50 שנה אחרי שהוסתר בעמודים, בית הכנסת הגדול של ת''א יחדש את פניו

    בית הכנסת, שירד מגדולתו ואיבד את מתפלליו, יחזיר עטרה ליושנה על חשבון העירייה ובעלי Hot: העמודים המפויחים יוסרו, המכוניות יסולקו מהרחבה והעיצוב ישוחזר

    מיכאל יעקובסון

    |

    04.08.18 | 22:50

    קולונדות העמודים המפויחים בפינת הרחובות אלנבי ואחד העם, בלב ת''א, לא היו קיימות לפני השיפוץ של 1969. הן הפכו את המבנה לקובייה מרופטת (צילום: אביגיל עוזי)
    קולונדות העמודים המפויחים בפינת הרחובות אלנבי ואחד העם, בלב ת''א, לא היו קיימות לפני השיפוץ של 1969. הן הפכו את המבנה לקובייה מרופטת (צילום: אביגיל עוזי)
    כך זה אמור להיראות: הורדת שלוש מתוך ארבע הקולונדות, כשרק אחת נשארת - זו שפונה לשדרת המסעדות ברחבת הר סיני (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    כך זה אמור להיראות: הורדת שלוש מתוך ארבע הקולונדות, כשרק אחת נשארת - זו שפונה לשדרת המסעדות ברחבת הר סיני (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    כך הוא נראה במקור. הכיפה, שכיום בקושי אפשר להבחין בה אלא מבניינים גבוהים, שוב תיראה למרחוק גם מהרחוב (צילום: קלוגר זולטן, לע"מ)
    כך הוא נראה במקור. הכיפה, שכיום בקושי אפשר להבחין בה אלא מבניינים גבוהים, שוב תיראה למרחוק גם מהרחוב (צילום: קלוגר זולטן, לע"מ)
    מבט על בית הכנסת מרחבת הר סיני, השבוע. התושבים ירוויחו פיאצה באחד המקומות המרכזיים בעיר, ללא מכוניות (שלא היו שם במקור) (צילום: אביגיל עוזי)
    מבט על בית הכנסת מרחבת הר סיני, השבוע. התושבים ירוויחו פיאצה באחד המקומות המרכזיים בעיר, ללא מכוניות (שלא היו שם במקור) (צילום: אביגיל עוזי)
    והנה הדמיה במבט משדרת המסעדות ברחבת הר סיני (''שישקו'' והמסעדה התאילנדית, במקרה הזה). אורי פדן, אדריכל השימור שהופקד על הפרויקט, מסביר את הצורך: ''זה כמו בית ששמו אותו בלול של תינוקות'' (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    והנה הדמיה במבט משדרת המסעדות ברחבת הר סיני (''שישקו'' והמסעדה התאילנדית, במקרה הזה). אורי פדן, אדריכל השימור שהופקד על הפרויקט, מסביר את הצורך: ''זה כמו בית ששמו אותו בלול של תינוקות'' (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    קיר הקרמיקה (שאינו מקורי אלא נוסף בהמשך הדרך) יפורק, ועדיין לא ברור לאן יעבור. המדרגות ישודרגו, ולצדן תותקן רמפה נגישה (צילום: אביגיל עוזי)
    קיר הקרמיקה (שאינו מקורי אלא נוסף בהמשך הדרך) יפורק, ועדיין לא ברור לאן יעבור. המדרגות ישודרגו, ולצדן תותקן רמפה נגישה (צילום: אביגיל עוזי)
    כך זה אמור להיראות אחרי השיפוץ: יוחזרו המדרגות המקוריות. בית הכנסת המקורי יפסיק להיראות כמו קובייה (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    כך זה אמור להיראות אחרי השיפוץ: יוחזרו המדרגות המקוריות. בית הכנסת המקורי יפסיק להיראות כמו קובייה (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    היום ובעתיד (שהוא גם העבר): בניין שמעוצב כגושים קובייתיים בתוכנית סימטרית, כשהגוש המרכזי מאכלס את אולם התפילה הגדול, ומעליו כיפה בקוטר 18 מטרים (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
    היום ובעתיד (שהוא גם העבר): בניין שמעוצב כגושים קובייתיים בתוכנית סימטרית, כשהגוש המרכזי מאכלס את אולם התפילה הגדול, ומעליו כיפה בקוטר 18 מטרים (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)

    ברוח הימים האלה, גם עיריית תל אביב-יפו משקיעה באופן חריג במוסד דתי: בית הכנסת הגדול, ברחוב אלנבי פינת אחד העם. בית הכנסת הראשון בתל אביב איבד את מעמדו הבכיר כבר לפני עשרות שנים, ונראה שהעמותה שניהלה את הנכס לא השכילה לתחזק ולנצל אותו. אף שמדובר בעמותה, בחרה העירייה (באמצעות קרן תל אביב לפיתוח) להעביר לרשותה את הבעלות על הנכס לצורך ההשקעה בחידושו - כשבסיום הפרויקט תחזור הבעלות לידי העמותה.

     

    בעירייה מקווים שהמהלך יאפשר לבית הכנסת לשוב ולתפקד כמוקד דתי, קהילתי ותיירותי באזור שהוא אמנם מרכזי ביותר – ועם זאת, דל במבני ציבור משמעותיים.

     

    עיקרי השיפוץ

     

    "זה כמו שלקחו בית ושמו אותו בלול של תינוקות", מתאר האדריכל אורי פדן את תצורתו הנוכחית של בית הכנסת הגדול, אחרי ששופץ ב-1969 ונעטף בבינוי מאסיבי שהפך אותו לקובייה. מטרת אותו שיפוץ הייתה להגדיל את המבנה במטרה לקבל אולמות וחדרים נוספים, וגם כדי לנתק את הבניין מהרחובות הסואנים. לשם כך הוקף בית הכנסת בקולונדת בטון גבוהה, שכוסתה במהרה בפיח ואכן ניתקה את בית הכנסת מהרחוב – לאו דווקא לטובה - כולל חומה שמפרידה בין הולכי הרגל למבנה.

     

    פדן, שמתמחה בשימור מבנים היסטוריים כמו ב"חצר סרגיי" בירושלים, נבחר לתכנן את פרויקט החידוש. תהליך התכנון המפורט טרם הסתיים, אך פדן מגלה מה מתוכנן בבניין שהוכרז לשימור.

     

    1. מבחוץ ומבפנים תוחזר עטרה ליושנה. התוספות המאוחרות יוסרו ברובן, כדי להשיב לבית הכנסת את מראהו המקורי משנות ה-20 של המאה שעברה. כיפת הענק המעטרת את ראשו תיחשף מעתה גם לעוברים ושבים ברחוב.

     

    2. שלוש מארבע הקולונדות המקיפות את בית הכנסת ייהרסו; רק זו שפונה מערבה, אל שדרת המסעדות והברים של רחבת הר סיני, תישאר.

     

    שלוש הקולונדות שפונות לרחובות אלנבי, אחד העם והצד הצפוני של הר סיני - ייהרסו (הדמיה: אורי פדן אדריכלים)
      שלוש הקולונדות שפונות לרחובות אלנבי, אחד העם והצד הצפוני של הר סיני - ייהרסו(הדמיה: אורי פדן אדריכלים)

       

      3. הקולונדה המערבית תשוקם ותאכלס מרכז מבקרים שיציג את תולדות בית הכנסת, כיתות לימוד וחנות תשמישי קדושה. ישראל פיבקו, נשיא בית הכנסת, מפרט: "בכיתות הלימוד נערוך הכנה חינם לבר מצווה לכל תושבי תל אביב והמקום יהיה מגדלור רוחני. נערוך ערבי תרבות, שירה ומעל הכל שיעורי תורה".

       

      תהיה גם ישיבה?

       

      "לא, אך נארח סדרות לימוד על בסיס יומי".

       

      4. פדן מחזיר לבית הכנסת את פתחי הכניסה והיציאה המגוונים שלו, שהעניקו לו נגישות עממית עד שבוטלו בשיפוץ המאוחר. לדעתו, את הפתיחות העממית החליפה בזמנו גישה של בקרה והסתגרות, ומאותה עת נקבעה הכניסה רק דרך זוג דלתות הענק בפאה הצפונית. לכן, יפורקו המדרגות הגדולות בחזית הזו ואת מקומן יתפסו מדרגות חדשות, שישחזרו את אלה המקוריות וישלבו רמפה לנגישות נוחה.

       

      5. קיר הקרמיקה המרשים המעטר את חזית הכניסה יפורק. את הקיר יצר האמן שרגא וייל, חבר קיבוץ העוגן, וביצע האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. טרם הוחלט מה יעלה בגורל העבודה, והאם תותקן מחדש באתר אחר.

       

      אדריכל השימור אורי פדן עם המודל של בית הכנסת אחרי השיפוץ (צילום: מיכאל יעקובסון)
        אדריכל השימור אורי פדן עם המודל של בית הכנסת אחרי השיפוץ(צילום: מיכאל יעקובסון)

         

        6. חניון המכונית שמשתרע על פני שתי הרחבות שמשיקות לבית הכנסת (רחוב הר סיני) יבוטל, וישרת את הולכי הרגל בלבד. "כיכר עירונית עם זיקת הנאה לציבור", אומרים בעירייה, "בה יותרו אירועי רחוב, ירידים מתחלפים, פעילות עירונית ועוד, על מנת לשפר את תפקודו העירוני של המרחב הציבורי".

         

        7. פנים בית הכנסת יחודש ויחזור לעיצובו המקורי. ישובו וייחשפו חלונות הוויטראז' שיצר האמן זאב רבן, שעיצב גם את דלתות הכניסה המקוריות, המנורות ותשמישי הקדושה. תותקן מחדש הנברשת הגדולה והמקורית ששעליה גולפו סמלי שבטי ישראל ונתלתה במרכז אולם התפילה. בשלב לא ידוע הוסרה הנברשת, ורק לאחרונה נחשפה מחדש במחסן מתחת לגג, שבו נשכחה במשך עשרות שנים. יחד עם הנברשת התגלתה גם חנוכייה ענקית, שכבר שימשה להדלקת נרות בחג החנוכה האחרון.

         

        8. תשתיות הבניין המיושנות והמסורבלות יוחלפו במערכות חדישות של מיזוג אוויר ועוד.

         

        9. נבחנת גם אפשרות להקמת מקווה (למרות העובדה שיש מקווה במרחק של כ-200 מטר בלבד, ברחוב יבנה המקביל).

         

        10. למרות ריבוי הקהילות והזרמים היהודיים הפועלים בתל אביב, בית הכנסת לא עומד לעבור כל שינוי במובן הזה. הוא ימשיך לפעול על טהרת הזרם האורתודוקסי, תוך הפרדה מלאה בין עזרת גברים לעזרת נשים. עזרת הנשים, שהוקמה במקור בקומת גלריה מרוחקת, כבר שולבה בשוליה של עזרת הגברים. בסך הכל יש בבית הכנסת 550 מקומות ישיבה.

         

        בית הכנסת שהפך לגדול

         

        תל אביב היא עיר חילונית מראשיתה, כפי שתעיד העובדה שלתושבי העיר העברית הראשונה לא היה דחוף להקים בית כנסת. רק ב-1925, לא פחות מ-16 שנים לאחר הקמתה של "אחוזת בית", אושרו התוכניות לבית כנסת ראשון שיוקם על מגרש פינתי בשטח של 3.5 דונם. לאחר עיכובים, שנבעו מקשיים במציאת מימון, התקבלה תרומה מהברון רוטשילד והתניעה את הבנייה. האדריכלים באו והלכו, בהם האדריכל הנודע (ומהנדס העיר) יהודה מגידוביץ', וכל אחד השפיע על אופי הבניין.

         

        עיצוב הפנים ישוחזר. בית הכנסת, שהיה הראשי בעיר, איבד זה מכבר את מעמדו ואת מתפלליו (צילום: טדי ברונר, לע"מ)
          עיצוב הפנים ישוחזר. בית הכנסת, שהיה הראשי בעיר, איבד זה מכבר את מעמדו ואת מתפלליו(צילום: טדי ברונר, לע"מ)

          התוצר היה בניין שמעוצב כגושים קובייתיים מודרניסטיים בתוכנית סימטרית. הפתחים שלו עוצבו כמלבנים צרים ואנכיים. הגוש המרכזי הכיל את אולם התפילה, שתוכנן לכ-1,200 מתפללים ומתפללות, ובלבו ארון הקודש שהוצב בתוך גומחה עמוקה המעוטרת בנורות. בראש הבניין הותקנה כיפה גדולה בקוטר 18 מטרים, בתכנונו של המהנדס ארפד גוט שהתמחה במגדלי מים ובכיפות, והיא צופתה בלוחות נחושת ובלטה היטב גם מהרחוב.

           

          חנוכת בית הכנסת הגדול נערכה בטקס רב-משתתפים ב-1930, ובן לילה הפך המבנה לאחד המרשימים והמרכזיים לתושבי תל אביב ולהיישוב העברי כולו. מעמדו הרם הפך אותו במשך שני עשורים לנקודת מוצא של הפגנות, תהלוכות וגם הלוויות של נכבדי העיר – בנוסף לתפילות ולטקסים יהודיים בשאר ימות השנה. אנשי המחתרות ניצלו את מעמדו כדי להחביא בו "סליק" נשק, שהבריטים איתרו, ובתפילות החגיגיות שנערכו לפני הקמת המדינה – וכמובן שגם אחריה – השתתפו ראשי ממשלה ונשיאי מדינה, רמטכ"לים וראשי העירייה בנוכחותו של קהל רב.

           

          הדעיכה והשיפוץ והדעיכה

           

          רחוב אלנבי דעך והידרדר בינתיים, ובית הכנסת הושפע אף הוא מהמגמה. ב-1969 הוזמנו האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען לתכנן שיפוץ נרחב, ששינה באופן משמעותי את צביונו של המקום. תוספת האגפים השטיחה את נפחיותו של בית הכנסת והפכה אותו לקובייה. זו הוקפה בקולונדה הנשענת על 44 עמודים שמתנשאים לכל גובה הבניין.

           

          המימון לשיפוץ המקיף (שכלל גם תוספת מערכת מיזוג אוויר מרכזית) הגיע מהעירייה ו(שוב) מהברון רוטשילד, אבל הוא לא הספיק כדי לסיים את העבודות. כך, למשל, בחלק העליון של הקולונדה היו אמורות להיות סבכות דקורטיביות מוזהבות, אך הן בוטלו - ממש כמו מזרקות המים שמעולם לא פיכפכו בחזית בית הכנסת.

           

          השיפוץ הגדיל את בית הכנסת, אך ניתק אותו מהרחוב (צילום: אביגיל עוזי)
            השיפוץ הגדיל את בית הכנסת, אך ניתק אותו מהרחוב(צילום: אביגיל עוזי)

            צילום ארכיון של בית הכנסת, שמאפשר לראות את צורתו הקובייתית שניתנה לו בשיפוץ של 1969. ברקע אפשר לראות את עבודות ההקמה של מתחם היוקרה ''רובע לב העיר'', אחרי הריסת בית החולים הדסה ברחוב בלפור (צילום: משה מילנר, לע"מ)
              צילום ארכיון של בית הכנסת, שמאפשר לראות את צורתו הקובייתית שניתנה לו בשיפוץ של 1969. ברקע אפשר לראות את עבודות ההקמה של מתחם היוקרה ''רובע לב העיר'', אחרי הריסת בית החולים הדסה ברחוב בלפור(צילום: משה מילנר, לע"מ)

              הכניסה לבית הכנסת, השבוע (צילום: מיכאל יעקובסון)
                הכניסה לבית הכנסת, השבוע(צילום: מיכאל יעקובסון)

                 

                השיפוץ, שהסתיר את בית הכנסת המקורי, גם לא עזר לו לחזור לעצמו. תל אביב איבדה רבים מתושביה הדתיים, שבחרו להגר לערים אחרות ובמיוחד להתנחלויות, ובית הכנסת הגדול נשאר ללא מתפללים וללא כסף. בתחילת העשור הנוכחי הוחלפו הדמויות שמובילות את המוסד הוותיק, כשאת מקומם של הקשישים תפסו שני צעירים – הרב יצחק בר זאב ושלמה פיבקו - והם שמובילים את תהליך החידוש.

                 

                פטריק דרהי נותן 20 מיליון שקל

                 

                "המבנה רעוע, בעיקר בכל מה שקשור לאינסטלציה ולחשמל, והאחזקה יקרה", מסביר פיבקו. לטענתו, "אנחנו זקוקים ברמה המיידית לשיפוץ מקיף על מנת שיהיה ראוי להתפלל כאן". העירייה החליטה לפתוח את הכיס, כשקרן תל אביב לפיתוח מממנת את הפרויקט ב-60 מיליון שקל. "כשמסתכלים על תל אביב רואים בה את ערש התרבות שלנו – אם זה הבימה, בית דיזנגוף או בית הכנסת הגדול", מסבירה הילה אורן, מנכ"לית הקרן. "בית הכנסת הוא אייקון תל אביבי, מקום להתפלל, להתחתן ומקום בו כל אחד יכול להרגיש שהוא מבורך ומוזמן".

                 

                את הבסיס הראשוני למימון השיגה הקרן מטייקון התקשורת היהודי-צרפתי פטריק דרהי (בעלי "הוט" וערוץ החדשות i24news), שביקש לתרום 20 מיליון שקל לחידוש המבנה. אליו הצטרפו תורמים ישראלים נוספים. כיצד יגויסו שאר עשרות המיליונים החסרים? באמצעות ניוד זכויות מהמבנה – שמוגדר לשימור – לפרויקטים נדל"ניים במקומות אחרים בעיר, תהליך ששווה ממון רב בתל אביב.

                 

                 

                 

                אורן מציינת, כי הפרויקט נמצא כעת בתכנון ההליך הקנייני, כדי לאפשר את העברת הבעלות על הנכס. לפי התכנון, הבעלות על בית הכנסת והרחבות העוטפות אותו יעברו לידי העירייה. עם השלמת הפרויקט תוחזר הבעלות על בית הכנסת לידי העמותה, ואילו הרחבות יופקעו ממנו ויוסבו מחניון לרחבה ציבורית. התהליך אמור להימשך כחמש שנים, להערכתה.

                 

                כשמנסים להציל בית כנסת לא מתפקד, האם יש כאן סממן נוסף להדתה? "בדיוק ההיפך", נזעקת אורן. "הצעירים הם שאימצו את בית הכנסת. דווקא בו יש הרמוניה בין שתי האוכלוסיות. הפרויקט לא בא מהמקום של הדתה אלא הפוך – יש בו מקום לכולם והוא עוד מוסד תרבות בעיר".

                גורמים שונים, גם בקהילה הדתית, חוששים כי מאחורי הקלעים בוחשים גורמים המבקשים לנצל את ניוד הזכויות – העברת זכויות בנייה שהוענקו לבית הכנסת מתוקף היותו מבנה לשימור - תוך העברתן לידיים של גורם פרטי

                 

                עדיין, נשאלת השאלה מדוע עיריית תל אביב-יפו בוחרת ליצור תקדים כשהיא משקיעה מיליונים בשיפוץ מפואר של בית כנסת, היסטורי ככל שיהיה. זאת, כאשר ברחבי העיר פועלים כ-500 בתי כנסת שכולם מופעלים על ידי עמותות וגופים שונים, הנושאים לבדם בנטל מימון האחזקה, וחלקם בקושי רב. מאחר שאין גידול בהיקף האוכלוסייה הדתית בעיר, כפי שמעידים נתוני התלמידים בבתי הספר בעיר, ההחלטה לא נובעת מצורך בבית כנסת גדול יותר – בשעה שלב תל אביב סובל מהיעדרם של מבני ציבור אחרים, בתחומי החינוך, הרפואה והקשישים.

                 

                ומי ירוויח מניוד הזכויות?

                 

                ואמנם, ההתנגדויות לתוכנית שמקדמים נשיא בית הכנסת והעירייה גברו בשבועות האחרונים, והן מגיעות גם מצד תושבים וגם מצד הקהילה הדתית. אלה גם אלה חוששים, כי מאחורי הקלעים בוחשים גורמים שונים המבקשים לנצל את ניוד הזכויות – אותו מהלך שמאפשר להעביר זכויות בנייה שהוענקו לבית הכנסת מתוקף היותו מבנה לשימור, תוך העברתן לידיים של גורם פרטי.

                 

                "אין דוגמה למבנה דומה, בקשר שלו בין לאום ודת, ובייצוג שהוא משקף בעיר כמוסד דתי-עירוני", משוכנע האדריכל פדן. "בית הכנסת הוא מונומנט יפה ומיוחד, וכמבנה עירוני הוא מהבודדים - אם לא היחיד - שהוקמה סביבו כיכר ציבורית כמו בערים באיטליה או כמו סביב הפנתיאון ברומא".

                 

                ------

                אתם עדיין לא עוקבים אחרינו באינסטגרם? הנה אנחנו:

                 

                בתים יפים ופרויקטים בישראל ובעולם. היכנסו עכשיו (צילום: עודד סמדר)
                בתים יפים ופרויקטים בישראל ובעולם. היכנסו עכשיו (צילום: עודד סמדר)

                 

                 

                 
                הצג:
                כל התגובות לכתבה "50 שנה אחרי שהוסתר בעמודים, בית הכנסת הגדול של ת''א יחדש את פניו"
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד