התערוכה Counter Investigations (חקירות נגדיות) של "אדריכלות פורנזית" (Forensic Architecture), מכון המחקר בראשותו של האדריכל והתיאורטיקן הבריטי-ישראלי אייל ויצמן, זכתה בפרס ''ביזלי'' היוקרתי של מוזיאון העיצוב הבריטי.
בזמן ששרת התרבות מירי רגב מהדקת את האחיזה ב"חוק הנאמנות בתרבות", שנועד לדבריה למנוע פגיעה בערכי המדינה וסמליה, פרופ' ויצמן כותב וחושף, ממקום מושבו בלונדון, סוגיות ישראליות טעונות, שספק רב אם היו מקבלות במה בישראל. בבריטניה, להבדיל, קיבלה התערוכה שלו מקום של כבוד, עוד לפני הזכייה הנוכחית. היא הוצגה במכון לאמנות עכשווית (ICA) בלונדון, שהוא מבנה המלווה את ציר ה-Mall המלכותי מכיכר טרפלגר לארמון בקינגהאם. זמן קצר לאחר נעילת התערוכה הוכרזה "אדריכלות פורנזית" כאחת מארבעת המתמודדים לפרס טרנר, אחד הפרסים החשובים בעולם בשדה האמנות, שבמסגרתו ויצמן גם מציג בימים אלה תערוכה בגלריה "טייט". הזוכים בפרס טרנר יוכרזו בעוד כשבועיים.
התערוכה הזוכה, Counter Investigations, היא סקירה של פועלו של ויצמן ושל צוות "אדריכלות פורנזית". מדובר בסוכנות מחקר שהוא הקים ב-2010 ושפועלת באופן עצמאי באוניברסיטת לונדון. ויצמן ואנשיו משתמשים בכלים אדריכליים כמו מודלים, מפות והדמיות כדי לפענח אירועים ולאסוף ראיות משפטיות.
הם חקרו, למשל, מקרה רצח ממניע לאומני, שבוצע בעיר הגרמנית קאסל בידי איש ימין קיצוני; או את האופן שבו רשויות שלטוניות מתנערות מקבלת אחריות על מצוקת הפליטים ומקרי המוות בציר ההגירה שעובר בים התיכון. "אלו סוגיות שקשורות לכולנו", הכריזה אליס בלאק, מנהלת-שותפה של מוזיאון העיצוב הבריטי, לפני שהכריזה על הזוכים. "אין בחירה כן להיות חלק או לא להיות חלק – אתה פשוט כן".
אנשי FA, כפי שהמכון מכונה בסביבה האקדמית בלונדון, משחזרים זירות שמאופיינות באלימות או בקונפליקט, באמצעות חומרים שנאספו מהמרחב הפיזי כמו גם מהמרחב הדיגיטלי. הצוות בודק חומרים שהועלו ברשתות חברתיות, מצליב ומעמת בין עדויות מצולמות ממסדיות ועדויות שצולמו באופן פרטי או עצמאי, משווה בין צילומי לוויין ותצלומים אוויריים (תוך השוואה לצילומים ישנים, למשל מתקופת המנדט הבריטי), וגם אוסף עדויות-שמע מנוכחים בזירה.
הנה הדמיה שעשו, של פיזור אבק השריפה בבית הקפה הגרמני שבו נרצח צעיר ממוצא טורקי:
אף שהמכון התמקם בשדה האמנות והאדריכלות, התכנים המוצגים בתערוכותיו הורכבו בעיקר ממיצבים אינפורמטיביים כגון טקסטים ארוכים, סרטים, ציר זמן שמלווה את האירועים וכדומה. אלה הן בראש ובראשונה עדויות שעשויות לשמש כראיות משפטיות, וערכן האדריכלי, האסתטי או האמנותי – אם בכלל קיים – הוא משני ביחס למטרה זו.
הרבה לפני שמירי רגב הכריזה ש"לא אהיה כספומט", נחסם ויצמן – תומך BDS והחרם האקדמי על ישראל – מלהביע ביקורת קשה מתוך המרחב המקומי. כבר ב-2002 בוטלה התערוכה וצונזר הקטלוג "כיבוש אזרחי" (2003), פרי עטו, שהיה אמור לצאת לאור בברלין ולייצג את ישראל מטעם עמותת האדריכלים. תוכנו שיקף סוגיות פוליטיות בתכנון, מאז ימי "חומה ומגדל" ועד תכנון התנחלויות בשטחים.
לא צלח גם הפרסום בכתב העת "תיאוריה וביקורת", של מאמרו "ללכת דרך קירות" (2007), שבחן את האופן שבו פעל צה"ל במבצע "חומת מגן" באמצעות תיאוריות פוסט-מודרניות, בין השאר של התיאורטיקנית חנה ארנדט והפילוסופים הצרפתים דלז' וגואטרי. את המאמרים כתב ויצמן בשיתוף האדריכל רפי סגל, הזוכה המקורי בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית, שהודח מהזכייה. גם הוא, כמו ויצמן, פועל כיום בחו"ל (ומכהן במשרה יוקרתית כפרופסור לאדריכלות ועירוניות ב-MIT).
כאן, למשל, שחזר את זירת מותם של שני נערים פלשתינאים בגדה המערבית:
עוד זכו:
לצדו של ויצמן, שקטף את הפרס הראשי בקטגוריית "העיצוב המוצלח ביותר לשנת 2018" ובקטגוריית עיצוב דיגיטלי - חמישה זוכים נוספים: תומאס הת'רוויק זכה בקטגוריית אדריכלות על תכנון מוזאון זייץ לאמנות אפריקאית בקייפטאון; הפרס על עיצוב גרפי הוענק ל-Plastic Oceans Foundation בשיתוף עם LADbible על קמפיין שמבקש להעלות מודעות לכמות הפסולת באוקיאנוס השקט, דרך ניסיון להכיר בערמת הזבל כמדינה עצמאית בשם Trash Isles; פרס עיצוב האופנה הוענק לארדם מוראליוגלו על עיצוב תלבושות לבלט המלכותי; פרס התחבורה הוענק ל-SpaceX, החברה של אילון מאסק, ששיגרה לחלל טיל בשם Falcon Heavy, שעליו מכונית ספורט; ופרויקט חביב הקהל היה SurgiBox, כשמה כן היא, ערכה קטנה שנכנסת לתוך תיק גב ומתנפחת בעת הצורך למרחב ''בלוני'' סטרילי, ששומר על הפצוע ועל המטפל בעת הענקת טיפול רפואי בשטח.
כ-60 פרויקטים מ-25 מדינות היו מועמדים השנה לפרס ביזלי, ועבודותיהם מוצגות במוזיאון בלונדון. ביניהם גם שלושה מועמדים ישראלים, שעליהם נכתב בערוץ העיצוב של Xnet: ארז נאבי-פנה עם שרפרפי עץ ומלח, לירון לביא טורקניץ' על עיצוב הפונט "ערברית", שחיבר את שתי השפות, ושחר ליבנה עם ראייה מחודשת על הפלסטיק. זו השנה ה-11 שבה מחולק הפרס בשש הקטגוריות: אדריכלות, אופנה, עיצוב מוצר, עיצוב גרפי, עיצוב דיגיטלי ותחבורה. בין הזוכים הקודמים: האדריכל דיוויד אדג'יה על תכנון המוזיאון האפריקאי-אמריקאי בוושינגטון, אדוארד ברבר וג'יי אוסגרבי על עיצוב הלפיד האולימפי למשחקים בלונדון, ושפרד פיירי על הפוסטר האדום-כחול של ברק אובמה עם המסר המתחלף Hope, Change, Progress.
