חצר סרגיי במגרש הרוסים חוזרת להיות מלון, והפעם לא רק לצליינים

הרוסים לקחו בחזרה את הפנינה הירושלמית, אך ישראל הרוויחה: לאחר שימור מקיף חוזר פרויקט-הדגל של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית לארח את כולם

מיכאל יעקובסון

|

14.02.18 | 06:54

חצר סרגיי הוקמה לפני 125 שנים, כמלון לצליינים רוסים אריסטוקרטים. כיום, לאחר שיפוץ משמר, היא נקראת Sergei Palace Hotel, ובראש המגדל הגבוה חזר להתנוסס דגלה של האגודה הקיסרית המייסדת  (צילום: גדעון לוין)
חצר סרגיי הוקמה לפני 125 שנים, כמלון לצליינים רוסים אריסטוקרטים. כיום, לאחר שיפוץ משמר, היא נקראת Sergei Palace Hotel, ובראש המגדל הגבוה חזר להתנוסס דגלה של האגודה הקיסרית המייסדת (צילום: גדעון לוין)
המבנה הגדול והמפואר ביותר במגרש הרוסים הוקם כפרויקט-הדגל של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית, שבראשה עמד אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי. לעיצוב המקורי, הבארוקי, אחראי האדריכל יליד נצרת אלכסיי גיאורגי פרנג'יה  (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
המבנה הגדול והמפואר ביותר במגרש הרוסים הוקם כפרויקט-הדגל של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית, שבראשה עמד אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי. לעיצוב המקורי, הבארוקי, אחראי האדריכל יליד נצרת אלכסיי גיאורגי פרנג'יה (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
חלונות גדולים ומקושתים מעטרים את החזיתות הפונות לרחובות הסמוכים, וגם את שני השערים הגדולים שדרכם נכנסים אל המתחם. הכתובת אומרת: מגרש הרוסים  (צילום: גדעון לוין)
חלונות גדולים ומקושתים מעטרים את החזיתות הפונות לרחובות הסמוכים, וגם את שני השערים הגדולים שדרכם נכנסים אל המתחם. הכתובת אומרת: מגרש הרוסים (צילום: גדעון לוין)
חצר סרגיי מורכבת ממבני אבן דו-קומתיים, הבנויים בהיקף המגרש וצמוד לקצותיו. למרות השטח הגדול, במלון המחודש יש רק 22 חדרים. אך בקרוב יתווספו עוד שמונה  (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
חצר סרגיי מורכבת ממבני אבן דו-קומתיים, הבנויים בהיקף המגרש וצמוד לקצותיו. למרות השטח הגדול, במלון המחודש יש רק 22 חדרים. אך בקרוב יתווספו עוד שמונה (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
המבנים של החצר סוגרים על חצר פנימית, שחזרה כעת להיות מטופחת ומתוחזקת בזכות עיצובה המחודש בידי אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי   (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)
המבנים של החצר סוגרים על חצר פנימית, שחזרה כעת להיות מטופחת ומתוחזקת בזכות עיצובה המחודש בידי אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)
החזות המבצרית מודגשת גם בחצר עצמה, הודות לשני מגדלים פנימיים דומים למגדל הגדול, המכילים חדרי שירותים - שריד לימים שבהם תשתיות הביוב לא היו נגישות  (צילום: גדעון לוין)
החזות המבצרית מודגשת גם בחצר עצמה, הודות לשני מגדלים פנימיים דומים למגדל הגדול, המכילים חדרי שירותים - שריד לימים שבהם תשתיות הביוב לא היו נגישות (צילום: גדעון לוין)
גולת הכותרת של המתחם היא חדר התפילה המעוטר כולו בציורי קיר מרהיבים באיכותם ובצבעוניותם, ומתארים סצנות מתולדות הנצרות. הציורים שבוצעו בטמפרה השתמרו ברמה גבוהה  (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)
גולת הכותרת של המתחם היא חדר התפילה המעוטר כולו בציורי קיר מרהיבים באיכותם ובצבעוניותם, ומתארים סצנות מתולדות הנצרות. הציורים שבוצעו בטמפרה השתמרו ברמה גבוהה (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)
הצריף שימש בעבר לאחסנה ולגידול בעלי חיים, וכבר היה רעוע ובעל אישור הריסה, אבל אדריכל הפרויקט, אורי פדן, התעקש על שימורו. כיום משמש הצריף כאולם רב-תכליתי, ובעתיד מתכננים לפתוח בו מסעדה שתשרת גם את הקהל הרחב  (צילום: גדעון לוין)
הצריף שימש בעבר לאחסנה ולגידול בעלי חיים, וכבר היה רעוע ובעל אישור הריסה, אבל אדריכל הפרויקט, אורי פדן, התעקש על שימורו. כיום משמש הצריף כאולם רב-תכליתי, ובעתיד מתכננים לפתוח בו מסעדה שתשרת גם את הקהל הרחב (צילום: גדעון לוין)
דלפק הקבלה. לדברי אולג רומשוק, סגן מנהל האגודה הקיסרית, המלון לא פועל למטרות רווח, אלא כדי לשמור על ייעודו ומעמדו  (צילום: גדעון לוין)
דלפק הקבלה. לדברי אולג רומשוק, סגן מנהל האגודה הקיסרית, המלון לא פועל למטרות רווח, אלא כדי לשמור על ייעודו ומעמדו (צילום: גדעון לוין)
במקור היו במתחם כמה סוגי חדרים - ממפוארים שרוהטו במיטב הרהיטים, השטיחים והוילונות, כולל תמונות של אנשי אצולה ודת, ועד חדרים לדלי אמצעים שהיו מסוידים בלבן ומרוהטים במינימום הנדרש  (צילום: גדעון לוין)
במקור היו במתחם כמה סוגי חדרים - ממפוארים שרוהטו במיטב הרהיטים, השטיחים והוילונות, כולל תמונות של אנשי אצולה ודת, ועד חדרים לדלי אמצעים שהיו מסוידים בלבן ומרוהטים במינימום הנדרש (צילום: גדעון לוין)
חדרי המלון המחודש, שעוצבו על ידי מעצבים רוסים, שומרים על האווירה ההיסטורית-אריסטוקרטית של המקום מבלי לוותר על חידושים מודרניים נדרשים. לילה לזוג עולה בין 200 דולר בחדר, ל-600 דולר בסוויטה הגדולה    (צילום: גדעון לוין)
חדרי המלון המחודש, שעוצבו על ידי מעצבים רוסים, שומרים על האווירה ההיסטורית-אריסטוקרטית של המקום מבלי לוותר על חידושים מודרניים נדרשים. לילה לזוג עולה בין 200 דולר בחדר, ל-600 דולר בסוויטה הגדולה (צילום: גדעון לוין)
האדריכל אורי פדן רואה בפרויקט את גולת הכותרת של עבודתו עד כה. "זה פרויקט שהתחלתי אותו צעיר והתבגרתי יחד אתו. החוויה היתה אדירה"  (צילום: גדעון לוין)
האדריכל אורי פדן רואה בפרויקט את גולת הכותרת של עבודתו עד כה. "זה פרויקט שהתחלתי אותו צעיר והתבגרתי יחד אתו. החוויה היתה אדירה" (צילום: גדעון לוין)
בראש המגדל יש מרפסת תצפית, המאפשרת פנורמה מרהיבה של העיר העתיקה והר הזיתים במבט רחוק, ומבט מגבוה על הבנייה המתקדמת במתחם "בצלאל" הסמוך  (צילום: גדעון לוין)
בראש המגדל יש מרפסת תצפית, המאפשרת פנורמה מרהיבה של העיר העתיקה והר הזיתים במבט רחוק, ומבט מגבוה על הבנייה המתקדמת במתחם "בצלאל" הסמוך (צילום: גדעון לוין)

125 שנה לאחר ש"חצר סרגיי" במרכז ירושלים פתחה את שעריה כמלון לצליינים רוסים אריסטוקרטים, היא נחנכת מחדש כמלון לקהל הרחב:  Sergei Palace Hotel.

 

במשך 24 שנים שימש מלון הצליינים כחלק בלתי נפרד מ"מגרש הרוסים", עם עוד מבנים שהוקמו בו בסוף המאה ה-19. בשעתו, השתרע מגרש הרוסים על שטח עצום של 74 דונם. מלחמות העולם והשלטון המתחלף -עותמאני, בריטי וישראלי - שינו את ייעודו, ובפרט את ייעודה של חצר סרגיי.

 

מגרש הרוסים (איור: S. Spirrydon, cc)
    מגרש הרוסים(איור: S. Spirrydon, cc)

     

    צליינים ממתינים בתור לארוחה בחצר סרגיי  (צילום: American Colony photographers, cc)
      צליינים ממתינים בתור לארוחה בחצר סרגיי (צילום: American Colony photographers, cc)

       

      במשך השנים שכנו כאן משרד החקלאות ומשרדי החברה להגנת הטבע (שעברו לא מכבר ל"בית לוי אשכול" בשכונת רחביה). הגן הגדול עם בריכות הנוי, שהוקם בין חצר סרגיי לבין הכנסייה הרוסית, נהרס לפני שנים אחדות, וכיום נבנה בשטחו בניין האקדמיה של "בצלאל", בתכנון משרד האדריכלים היפני SANAA. אבל במוסקבה לא שכחו את חצר סרגיי.

       

      בחצר סרגיי בימים ההם. במוסקבה לא שכחו אותה  (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
        בחצר סרגיי בימים ההם. במוסקבה לא שכחו אותה (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
         

         

        באפריל 2005, בעת ביקורו בישראל, עצר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לביקור חטוף בחצר סרגיי, וזכה להבטחה מראש הממשלה אז אריאל שרון, שהחצר תחזור לידיו של הממשל הרוסי. ההבטחה מולאה כעבור שלוש שנים. למרות כל שנות ההזנחה, לרבות שריפה שפרצה במקום ב-2002 וכילתה חלק מהבניין ההיסטורי, שמר המתחם על אופיו הייחודי. אחרי החזרתו לידיים רוסיות, הוחלט להשיב לו את ייעודו המקורי כבית אירוח.

         

        אולם התפילה בחצר סרגיי. ציורי הקיר המקוריים נשתמרו  (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
          אולם התפילה בחצר סרגיי. ציורי הקיר המקוריים נשתמרו (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)

           

          לא לחינם חצר סרגיי הייתה ונותרה פנינה אדריכלית בירושלים. המבנה הגדול והמפואר ביותר במגרש הרוסים הוקם כפרויקט-הדגל של האגודה הקיסרית הפרבוסלבית הפלסטינית, שבראשה עמד אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי. פעילות האגודה הוקפאה עם עליית הבולשביקים ברוסיה, והיא שבה לפעול רק לפני כעשור. העיצוב המקורי, הבארוקי, של חצר סרגיי, מעשה ידיו של האדריכל יליד נצרת אלכסיי גיאורגי פרנג'יה, מבליט את יופיה, על רקע שאר המתחם, שלא זכה לעבור שימור (תחת ידיו של האדריכל אורי פדן).

           

          המגדל מעניק לחצר אופי מבצרי ורומנטי

           

          חלונות גדולים ומקושתים מעטרים את חזיתות החצר הפונות לרחובות, וגם את שני השערים הגדולים שדרכם נכנסים אל המתחם. מגדל פינתי, הפונה לרחוב ומתנשא מעל סביבתו, מעניק למתחם את אופיו המבצרי והרומנטי. בראש המגדל יש מרפסת תצפית, המאפשרת פנורמה מרהיבה של העיר העתיקה והר הזיתים במבט רחוק, ומבט מגבוה על הבנייה המתקדמת במתחם "בצלאל" הסמוך. כעת גם חזר להתנוסס עליו דגל האגודה הקיסרית, כפי שהיה ב-1893, כאשר המתחם נחנך לראשונה.

           

          במגדלים יש חדרי שירותים (צילום: גדעון לוין)
            במגדלים יש חדרי שירותים(צילום: גדעון לוין)

             

            החזות המבצרית מודגשת גם בחצר עצמה, הודות לשני מגדלים פנימיים דומים למגדל הגדול, המכילים חדרי שירותים - שריד לימים שבהם תשתיות הביוב לא היו נגישות. אך אל דאגה, מאז השיפוץ הנוכחי, לכל חדר אירוח יש גם חדר רחצה צמוד.

             

            האבן נחצבה מבורות המים

             

            חצר סרגיי מורכבת ממבני אבן דו-קומתיים, הבנויים בהיקף המגרש וצמוד לקצותיו. המבנים סוגרים על חצר פנימית, שחזרה כעת להיות מטופחת ומתוחזקת בזכות עיצובה המחודש בידי אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי. החצר מכסה על בורות מים גדולים, 350 מטרים רבועים שטחם, שמהם נחצבה האבן לבניית המבנים.

             

            החצר הפנימית עוצבה מחדש, וכיום היא מטופחת ומתוחזקת  (צילום: גדעון לוין)
              החצר הפנימית עוצבה מחדש, וכיום היא מטופחת ומתוחזקת (צילום: גדעון לוין)

               

              לעיצוב המחודש של החצר אחראיות אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי  (צילום: גדעון לוין)
                לעיצוב המחודש של החצר אחראיות אדריכליות הנוף טלי וקסלר ולילך גיבורי (צילום: גדעון לוין)

                 

                למרות שטחו הגדול יחסית של המגרש, 4.2 דונם, יש כאן בסך הכל 22 חדרים (שמונה חדרים נוספים יפתחו בעתיד הקרוב). במקור היו במתחם כמה סוגי חדרים - ממפוארים שרוהטו במיטב הרהיטים, השטיחים והוילונות, כולל תמונות של אנשי אצולה ואנשי דת, שעיטרו וכמעט כיסו את כל קירות החדר; ועד חדרים לדלי אמצעים שהיו מסוידים בלבן ומרוהטים במינימום הנדרש.

                 

                באחד החדרים. 200 דולר לזוג ללילה (צילום: גדעון לוין)
                  באחד החדרים. 200 דולר לזוג ללילה(צילום: גדעון לוין)

                   

                  חדרים פשוטים כאלה כבר אין, אך יש סוויטות המתפרשות על שטח כפול. החדרים, שעוצבו על ידי מעצבים רוסים, שומרים על האווירה ההיסטורית-אריסטוקרטית של המקום מבלי לוותר על חידושים מודרניים נדרשים.

                   

                  בחדרים ובמסדרונות תלויים העתקים של ציורי נוף רוסיים  (צילום: גדעון לוין)
                    בחדרים ובמסדרונות תלויים העתקים של ציורי נוף רוסיים (צילום: גדעון לוין)

                     

                    מלבד הריהוט הכבד, הם כוללים העתקי ציורי נוף אופייניים לרוסיה. אלה חוזרים ברחבי המלון, ובפרט לאורך המסדרון הארוך והגבוה שמוביל (בקומה השנייה) אל חדרי האירוח. יש כאן גם סוויטה שעומדת לשירותו של איגור אשורבלי, מנהל האגודה.

                     

                    פינת הקבלה. התיירים הרוסים לא נבהלים מרעש הבנייה בסביבה  (צילום: גדעון לוין)
                      פינת הקבלה. התיירים הרוסים לא נבהלים מרעש הבנייה בסביבה (צילום: גדעון לוין)
                       

                       

                      בקומת הקרקע יש חדר קבלה, חנות מזכרות, משרדים וגם מוזיאון קטן המספר את תולדות המקום. במתחם שולב כעת גם חדר סאונה, בהתאם לתרבות הרוסית, אך גם במקור היה בחצר סרגיי בית מרחץ שבו רחצו 400 איש מידי יום.

                       

                      ציורי הקיר בחדר התפילה שרדו

                       

                      גולת הכותרת של המתחם היא חדר התפילה המעוטר כולו בציורי קיר מרהיבים באיכותם ובצבעוניותם, ומתארים סצנות מתולדות הנצרות. הציורים שבוצעו בטמפרה השתמרו ברמה גבוהה, ובמסגרת תהליך השימור והחידוש נדרשו להם תיקונים מזעריים, שאותם ביצעו זוג אמנים רוסים מומחים.

                       

                      הטפטים המקוריים לא שרדו ברובם  (צילום: גדעון לוין)
                        הטפטים המקוריים לא שרדו ברובם (צילום: גדעון לוין)

                         

                        גם חדרים ואולמות אחרים במתחם עוטרו במקור בציורי קיר ותקרה, וכן בטפטים על בסיס טקסטיל שחלקם שרדו את השנים והתהפוכות שעברו על הבניין. אלמנטים אלה תועדו בידי שי פרקש מ"סטודיו תכלת", אך חלקם הגדול נפגע משמעותית במשך השנים. עלות שחזורם או שימורם היתה גבוהה במיוחד, לכן הם הוסרו או כוסו בלוחות גבס, וכיום לא ניתן להתרשם מהם.

                         

                        להציל את הצריף

                         

                        הפרויקט כולו - כ-4,000 מטרים רבועים שטח בנוי, בעלות של כ-50 מיליון שקלים - הופקד כאמור בידיו של האדריכל אורי פדן (47) המתמחה בשימור מבנים. "התחלתי כמתעד של הפרויקט ב-2011", משחזר פדן, "ואחר כך ביקשו שאעשה את התיאום מול מחלקת השימור בעירייה. הם לא היו מרוצים מצוות האדריכלים מסנט פטרסבורג, שלא הצליח להתמודד עם המקום, עם הבירוקרטיה ועם דרישות השימור, אז ביקשו ממני הצעת מחיר לתכנון כל המתחם". השאר היסטוריה.

                         

                        האדריכל אורי פדן. "חוויה אדירה" (צילום: מיכאל יעקובסון)
                          האדריכל אורי פדן. "חוויה אדירה"(צילום: מיכאל יעקובסון)

                           

                          פדן רואה בפרויקט את גולת הכותרת של עבודתו עד כה. "התחלתי אותו צעיר והתבגרתי יחד איתו", הוא מתוודה. "החוויה היתה אדירה, כי הם לא דרשו ממני רק לתכנן, אלא גם לנהל את התכנון ולהיות אחראי באופן מלא על כל שאר התחומים והתשתיות".

                           

                           (תוכנית: אורי פדן אדריכלים)
                            (תוכנית: אורי פדן אדריכלים)

                             

                            כהישג הוא רואה את הצלתו של צריף המשק המקורי שניצב במרכז החצר. הצריף שימש לאחסנה ולגידול בעלי חיים, וכבר היה רעוע ובעל אישור הריסה, כפי שביקשו המתכננים הרוסים, שהובילו את הפרויקט לפניו, ורצו תוספת של מקומות חנייה. אך עם הסתלקותם, פדן ניצל את ההזדמנות. הוא זיהה את איכויותיו של הצריף, ששטחו כ-150 מטרים רבועים, ולא התכוון לחסל אותו לטובת מכוניות עומדות. "היה צריך רק לנקות אותו ולהסביר לרוסים את האיכויות שלו", מתאר פדן את התהליך. "הם הקשיבו, הבינו ששווה לשמור עליו והרימו את הכפפה".

                             

                            האדריכלים הרוסים רצו להרוס את הצריף. פדן התעקש לשמרו  (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)
                              האדריכלים הרוסים רצו להרוס את הצריף. פדן התעקש לשמרו (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)

                               

                              כיום משמש הצריף המחודש כאולם רב-תכליתי להרצאות וקונצרטים, וההנהלה מקווה לפתוח בו בקרוב מסעדה רוסית, שתהיה פתוחה לציבור הרחב ולא רק לאורחי המלון.

                               

                              החדרים: בין 210 דולר ל-600 דולר ללילה

                               

                              המלון נפתח להרצה, וכבר נתפס במלואו על ידי תיירים מרוסיה, שאינם נרתעים כנראה משאון הבנייה של קמפוס "בצלאל" ומהרעשים שמגיעים מבית המעצר הסמוך. גם אם יש כאן חשש אקוסטי תמידי - מהפגנות ליליות של חרדים מול בית המעצר, במחאה על מעצר צעירים המתחמקים מחובת הגיוס לצה"ל - ההנהלה מקווה שההפרעה לא תהיה משמעותית. אולג רומשוק, סגן מנהל האגודה הקיסרית, משוכנע שהאורחים הרוסים הם אנשים חזקים שאינם נרתעים בקלות: "כשפרצה האינתיפאדה השנייה והתיירים התחילו לברוח, רק הרוסים המשיכו לבוא לארץ".

                               

                              פינת אירוח במלון המקורי. כיום תולים תקווה להכנסות מהמסעדה שתיפתח במקום  (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)
                                פינת אירוח במלון המקורי. כיום תולים תקווה להכנסות מהמסעדה שתיפתח במקום (צילום: באדיבות פאבל פלטונוב)

                                 

                                חרדים לא יבואו להתארח כאן, וגם לא יהודים דתיים, משום שהמלון אינו כשר. לילה לזוג בחדר רגיל עולה 210 דולר (כולל ארוחת בוקר); בסוויטה - 400 דולר; ובסוויטה הגדולה - 600 דולר. אין במלון חדרים מחוברים שמתאימים למשפחות, אבל גודלן של הסוויטות יספיק למשפחה ממוצעת.

                                 

                                "מלון כזה קטן בדרך כלל לא משתלם", אומר רומשוק. "יש הרבה הוצאות על עובדים. לכן, אני מקווה שהמסעדה שנפתח תכסה על ההוצאות". כך או כך, המקום לא יפעל, לדבריו, למטרת רווח אלא כדי לשמור על ייעודו ומעמדו.

                                 

                                "חזרה לחצר ההרגשה המקורית"

                                 

                                מהלך שבו ממשלה משקיעה הון ציבורי בשימור ובפיתוח נכס במדינה זרה, והופכת אותו לעסק מסחרי, אינו מובן מאליו, ומעלה שאלות בנוגע לנכסי ציבור. פדן מודה שהסוגייה העסיקה אותו; הוא רואה יתרון בהחזרת ייעודו המקורי של המתחם. "עכשיו אתה יכול לקבל חוויה הרבה יותר מעמיקה מאשר ביקור של חצי שעה במוזיאון", הוא אומר. "אתה יכול להיכנס לחצר, לשבת בבית הקפה או במסעדה, להיכנס למרכז המבקרים עם הדרכה וללמוד על תולדות הצליינות הרוסית בעיר, לשהות פה לילה ובערב לצאת לרחוב יפו. במקום להקים פה עוד מוזיאון של 4,000 מטרים רבועים, שכמוהו יש עשרות בעיר, חזרה לחצר ההרגשה המקורית, שיועדה לאירוח תיירים".

                                 

                                 

                                הביקור בחצר ובמוזיאון פתוח בחינם, בין השעות 9 בבוקר ל-12 בצהריים, והוא מתקיים בליווי מדריך מקומי.

                                 

                                 (תוכנית: אורי פדן אדריכלים)
                                  (תוכנית: אורי פדן אדריכלים)

                                   

                                   

                                  ואיך ייראה קמפוס ''בצלאל'' שנמצא ממש מול חצר סרגיי?

                                   

                                    (צילום: חברת נכסי רוסיה במזרח התיכון ואורי פדן אדריכלים)

                                   

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  כל התגובות לכתבה "חצר סרגיי במגרש הרוסים חוזרת להיות מלון, והפעם לא רק לצליינים"
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד