האם הולכים להרוס את גן המפלצת בירושלים? לפי הכותרת שמתנוססת בראש עצומה אינטרנטית שנפתחה בשבת האחרונה, עתידה של המפלצת קודר. "כחלק מהתוכנית להארכת הרכבת הקלה, עיריית ירושלים ומשרד התחבורה מתכננים להרוס את גן המפלצת בקרית יובל", מזהירה העצומה שמובילה ד"ר לורה ורטון, חברת מועצת העירייה (מרצ-העבודה) ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
"הכוונה היא לצמצם את שטחו של הגן ולכרות עצים גדולים בו, שנותנים צל ואופי למקום הכל כך אהוב על ידי תושבי העיר", מודיעה ורטון בעצומה. "אסור להרוס את הגן הייחודי, אסור לכרות את עצים שבו ואסור לתת לתכנון הרכבת לכרסם בשטח הירוק והקסום (...) על העירייה למצוא חלופה ולגנוז מיד את התוכנית להרוס את הגן". בתוך פחות מיממה חתמו על העצומה כמעט 2,500 איש.
ואכן, 42 שנה לאחר שהוקם, בסוף השבוע האחרון סגר את שעריו "גן המפלצת" (בשמו הרשמי: גן רבינוביץ'). הוא הוקף בגדר גבוהה שעליה נתלו שלטי "סכנה כאן בונים", ואת פניהם של הילדים שביקשו לגלוש במתקן הענק - ראש בטון של מפלצת שמתוך פיה משתלשלות שלוש לשונות אדומות אל מגרש חול קטן - קיבלו מכונות עבודה גדולות. הגישה לגן חסומה, עצים נעקרו, וחומרי בנייה נערמו בכניסה.
מפלצת שהיא סמל ירושלמי
המפלצת שעל שמה נקראים הגן, הצומת ותחנת האוטובוס הצמודה להם, היא נקודת ציון עירונית בירושלים. מתקן השעשועים הבולט מושך אליו לא רק את ילדי השכונה, אלא גם אורחים מכל רחבי הארץ, שפוקדים את אחד ממתקני המשחק הייחודיים בישראל.
על הקשר הרגשי בין הירושלמים למפלצת שלהם אפשר ללמוד מהתגובות בדף העצומה. גלעד אוחנה כתב ש"מפלצת זה אותו אחד שיהרוס את זה", שולמית שאלה "למה כל דבר יפה בעיר רוצים להרוס? למה???", ונתנאל כועס: "מי הרשע המרושע שרוצה להרוס את גיבור ילדותם של כל הילדים הירושלמים באשר הם?"
לא בכדי בחר יובל שם-טוב, הידוע כ"יובל המבולבל", לצלם דווקא במפלצת סצינה מסרטו "המסע אל הכוכב". שם-טוב נולד בירושלים ב-1972, השנה שבה נחנכה המפלצת - או בשמה המקורי "הגולם" – שהיא יצירתה של ניקי דה סן פאל, אמנית צרפתייה ממוצא יהודי. את העבודה הזמינו ממנה אנשי מוזיאון ישראל וקרן ירושלים, שביקשו לחזק שכונות חלשות בעיר באמצעות מוקדים יצירתיים וחריגים בנוף.
דה סן פאל החלה את דרכה כדוגמנית, ואף הופיעה פעמיים על שער מגזין LIFE, אך בתהליך ארוך הפכה לאמנית ייחודית ובולטת. פסל המפלצת היה הראשון שיצרה במרחב ציבורי, והוא זכה להצלחה מיידית: עיריית פריז התלהבה וביקשה העתק שלו, אך דה סן פאל הבהירה שהיא אינה נוהגת למחזר רעיונות.
בראיון שנערך לאחרונה עם האוצר יונה פישר, שליווה את דה סן פאל בעבודתה בארץ, הוא נזכר כי חברי מועצת העירייה התנגדו בשעתו להצבת המפלצת. "טדי קולק רתח, כי הוא עמד קודם לכן על כך שהם יאשרו את הדגם", סיפר פישר. "נאלצנו לבקש ממנה שתבוא במיוחד מפריז כדי להציג את הדגם בפני מועצת העירייה. החן שלה היה כזה, שהם כולם נמסו כמו דונג והצביעו פה אחד בעד". כעת, לפחות שניים מחברי המועצה - לורה ורטון ופפה אללו - דואגים להגן על המפלצת.
מה באמת עושים כאן?
ב"צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים"
התקבלה העצומה בהפתעה. רק לאחר פניית Xnet, הזדרזו והגיבו כי העבודות נעשות במסגרת הרחבת הדרך לקראת הקמת תוואי "הקו האדום" של הרכבת הקלה. "הקו האדום" (שעל תכנון הנוף בו הופקד האדריכל הירושלמי חיים לוטנר) יקשר בין ציר הרצל לבין שכונות קרית יובל, קרית מנחם, עיר גנים, ויגיע בעתיד עד בית חולים "הדסה" עין כרם.
לדברי מיכאל ציץ-ינוב, חבר בצוות התוכנית, "עבודות הרחבת התוואי אינן פוגעות כלל בפסל המפלצת, ההיפך הוא הנכון. אנו מנגישים את המפלצת למוגבלי תנועה, מחליפים את המדרגות, מרצפים את השבילים ומשפרים את התאורה באופן דרמטי לשיפור תחושת הביטחון. מחדשים את מתקן השתייה ומחדשים מתקני משחקים, מוסיפים ספסלים וריצוף שבילים המותאמים לנכים". עקירת העצים, מסביר ציץ-ינוב, כוללת רק עצים פולשניים שחלקם יוחלפו בעצים חדשים ובוגרים.
צריך להבהיר: חלק משטח הגן אכן ייהרס, אך מדובר בשוליים מינימליים שהסרתם תאפשר את הקמתה של תשתית לתחנת הרכבת הקלה שתשרת את תושבי קריית יובל ואת בית האבות הסמוך. "בכל מקרה", מבטיח ציץ-ינוב, "לא נוגעים במפלצת, לא בעצי האורן ולא במדשאות".
ציץ-ינוב גם טוען שהעבודות החלו בהתאם לתוכנית שקיבלה את כל האישורים ו"שתואמה לפרטיה עם המינהל הקהילתי ומבוצעת לרווחת הציבור". מתברר שזה לא מדויק: רוני שרון ואייל משה, יושבי הראש של המינהלים הקהילתיים באזור, אומרים שהפרויקט לא תואם עם המינהלים. רק אמש (יום א'), אחרי שהעבודות כבר נפתחו, באו נציגי העירייה בניסיון להרגיע את הרוחות והציגו את תוכנית העבודה לנציגי הציבור, שמחו בפניהם על הסתרת המידע. "חמור שלא שיתפו אותנו, לא פנו אלינו ולא עידכנו אותנו בתוכניות", טוען אייל משה, יו"ר המינהל הקהילתי של שכונות עיר גנים, קרית מנחם וגבעת משואה, המתגורר בסמוך לגן.
ורטון, יוזמת העצומה, שומעת את ההסברים ואינה נרגעת: "חבל שהתשובה כל כך לא ממוקדת בעניין. הדבר הנכון לעשות הוא אכן לעצור את העבודה ולקיים ערב שבו תוצג התוכנית לתושבים".
עדכון: אדריכל ייטב בוסירה, מתכנן הקהילה, מאשר כי צוות התוכנית עידכן אותו לפני כחודשיים בדבר הכוונה לערוך עבודות בגן. אלא שתהליך הביצוע הואץ, לדבריו, ולכן לא קיבל לידיו כל תוכניות מעודכנות שאותן יציג בפני הציבור- ולכן לא נערך תהליך יידוע הציבור.
מה באמת צריך להיעשות במפלצת?
גן המפלצת מורכב משלושה אזורים עיקריים: חורשת עצי אורן, מדשאה, ופסל המפלצת. למעט המפלצת, כמה ספסלים, שביל קטן ומתקן משחק ישן, אין כאן מתקנים נוספים והפיתוח דל. כבר שנים רבות שעיריית ירושלים מזניחה את גינות המשחק ומצמצמת את האפשרויות העומדות בפני ילדים. פסל המפלצת הוא חלופה איכותית למתקני הפלסטיק המשוכפלים שניתן היום למצוא בכל גינה, וחבל שהעירייה לא מזמינה יוצרים מקוריים שיהפכו את המרחב הציבורי למוקד עניין ייחודי לתושבים ולשכונה, במקום ליזום מוקדי מסחר המתפקדים כאטרקציות תיירותיות סתמיות או מסחריות במרכז העיר (גשר המיתרים, קניון ממילא, מתחם תחנת הרכבת, פארק טדי ועוד).
פיתוח גן המפלצת לא רק מחייב שקיפות מול התושבים ושמיעת רצונותיהם וחזונם לסביבה שבה הם חיים, אלא מהווה הזדמנות לבחון מחדש את הגן ולהתאימו לצרכי הפנאי של תחילת המאה ה-21. אולי הגיע הזמן להפנים כי הגן נועד למען התושבים, וכי משמעותו של פיתוח אינה רק הנגשה והתקנת תאורה. Xnet שב וביקש מהעירייה להציג את תוכנית פיתוח הגן כדי לברר את תוכנה – אך הבקשה לא נענתה.
