריד לטלפון הסלולרי אפליקציה, שתציע להם לצפות במיצבים שונים סביב האגם בפארק ובנקודות נוספות. בין השאר, יוכלו להאזין לתוכי שנוכחותו בפארק היא בגדר אגדה אורבנית: אותם תוכים הובאו לעיר לטובת צילומי הסרט "מלכה אפריקאית" (1951) של הבמאי ג׳ון יוסטון, וכשהתעופפו מהסטודיו בסיום ההפקה, הפכו את הייד פארק לביתם החדש. ההאזנה לציפור תיעשה בקצב איטי במיוחד, כדי לאפשר האזנה לניואנסים הצליליים של הציפור.

                  בחירתו של סטיינסן נעשתה בקול קורא של הגלריה, מתוך 350 מועמדים שנענו להזמנה לפני כארבעה חודשים, והיא נעשתה בשיתוף "גוגל".

                   

                   
                  הצג:
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד