תקשיבו לאמא: איך הפכו הילה קורח ועינת נתן לגוראיות של אמהות

יועצת ההורות עינת נתן ואשת התקשורת והרופאה הילה קורח מגישות יחד את הפודקאסט 'אמא אמא'. לרגל יום המשפחה, שמענו איך דברים עובדים בבית שלהן

הילה קורח ועינת נתן מספרות מה אמהות יכולות ללמוד אבות. לחצו Play לצפייה בסרטון
צילום: תומריקו
עינתן נתן (מימין) והילה קורח. "ההפתעה הגדולה שלי זה לגלות שכל ילד מגיע עם הוראות הפעלה שונות לגמרי" (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)
עינתן נתן (מימין) והילה קורח. "ההפתעה הגדולה שלי זה לגלות שכל ילד מגיע עם הוראות הפעלה שונות לגמרי" (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)

יועצת ההורים עינת נתן (47), אמא לחמישה, הפכה לגורו של אמהות רבות אחרי שכתבה ספר הורות מצליח. אשת התקשורת הילה קורח (34), אמא לשלושה, מצליחה לשלב סטאז' ברפואה במקביל להנחיית "העולם הבוקר". איכשהו, הן מצליחות גם למצוא זמן  ולהגיש ביחד את הפודקאסט הפופולרי "אמא אמא". לרגל יום המשפחה, הושבנו אותן לשיחה ושמענו מה הן עושות כשאחים הולכים מכות ומתי הן משקרות לילדים.  

 

עינת: "תמיד כשהילדים שלי מתחילים ללכת מכות אני צועקת: 'לא בפנים, לא בביצים'" (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)
    עינת: "תמיד כשהילדים שלי מתחילים ללכת מכות אני צועקת: 'לא בפנים, לא בביצים'"(צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)

     

     

    ספרו, איך התחיל הקשר ביניכן?

    הילה: "אהבתי לשמוע את עינת בתוכנית הרדיו של טל ואביעד, ואמרתי לעורך שלי בתוכנית הבוקר: 'אתה חייב להביא אותה לפינה גם בתוכנית שלנו'. אחרי זה היינו נפגשות פה ושם לקפה, אבל זה לא היה אינטנסיבי. ריקוד החיזור שלנו נמשך די הרבה זמן".

    עינת: "עד שהתחלנו לעשות את 'אמא אמא', הפודקאסט המשותף שלנו, ביולי האחרון, אי־אפשר היה באמת להגדיר אותנו כחברות. אבל תמיד אהבתי את הילה.

    "יום אחד ישבתי עם יובל, בעלי, ואמרתי לו: 'אני מתה לעשות פודקאסט'. והוא אמר: 'אוקיי עם מי את מדמיינת את עצמך יושבת לשיחה?' לקח לי 30 שניות להשיב: 'הילה. אבל אין סיכוי שהיא תסכים'. פחדתי להציע לה. לכן לא התקשרתי אליה אלא רק שלחתי הודעה וציינתי: 'תרגישי חופשי לכתוב לי תקופה לחוצה/השארתי משהו על האש.../נוסעת לברלין'".

    הילה: "היא כתבה לי כזו הודעה ארוכה ואני רק עניתי: 'אוי מיי גאד, ממש אשמח. יום ושעה?'"

     

    על מה הילדים שלכן רבים בדרך כלל?

    עינת: "על מה לא? על איזה אוכל מזמינים, מה רואים בטלוויזיה. הם יכולים לריב אפילו על עובדות מוחלטות כמו על הגיל שלהם".

    הילה: "הריב הדומיננטי אצלנו עכשיו הוא על קערת המיניונים. מי יאכל בה קורנפלקס. פעם הלכנו עם שניהם לחנות והם רצו שנקנה קערה אחת של מיניונים וקערה אחת של מיקי מאוס, ובשלב מסוים המיקי מאוס איבד מערכו. בסוף נשברנו וקנינו עוד קערה של מיניונים, אבל זה לא פתר את הבעיה: כי עכשיו הם התחילו לריב מי יאכל מקערת המיניונים החדשה".

     

    ואיך אתן פותרות את הריבים?

    עינת: "אני משתדלת כמה שפחות להתערב. ריבים בין אחים זה אימון למיומנות חיים בתוך יחסים אינטימיים. אני מתערבת רק בימים שאני עייפה מאוד, כשקשה לי להכיל את הרעש".

    הילה: "גם אני נוטה לא להתערב, אבל לפעמים אני חייבת. מאז שאורי התחיל כיתה א' יש הסלמה במצב הביטחוני אצלנו בבית. הוא חזר עם מילים לא יפות שהוא בכלל לא יודע מה הפירוש שלהן. אתמול למשל הוא אמר 'מפגר'. בארוחת הערב הסברנו לו את המשמעות של המילה ולמה הוא לא אמור להשתמש בה".

     

    ומה אם הריב מתפתח למכות?

    הילה: "גם אז משתדלת לא להגיב. אלא אם כן אני רואה שיש הפרזה. נגיד אגרוף בפרצוף".

    עינת: "תמיד כשהילדים שלי מתחילים ללכת מכות אני צועקת: 'לא בפנים, לא בביצים'".

     

    הילה: "לפעמים, כשאין לי כוח, אני משקרת להם שהילדים שהם רוצים ללכת אליהם לא פנויים" (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)
      הילה: "לפעמים, כשאין לי כוח, אני משקרת להם שהילדים שהם רוצים ללכת אליהם לא פנויים"(צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחנה)

       

      מה הכי הפתיע אתכן באמהות?

      הילה: "עד עכשיו אני מופתעת מזה שקוראים לי 'אמא'. יש את הקטע הזה שהילדים נצמדים אליי ואני חושבת: 'איפה ההורים שלכם? למה הם לא באים לקחת אתכם כל כך הרבה זמן?'"

      עינת: "אני מסתכלת על המושב האחורי באוטו וחושבת: 'רק לפני דקה אני ישבתי שם'".

      הילה: "ההפתעה הגדולה שלי זה לגלות שכל ילד מגיע עם הוראות הפעלה שונות לגמרי".

       

      מה מדיניות המסכים שלכן בבית?

      עינת: "אי־אפשר להיתקע ברמת השיח של 'כמה טוב אני ארגיש אם הוא יהיה מול מסך רק שעה וחצי'. אנחנו צריכות להתעסק באיך לתווך לילדים את האינפורמציה שהם מקבלים".

      הילה: "כמו שלא אכפת לי שיאכלו קצת שוקולד כל עוד הם אוכלים ירקות, לא אכפת לי שמדי פעם יראו קצת טלוויזיה כל עוד הם משחקים עם חברים, רוכבים על אופניים, בונים בלגו או עושים עבודות יצירה".

       

      מה אתן עושות עם הילדים למרות שאתן יודעות שזו "טעות"?

      עינת: "אני ישנה עם הילדים שלי. ישנתי עם הגדולים כשהיו קטנים, ועכשיו אם אחת הקטנות רוצה לבוא למיטה, אני מאפשרת לה בשמחה".

      הילה: "אני עושה דברים מטעמי חיסכון זמן. למשל מקלחות. הילד שלי יודע להתקלח לבד ועדיין הרבה פעמים אני מקלחת אותו כי זה הרבה יותר מהר. אני גם יודעת שאם אתן לו להתקלח לבד, הוא יגמור לי את כל המים החמים".

       

      אתן משקרות לפעמים לילדים שלכן?

      עינת: "אני לעולם לא משקרת".

      הילה: "לפעמים, כשאין לי כוח, אני משקרת להם שהילדים שהם רוצים ללכת אליהם לא פנויים".

      עינת: "אה, שקרים כאלה? אז אני שיקרתי לילדים שלי שהפסטיגל נגמר אחרי החצי הראשון. הם לא ידעו שזו רק הפסקה ואחרי זה יש חצי שני. במשך שנים גם שיקרתי להם שזיקוקי דינור ביום העצמאות יש רק בטלוויזיה. יש לנו מסורת שבערב יום העצמאות מכינים ארוחה ישראלית וכולם רואים ביחד את הטקס והזיקוקים בטלוויזיה. הם לא ידעו שיש במות בכל הארץ".

      הילה: "לא אשקר לך, זה חתיכת שקר".

       

      הראיון המלא עם הילה קורח ועינת נתן בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד