''לאנשים מגיע חופש בבית שלהם'': העיצוב האנושי של שרלוט פריאנד

עשורים חלפו עד שהוכרה כמעצבת חדשנית. בין היתר ''הוציאה את הנשים מהמטבח'', כשסללה את הדרך למטבחים הפתוחים של היום. דיוקן מיוחד לרגל ''יום האשה''

מיה אור, בשיתוף דן דיזיין סנטרפורסם: 06.03.19 09:28
שידה ושולחנות צד ששרלוט פריאנד עיצבה בשנות ה-50. אל הקיר שבתמונה נשען צילום שלה משנת 1935, מניפה את כפפות הסקי שלה, על אחת מפסגות האלפים. מהאוטוביוגרפיה שלה מצטיירת דמותה של אשה מלאת חיים: מטיילת נלהבת, חובבת סקי וצילום, ביצועיסטית שקשה לרפות את ידיה (צילום: באדיבות קסינה)
שידה ושולחנות צד ששרלוט פריאנד עיצבה בשנות ה-50. אל הקיר שבתמונה נשען צילום שלה משנת 1935, מניפה את כפפות הסקי שלה, על אחת מפסגות האלפים. מהאוטוביוגרפיה שלה מצטיירת דמותה של אשה מלאת חיים: מטיילת נלהבת, חובבת סקי וצילום, ביצועיסטית שקשה לרפות את ידיה (צילום: באדיבות קסינה)
עוד מאותה סדרה, שמדגימה את מאפייני עבודתה: מודולריות, משחק צבעים גיאומטרי, וחשוב מכל - אסתטיקה שלא שוכחת את הפונקציונליות (צילום: באדיבות קסינה)
עוד מאותה סדרה, שמדגימה את מאפייני עבודתה: מודולריות, משחק צבעים גיאומטרי, וחשוב מכל - אסתטיקה שלא שוכחת את הפונקציונליות (צילום: באדיבות קסינה)
כעשר שנים עבדה שכם אל שכם עם לה קורבוזיה. היא הייתה אחראית על עיצוב הפנים והרהיטים בפרויקטים שלו, משלב אבות הטיפוס ועד הייצור הסופי. במשך עשורים נשארה בצל, ויש המייחסים זאת לדומיננטיות של האדריכל השווייצי המפורסם (צילום: באדיבות קסינה)
כעשר שנים עבדה שכם אל שכם עם לה קורבוזיה. היא הייתה אחראית על עיצוב הפנים והרהיטים בפרויקטים שלו, משלב אבות הטיפוס ועד הייצור הסופי. במשך עשורים נשארה בצל, ויש המייחסים זאת לדומיננטיות של האדריכל השווייצי המפורסם (צילום: באדיבות קסינה)
פינת ישיבה שעיצבה ב''אטלייה קורבוזיה''. מאוחר יותר פתחה סטודיו עצמאי, ובין היתר תיכננה מלון עצום באתר הסקי Les Arcs, שבו דירות נופש משפחתיות קטנות וחדשניות, מתוך תפיסתה שהספורט הקריר לא נועד לעשירים בלבד (צילום: באדיבות קסינה)
פינת ישיבה שעיצבה ב''אטלייה קורבוזיה''. מאוחר יותר פתחה סטודיו עצמאי, ובין היתר תיכננה מלון עצום באתר הסקי Les Arcs, שבו דירות נופש משפחתיות קטנות וחדשניות, מתוך תפיסתה שהספורט הקריר לא נועד לעשירים בלבד (צילום: באדיבות קסינה)

שנים לפני שמושגים כמו נוחות מגורים, איכות חיים, עיצוב דמוקרטי או עוצמה נשית החלו לככב בשיח, המעצבת הצרפתייה שרלוט פריאנד חייתה אותם במלוא הווייתה. בדברים שאמרה או כתבה, ויותר מכך – בעשייתה החלוצית, בעידן בו זירת האדריכלות והעיצוב נחשבה עדיין למונופול גברי.

 

סיפור חייה של פריאנד, שנולדה בפריז ב-1903, משרטט דמות מרתקת. מעצבת מודרניסטית ברוכת כישרון, חובבת מסעות והרפתקאות, ששאבה השראות ממזרח וממערב ותרגמה אותן לתפיסת עיצוב חדשנית, שעיקרה אסתטיקה פונקציונלית ופשוטה לכאורה, נגישה לכל.

 

בספרה האוטוביוגרפי "חיים של יצירה", שיצא לאור ב-1998, שנה לפני מותה, מצטיירת פריאנד כאשה מלאת חיים, עם תשוקה לטבע, לסקי, לטיולים ולמצלמה: היא אהבה לצלם ולהצטלם, וכך זכינו בתיעוד של עבודתה המגוונת. לצד כל אלה, היא הייתה גם אקטיביסטית בתחומה, יוצרת נלהבת וסקרנית תמיד. מסע היצירה שלה נמשך יותר משבעים שנה, מאז סיימה את לימודיה ועד מותה, בגיל 96.

 

פריאנד בצעירותה: 

 

 

היא עבדה עם גדולי האדריכלים והמעצבים בדורה, ואחר כך גם החזיקה סטודיו עצמאי. כביצועיסטית נחושה, קשרה קשרים עם מיטב אנשי המקצוע, שהוציאו לפועל את עיצוביה. ערכי העבודה שספגה בבית הוריה, ותפיסת עולם מגובשת ומחויבת ליצירת איכות חיים נוחה ועתיד טוב יותר, באו לידי ביטוי במנעד עבודות מגוון, שנע מעיצוב רהיטים, דרך פיתוח פתרונות מעשיים לחללים קטנים (כולל שימוש באלמנטים מתועשים), ועד פרויקטים אדריכליים גדולים.

 

פריטי הריהוט, עיצוב הפנים והאדריכלות היו לדידה של פריאנד מכלול אחד, ומערכות הריהוט שפיתחה התבססו על גמישות מודולרית ועל רב תכליתיות. כשוחרת פונקציונליות עם אג'נדה הומניסטית, שחתרה ל"אמנות החיים" וביקשה להנגיש אותה לבני כל המעמדות, היא גרסה ש"לחיות פירושו להשתמש במה שנמצא במרחב. לאנשים מגיע חופש בבית שלהם".

 

תחילת הדרך

 

כישרון הציור של פריאנד בלט כבר בילדותה, ובעידודה של אמה היא פנתה ללימודי עיצוב ב-L'ecole de L'union Centrale des Arts Decoratifs בפריז, תחת שרביטו של האמן והמעצב הנרי רפין. בתום לימודיה היא המשיכה להשתלם בסדנאות לעיצוב רהיטים ופריטי עיצוב פנים של בתי מסחר גדולים, וכישרונה הרב לא נעלם מעיניו של מוריס דופרן, מאבות האר-דקו, ששימש כארט דירקטור בסטודיו של ''גלרי לאפאייט''.

 

דופרן שילב עבודות שלה מתקופת הלימודים בתערוכה הבינלאומית לאמנויות העיטור והתעשייה, שהתקיימה בפריז ב-1925, ויחד עם רפין עודד אותה להמשיך להציג בתערוכות, כדי ששמה יתפרסם. ואכן, מיצב שהציגה ב"סלון הסתיו" סימן את קו פרשת המים בדרכה. המיצב, "בר מתחת לגג", התבסס על אלמנט שתכננה עבור עליית הגג הקטנה בה התגוררה, וזכה לתגובות נלהבות. בחומריותו המתכתית ובמופעו הגיאומטרי-מאופק ונטול הקישוטיות, הוא שיקף מעבר חד מהאר-דקו, שעליו התחנכה, לרוח התעשייתית של "עידן המכונה".

 

מנורה בעיצובה של פריאנד. עבדה עם מתכת, בגישה תעשייתית (צילום: באדיבות קסינה)
    מנורה בעיצובה של פריאנד. עבדה עם מתכת, בגישה תעשייתית(צילום: באדיבות קסינה)

     

    פריאנד התחנכה בזמנים שבהם שלט האר-דקו, אך פיתחה קישוטיות גיאומטרית (צילום: באדיבות קסינה)
      פריאנד התחנכה בזמנים שבהם שלט האר-דקו, אך פיתחה קישוטיות גיאומטרית(צילום: באדיבות קסינה)

       

      לעניין שגילתה באסתטיקה החדשה היא מצאה הד בספריו של האדריכל השווייצי הנודע לה קורבוזיה, מאבות המודרניזם, ופנתה לאטלייה שלו בתקווה להשתלב שם בעבודה. לה קורבוזיה פטר אותה בתגובה סקסיסטית גסה: "אנחנו לא רוקמים פה כריות", אמר לה. אך כשהזדמן לסלון הסתיו וראה את הבר שעיצבה, התנצל ובו במקום הציע לה עבודה.

       

      באטלייה של לה קורבוזיה הייתה פריאנד אחראית על עיצוב הרהיטים וחללי הפנים, משלב אבות הטיפוס ועד הייצור הסופי, ובתוך כך תיבלה את רעיונותיו הקרים והענייניים במגע אנושי. עבודתם המשותפת, שכללה גם את בן דודו, האדריכל פייר ז'אנרה, נמשכה כעשור, עד 1937, ובמהלכו עיצבה השלישייה רהיטים שמיוצרים גם היום ונחשבים לאייקונים נחשקים ויוקרתיים. כזו היא סדרת כיסאות LC, שמתבססת על מחקר של תנוחות ישיבה שונות, וכוללת כיסא לשיחה, כיסא למנוחה ושז-לונג לנמנום.

       

      השז-לונג המפורסם של ''אטלייה קורבוזיה''. פריאנד הייתה אחראית על עיצוב הרהיטים (צילום: Stefano De Monte, באדיבות קסינה)
        השז-לונג המפורסם של ''אטלייה קורבוזיה''. פריאנד הייתה אחראית על עיצוב הרהיטים(צילום: Stefano De Monte, באדיבות קסינה)
         

         

        כשקורבוזיה ראה בתערוכה בר שעיצבה לדירת הגג הקטנה שלה, הציע לה עבודה בו במקום (צילום: באדיבות קסינה)
          כשקורבוזיה ראה בתערוכה בר שעיצבה לדירת הגג הקטנה שלה, הציע לה עבודה בו במקום(צילום: באדיבות קסינה)

           

           

           

          רק אחרי שעזבה לעצמאות הרחיבה את מעגל החומרים שבהם השתמשה, לעץ, למשל (צילום: באדיבות קסינה)
            רק אחרי שעזבה לעצמאות הרחיבה את מעגל החומרים שבהם השתמשה, לעץ, למשל(צילום: באדיבות קסינה)

             

            אחרי תקופת "לה קורבו", כפי שכינתה את לה קורבוזיה בספרה, הרחיבה פריאנד את מעגל החומרים שבהם השתמשה בעיצוביה, והתמחתה גם בעץ וחומרים טבעיים אחרים. במקביל שיתפה פעולה עם המעצב ז'אן פרובה, מחלוצי השימוש במתכת, ומודרניסט אדוק. שיתוף הפעולה בין השניים, שהניב יחידות אחסון ומגורים מודולריות, הסתיים בזמן מלחמת העולם השנייה, אך במרוצת השנים שבה פריאנד לשתף עמו פעולה, וכך גם עם לה קורבוזיה.

             

            בין היתר היא עיצבה עבור האחרון את דגמי המטבחים באחד הפרויקטים המפורסמים ביותר שלו, "יחידת המגורים" שתכנן במרסיי (בניין בין 17 קומות, המכיל 337 דירות לצד מסחר ושירותים קהילתיים). העיצוב החדשני שיצרה שם סלל, למעשה, את הדרך למטבח הפתוח של היום.

             

            הנה הבניין העצום:

             

             

            ואחד מדגמי המטבחים שעיצבה בדירות:

             

             

            מזרח-מערב

             

            פרק משמעותי בחייה וביצירתה של פריאנד התרחש במזרח אסיה. ב-1941, ערב פלישת הגרמנים לפריז, היא נסעה ליפן, בהזמנתו של משרד המסחר והתעשייה היפני, ששאף לשלב את המודרניזם בעיצוב המקומי, כדי לצאת אתו בחזרה למערב. השפעת העולם שנגלה לה מצאה את ביטויה בעיצובים שבהם הכליאה חומרים מקומיים יפניים וטכניקות עבודה מסורתיות עם שפת המודרניזם – כששזרה פרטים של עבודת יד עדינה בעיצוב תעשייתי, או כשציטטה עיצובים קודמים שלה, באמצעות שימוש בחומרים חדשים. 

             

            הנה היא, ביפן:

             

             
            שולחן שעיצבה ב-1962 בהשפעת חומרים מקומיים וטכניקות מסורתיות (צילום: באדיבות קסינה)
              שולחן שעיצבה ב-1962 בהשפעת חומרים מקומיים וטכניקות מסורתיות(צילום: באדיבות קסינה)

               

              השהות ביפן אף השפיעה על תפיסת המגורים הקומפקטית של פריאנד. היא אימצה בשמחה אלמנטים יפניים אופייניים, כמו דלתות הזזה, רהיטים מתקפלים או יחידות אחסון אינטגרליות, ושילבה אותם בעיצובי פנים שעשתה במשך השנים. במהלך שהותה ביפן נסעה פריאנד להרצות בסייגון, אך סגר ימי שהוטל בעקבות המתקפה על פרל הרבור אילץ אותה להישאר בווייטנאם עד תום המלחמה, תקופה שנוצלה על ידה לחקר העיצוב המקומי והעשרת ארסנל הרעיונות וההשראות שלה. שם גם פגשה את בעלה השני, והשניים הביאו לעולם בת, שעבדה לצדה במשך שנים.

               

              בסרטון הבא מספרת הבת על בית חוף שתכננה אמה בתחילת דרכה, נשאר על הנייר עד 2013, ונבנה לכבוד תערוכת ''ארט מיאמי באזל'':

               

               

              את תכנון הפרויקטים הארכיטקטוניים שלה התחילה פריאנד תמיד מהפנים, מה שהקנה להם קנה מידה אנושי. הגדול והמרשים ביניהם הוא מלון עצום באתר הסקי Les Arcs באלפים הצרפתיים, שפריאנד, חובבת סקי שהאמינה שהספורט לא נועד לעשירים בלבד, הקדישה לו 20 שנות תכנון.  

               

              דירות קטנות, חלונות גדולים:

               

               

              הקומפלקס שתכננה כלל שלושה מבנים (הרביעי נוסף בתחילת שנות האלפיים), ממוקמים בין יערות וזורמים עם תבנית הנוף בהרמוניה טבעית. דירות הנופש הקטנות, שפונות אל הנוף בחלונות גדולים, מגלמות עיצוב כולל ומדויק עד אחרון הפרטים. חדרי הרחצה, שתוכננו כיחידות מתועשות עשויות פיברגלס, הובאו לאתר מוכנות, והותקנו במקום.

               

              צפו בסרטון שמראה את האתר, אז והיום:

               

               

              הארכיון שהותירה אחריה פריאנד מקיף מנעד רחב ועשיר של פרויקטים שתכננה, אובייקטים שעיצבה, צילומים, סקיצות וכתובים. למרות העושר הזה, במעשה ובתיעוד, פריאנד נותרה בצל שנים רבות, ושמה לא היה מוכר לקהל הרחב. יש שמייחסים זאת לעבודתה עם לה קורבוזיה, שבהיותו אדריכל מפורסם קטף את הקרדיט לעיצובי האטלייה, כמו גם לסביבה הגברית שהאפילה עליה.

               

               

              רק לקראת גיל 80 היא החלה לקבל את ההכרה הראויה, וגם היום, אחרי מותה, מוקדשות לה תערוכות רטרוספקטיבה ומחוות הוקרה, שחושפות את כישוריה הרבים ומנציחות את תרומתה המשמעותית לעולם העיצוב העכשווי. סודה של פריאנד, שהותיר אותה פעילה ורלוונטית עד ימיה האחרונים היה, כנראה, נכונותה לקבל את שינויי הזמן, ולהמשיך להתנסות, כפי שעשתה כל חייה. כך גילמה באופן מובהק את "אמנות החיים", שבה האמינה ואליה חתרה.

               

              עוד על פריאנד, למיטיבי לכת:

               

               

              ------------------------------------------------------------

               

              • כמה מהרהיטים שעיצבה פריאנד נמכרים בישראל, ב''טולמנ'ס'' וב''הביטאט''.
              • לכבוד יום האשה, שיתקיים מחרתיים (יום שישי), הכריז דן דיזיין סנטר על הארכת פעילות החנויות עד השעה 15:00, ועל הנחה של 25% על מגוון פריטים.

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
              ברוכים הבאים לבלוג מגזיני, המופק בשותפות בין ''דן דיזיין סנטר'', מרכז העיצוב של ישראל - לבין ערוץ העיצוב של Xnet.

              הבלוג עוסק בעיצוב על פניו השונים, ומביא מדי שבוע מידע מקצועי מגוון על חידושים וטכנולוגיות, דמויות מרכזיות בעולם העיצוב, פריטים ומוצרים. הוא פונה אל קהל רחב, מומחים וחובבים כאחד, ולצד ראיונות עם מעצבים ומידע מקצועי לאדריכלים הוא מספק גם עצות ומדריכים למשפרי דיור ומשפצי בתים.

              התכנים בבלוג מוגשים בשקיפות, והם נשענים על הידע והמומחיות המקצועית של מעצבים, ספקים ויבואנים. הקוראים מוזמנים להציע רעיונות, לשאול, להשתתף ולשתף בתכניו.