לארוחת הערב הגדולה שחיכתה לו בביתו, אברהם קריניצי לא הגיע. מכוניתו סטתה מהדרך בשובו ממפעל החרסינה "ברבור", שבו החזיק ואותו ניהל במקביל לכהונתו כראש העירייה המיתולוגי של רמת גן (החוקים היו שונים אז), וההתנגשות של הרכב במשאית ירקות הייתה קטלנית. באותו ערב חורפי ב-1969, נגדעה הכהונה הארוכה ביותר של ראש עירייה ישראלי – 43 שנים - שיא שלא נשבר עד היום.
קריניצי בן ה-82 נקבר בחלקה קטנה בפארק הלאומי שבעיר, לצד חתנו ונהגו שנספו עמו. דממה השתררה בביתו השוקק בלב רמת גן, ששימש כמרכז האירועים הרשמיים של שועי העיר והמדינה. המבנה הקטן משך אליו אורחים רמי מעלה, מדינאים, דיפלומטים (רבים מהם התגוררו ברמת גן) וקציני צבא בכירים שבאו לסעוד, לחגוג ולהיפגש.
האלמנה, שרה, נותרה לבדה בבית הגדול כמעט 20 שנה. בדומה למאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הנודע, גם קריניצי הוריש את ביתו לציבור, ובצוואתו החליט כי זה יהיה מוזיאון לתולדות העיר, שנפתח ב-1988. ספק אם קריניצי היה מזהה את ביתו, לאחר השינויים הדרמטיים שעבר בהסבתו למוזיאון וארכיון. כעת חוזר הבית ועובר שינויים לקראת הפיכתו ל"בית העיר", כשהפעם הכוונה היא להשיב לו את זוהרו המקורי שהועם. הפתיחה מתוכננת בשנת המאה לייסודה של רמת גן, 2021.
האיש שרכש 15 דונם בעיר שינהיג
קריניצי היה איש אמיד. בשנות ה-20 של המאה שעברה, רכש לא פחות מ-15 דונם בשטח שהיה במזרח רמת גן, וכיום ברחוב שקרוי על שמו. במרכז השטח הקים את ביתו הפרטי, ואותו הקיף בגן שטיפח במו ידיו. לאורך השנים מכר חלקים מהקרקע הגדולה, עד שהקיף עצמו בבינוי של בתי מגורים משותפים ובבית ספר.
"בית קריניצי" תוכנן באופן צנוע יחסית על ידי אדריכל אלמוני (תוכניות הבית המקורי אבדו), וכזה נשאר: מבנה חד-קומתי עם גג רעפים, כשחלונות אנכיים ומוארכים שהותקנו לאורך חזיתותיו מאירים ומאווררים אותו. הבית נבנה ב-1925, זמן קצר לאחר היווסדה של רמת גן, ושנה לפני שבעל הבית התמנה לראש המועצה המקומית ולא מש מכיסאו עד יום מותו.
סלון גדול עם חדר אוכל ומטבח, חדר שינה לבני הזוג, חדר עבודה וחדר רחצה הרכיבו את קומת הקרקע. ברוב שטח הבית הוקם לימים המוזיאון, לאחר שפורקו קירות. לצד המוזיאון הוסבו חדרים למשרדים, וארכיון היסטורי התמקם באגף חדש שנבנה בשנות ה-90. מרתף חלקי שימש כנראה לחדרי הילדים ולמגורי מנהלת משק בית, ועם פתיחת המוזיאון הורחב והוסב לאודיטוריום וחדרי שירות. כיום משתרע הבית על פני 450 מטרים רבועים.
בגינה, לצד שדרת עצי וושינגטוניות שהדגישו את שביל הכניסה המקורי לבית, הייתה בריכת דגי זהב שלימים מולאה בעפר. עוד בחייו של קריניצי נקבעה כניסה חדשה לבית, שהודגשה בעמודי לבנים. על שטח חניית רכב השרד הוקם "צריף הראשונים" - מבנה עץ עם תצוגה היסטורית הפתוחה לרחוב. לאורך השנים הוגבה מפלס הרחוב, והגן שבחזית נותק מהרחוב, ויחד איתו הפך לשטח מונמך ומעט נסתר מעיני העוברים והשבים.
בשנתיים האחרונות נערכו עבודות ראשונות, שהשיבו לבית משהו ממראהו המקורי. תחילה ערכה האדריכלית ענת ברלוביץ' תיק תיעוד מקיף, שהתבסס על מחקר היסטורי מאת רחל נחומי. לאחר מכן הוחל בשינויים בסיסיים, שהשכילו לשנות את האווירה בבית ההיסטורי: אולמות התצוגה הקודרים עם שטיחים כחולים מקיר אל קיר וחיפויי עץ, פורקו והוסרו. כך נחשפו הקירות הלבנים, התגלו פתחי חלונות ודלתות שנאטמו במשך עשרות שנים, ומרצפות מצוירות ומרהיבות חזרו ונחשפו ברצפה. גם ריהוט מקורי, מהנגרייה שהייתה בבעלות קריניצי, שולב בחדרים ועליו הונחו מזכרות שקיבל בעל הבית לאורך השנים. הנברשות המקוריות שעיטרו את תקרת הסלון וחדר האוכל נוקו, הותקנו מחדש וחזרו להאיר את הבית.
לא להיות מוזיאון מנומנם
בפרויקט החידוש הנוכחי, מבקשים להעניק חיים חדשים לבית כמוקד עירוני חי ותוסס, ולא רק כמוזיאון מנומנם לביקורי קבוצות תלמידים. לא מדובר בפרויקט שאפתני כמו "בית העיר" ברחוב ביאליק בתל אביב, שבו הפך מוזיאון עיר היסטורי למרכז מבקרים מעודכן ולפעמים גם אופנתי.
"אנחנו לא רוצים רק מוזיאון, אלא מקום שישמש את העיר", מדגישות עדית קמין-וילוז'ני, המנהלת את הבית בחמש השנים האחרונות, ואדוה פולק, המשנה לראש העירייה ויו"ר עמותת "בית קריניצי". קמין-וילוז'ני מספרת שלאחרונה תוגבר קצב הפעילות בבית, ומדי יום מתקיימות בו פעילויות שונות, כמו הדרכות לתלמידים ולמבוגרים, סיורים בעיר, ימי עיון, הרצאות למבוגרים וגם מופעים, הקרנת סרטים ואירועי זיכרון - כולם בתשלום סמלי כשירות עירוני מסובסד.
כעת מתכוונים להוסיף שני שימושים חדשים: בית קפה בצריף התצוגה יחבר את הבית לרחוב; ופעילות מורחבת של אירועים, כנסים ותצוגה לקראת אירועי המאה לרמת גן. קמין-וילוז'ני שואפת לשלש את מספר המבקרים בבית ל-35 אלף איש בשנה, ללא מהפכה או הרחבה משמעותית, אלא בארגון מחדש של המבנה הקיים.
כך, לדוגמה, הארכיון יועתק לאגף ייעודי במרתף ויפנה את המקום לאולם הדרכות. מעלית תאפשר נגישות מלאה, החזיתות יעברו שימור קפדני (כולל שיחזור פרטי הנגרות המקוריים בעזרת תמונות היסטוריות), ותשולב תצוגה היסטורית שבתכנונה טרם הוחל. בחצר הקדמית ייערכו שינויים, שיהפכו אותה ממדשאה מנותקת וחסרת שימוש לרחבה עירונית.
"אני מרגיש שאני מגייס את כל 20 שנות הניסיון שלי לטובת פרויקט מיוחד", מעיד האדריכל נאור מימר, שהופקד על הפרויקט והספיק להוביל פרויקטי שימור גדולים ומורכבים יותר. "האתגר שלנו הוא בסופו לא רק בשימור ובשחזור מוקפדים של פרטי הבניין ההיסטורי ובשימור המורשת - משימה תרבותית וחברתית חשובה בפני עצמה - אלא גם במאמץ להכשיר מבנה ציבור למאה ה-21".
ומה שלום בתי המנהיגים הנוכחיים שלנו?
כ-13 מיליון שקלים יושקעו בהכשרת "בית העיר" של רמת גן, ואם המהלך אמנם יתגשם, מדובר בשינוי מרענן אחרי שנים ארוכות שבהן העירייה הזניחה את מוסדות התרבות העירוניים. במקביל, מתקדם פרויקט גדול יותר בקצה הצפוני של העיר, שבמסגרתו מחודשים שניים מהמוזיאונים העירוניים – מוזיאון רמת גן לאמנות ובית אהרן כהנא - שאמורים להיחנך בספטמבר 2019. עוד מוסדות תרבות בעיר מחכים לתשומת לב, ובראשם מתחם התרבות ברחוב חיבת ציון הכולל את המוזיאון לאמנות רוסית, הספרייה העירונית, תיאטרון הספרייה ובית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי", שבתכנונם היו מעורבים בכירי האדריכלים הישראלים. מהעירייה נמסר בתגובה, כי חידוש מתחם התרבות ברחוב חיבת ציון "נמצא בשלב של בחינה וטרם תוקצב".
"בית קריניצי", שהוסב מבית מגורים פרטי למבנה ציבור הפתוח לקהל, היה חלק מתופעה ישראלית שנעלמה מהנוף ומהערכים – וחבל שכך. אישי הציבור הנוכחיים אינם מוצאים לנכון לתרום את נכסיהם הפרטיים לטובת הציבור, ורבים מהם מעדיפים אפילו להיפך: שהציבור יתרום להם - ישירות או בעקיפין, ביודעין או שלא ביודעין.
הנה כמה דוגמאות לבתים היסטוריים של אישים ישראלים, שעברו שימור ונפתחו לציבור: שני בתיו של דוד בן גוריון - בתל אביב ובקיבוץ שדה בוקר. בראשון בולטת הספרייה הענקית, ובשני – הצניעות; בית הנשיא חיים ויצמן ברחובות, בתכנון האדריכל המהולל אריך מנדלסון; בית ראש הממשלה לוי אשכול ובית הרב קוק, שניהם בירושלים, שהפכו למרכזי מבקרים המוקדשים למורשתם; בית ביאליק בתל אביב הפך למרכז תרבות, ובית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב הוא מוזיאון מסורתי שמוקדש למחתרת ניל"י וממתין לתקציב המתאים שיאפשר לו "מתיחת פנים" עדכנית.
ומי יהיה המנהיג הישראלי של ימינו, ברמה הארצית והמקומית, שיוריש את ביתו המפואר לטובת הציבור?
עוד ברמת גן: שגריר בריטניה ובן זוגו פותחים לפנינו את ביתם. לחצו
