17 מבנים של האדריכל לה קורבוזיה נכנסו לרשימת המורשת של אונסק''ו

17 פרויקטים של לה קורבוזיה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, כחלק מהרשימה של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם). "עבודותיו של לה קורבוזיה", נכתב בהודעה שפרסם הארגון השבוע, "הן עדות להמצאת שפה אדריכלית חדשה שנפרדה מהעבר". אונסק"ו לא יהיה היחיד להעיד כי שדה האדריכלות נחלק לשניים – לפני לה קורבוזיה ואחריו.

האדריכל השווייצרי-צרפתי שארל אדוארד ז'נרה-גרי (1887-1965) התפרסם בשמו הפסבדוני "לה קורבוזיה", Le Corbusier, אחרי שאימץ את שמה של סבתו. בקריירה מרשימה שנמשכה יותר מ-50 שנה הצליח האדריכל, הנחשב לאחד המשפיעים במאה ה-20, להציג פתרונות אדריכליים ועיצוביים בלא פחות מ-60 פרויקטים בנויים, תכנון עירוני, עיצוב רהיטים, פיסול, כתיבת מאמרים תאורטיים וספרים.

לה קורבוזיה. ''עדות להמצאת שפה אדריכלית חדשה''(צילום: Gettyimages)

הפרויקטים שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית נמצאים בשבע מדינות - צרפת, גרמניה, יפן, הודו, ארגנטינה, שווייץ ובלגיה - שהגישו יחד את הבקשה להכרזה. הבקשה המשותפת מוכיחה לכאורה את הטענה שהאדריכלות של לה קורבוזיה נשענת על ערכים אוניברסליים שעיצבו "חברה חדשה" בתום מלחמת העולם השנייה, תוך יישום עקרונות של קדמה טכנולוגית. 10 מהפרויקטים נמצאים בצרפת, שניים בשווייץ ואחד בכל אחת מהמדינות האחרות. הנה הבולטים שבהם:

הכנסייה נוטרדאם דו הו, רונשאם, צרפת

הכנסייה שתכנן לה קורבוזיה על גבעה בעיירה רונשאם שבחבל בורגון, היא אחת מיצירות המופת של האדריכלות במאה הקודמת, ונחשבת למבנה הפוסט-מודרני הראשון בעולם.

''חלל שאי אפשר להגדיר במלים''. מחוץ לקתדרלה של רונשאם(צילום: נטע אחיטוב)

היא נבנתה ב-1955 על חורבותיה של כנסייה אחרת, והבטון לבנייתה נוצר משרידי הכנסייה שנהרסה. לה קורבוזיה ראה בכנסייה שלו, שאמורה לסמל שלום והרמוניה, "חלל שאי אפשר להגדיר במלים", והיא משמשת גם כמופת להרמוניה בין אדריכלות לטבע. ב-2012 הושלמה לצדה, בנייתו של מנזר בתכנונו של רנצו פיאנו שלא פגע בערכיה.

וילה סבואה, פואסי, צרפת

הווילה בפואסי, צפונית-מערבית לפריז, תוכננה ב-1929 ונחשבת למבשרת הסגנון הבינלאומי ולאבן דרך בהתפתחות האדריכלות המודרנית. תכנונה מושתת על חמשת עקרונותיו של לה קורבוזיה: שימוש בעמודים, חלונות סרט, גג שטוח, תוכנית וחזית "חופשיות". הווילה, שמנותקת מההקשר הסביבתי שלה, הכריזה על עתידו של תכנון המגורים. ככזו, היא נחשבת לאחד הפרויקטים שקידמו בצורה משמעותית את הקריירה של האדריכל. צרפת הגישה אותה לוועדה כבר בשנת 2000, וכעת היא נכנסה לרשימה.

בנייני וייסנהוף, שטוטגרט, גרמניה

לה קורבוזיה תכנן שני בניינים, שנבנו לתערוכה בינלאומית גדולה בשטוטגרט ב-1927, והיו דוגמה לשימוש בשיטות בנייה וחומרים חדשים. הוא, וולטר גרופיוס וברונו טאוט היו בין 17 האדריכלים האירופים שתרמו לניסוי של בניית פרויקט הדיור הגדול ביותר באותה תקופה. הבית של לה קורבוזיה מוגבה על עמודים, חלון סרט ארוך "רץ" לאורך החזית שלו, וקירוי בנוי מצל על הגג השטוח, שמשמש כמרפסת לדיירים.

Maison Guietter הוא נקודת הציון הבלגית של הרשימה החדשה(צילום: AFP)

פרויקט ויינסהוף מדגים את מחשבותיו פורצות הדרך, האסתטיות והפונקציונליות של האדריכל, שקיבלו ביטוי ברחבי העולם. לא מן הנמנע שרבים מהבניינים שלו ייראו מוכרים לישראלים, הודות לבניינים שנבנו בהשפעתו בארץ. בתל אביב ניכרים ציטוטים והשפעות מתפישת הבית המשותף שלו, בין השאר ב"בית אנגל" (1933), שנמצא כעת בתהליך שיפוץ ושימור בשדרות רוטשילד בתל אביב, וב"בית פריד" (1935) בפינת רחוב החשמונאים ואחד העם - שניהם בתכנונו של זאב רכטר.

יחידת המגורים, מרסיי, צרפת

בתום מלחמת העולם השנייה, רתם את עצמו לה קורבוזיה לתכנון בערים שתושביהן נותרו ללא בית. אחד מהפרויקטים הבולטים שלו, Unite d'Habitation (יחידת מגורים), הוא הצעה לצורת מגורים מחודשת בערים הרוסות. לה קורבוזיה תכנן את הפרויקט ב-1945, ועם חנוכתו ב-1952, הגדיר אותו כ"הדגמה הראשונה של סביבה המתאימה לחיים המודרניים".

מודרניזם, ברוטליזם, צבעוני לשם שינוי. אוניטה ד'ביטסיון במרסיי(צילום: Gettyimages)

המגה-סטרוקטורה, שנקראה "מכונת מגורים", שיכנה 1,600 דיירים בבניין ענק. הוא הכיל, מלבד דירות, גם שימושים קהילתיים - חנויות, שירותי בריאות ואף למלון. על הגג, הצופה לים התיכון, נבנו מועדון, גן ילדים, מסלול ריצה, חדר כושר ובריכת שכשוך, והבניין היה ל"שכונה תחת גג אחד".

למרות גודלו, גם האוניטה נשען על עקרונות התכנון שיישם האדריכל בווילות: המבנה האדיר עומד על רגלי עמודים, הקרקע הירוקה נמשכת תחתיו, חלונות סרט ארוכים חורצים את החזיתות ומשווים למבנה מראה קל מכפי שניתן היה לצפות, והגג השטוח חופשי. בניגוד לפרויקטים עתירי התקציב, שבהם לקח חלק לפני מלחמת העולם השנייה, הבניין לא נצבע לבן, אלא נותר כבטון חשוף וגס.

לה קורבוזיה ראה ביוניטה מודל שיכול להשתכפל, ויחידת המגורים שלו אכן הועתקה בנאנט ובברלין. אפשר למצוא גרסאות וציטוטים שלה גם בישראל, שנדרשה בשנותיה הראשונות לשכן במהירות תושבים רבים. המודל היעיל והחסכוני של לה קורבוזיה תאם את האידיאולוגיה הסוציאליסטית ושבה את ליבם של מתכננים בישראל.

האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני תכננו ב-1960 את שיכון רבע הקילומטר בבאר שבע, כחלק מתוכנית "שיכון לדוגמה" בעיר. הבניין, שהפך לאבן דרך באדריכלות הישראלית, שואב רבים מהעקרונות של האוניטה. הוא אמנם בן ארבע קומות ומכיל 135 יחידות דיור בלבד, אך הוא ניצב על קומת עמודים מפולשת, מעוטר בחלונות סרט אופקיים, וגם הוא נותר בבטון חשוף. היום הוא משמש כמרכז קליטה.

המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית, טוקיו, יפן

לאורך הקריירה הענפה שלו תכנן לה קורבוזיה גם מבני ציבור, בהם המוזיאון לאמנות מערבית בטוקיו. ב-1952, לאחר חידוש היחסים בין צרפת ליפן, השיבה צרפת ליפן את אוסף האמנות שהחרימה במלחמת העולם השנייה, אך דרשה שאדריכל צרפתי יתכנן את המוזיאון.

מוזיאון האמנות המערבית בטוקיו. נשען על ה''מודולור'', גריד גיאומטרי המבוסס על מידות אדם(צילום: 663highland, cc)

לה קורבוזיה תכנן את המוזיאון כ"קופסת קסמים" בת שלוש קומות, המוגבהות מעל הקרקע בקומת עמודים מפולשת. מרפסת מעל הכניסה מצלה על המבקרים המתכנסים בחוץ. הקופסה מחוברת לגרם מדרגות חיצוני, שמשתלב בגן הפסלים בקדמת הבניין.

המוזיאון נשען על עקרון תכנוני נוסף של לה קורבוזיה: המודולור, גריד גיאומטרי המבוסס על מידות אדם, שאותו הרכיב האדריכל בהישען על התיאוריה המתמטית שהגה ליאונרדו דה וינצ'י ועל פרופורציות "חתך הזהב".

בניין הממשל, צ'נדיגאר, הודו

תכנון העיר צ'נדיגאר, בירת חבל פנג'אב בהודו, הוא מן העבודות החשובות של לה קורבוזיה. זו העיר הראשונה המתוכננת-מראש בהודו, ונחשבת לעיר הנקייה והירוקה בה עד היום. לה קורבוזיה תכנן, מאז 1950, את כל מרכיביה: תוכנית אב, בתי מגורים ומוסדות ציבור. הקומפלקס שתכנן, הכולל את האסיפה המחוקקת, משרדי מנהלה ובית המשפט הגבוה, הוכרז כאתר מורשת. גם תכנון העיר ההודית שימש כמודל השראה למתכננים בעולם, כפי שבא לידי ביטוי מפתיע בתכנון העיר אשדוד.

רהיטים של לה קורבוזיה בעיר של לה קורבוזיה, צ'נדיגאר בירת פנג'אב(צילום: יהודה עמרני)

בית קורוצ'ט, לה פלאטה, ארגנטינה

הבית, שנבנה ב-1948 לרופא המנתח ד"ר פדרו דומינגו קורוצ'ט, הוא בן ארבע קומות וכולל משרד רפואי קטן בקומת הקרקע וגינה. חזיתו הקדמית כוללת בריסוליי (אמצעי הצללה) מבטון, שנפוץ מאוד בעולם (לרבות ישראל) עד היום. הבית שופץ ושומר ב-1988, במסגרת האירועים לציון מאה שנה להולדתו של לה קורבוזיה, הוגדר כאתר לאומי, והיום משמש כביתה של אגודת האדריכלים של בואנוס איירס.

בית קורוצ'ט בבואנוס איירס. בית אגודת האדריכלים כיום(צילום: Consuelopumara, cc)

הוועידה ה-40 של אונסק"ו, שבה הוכרזו אתרי המורשת העולמית החדשים שלה, נערכה באיסטנבול בשבוע שעבר. אלא שאז פרץ ניסיון ההפיכה שטלטל את המשטר בטורקיה. הוועידה הופסקה ליום אחד במהלך סוף השבוע, והתכנסה מחדש ביום ראשון, שם התנחלה על אי של שפיות ומסרה את החלטתה. לולא המצב העולמי, היה ניתן לחשוד שמדובר בבימוי מופתי למעמד המרגש: לה קורבוזיה, אבי המודרניזם, טבע בסוף מלחמת העולם השנייה את המושג "אדריכלות או מהפכה".

המתנה שכל אדריכל ומעצב רוצה לקבל: מיניאטורות של לה קורבוזיה. לחצו על התמונה