היופי שלה בעיני המתבונן כבר 3,000 שנה: כרזות איקוניות של ירושלים

מוזנחת, מלוכלכת ואלימה ככל שהיא יודעת להיות, על יופיה של העיר אין עוררין בין שמאל לימין. אין צייר ומעצב שנשאר אדיש לפסיפס החזותי שלה, והנה כמה דוגמאות

עודד בן יהודהפורסם: 02.06.19 06:09
טבע ונוף ירושלמיים, כפי שצייר אותם האמן הבריטי פרנק ניובולד (Frank Newbould) עבור לוח שיזם ב-1925 המזכיר הקולוניאלי הבריטי, כדי לעודד מסחר בתוך האימפריה הבריטית (Empire Marketing Board) (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
טבע ונוף ירושלמיים, כפי שצייר אותם האמן הבריטי פרנק ניובולד (Frank Newbould) עבור לוח שיזם ב-1925 המזכיר הקולוניאלי הבריטי, כדי לעודד מסחר בתוך האימפריה הבריטית (Empire Marketing Board) (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
שראל של דת וחילוניות, שופר וחומות העיר העתיקה אל מול היישוב החדש, עיצוב: רוטשילד ליפמן, שנות ה-50 / באדיבות אוסף ציונות 2000; העיר העתיקה בכרזה הנודעת של פרנץ קראוס מ-1938, שמפרסמות את פלסטינה / באדיבות אוסף ציונות 2000  (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
שראל של דת וחילוניות, שופר וחומות העיר העתיקה אל מול היישוב החדש, עיצוב: רוטשילד ליפמן, שנות ה-50 / באדיבות אוסף ציונות 2000; העיר העתיקה בכרזה הנודעת של פרנץ קראוס מ-1938, שמפרסמות את פלסטינה / באדיבות אוסף ציונות 2000 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
תחבורה עירונית. כרכרת סוסים בכרזת פרסומת לתערוכת בולים בבירה. עיצוב: אוטה וליש, 1954 / באדיבות אוסף ציונות 2000 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
תחבורה עירונית. כרכרת סוסים בכרזת פרסומת לתערוכת בולים בבירה. עיצוב: אוטה וליש, 1954 / באדיבות אוסף ציונות 2000 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)

"עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה - נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם וְאֶ‏חָ‏ד - כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ", קיעקעו חז״ל פתגם נצחי על אחת הערים הטעונות והמורכבות על פני הגלובוס (ואני מוכן להסתפק בחמישה על חשבון קצת שקט פוליטי ודתי). על אף שכונותיה העניות והלא מטופחות, נדמה שמאז ומתמיד על יופיה של ירושלים לא היה כמעט עוררין. מאלפי הרישומים של סטודנטים מהאקדמיה לעיצוב ואמנות ''בצלאל'', ששכנה שנים בלב העיר, ועד אמנים ומעצבים גרפיים מקומיים ובינלאומיים, אף אחד לא נשאר אדיש לפסיפס החזותי שלה. לכבוד יום ירושלים שחל היום, אספתי כמה עבודות של מעצבי-עבר, שתיארו את יופיה מנקודת מבטם היצירתית.

 

שיעור רישום של סטודנטים בבצלאל מול שכונת ימין משה. שנות ה-70 / באדיבות אוסף בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים
    שיעור רישום של סטודנטים בבצלאל מול שכונת ימין משה. שנות ה-70 / באדיבות אוסף בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים

      

    מגדל דוד, טחנת ימין משה וכנסת ישראל. עיצוב: דן ריזינגר, שנות ה-70 / באדיבות ארכיון שנקר  (עיצוב: דן ריזינגר)
      מגדל דוד, טחנת ימין משה וכנסת ישראל. עיצוב: דן ריזינגר, שנות ה-70 / באדיבות ארכיון שנקר (עיצוב: דן ריזינגר)

       

      הר הבית והעיר העתיקה, רישום הדפס שחור של אליעזר ויסהוף, שנות ה-70 / באדיבות ארכיון שנקר  (עיצוב: אליעזר ויסהוף)
        הר הבית והעיר העתיקה, רישום הדפס שחור של אליעזר ויסהוף, שנות ה-70 / באדיבות ארכיון שנקר (עיצוב: אליעזר ויסהוף)

         

        כף יד קוביסטית (עיצוב: עדן בני, 1958); עיר של צבא, מדע, חומות ומגדלים (עיצוב: אהרן אלויה, 1958) / באדיבות בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות (עיצוב: עדן, בני, 1958 אלואיה, אהרון, 1958)
          כף יד קוביסטית (עיצוב: עדן בני, 1958); עיר של צבא, מדע, חומות ומגדלים (עיצוב: אהרן אלויה, 1958) / באדיבות בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות(עיצוב: עדן, בני, 1958 אלואיה, אהרון, 1958)
           

           

          שמש, מגיני דוד, בוריס שץ, הרצל, דקלים, וכמובן מגדל דוד: פסיפס של דימויים. דוד טרטקובר לכבוד 75 שנה לבצלאל, 1981 / באדיבות בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים  (עיצוב: Bezalel Jerusalem poster דוד טרטקובר 1982)
            שמש, מגיני דוד, בוריס שץ, הרצל, דקלים, וכמובן מגדל דוד: פסיפס של דימויים. דוד טרטקובר לכבוד 75 שנה לבצלאל, 1981 / באדיבות בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים (עיצוב: Bezalel Jerusalem poster דוד טרטקובר 1982)
             

            ירושלים רחוקה מלהיות עיר של ״זהב, נחושת ואור"; ברוב ימות השנה היא יותר עיר של אבק, אשפה וחושך, אבל זה מאות שנים שהיא מציתה ומאתגרת את דמיונם של אמנים מפורסמים כגון הצייר טיציאן, ג׳וטו די בונדנה ופיטרו לורנצטי, וגם מעצבי הכרזות של חברות תעופה גדולות מאז ומעולם. לא סתם, הרי יש לה הכל: הרים, חומות, מגדלים, כיפה של זהב, טחנת רוח, יערות, ואדיות, כנסיות צלבניות, מבנים מהתקופה הביזנטית, העות'מאנית ומודרניים יותר כמו הסגנון האקלקטי שהבריטים ייבאו עם מנדטם, ועד הבאוהאוס הגרמני (אכן כן, לא רק בתל אביב). אם בכל עיר קיים פסיפס של סגנונות ומרקמים, ירושלים היא מטריקס אינסופי של פסיפסים.

             

            ירושלים כסמל המייצג את מדינת ישראל בכרזה של הצייר הצרפתי Renluc לחברת התעופה הצרפתית ״אייר פראנס", שנות ה-50 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
              ירושלים כסמל המייצג את מדינת ישראל בכרזה של הצייר הצרפתי Renluc לחברת התעופה הצרפתית ״אייר פראנס", שנות ה-50(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
               

               

              כרזה של חברת הספנות הלאומית ״צים״, מציגה את ישראל כשמעליה מתנוססים מגדל דוד וחומות ירושלים. עיצוב: פרנץ קראוס, שנות ה-50 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                כרזה של חברת הספנות הלאומית ״צים״, מציגה את ישראל כשמעליה מתנוססים מגדל דוד וחומות ירושלים. עיצוב: פרנץ קראוס, שנות ה-50(אוסף הכרזות של ציונות 2000)

                 

                כרזת פרסומת של פרנץ קראוס לפלסטינה, משנות ה-40. את צלו של העץ מחליפה יונה לבנה (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                  כרזת פרסומת של פרנץ קראוס לפלסטינה, משנות ה-40. את צלו של העץ מחליפה יונה לבנה(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                   

                   

                   לא מאד מפתיע, שירושלים היא זו שמככבת על רוב הכרזות שמציגות לעולם את ישראל. קודם כל משום שהיא בירת המדינה, וגם עיר בת 3,000 שנה,

                  אבל גם משום שהיא כה גרפית וצבעונית, ופזורים בה אינספור נקודות ציון וסמלים חזותיים - מפסל המפלצת של האמנית ניקי דה סן פאל, שאריות של מלחמה בכיכר הדוידקה, ניחוח אירופאי עם פסל האריה על בניין ג׳נרלי ברחוב יפו, פנינים אדריכליות מודרניות כמו מוזיאון ישראל, היכל הספר, מכון ון ליר, ועמודי תווך שלטוניים כמו משכן הכנסת, משכן נשיאי ישראל ובית המשפט העליון.

                   

                  טבע עירוני. כרזה למען ״יער ירושלים״ לקרן קיימת לישראל, עיצוב: פרנץ קראוס, 1948 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                    טבע עירוני. כרזה למען ״יער ירושלים״ לקרן קיימת לישראל, עיצוב: פרנץ קראוס, 1948(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                     

                     

                    ״שקלו את השקל״. בניין ההסתדרות המודרניסטי, ומאחוריו חומות העיר העתיקה בכרזה של הקונגרס הציוני ה-23 בירושלים, הראשון לאחר קום המדינה. עיצוב: אוטה וליש, 1952 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                      ״שקלו את השקל״. בניין ההסתדרות המודרניסטי, ומאחוריו חומות העיר העתיקה בכרזה של הקונגרס הציוני ה-23 בירושלים, הראשון לאחר קום המדינה. עיצוב: אוטה וליש, 1952(אוסף הכרזות של ציונות 2000)

                       

                      חליל במקום שופר בכרזת 45 שנות עצמאות ישראל. עיצוב: אסף ברג, 1993 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                        חליל במקום שופר בכרזת 45 שנות עצמאות ישראל. עיצוב: אסף ברג, 1993(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                         

                         

                         

                        מגדל דוד נבנה במקור כמגדל שמירה בימי הורדוס, הפך למסגד בתקופה העותמנית, ומככב בלי בעיה בכרזה של תנועת החירות. שנות ה-40 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                          מגדל דוד נבנה במקור כמגדל שמירה בימי הורדוס, הפך למסגד בתקופה העותמנית, ומככב בלי בעיה בכרזה של תנועת החירות. שנות ה-40(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                           

                          זיקוקים, חומות (בלי מגדל דוד), חלון מעוטר וגופן בסגנון ספרדי. כרזת 44 שנים לעצמאות ישראל, בסימן 500 שנה לגירוש יהדות ספרד. עיצוב: נתן קרפ, 1992 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                            זיקוקים, חומות (בלי מגדל דוד), חלון מעוטר וגופן בסגנון ספרדי. כרזת 44 שנים לעצמאות ישראל, בסימן 500 שנה לגירוש יהדות ספרד. עיצוב: נתן קרפ, 1992(אוסף הכרזות של ציונות 2000)

                            לא ילדה. כתר מוזהב המכיל את מגוון סמליה העירוניים של ירושלים, עיצוב: אליעזר וייסהוף / באדיבות אוסף שנקר (עיצוב: אליעזר ויסהוף)
                              לא ילדה. כתר מוזהב המכיל את מגוון סמליה העירוניים של ירושלים, עיצוב: אליעזר וייסהוף / באדיבות אוסף שנקר(עיצוב: אליעזר ויסהוף)
                               

                               

                              פירזול מוזהב, אבן ירושלמית, הרים ואקלקטיות אדריכלית: ״ירושלים יפה כשהיא נקייה״ - תרגיל כרזות בבצלאל מ-1967. מימין: שריבר יוסף, ארבל זהבה, רחל דוד, שבדרון אילן / באדיבות אוסף בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים (עיצוב: ארבל, זהבה, 1967 שריבר יוסף, שנה לא ידועה שבדרון, אילן, 1967 דוד, רחל, 1967)
                                פירזול מוזהב, אבן ירושלמית, הרים ואקלקטיות אדריכלית: ״ירושלים יפה כשהיא נקייה״ - תרגיל כרזות בבצלאל מ-1967. מימין: שריבר יוסף, ארבל זהבה, רחל דוד, שבדרון אילן / באדיבות אוסף בצלאל אקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים(עיצוב: ארבל, זהבה, 1967 שריבר יוסף, שנה לא ידועה שבדרון, אילן, 1967 דוד, רחל, 1967)
                                 

                                 

                                דגלים, עצים ותבליטים גיאומטריים שמסמלים את מבני העיר. 40 שנות השומר הצעיר בישראל, הוועידה השביעית, ירושלים. עיצוב ואיור: שמואל כץ, 1969 (אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                                  דגלים, עצים ותבליטים גיאומטריים שמסמלים את מבני העיר. 40 שנות השומר הצעיר בישראל, הוועידה השביעית, ירושלים. עיצוב ואיור: שמואל כץ, 1969(אוסף הכרזות של ציונות 2000)
                                   

                                  מי אמר לוגו ולא קיבל? כרזה לירושלים, עם תרגום של "עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה - נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם וְאֶ‏חָ‏ד - כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ", וסמליל טיפוגרפי המורכב מסמלים גרפיים שונים. עיצוב: ירום ורדימון, שנות ה-70 / באדיבות שנקר (עיצוב: ירום ורדימון)
                                    מי אמר לוגו ולא קיבל? כרזה לירושלים, עם תרגום של "עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה - נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם וְאֶ‏חָ‏ד - כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ", וסמליל טיפוגרפי המורכב מסמלים גרפיים שונים. עיצוב: ירום ורדימון, שנות ה-70 / באדיבות שנקר(עיצוב: ירום ורדימון)

                                     

                                    יום ירושלים נוסד כדי לחגוג את איחודה של העיר לאחר מלחמת ששת הימים, וחוקק באופן רשמי כחג לאומי על ידי כנסת ישראל מיד לאחר המלחמה, ב-1967. יש מי שמכנים אותו ״יום שחרור ירושלים״, ״יום חירות ירושלים״ או ״יום איחוד ירושלים״. ב-2014 ניסתה מרצ לבטל את ״חוק יום ירושלים״ כסמל לכיבוש. ירושלים תמשיך לעד, כנראה, לעורר אמוציות מכל רחבי הקשת, אבל על הססגוניות והעושר החזותי שלה לא יהיה ויכוח בין ימין ושמאל.

                                     

                                     
                                    הצג:
                                    אזהרה:
                                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                                    אני איש עיצוב, תרבות, מחקר, איש של מילים ותוכן.
                                    בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.

                                    להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
                                    odedbenyehuda@gmail.com