הקמפיין של משרד התרבות והספורט שליווה את יום העצמאות האחרון, תחת הכותרת "אחרי 70 שנות... יש במה להתגאות", ניסה לזקק את דימוי "הפנים היפות של ישראל". שחקניות ושחקנים לוהקו לחגוג את הצלחות ההיי-טק, החקלאות, צה"ל, הספורט, וכל החגיגה הישראלית הזו צולמה דווקא רחוק מכאן, בפיאצה איטלקית למהדרין.
זהו, שלא. כדי לצלם את סרטון באווירה הקרירה המתבקשת, ויתרו אנשי הקמפיין על טיסה יקרה ללוקיישן אירופאי, והסתפקו בנסיעה קצרה – לא רחוק מנתב"ג, אמנם – לפרויקט המגורים "בלה לוגאנו" שמכריז על עצמו כרובע איטלקי חדש בלב יהוד.
כבר בשלב ההדמיות של משרד האדריכלים תשבי-רוזיו (מתכנני מגדלי המגורים בפרויקט "הולילנד" בירושלים), אפשר היה להבין לאן נושבת הרוח: לעבר הרי האלפים בדרום שווייץ. עכשיו, כששלב א' כבר מאוכלס, התוצאה ניכרת במציאות: מתחם מגורים ומסחר חדש ונוצץ ביהוד. סימולאקרה ישראלית מרוחקת של עיירת הנופש היוקרתית האיטלקית-שווייצרית, בלי אגם ובלי הרים.
חלק מתוכנית התחדשות עירונית גדולה
"לוגאנו" היא חלק מתוכנית התחדשות עירונית גדולה, שמתבצעת בשנים האחרונות במרכז יהוד, ושמסגרתה נהרסים בניינים ישנים לטובת מאות יחידות דיור חדשות. לוגאנו הישראלית אמנם נטולת אגם, אבל זה לא הפריע לאנשי השיווק להבטיח לרוכשי הדירות כי יום אחד גן העצמאות ומדרחוב סעדיה חתוכה הוותיק ייהרסו ויהפכו ל"מתחם דיור ציורי, עם תחושה של להתעורר בכל בוקר באירופה".
מי ששקד על ייבוא הניחוח האירופאי ליהוד הוא ראש העירייה דאז, יוסי בן דוד, שבחזונו ראה את הרובע החדש בדמותה של העיר הפסטורלית. "ביליתי הרבה שנים באיטליה ובספרד", מספר בן דוד, שזוכר בערגה את הקולונדות הציוריות של ורונה ומילאנו. "לא היה בסיס כלכלי לפינוי האזור, לאחר שנעשו שתי תב"עות (תוכניות הרץ ואלחנני, מ"ב). חיפשנו פתרון שיהיה כלכלי, איכותי ותיירותי". כך נולד הרעיון של עירוב שימושים (מסחר ומגורים) בתוך מרקם עירוני אחד במרכז העיר.
בסופו של תהליך בן שלושה שלבים, ייבנו 280 דירות ב-38 הדונמים שהוקצו לתוכנית. תמהיל הדירות הוא משפחתי מובהק: בין שלושה לחמישה חדרים, בשטח ממוצע של 111 מ"ר לדירה. אחד היתרונות הבולטים שניתנים לדיירים הוא בניינים נמוכים של 5-6 קומות, ולא בשלל מגדלים גבוהים שנבנים ועוד ייבנו סביבם.
לרוכשים הובטח עיצוב אדריכלי מרהיב של 28 בנייני המגורים, עם טיח צבעוני וגגות רעפים, קומת קולונדות למסחר, מרפסות שהושקעה בהן תשומת לב, ורצף פיאצות המייצרות חיבור וגישה נוחה ברגל עד לכיכר העיר, הסמוכה לבית העירייה.
במהלך הדרך התגלעו קשיים וסכסוכים שהקשו על מימוש הפרויקט. סכסוך בין קבוצת היזמים (ים סוף נדל"ן) לבין הקבלן המבצע עיכב את השלמת 10 הבניינים הראשונים בפרויקט, שבנייתו החלה ב-2014, ורק באפריל אשתקד החל אכלוסן של 95 הדירות הראשונות. נכון לעכשיו, שנה וחצי אחרי תחילת האכלוס, ניכר הבדל מהותי בין איכות הגמר שהובטחה בשטחים הפרטיים הפתוחים לבין מה שנבנה בפועל.
''זה פרויקט מבוקש''
הדיירים פחות מתעניינים כנראה בשיח הפוסט-מודרניסטי, ובזלזול שכבר הופגן בתקשורת כלפי היומרה המועתקת. "לוגאנו יהוד - השכונה הכי יפה בישראל", הוא שמה של אחת מקבוצות הפייסבוק שלהם, ומעיד כי מבחינתם מדובר במקום שנעים וטוב לגור בו.
ביקור בשכונה מעורר רושם דומה. "בלה לוגאנו זה פרויקט מבוקש", אומר שמוליק קניאס, תושב השכונה ומתווך נדל"ן. "אין דירה אחת פנויה להשכרה, ויש במשרד שלי רשימה של חמש משפחות שממתינות לבית שיתפנה". כשנשאל על העיצוב של הרובע, ענה: "מה רע בזה שזה מיוחד? עובדה שאנשים באים מכל הארץ לראות את המקום הזה. ראש העיר יוסי בן דוד הגיע לפה עם חזון, וצחקו עליו. הוא עשה משהו מדהים ושונה שלא ידעו איך לאכול אותו. לצערי, קשה לאנשים לקבל דברים חדשים במדינת היהודים. אנשים שוכחים איפה הם גרים - בדירות עמידר ישנות שלא יעמדו ברעידת אדמה קטנה".
שרה, תושבת אור יהודה שקנתה כאן דירה, מרוצה: "מעולם לא ביקרתי בלוגאנו בשווייץ, אבל העיצוב מאוד יפה בעיניי. אני לא אוהבת לגור במגדלים גבוהים, ומתאים לי להתגורר בבניין עם שמונה שכנים".
ועדיין, משהו בשלב א' לא עובד כשורה. המזרקות, שהן אחד האלמנטים המרכזיים בכיכר איטלקית, נשארו בהדמיות; פיתוח המדרכות סביב הבניינים לא מתקדם (ואפילו נעצר, לטענת כמה דיירים); יש מחסור מורגש בצל ובצמחייה, במקומות ישיבה ובתאורת רחוב. יש דיירים שמתלוננים גם על בעיות בתכנון הדירות עצמן – בחלוקת החדרים, מיקום החדרים הרטובים (מטבח, שירותים ואמבטיה), צפיפות המרפסות (הרחבות מאוד – שני מטרים – בניגוד למרפסות האיטלקיות) והעובדה שחלקן אינן פונות לכיכרות אלא לחלונות השכנים.
"בלה לוגאנו נבנתה יפה, אבל היו כמה פספוסים", מודה בן דוד. "הפיתוח הסביבתי לא היה צריך להסתיים ככה, היה צריך להיות הרבה יותר איכותי. החומרים היו צריכים להיות משיש, עם מזרקות. הדברים לא נגמרו כפי שהם היו אמורים להסתיים".
מלבד בעיות הגמר והפיתוח, על הצלחת הפרויקט מעיבה העובדה שכרגע, מלבד קיוסק זעיר ומכבסה, כל שטחי המסחר עומדים ריקים. החנויות השוממות מותירות תחושת החמצה בקרב התושבים, שציפו שאחרי שנה וחצי כבר יוכלו לרדת לפיאצה וללגום אספרסו משובח בבית קפה נחמד מתחת לבית.
ההאשמות במצב המסחר העגום נזרקות לכל עבר: יש המאשימים את היזמים שמנסים למכור ולהשכיר את החנויות במחיר גבוה מדי, אחרים מאשימים את האדריכלים בתכנון חנויות צרות וארוכות, שאינן אטרקטיביות לבתי עסק ביהוד, ואחרים טוענים שהעירייה היא שמגבילה את אופי המסחר שיכול להתקיים כאן. בן דוד טוען, כי "המסחר במקום היה אמור להיות מופעל כמו בקניון - שהיזמים לא ימכרו חנויות אלא ישכירו אותן, ויביאו מותגים ארציים ועולמיים. היזמים השותפים הסתכסכו ונכנסו להליך משפטי, גם עם הקבלן וגם ביניהם. הם לא קיימו את מה שהם היו אמורים לעשות".
ועדיין, יש כאן הזדמנות לעירוניות טובה
פרויקט נדל"ן מושקע, שמנסה לחקות באמצעיים סמליים בלבד רעיון של עיר אירופאית ישנה, ואפילו לשעתק אותה, מזמין ציניות ועוקצנות. המחשבה על אדריכלות כעל מוצר מדף עם רישיון ייבוא, כמו פחיות שימורי עגבניות, פסטה או פולי קפה, משאירה את לוגאנו של יהוד כתפאורה של אדריכלות פסאודו-איטלקית ללא האיכויות הנלוות לה, בדגש על הדרך שבה היא מנסה לייצר קהילתיות.
מצד שני, יש אפשרות לשפר. זכויות הבנייה של שלב ב' ו- ג' נרכשו על ידי קבוצת היזמות של עמוס לוזון, מרבית הבניינים טרם נבנו וכמוהם גם השטחים הציבוריים. הבחירות שנערכו אתמול ביהוד עשויות להיות משמעותיות לעתידו של הפרויקט, וזו תהיה הזדמנות פז בעבור ראש העירייה הנבחר או הנבחרת - יהוד הולכת לסיבוב שני בין יעלה מקליס המכהנת לבין בן דוד (שמואשם בעבירות מרמה הקשורות לפרויקט נדל"ן אחר בעיר) - ללמוד מטעויות שלב א', ולייצר למרכז מסחר ומגורים שישאב אליו בקלות את קהל הקניונים ויחזיר את האמון במרכז העיר.
למרות העיצוב השנוי במחלוקת, בתכנון הרובע נעשו כמה החלטות תכנוניות שעשויות להפוך את המרקם העירוני החדש לאיכותי ומוצלח כשתסתיים בניית כל שלביו. כלל השטחים שבין בנייני הרובע (41%) מוגדרים כשטח פרטי פתוח לציבור, שהאחריות לטיפוחו שייכת לעירייה - מה שאמור למנוע את הזנחתו. סגירת שטחי הציבור לתנועת כלי רכב, לצד סדרת מרחבים ציבוריים (אם נתעלם מהביטוי "פיאצה") בין הבניינים, בשילוב עירוב השימושים של מגורים ומסחר, יוצרים הזדמנות למרחב איכותי שעשוי להפוך במהרה למוצלח כלכלית ועירונית.
רוזיו-תשבי אדריכלים לא השיבו לשאלות בנוגע לתכנון השכונה.
לכתבה הקודמת בסדרה: פואבלו אספניול בראשל''צ
