שנה לאחר שהבת מתה בפתאומיות, האם (44) ילדה תינוק: 'קרה לנו נס'

כשענבר נפטרה בגיל שש וחצי, הוריה לא העזו לחשוב על היריון נוסף: בנוסף לגילה של ליאורה, את שתי בנותיה ילדה אחרי שנים של טיפולי פוריות. אבל אז קרה דבר לא צפוי

משפחת ראובני, 2019:  ליאורה, איתן, מיה והתינוק יהונתן. "שילוב של אושר גדול והלם" (צילום: אמי מצלמים באהבה)
משפחת ראובני, 2019: ליאורה, איתן, מיה והתינוק יהונתן. "שילוב של אושר גדול והלם" (צילום: אמי מצלמים באהבה)
אוגוסט 2018:  ליאורה ואיתן ראובני ובתם הבכורה מיה. בצילום הקטן: עינבר ז"ל (צילום: שאול גולן)
אוגוסט 2018: ליאורה ואיתן ראובני ובתם הבכורה מיה. בצילום הקטן: עינבר ז"ל (צילום: שאול גולן)

זמן לא רב אחרי מותה הפתאומי של עינבר ראובני בגיל שש וחצי, ילדה אמה ליאורה את יהונתן, כיום בן חודשיים. מדובר בלא פחות מנס: ליאורה (44) מעולם לא הרתה בהיריון טבעי, ושתי בנותיה: מיה (תשע) ועינבר ז"ל נולדו בהפריות מבחנה לאחר 11 שנות טיפולי פוריות מפרכים. ההיריון של יהונתן היה לגמרי ספונטני, "כנגד כל היגיון וכנגד כל הסיכויים", אומר אביו, איתן. "יש דברים שאיך שלא נהפוך אותם, לא נצליח להסביר".

 

ליאורה ואיתן ראובני, המתגוררים בגדרה, התראיינו ל"לאשה" חודשיים אחרי מות בתם וסיפרו על המקרה : עינבר נפטרה מדום לב בבית החולים קפלן ברחובות, לאחר שהגיעה לשם בשבת בבוקר ללא הכרה. שום דבר לא העיד על הטרגדיה המתקרבת: ביום רביעי באותו שבוע אירחה את חבריה במסגרת "בית מארח", ובערב שבת שיחקה בסלון עם אחותה מיה. "היא הייתה ילדה בריאה ושמחה, מהממת באישיות שלה, חמה ואוהבת", מספר אביה. "היינו בשוק מוחלט, זה קרה כל כך מהר, בשניות היא נקטפה. מזל שהספקתי להגיע איתה לבית החולים והיא לא נפטרה לנו בבית".

איתן: "היינו בשוק מוחלט, זה קרה כל כך מהר, בשניות עינבר נקטפה. מזל שהספקתי להגיע איתה לבית החולים והיא לא נפטרה לנו בבית"

 

ליאורה: "בלילה עינבר לא הרגישה כל כך טוב והקיאה, חשבתי שזה וירוס של הקאות. החלטתי לישון איתה בסלון, והיא התעוררה להקיא שלוש פעמים. לפנות בוקר איתן קם לשאול מה קורה. ביקשתי שיחליף אותי בסלון והלכתי לישון בחדר השינה".

 

איתן: "דיברתי איתה, היא נמנמה בין לבין, ובבוקר החלטתי לקחת אותה למיון בקפלן. החשש היה מהתייבשות, רציתי שייתנו לה עירוי. היא ישבה מאחור, דיברנו כל הדרך, ואיך שהגעתי למיון היא פתאום התעלפה. הרמתי אותה על הידיים ורצתי לכיוון המיון, התחלתי לצעוק וכל הרופאים עזבו הכל ולקחו אותה ממני. הוציאו אותי החוצה, בתוך זמן קצר ראיתי שמגיעים עוד רופאים מהבית ונכנסים בבהילות למיון, ודי מהר הבנתי שהמצב לא טוב. אני עומד שם, מול הדלת הסגורה של המיון, ולא מבין איך הגעתי לסיטואציה הזאת שלפני רגע אני מדבר עם הבת שלי בבית, ועכשיו שמונה רופאים עובדים עליה. לקחתי טלפון מאחת האחיות כי השארתי את הטלפון שלי באוטו, וצלצלתי להגיד לליאורה שהמצב לא טוב".

 

ליאורה: "לא יודעת להסביר, אבל כשהוא צלצל ידעתי שאיבדתי את הבת שלי. הרגשתי בגוף שלי שאין עינבר. זה היה חתום".

איתן: "הרמתי עיניים למעלה ולא הצלחתי להתפלל. הבנתי שאין כבר טעם, שאיבדתי אותה, הרגשתי את התהום נפערת. איך היא לא תהיה יותר? זה קרה כל כך מהר שלא הספקנו להיפרד ממנה".

 

לאחר מותה נודע לבני המשפחה שסיבת המוות היא סיבוך של וירוס בשריר הלב שגרם לדום לב.

 

עינבר ראובני ז"ל. סיבוך של וירוס בשריר הלב שגרם לדום לב (צילום: אלבום פרטי)
    עינבר ראובני ז"ל. סיבוך של וירוס בשריר הלב שגרם לדום לב(צילום: אלבום פרטי)

     

    מסר בחלום

    ליאורה, הומיאופתית ומטפלת אנרגטית ואיתן (47), איש התעשייה האווירית, הם אנשים רוחניים שמאמינים במסרים מהעולם החיצון. "כמה ימים לפני שעינבר נפטרה היא חיבקה אותי חזק ואמרה לי: 'לא משנה מה יקרה, תמיד אני אוהב אותך, תמיד תהיה בלב שלי, גם כשתהיה סבא וגם כשתמות'", מספר איתן. "נלחצתי, חשבתי שעומד לקרות לי משהו כי אני בן אדם שרואה סימנים, אבל כמה שיש לי אינטואיציה, לא תיארתי לעצמי שהיא מתכוונת לעצמה, שהיא הולכת להיפרד מהעולם".

    ליאורה: "לא ידענו אם ללדת בקפלן, היינו בטראומה מהמקום, למרות שהרופאים עשו כל מה שיכלו כדי להציל את עינבר. אחר כך חשבתי שדווקא צריך ללדת שם כדי לעשות תיקון"

     

    בשנה האחרונה ליאורה ואיתן קיבלו, לדבריהם, הרבה סימנים כאלה. כבר בשבעה, מספרת ליאורה, הגיעה חברה שלה ממודיעין לניחום אבלים ובפיה סיפור שהיא לא שיערה את עוצמתו: "בדרך ממודיעין לגדרה יש שדה גדול של חמניות שעינבר ואני עברנו דרכו בכל שבוע בדרכנו לקלינאית התקשורת. עינבר אהבה מאוד את החמניות, ולכן היינו עוצרות שם בכל נסיעה. החברה הזו אמרה לי שכשהיא עברה ליד החמניות היא קיבלה מסר מעינבר, היא סיפרה לה את מה שרק אני יודעת, את מה שאמרתי לה כל שבוע מחדש ליד החמניות: שהיא יפה ומוארת כמוהן, שהחמנייה זוהרת כמו השמש ושהפנים שלה זוהרות כמו החמנייה. אף אחד לא ידע שאנחנו עוצרות שם, אפילו לא איתן, אלה היו סתם שיחות חולין בין אמא לבת. החברה הזאת סיפרה לי שעינבר אמרה לה להגיד לי שלא אדאג לה, כי היא בחמניות ויש לה שמש. קיבלתי מסר מאין כמותו מהבת שלי".

     

    איתן: "ראיתי בזה מסר מעינבר שנועד לעודד אותנו ולהרים אותנו, וזה נתן לנו להאמין שהעולם לא מסתיים פה, שיש חיים מעבר. אנחנו רק גשר צר בדרך לעולם הבא".

     

    ליאורה: "כחודש אחרי שעינבר נפטרה הרגשתי אותה עליי, הרגשתי שהיא ממש מטפלת בי באזור הרחם. נמנמתי וחלמתי, ובחלומי היא העבירה לי מסר שהכל יהיה נהפוכו, שהקשיים שהיו לי עם ההריונות בטלים בשישים ושכל מה שקרה, מעתה יקרה ההפך. בסוף היא אמרה לי 'רק עוד רגע אמא', כמו בשיר, והתעוררתי".

     

    איתן: "ליאורה סיפרה לי על החלום, ולמרות שזה נשמע קצת הזוי, אמרתי לה 'זה המסר'".

     

    ליאורה: "יום שלם זמזמתי את השיר ובכיתי".

    ליאורה: "אני בת 44, מי חשב בכלל שזה יקרה. 20 שנה לא הלך, אז דווקא עכשיו? בכל זאת הלכתי לעשות בדיקת דם, וככה גילינו שאני בהיריון. לא האמנו בכלל. זה סוג של נס, הכל זה מלמעלה"

     

    איתן: "בדיוק אז יצאה הכתבה עלינו ב'לאשה', דפדפתי בעיתון ושם, קצת אחרי הכתבה שלנו, הייתה כתבה על הכנה לקראת היריון ולידה, שהכותרת שלה הייתה 'רק עוד רגע אמא'. היינו בשוק, זה הרי סימן ברור, ובכל זאת עדיין לא העזנו לחשוב על היריון. 11 שנות טיפולי פוריות, שתי הפריות מבחנה, מה הסיכוי שזה יקרה ספונטני?"

     

    ליאורה: "אל תשכחי שאני בת 44, מי חשב בכלל שזה יקרה. 20 שנה לא הלך, אז דווקא עכשיו? בכל זאת הלכתי לעשות בדיקת דם, וככה גילינו שאני בהיריון. לא האמנו בכלל. זה סוג של נס, הכל זה מלמעלה".

     

    איתן: "עינבר נפטרה בג' בתמוז, יום הסתלקותו של הרבי מלובביץ', ויהונתן נולד ביום ההולדת שלו, י"א בניסן. אנחנו לא דתיים, אבל יש לנו קשר חם לחב"ד ואנחנו רואים בזה מסר מהרב. קשה לנו להאמין שזה מקרי".

     

    ליאורה: "כשעינבר נפטרה הרצון שלנו להמשיך לחיות ולעבור את האבל, למרות הכל, היה חזק מאוד. לפני כמה זמן היה לעינבר יום הולדת, כל כך רצינו שהיום הזה יהיה יחסית שמח, שלא יהיה קשה, שממש עשינו חגיגה קטנה. עוד מעט נציין שנה למותה, ואני מתכוונת לעשות ערב נשים שמח ומבורך לזכרה".

     

    איתן: "לאזכרה החלטנו לערוך סרט מכל קטעי הווידיאו שצילמנו אותה, ומצאנו סרטון שבו היא בירכה אותנו ביום הנישואים האחרון שלנו, ודיברה בגוף שלישי. היא אמרה: 'תאהבו את הילדים שלכם', כאילו שהיא לא קשורה. למה היא אמרה 'תאהבו את הילדים שלכם' ולא 'תאהבו אותנו'? היה נשמע קצת מוזר אז, אבל כנראה שום דבר לא מוזר. בתת־מודע היא כבר ידעה שהיא לא תהיה וידעה שיהיה לנו עוד ילד".

     

    "יהונתן הוא לא תחליף לעינבר, אבל הלידה שלו נתנה לנו תקווה שלא הכל אבוד" (צילום: שאול גולן)
      "יהונתן הוא לא תחליף לעינבר, אבל הלידה שלו נתנה לנו תקווה שלא הכל אבוד"(צילום: שאול גולן)

       

      מקום בארון

      יהונתן נולד בלידה טבעית במשקל 3.5 קילוגרם, ולדברי ההורים, גם את שמו עינבר בחרה. "פשוט קיבלתי ממנה מסר עם השם, סיפרתי לליאורה והיא אמרה: 'זה השם'", מספר איתן. "זה קרה ממש בתחילת ההיריון, אז מההתחלה ידענו שזה יהיה בן, לפי השם שקיבלנו מעינבר. כשהלכנו בפעם הראשונה לסקירת מערכות, הרופא שאל אם אנחנו רוצים לדעת את מין העובר, ושנינו אמרנו 'זה בן'".

       

      ליאורה: "בהתחלה לא ידענו אם ללדת בקפלן, היינו בטראומה מהמקום הזה, למרות שהרופאים שם עשו כל מה שיכלו כדי להציל את עינבר. אחר כך חשבתי שדווקא צריך ללדת שם, כדי לעשות תיקון. הלידה הייתה קלה, והרופאים עשו את כל המאמצים שיהיה לנו נעים, זורם וקל, כי כולם הכירו שם את הסיפור שלנו".

      "אחרי גיל 40 פיניתי את כל ציוד התינוקות, לא חשבתי שיהיה לי עוד ילד. ואז, כשהייתי בהיריון, יד אחת פינתה את הארון של עינבר וביקשה ללטף אותה לשלום, וביד שנייה פיניתי מקום ליהונתן"

       

      איתן: "זו הייתה ממש חוויה מתקנת. כמעט כל יום אני עושה את הדרך שמובילה לקפלן, ובכל פעם מחדש אני חווה את הטראומה, ולכן החלטנו לעשות את התיקון. היום ברוך השם, כשאני נוסע בדרך הזאת אני יודע שזו גם הדרך לחיים, לא רק למוות".

       

      ליאורה, את קולטת שאת שוב אמא של תינוק קטנטן?

      "לקח לי זמן רב לעכל, גם כשהייתי בהיריון. אחרי גיל 40 פיניתי את כל ציוד התינוקות, לא חשבתי שיהיה לי עוד ילד. ואז, כשהייתי בהיריון, יד אחת פינתה את הארון של עינבר וביקשה ללטף אותה לשלום, וביד שנייה פיניתי מקום ליהונתן. ועדיין אני לא תופסת את השינוי. בקיצור, זה שילוב של אושר גדול והלם".

       

      איך הגיבה מיה, האחות הגדולה?

      "סיפרנו לה על ההיריון איך שנודע לנו. רצינו לשמח אותה אחרי התקופה הקשה שהיא עברה איתנו. היא התרגשה מאוד וממש חיכתה ללידה כדי לקבל את אח שלה. עינבר מתקשרת גם איתה. למשל, ביום שבו ילדתי, מיה ידעה מהבוקר שבאותו יום אני אלד, כי היא קיבלה מסר מעינבר. היא אמרה לה שלא תגיד לאף אחד, אבל מיה לא התאפקה, וברגע שהיא סיפרה לי התחלתי להתכונן ללכת לבית החולים, היה לי ברור שאם זה מה שהיא אומרת - זה מה שיקרה".

       

      איתן: "יש דבר כזה שנקרא נסים, כי מה שקרה לנו זה נס, כנגד כל הסיכויים וכנגד כל היגיון. יהונתן הוא לא תחליף לעינבר, אבל הלידה שלו נתנה לנו תקווה שלא הכל אבוד. באיזשהו מקום האמונה שלנו בחיים כאילו התחדשה".

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: לירון שמעוני)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: לירון שמעוני)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד