לפני כמה חודשים ישבה מיכל מונקה עם ידיד לשיחה על החיים. היא הייתה אחרי פרידה מבן זוג, ורצתה לשפוך את הלב. "אמרתי לו, 'כל כך מבאס להתחיל עוד פעם היכרויות ולחזור לשוק'", היא נזכרת, "'אין לי כוח לזה'. הוא אמר, 'מונקי, מה עם יוסי?' פתאום ירד לו האסימון".
"יוסי" הוא יוסי גינסברג, 59, מחבר רב המכר "בחזרה מטואיצ'י", שגם הפך השנה לסרט הוליוודי. מונקה מכירה את גינסברג כבר שנים דרך חברים משותפים, ורק לפני חצי שנה הגיעה לפרמיירת הסרט שלו בתל־אביב. אבל אף אחד מהם לא חשב על זוגיות כאופציה – גינסברג היה נשוי במשך 18 שנה לאישה אוסטרלית, וחילק את חייו בין אוסטרליה וישראל. לפני שנה נפרדו גינסברג ואשתו, ולפתע השתנו פני הדברים.
"אני ויוסי היינו באותה חבורה", מספרת מונקה, "תמיד היה בינינו משהו מיוחד, אבל לא הסתכלתי עליו בצורה רומנטית כי הוא היה נשוי עם ילדים וזה היה טאבו. החבר המשותף פתח אצלי את המחשבה שיכול לקרות בינינו משהו אחר. הוא דיבר גם עם יוסי, וכך החלטנו לנסות. דיברנו בטלפון והבנו שיש פה משהו עמוק, ונולדה שם אהבה".
מה ידעת על סיפור חייו?
"קראתי את 'בחזרה מטואיצ'י' כשהוא יצא. אהבתי את האופי וההרפתקנות של יוסי. יש בו משהו מאוד אצילי, ובעיניי אצילות ונדיבות הן התכונות הכי חשובות אצל גבר. במשך שנים הוא היה עבורי הגבר האידיאלי, וכשזה התחיל להיות אפשרי, היה לנו קשה להאמין שזה יכול לקרות. הבטחנו לעצמנו שלעולם לא ניקח את זה כמובן מאליו. שנינו באותה תחושה - שזכינו".
פטיש חמישה קילו בראש
מיכל מונקה עברה כבר לא מעט גלגולים בחיייה. בשנות ה־90 היא הייתה מפיקת האופנה העצמאית המצליחה בישראל. בהמשך הפכה למעצבת גלביות יוקרתיות, בעלת מותג האופנה "רויאל ג'יפסי". עכשיו היא מוציאה ספר שכולל שיחות שלה עם בנה סקיי בן השש וחצי. היא אישה חזקה ורוחנית, שמאמינה בחיבורים קוסמיים בין אנשים ובסמלים שמתקבלים מהיקום. את פניי היא מקבלת באורוות האמנים של פרדס־חנה, לכאן העתיקה לפני כחודש את מותג האופנה שלה, לאחר שעברה לגור בקיסריה, בשכנות לבן זוגה הטרי. היא מתהלכת בגלבייה כחולה במתחם היפהפה, וכולם מכירים אותה כפיה הבלונדינית שהגיעה מתל־אביב לפזר אבקת קסמים של טוב.
מונקה, 49, נולדה בחיפה וגדלה בעכו. אחרי לימודי עיצוב אופנה בתיכון, שירות צבאי בשלישות ושנה אחת בניו־יורק, היא חזרה לארץ ועבדה במשרד ליהוק שהיה שותף בין היתר בהפקת סרטים בינלאומיים. סיפור חייה, מרגע זה, הפך לטלנובלה בסדר גודל בינוני: באחת ההפקות היא פגשה פעלולן אוסטרלי שהגיע להצטלם כאן לאחד הסרטים, התאהבה, ואחרי שלושה חודשים נסעה בעקבותיו לאוסטרליה. אחרי חצי שנה נישאו, והיא התגוררה באוסטרליה שנתיים וחצי. ואז, כשהגיעה לביקור בישראל, קיבלה שיחת טלפון מבעלה: "אל תחזרי, אני לא מתגעגע אלייך יותר". היא הייתה בת 22. שיעור ראשון על אהבה.
"חזרתי לארץ בלי כלום, הוא ביטל את כרטיס האשראי שהיה לי. אחרי שהייתי על גג העולם, זה היה רגע מחולל שעיצב לי את האישיות", היא מודה. "הבנתי שאני לבד בעולם ולא יכולה לסמוך על אף אחד. זה היה פטיש חמישה קילו על הראש, אבל קפיצות רוחניות עוברות דרך כאב".
"חזרתי לארץ בלי כלום, הוא ביטל את כרטיס האשראי שהיה לי. אחרי שהייתי על גג העולם, זה היה רגע מחולל שעיצב לי את האישיות. הבנתי שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד. זה היה פטיש חמישה קילו על הראש, אבל קפיצות רוחניות עוברות דרך כאב"
מרוסקת ושבורת לב היא מצאה בעצמה כוחות להמשיך הלאה. מונקה, שגם עבדה מעט בדוגמנות, החלה לעבוד כמנהלת ההצגות של צביקה הדר (בימי ז'וז'ו חלסטרה וה"קומדי סטור"), ובמקביל, כסטייליסטית לעיתונים ובהפקות אופנה. בשלב מסוים, הצלם יקי הלפרין ז"ל הציע לה להפיק את הקטלוגים של המשביר לצרכן. מכאן והלאה הפכה מונקה למפיקת צילומי הסטילס הראשונה בישראל, והיא שילבה את אהבתה להרפתקאות ולמקומות אקזוטיים בעבודה. היא הפיקה בין היתר את הקטלוג של "פלפל" בזנזיבר עם יעל בר זוהר ובר רפאלי, של "גולברי" במרוקו עם מירי בוהדנה, ואת הקטלוגים של "פוקס", "קרוקר", "דיווה", "נייק", "שטראוס", "גוטקס", "שילב" ו"נמרוד". היא גם נתנה שירותי הפקה לחברות מחו"ל שצילמו בארץ, והרוויחה כסף רב.
"גדלתי על הים בעכו וזה מה שאהבתי", היא נזכרת. "שכנעתי לקוחות לצלם במקומות אקזוטיים בימי תור הזהב של עולם האופנה, לפני העידן הדיגיטלי. הסתובבתי ועשיתי כסף ונהניתי מכל רגע. בהפקות עם ילדים תמיד הייתי מפעילה אותם, והם היו הולכים אחריי כמו החלילן מהמלין. לא היה לי ספק שאהיה יום אחד אמא, אבל נתוני הזמן היו תמיד מטושטשים אצלי. לא היה לי שעון ביולוגי, רציתי ליהנות ולהיות ברגע".
בגיל 39, אחרי מערכת יחסים של שלוש שנים עם בחור ישראלי, גילתה שהיא בהיריון ממנו וביקשה לעבור הפלה. כולם מסביב חשבו שהיא לא נורמלית. גם הגינקולוג ביקש ממנה לחשוב על זה. "לקחתי מחברת כדי לדבר עם הנשמה הזאת שחיה אצלי בבטן והרגשתי שרוצה להגיע דרכי, וביקשתי ממנה לא להגיע. אמרתי לה שעשיתי טעות, שזה לא האיש הנכון לי. כשהגעתי לרופא הנשים בשבוע העשירי להיריון, ביקשתי לעשות אולטרסאונד וראינו שאין דופק. זה היה מאוד קשה, ומצד שני, הייתי בהודיה. ידעתי שלא אני לקחתי את ההחלטה".
אהבה משנה צורה
לאחר ההפלה, מספרת מונקה, "היו לי שנתיים קשות מאוד של חוסר אהבה עצמית מטורף. הפסקתי להתאמן ולהשגיח על התזונה והתחלתי לעשן. בנוסף, לא ידעתי לאן אני הולכת ומה הכיוון שלי, כי שוק האופנה השתנה בגלל כניסת הטכנולוגיה הדיגיטלית. כבר לא היה מקום להפקות אופנה יקרות, וגם אני מיציתי והתחלתי להשתעמם.
"בשלב מסוים החלטתי שאני עושה שינוי. הלכתי לקורס תטא־הילינג ועשיתי עבודה פנימית. כמה שבועות אחר כך הודעתי לחברים שאני נוסעת לגואה וחוזרת עם אהבת חיי, ובעזרת השם, בשנה הבאה ילד".
וזה בדיוק מה שקרה: היא נסעה לשלושה חודשים לגואה, הודו, וביום האחרון, לפני הטיסה חזרה, הכירה את האמן הסקוטי גיטן צ'מברליין (54). חצי שנה לאחר מכן נכנסה מונקה להיריון, וכשהייתה בת 43 נולד סקיי. "כל השנים פחדתי שילד יעצור לי את הזרימה", היא אומרת. "ואז הבנתי שילד רק מצטרף אלייך למסע".
גיטן עבר לחיות עם מונקה בישראל, אך כשסקיי היה בן שמונה חודשים שבו בני הזוג לגואה. עוד כשהייתה בהיריון החלה מונקה לעצב גלביות מהודרות, והקימה את המותג שלה, שמציע גם שכמיות רקומות יפהפיות. "גלביות זו הבחירה הטבעית שלי, תמיד לבשתי כאלה", היא אומרת.
איך היו החיים בגואה?
"חייתי חיים קולוניאליים מדהימים. במאה דולר יש לך נני לחודש, ולי היו נהג עם רכב ומבשלת. יכולתי לטייל ולעשות הליכות בים כל יום. כל קיץ עיצבתי קולקציה, וכשהייתה מתחילה עונת המונסונים, הייתי מגיעה עם סקיי לארץ ומוכרת כאן את הדברים שעשיתי".
לפני ארבע שנים נפרדה מונקה מבן זוגה, חזרה ארצה, התמקמה בתל־אביב, ומאז היא מגדלת את סקיי לצד משפחתה. "היה לי מאוד קשה לוותר על הודו ועל התחושה שאני גרה שם בחופש, אבל הבנתי שהסיפור עם גואה נגמר".
למה את וגיטן נפרדתם?
"גיטן היה מגיע איתנו לישראל, אבל לא התאהב בארץ. שחררתי אותו. הוא היה מסתובב בעולם ואני חייתי פה והתחלתי מחדש. היום הוא החבר הכי טוב שלי, אבל הוא נשמה חופשית. מה שנכון לך בתור בחורה שרוצה לחגוג את החיים, מה שהיה סקסי קודם – משתנה כשאת הופכת לאמא. הבנתי שאני לא יכולה יותר לסחוב על הגב את הזוגיות, שהפכה לעול".
איך הקשר ביניכם היום?
"אנחנו ביחסים נפלאים. הוא גר אצלנו כשהוא מגיע לארץ, גם אם יש לי חבר. הוא המשפחה שלי ותמיד יהיה. הוא בחר לחיות בתוך יער נפלא באיביזה ולמכור קריסטלים. הבנתי שאנשים לא משתנים, ובשנייה שאת מבינה את זה נוצר לך שקט בראש. הפסקתי לכעוס. אמרתי, תהיה אבא מתי שאתה יכול, תבקר אותנו כשאתה יכול. אהבה לא נגמרת. אהבה משנה צורה, ואם היא לא זוגית יותר, היא יכולה להיות משהו אחר".
את מצטערת על ההפלה ההיא בגיל 39?
"לא, אבל אני מצטערת שלא עשיתי עוד ילד עם גיטן. לא יכולתי, משום שגידלתי את סקיי לבד. הרגשתי שאני מגדלת תינוק בן 50 ועוד ילד, וזה היה יותר מדי בשבילי".
איך זה לא קרה קודם?
החיבור בינה ובין יוסי גינסברג, היא מספרת, התחיל מאהבה לאסתטיקה. לפני כמה שנים היא אף רכשה כמה פריטים בגלריה שפתח במושב בצרה, וסייעה לו בחיבורים עסקיים. "תמיד אהבתי גברים שיש להם חוש אסתטי גבוה, ובמקרה של יוסי החושים האסתטיים שלו מפותחים משלי", היא מסבירה.
גינסברג, אב לארבעה, מתגורר בימים אלה בקיסריה עם בתו המתבגרת. לאחרונה עברה מונקה להתגורר בבית סמוך בשכונה, 200 מטר מהים. "יוסי זה קשר קַרמתי חזק מאוד. מי שראה אותנו ביחד, ברגע הראשון נדהם ולסתותיו נשמטו", היא מחייכת, "ברגע השני מסתכלים עלינו ואומרים, 'איך זה לא קרה קודם? אתם כל כך דומים. הוא הגרסה הגברית שלך ואת גרסתו הנשית'. גם אני מרגישה שאנחנו נשמות תאומות. אנחנו מעריכים כל רגע ביחד, שנינו בהודיה עצומה. לא מאמינים שזכינו בכזאת אהבה. יש לנו חיבור מאוד גבוה".
מה הבאת לקשר ממערכות יחסים קודמות?
"אני עדיין מאמינה בספייס שמשמר געגועים. המגורים בשני בתים נפרדים נכונים לנו, זה ללכת עם ולהרגיש בלי. ידעתי שאמצא את האיש שלי למרות כל המפלות שהיו לי בדרך. אני תמימה ולא אפסיק להאמין באהבה, ולא משנה מה יקרה. אם אתה בטוח במשהו והולך על זה כנגד כל הסיכויים, זה קורה. עובדה, אני מצאתי את אהבת חיי בגיל 49".
הבן שלך פגש את יוסי?
"בהחלט, והיו להם שיחות מעניינות. סקיי ראה את הסרט 'בחזרה מטואיצ'י' ושאל את יוסי, 'למה לא הרגת את הצב בסוף? היית מאוד רעב ולא אכלת חמישה ימים'. יוסי ענה לו: 'הסתכלתי עליו ופתאום הבנתי שאני והוא זה אחד, אנחנו שנינו מנסים לשרוד'".
בימים אלה מגיע לחנויות ספר הילדים "כוכב הלב", שעליו חתומים מונקה ובנה סקיי. העלילה מספרת על ילד מיוחד במינו, ורבים מהמשפטים בו הם ציטוטים של בנה. הוא משלב צירופים קבליים ואלמנטים גיאומטריים מקודשים בתרבויות עתיקות, ונמכר יחד עם שרשרת שעיצבה מונקה.
לדברי מונקה, הספר לא היה נולד בלי הבן שלה. "סקיי הוא ההשראה הגדולה שלי", היא אומרת. "הוא ילד עם המון דמיון וסוג של נשמה עתיקה שהגיעה לפה. מהרגע שהוא התחיל לדבר, הוא אמר לי כל מיני דברים שלא שומעים בגיל שלו. הבנתי שקיבלתי מורה לחיים. בגיל ארבע לקחתי אותו מהגן והוא אמר לי, 'אמא, תודה שאת מציירת לי את החיים שלי, שאני אהיה אני'. נפלה לי הלסת".
בשנה האחרונה משתפת מונקה בחשבון הפייסבוק שלה את השיחות עם בנה. "זה נהיה סוג של קאלט, מאות לייקים ותגובות. העולם הפנימי שלנו זה הדבר המשמעותי ביותר שמחבר אותנו. אנחנו כל הזמן יוצרים, מספרים סיפורים. הוא מבקש ממני להקליט אותו מדבר על אהבה ועל אלוהים. אנחנו מדברים על גלגול נשמות.
"הספר מורכב מכל מיני שיחות שלנו. סקיי היה מעורב בכל השלבים. הוא דיבר למשל עם ברוך ענבר המאייר, שעובד גם עם אולפני 'פיקסאר' בהוליווד, ואמר לו שהוא חושב שהילד צריך להיות דומה לו. כך הספר אויר".
אביו חסר לו לעתים?
"יש בו כעס ותסכול. הוא מוקף אהבה שמפצה על זה, אבל אף פעם לא לגמרי. אני רואה שהוא מסתכל בקנאה על ילדים שמשחקים כדורגל עם האבות שלהם, אפילו עם דמעה בעין. זה צובט, אבל אני עושה מה שאני יכולה".
יוסי, בן זוגך, כתב את ההמלצה על הספר בכריכה האחורית.
"שלחתי לו את הספר והטקסט מאוד ריגש אותו. הוא עמוק ופתוח ומאפשר, זה אחד הדברים הראשונים שגרמו לי להתאהב בו".
