באיזה גיל חזרת לספסל הלימודים?
"בגיל 49, אחרי שהפקתי וליהקתי סרטים, החלטתי לחזור לאוניברסיטה כי הרגשתי שמשהו חסר לי. בצעירותי למדתי תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, אבל לא השלמתי את התואר כי נסעתי לעבוד בארצות־הברית. כשחיפשתי מקום שאוכל ללמוד בו בעברית בלי לעצור את החיים לארבע שנים, סיפרו לי על האוניברסיטה הפתוחה וקפצתי על ההזדמנות. עשיתי BA כללי במדעי הרוח והחברה, עם הרבה מוטיבציה וכוח רצון, אבל האמת היא שלא היה פשוט ללמוד לבד".
לכן יזמת את הקמת השלוחה של האוניברסיטה הפתוחה בלוס־אנג'לס?
"כן, רציתי שאנשים יוכלו ללמוד בכיתה תומכת ומעודדת, מול מורה ישראלי בשיעור און־ליין. השלוחה מיועדת לישראלים וישראליות שרוצים ללמוד באקדמיה, אבל מתקשים ללמוד בשפה זרה, וכן לאלה שלא יכולים לשלם 60 אלף דולר בשנה לאוניברסיטאות ציבוריות בארצות־הברית".
ואיך הגעת ללימודי משפטים?
"החלטתי להמשיך ללימודי תואר שני ובחרתי במשפטים כי זה מה שעניין אותי. מאחר שרציתי ללמוד בעברית, חזרתי לחיות כאן ונרשמתי לתואר שני בבר־אילן. בחופשות נסעתי לבקר את ילדיי, שלמזלי למדו באותה אוניברסיטה בצפון־קרוליינה ויכולתי להיפגש עם שניהם יחד. לאחר סיום התואר החלטתי להמשיך לדוקטורט במגדר אבל המורה שלי לדיני משפחה, ד"ר יאיר שיבר, שכנע אותי ללמוד עריכת דין ולהתמחות אצלו, וכך עשיתי. לפני כשבועיים קיבלתי את ההסמכה".
את מתכוונת לעסוק בעריכת דין?
"אני בעיקר רוצה לייעץ לנשים שעומדות להתגרש, להכין אותן להופעה בבית הדין ולסייע להן לסגור הסכם במהירות ללא מריבות. בסופו של דבר, מי שמגיע מוכן יותר - מנצח.
"אני חברת הנהלה בשדולת הנשים ובקרוב אני מתכננת לצאת לסיבוב הרצאות בארץ כדי להסביר לנשים מה הן הזכויות שלהן בנישואים וגירושים. בשנים האחרונות, כפרזנטורית של חברות אופנה שונות, גם יזמתי קמפיינים עצמאיים להעצמה כלכלית של נשים, כי בסופו של דבר בעל המאה הוא גם בעל הדעה".
למה הנושא הזה כל כך חשוב לך?
"כי נחשפתי לאלימות מילולית ופיזית בעבר. אז לא דיברו על זה, ואני יודעת שגם היום נשים לא ממהרות לספר, כי במקום לחבק אותן, החברה מאשימה אותן. לשמחתי חל שינוי גדול במודעות לנושא".
בזכות קמפיין MeToo#?
"הקמפיין הוא תוצאה של עבודה רבה שהתחילה לפני יותר מ־20 שנה על ידי הרבה מאוד נשים במקומות שונים בעולם, שהחליטו לשנות יחד את המציאות למען נשים אחרות".
כמי שעבדה בתעשיית הקולנוע ההוליוודית, הופתעת שהקמפיין הזה יצא דווקא משם?
"ממש לא. גם אני הייתי שחקנית וגם אני חוויתי דברים כאלה. אחרי שמפיק מסוים שדחיתי את חיזוריו אמר לי: 'את לא תעבדי יותר בעיר הזאת', החלטתי לעשות הסבה ממשחק להפקה. הוליווד היא השופר הכי גדול של התקשורת היום, ומה שקורה שם, לטוב ולרע, משפיע על כל העולם. לכן חשוב מאוד ששחקניות ידברו על זה בגלוי כי זה מה שמחולל את השינוי".
את ממשיכה לחיות על קו תל־אביב־לוס־אנג'לס?
"כן. פה נמצא בעלי לעתיד, ד"ר נמרוד קוזלובסקי, עו"ד ומומחה לסייבר ושם נמצאים ילדיי. בתי אלינור עושה דוקטורט בביולוגיה באוניברסיטת UCLA, ובני מייקל סיים תואר במשפטים ועובד בסוכנות שחקנים".
העצה הכי טובה שקיבלתי: "את לא יכולה לעשות הכל, תקני עזרה"
העצה הכי גרועה שקיבלתי: "בגיל 50 הייתי עסוקה בלימודים ויעצו לי להפסיק לעסוק בשטויות ולמצוא בעל. עסקתי ב'שטויות' ובכל זאת מצאתי בעל"