1. גורו הדיאטה הראשון בהיסטוריה היה רופא סקוטי בשם ד"ר ג'ורג' צ'יין, והדיאטה שהמציא הייתה צמחונית
מקור המילה דִּיאֵטָה הוא במילה היוונית Diatia, שכלל איננה מתייחסת להרזיה אלא מתארת "דרך חיים ואיכות חיים". אף על פי שהיוונים והרומאים כבר עשו דיאטות, באותה תקופה הרעיון כולו נסב סביב הבריאות הפיזית והנפשית ולא התמקד בהפחתת משקל
מלבד היותו רופא היה ד"ר צ'יין, בן המאה ה־18, איש מרתק ובעל ידע רב. הוא כתב ספרים בתחומים מגוונים, בהם פסיכולוגיה, פילוסופיה, אסטרונומיה ומתמטיקה, והיה אורח פופולרי במסיבות חברה רבות. המסיבות האלה עזרו לו מאוד להרחיב את חוג לקוחותיו, אבל מאחר שהוא אכל ושתה בהן לא מעט כנראה, הן גם הרחיבו את הגזרה שלו והוא הפך לשמן מאוד ולא בריא. במטרה להפחית במשקל הוא החל בדיאטה צמחונית כשהוא צורך רק חלב וירקות.
הוא אכן רזה ובריאותו שבה אליו, אך כשניסה לחזור לתזונה הרגילה, למרות שהכמויות שצרך הפעם היו מתונות יותר, הוא שב והעלה במשקל, ובריאותו הידרדרה שוב. הוא חזר אפוא לדיאטה הצמחונית, דבק בה למשך שאר חייו ואף המליץ עליה באוזני כל. ב־1724 הוא פרסם את הספר "מסה על בריאות ועל חיים ארוכים", ובו המליץ על הימנעות ממזונות "יוקרתיים" (כלומר בשר ולחם) ועל פעילות גופנית והרבה אוויר צח.
2. אחת מהדיאטות הכי טרנדיות באנגליה הוויקטוריאנית הייתה "דיאטת תולעי הסרט" הביזארית והמסוכנת
הרעיון של דיאטות אופנתיות ותכשירי הרזיה קיבל פוש רציני בתקופה הוויקטוריאנית, עם עליית הפרסום, כך טוענת ההיסטוריונית לואיז פוקסקרופט בספרה "קלוריות ומחוכים: היסטוריה של דיאטה לאורך 2,000 שנה". אחת הדיאטות הביזאריות של המאה ה־19 שהיא מתארת בספר היא "דיאטת תולעי הסרט". הרעיון מאחורי הדיאטה, שרווחה באנגליה באותה תקופה, היה לבלוע גלולה שהכילה ביצים של תולעי סרט – מזהם טפילי שמקורו בבשר נא – כדי שיתפתחו במעיים ויספגו את המזון.
הרעיון מעורר החלחלה הזה הוא כמובן מסוכן ביותר. כשתולעי הסרט חודרות למעיים, הן נאחזות בהם באמצעות קרסים קטנים שנמצאים בראשן וניזונות מהמזון שאנו אוכלים. כך הן יכולות לשהות במעיים כמה שנים ולגדול עד לאורך 30 מטר לערך. טכנית, העובדה שהן סופגות את המזון הלא מעוכל במעיים אכן יכולה לגרום לירידה במשקל, אלא שהמחיר עלול להיות כבד מאוד – כאבי בטן קשים, שלשולים, הקאות ואף מוות.
במשך שנים נחשבה הדיאטה הזאת לטרנד שהתפוגג כבר מזמן, אבל מתברר שלא לגמרי, שכן לפני כחמש שנים דווח בארצות הברית על תושבת איווה שרכשה גלולות המכילות תולעי סרט באינטרנט ובלעה אותן כדי להפחית במשקל. מקרים דומים קודמים דווחו בהונג קונג, וב־2009 טיירה באנקס אף ראיינה בתוכניתה נשים שסיפרו שהן מוכנות לרכוש את הגלולות עם התולעים האלה ולנסות אותן אם יידעו בוודאות שזה יעזור להן לרזות.
3. עוד דיאטת הרזיה אופנתית (ולא ממש קלה) שפותחה במאה ה־19 היא הפלטשריזם
על פי השיטה הזאת, שנקראה על שם ממציאה, איש עסקים ומיליונר אמריקאי בשם הוראס פלטשר, אתם יכולים לאכול כל מה שמתחשק לכם - בתנאי שתלעסו את המזון 32־80 פעם (או עד שהוא הופך לנוזלי) ותירקו את השאריות הסיביות שנותרו בפה. ההמלצה הזאת זיכתה את פלטשר בכינוי "המָסטיקן הגדול". הוא טען שה"מסטיקציה" מפחיתה את כמות המזון הנצרכת, והיה לו אפילו מפרט למספר הלעיסות הרצוי לכל סוג מזון. הוא גם המליץ לאנשים לא לאכול לפני שהם ממש רעבים או כשהם עצבניים או עצובים.
הוא עצמו השיל באמצעות הדיאטה שלו קרוב ל־20 ק"ג וסיפר כי החל לחקור את הנושא ולפתח אותה לאחר שבגיל 40 היה מצבו הבריאותי כה גרוע, עד כי אף חברת ביטוח לא הסכימה לבטח אותו. בין האנשים המפורסמים שניסו את הדיאטה היו הנרי ג'יימס, פרנץ קפקא וג'ון ד. רוקפלר. הדיאטה זכתה לפופולריות רבה, אך רבים לא הצליחו לדבוק בה משום שהם מצאו אותה דוחה מדי או שלא יכלו להתאפק ובלעו את המזון.
4. הארסן, מלך הרעלים, שימש אף הוא כבסיס לדיאטה טרנדית במאה ה־19
על פי פוקסקרופט, בפרסומים שקידמו את הדיאטה נטען כי הארסן מאיץ את המטבוליזם, בדומה מאוד לאמפטמינים. אף על פי שכמות הארסן בגלולות ובשיקויים הייתה קטנה, הם עדיין היו מסוכנים, מכיוון שלעתים קרובות אנשים נטלו מינון גבוה מהמומלץ מתוך אמונה שכך יפחיתו יותר משקל, והסתכנו בהרעלת ארסן. בנוסף, מאחר שהפיקוח על תרופות ותכשירים באותה תקופה היה רופף למדי, לעתים קרובות הארסן לא פורסם כלל ברשימת המרכיבים, כך שאנשים לא ידעו מה הם לוקחים למעשה.
5. המשורר האנגלי לורד ביירון נאבק במשקלו באמצעות דיאטת חומץ אובססיבית
הוא טען שיש לו "נטייה חולנית להשמנה" ונהג לשקול את עצמו באובססיביות. ב־1806 הוא שקל 88 ק"ג, וחמש שנים מאוחר יותר הגיע למשקל 58 ק"ג. הוא עבד קשה כדי להגיע לתוצאה הזאת, והדיאטה שלו הייתה מבוססת בעיקר על שתיית חומץ בכמות מרובה. הוא אכל מעט מאוד, ולעתים קרובות שתה רק כוס תה ירוק לארוחת הערב. הדיאטה האובססיבית הזאת גרמה לו לבעיות בריאות רבות, אך זה לא הרתיע את מעריציו, ורבים מהם חיקו אותו והגבילו את התזונה שלהם לחומץ ואורז כדי לזכות גם הם במראה החיוור והרומנטי שלו.
גם ד"ר מייקל מוסלי, הרופא־סלב הכי לוהט בבריטניה, בדק האם חומץ תפוחים טוב לדיאטה >>
6. באמצע המאה ה־19 כיכבה עוד דיאטת הרזיה לא נעימה: מחוך גומי שגורם להזעה
המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני הביאו לעלייה ניכרת בשימוש בגומי, ובאותה תקופה הכימאי האמריקאי צ'ארלס גודייר מצא דרך לשפר את גמישותו. אחד השימושים הבלתי צפויים שלו היה ליצור מחוכים ותחתוני הרזיה מגומי. הרעיון היה שהגומי יידבק לגוף, יגרום להזעה וכך יוביל להפחתת משקל. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם זה לא היה נעים, בלשון המעטה. מלחמת העולם הראשונה הביאה בסופו של דבר לעצירת הטרנד המוזר הזה, כשהגומי הפך למצרך חיוני למאמץ המלחמתי.
7. בין שיטות ההרזיה המפוקפקות של התקופה פרחה גם דיאטה אחת שפויה, שתהפוך לימים מודל לתזונה הבריאה המודרנית
השיטה נקראה "באנטינג" על שם המפתח שלה, וויליאם באנטינג, שהיה, רחמנא ליצלן, קברן. ב־1863 הוא פרסם מעין חוברת שנקראה "מכתב על השמנה המופנה לציבור", ונכתבה בצורת עדות אישית על ההתנסויות השונות שלו בניסיון להילחם בעודף המשקל שממנו סבל – הצומות, הדיאטות, הספא והפעילות הגופנית שעשה בעצת רופאים ומטפלים שונים. לאחר מכן הוא תיאר את השינוי התזונתי שבסופו של דבר עבד עבורו. התוכנית שלו התבססה על ארבע ארוחות ביום וכללה ירקות, פירות, בשר ויין יבש. הדגש בה היה על הימנעות מסוכר, פחמימות, בירה, חלב וחמאה. החוברת צברה פופולריות רבה, והיא עדיין זמינה באינטרנט.
8. לשיטה שבה אנו סופרים עד היום קלוריות אחראי ווילבור אטווטר, כימאי אמריקאי בן המאה ה־19
לצורך המדידה המציא אטווטר, כימאי וחוקר תזונה ומטבוליזם מהמחלקה לחקלאות בארצות הברית, מכשיר שאותו כינה "קלורימטר נשימה" שנועד לכמת את המאזן בין צריכת מזון להוצאת אנרגיה. מדובר במעין תא שבתוכו שהו הנבדקים, והחוקרים מדדו את כמות החמצן שהם שאפו בעת נשימה ואת כמות הפחמן הדו־חמצני שהם פלטו. מאחר שהגוף משתמש בחמצן לצורך שחרור אנרגיה מהמזון ומשחרר פחמן דו־חמצני בתהליך, המכשיר איפשר לכמת לראשונה את החום המיוצר ואת הפעילות המטבולית אצל אנשים לאחר שצרכו מזונות שונים במהלך פעילויות פיזיות שונות.
ב־1896 החל אטווטר את הראשון מבין 500 ניסויים שערך באמצעות המכשיר. במחקריו הוא יישם את אחד החוקים הבסיסיים בפיזיקה: חוק שימור האנרגיה, שלפיו אנרגיה יכולה לשנות צורה או מיקום אך אינה יכולה להיווצר או להיעלם. עד אז סברו המדענים שחוק שימור האנרגיה ישים לבעלי חיים אך לא לבני אדם. אטווטר הדגים שכל כמות של אנרגיה שצורכים בני אדם ושאינה מוצאת בפעילות פיזית מאופסנת בגוף – ממצא מהפכני לתקופתו שגרם לשינוי ניכר בדרך החשיבה על מדע בכלל, ועל הדרך שבה אנו צורכים, שורפים ומשמרים אנרגיה בפרט. שיטת אטווטר שונתה מעט במהלך מאה השנים האחרונות, כשאת מקומו של קלורימטר הנשימה תפס מתקן קטן הרבה יותר – קלורימטר המודד את האנרגיה האצורה במזון עצמו.
9. הספר "דיאטה ובריאות: עם מפתח לקלוריות" שפורסם ב־1918 נחשב לאחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתולדות דיאטות ההרזיה
הספר, שעליו חתומה ד"ר לולו האנט פטרס, רופאה מלוס אנג'לס, כוון בעיקר לנשים ונמכר בכשני מיליון עותקים. האנט פטרס סבלה בעצמה מעודף משקל חולני והגיעה למשקל של 100 ק"ג. היא הצליחה להפחית 30 ק"ג ממשקלה תוך שימוש בשיטה שהיא תיארה בספרה: ספירת קלוריות. קלוריות היו אז מונח כה חדש, עד כי האנט פטרס נאלצה להסביר לקוראים כיצד לבטא את המילה עצמה. הספר שלה כלל רשימה של מנות מזון שהכילו 100 קלוריות, משום שהיא חשבה שזה יהיה פשוט יותר להבין איזו כמות ממזונות שונים מכילה 100 קלוריות ולאכול בהתאם למספר יחידות של 100 קלוריות. היא גם פיתחה נוסחה שעזרה לקוראות להגדיר את המשקל האידיאלי עבורן, והניבה תוצאה דומה מאוד לזו של ה־BMI.
10. טרנד הדיאטות המסוכנות לא הסתיים במאה ה־19. גם במאה ה־20 צצו מיני שיטות מסוכנות, בהן "דיאטת היפהפייה הנרדמת"
הדיאטה מבוססת על הרעיון ה"גאוני" שכשישנים לא אוכלים, ובהתבסס עליו - שהשריית שינה באמצעות תרופות הרדמה יכולה למנוע אכילה במשך כמה ימים. לפי כתבות שפורסמו בתקשורת האמריקאית בשנות ה־70, אחד המפורסמים שניסו אותה היה אלביס פרסלי, שנאבק לכל אורך הקריירה שלו בחיבתו העזה לג'אנק פוד ובמשקלו. מי שהמליץ לו על הדיאטה היה רופא מלאס וגאס שאשפז אותו לצורך ההליך. אלא שהשינה המלאכותית לא החזיקה מעמד משום שאלביס נפל ממיטת בית החולים, התעורר כתוצאה מכך ולא ניסה שוב את השיטה. מופרך ככל שזה יישמע, מתברר שזה לא מפריע לאנשים לנסות את ה"דיאטה" הזאת גם היום, אם כי היא נפוצה בעיקר בפורומים של פרו־אנורקסיה.
הכותבת היא בעלת דוקטורט (.Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה
קטוגנית, צום או עמילן: איזו דיאטה חסכה לנו הכי הרבה קלוריות השנה?
