לפני שש שנים פרסמנו כאן, בערוץ העיצוב של Xnet, כתבה שזכתה לתגובות רבות: מעיין ומקסים, בני זוג צעירים בתחילת דרכם המשותפת, עברו לדירה שכורה וסתמית ברמת גן ושדרגו אותה ב-15 אלף שקלים. בבירור, עבודת העיצוב שעשו לא הייתה מקצועית, אך רצון, יצירתיות ונכונות לעבודה עצמית הפכו אותה ראויה, בעינינו, לכתבה שיועדה לצעירים המתמודדים עם אתגרים דומים.
לפני כמה חודשים קיבלנו ממעיין מייל, שבו סיפרה לנו על קורותיה מאז. היא הציעה לנו לחזור ולבקר בדירתם השכורה הנוכחית, שגם אותה שדרגה ב-15 אלף שקלים. האווירה אחרת - מתאימה יותר לזוג שבגר והביא ילד ראשון לעולם, והתוצאה מלאת חן. קיבלנו את הצעתה וביקשנו ממנה לפרט מה עשתה בדירה.
- לחצו על התמונה למטה לכתבה שפורסמה לפני 6 שנים
, על שדרוג דירתם השכורה הראשונה של מעיין ובעלה.
מכאן - אנחנו מעבירים את רשות הסיפור למעיין פיינשטיין :
''מאז שעיצבנו את הדירה השכורה שלנו ברמת גן, לפני שש שנים, הספקנו לגור ברחוב בוגרשוב בתל אביב, לרכוש דירה בהרצליה, לגור שנתיים בניו יורק, ובעקבות לידת הבן שלנו והגעגועים למשפחה, לחזור לארץ. במקום להיכנס לדירה שלנו בהרצליה, שאותה אנחנו משכירים, החלטנו לעבור לדירה שכורה ולא משופצת באזור כיכר המדינה בתל אביב (וכך לחסוך הוצאה על מכונית שאין לנו).
את ארבעת החודשים הראשונים לאחר שובנו ביליתי עם הבן המתוק שלי בבית. ידעתי שבספטמבר מתחיל הגן, ואצטרך למצוא עבודה ככלכלנית בהיי טק, מה שעשיתי במשך חמש שנים. אבל אז מצאתי את עצמי תוהה איך אוכל לבלות שעות ארוכות במשרד, כשבגן מחכה אהובי הקטן שאאסוף אותו. הבנתי פתאום שאני רוצה לעבוד בעבודה שתיתן לי סיפוק, לעשות משהו שאני ממש אוהבת ויאפשר לי להיות אמא כמו שאני רוצה להיות.
מאז שאני זוכרת את עצמי יצרתי - ציור, תכשיטנות, קדרות, עיצוב. בוער בי הרצון ליצור. ועיצוב הדירה שלנו, כמו שאני עושה בכל דירה שאליה אנחנו נכנסים, הפיל לי את האסימון: זה מה שאני רוצה לעשות למחייתי. החלטתי שאני הולכת להיות מלבישת בתים, לעסוק בהום סטיילינג, והפכתי את הדירה השכורה שלנו לפרויקט הראשון שלי.
איך עשיתי את זה
חזרנו מניו יורק עם מעט מאוד רהיטים, את רובם השארנו שם לקרובת משפחה. עקב העלות הגבוהה של משלוח מכולה, העברנו לארץ רק מה שהיה מאוד חשוב לנו, או קטן יחסית. במכולה היו: מזרון המיטה הזוגית, ראש המיטה, כיסאות אוכל, שטיח שקיבלנו במתנה, מראה שאנחנו אוהבים ועוד כמה דברים קטנים.
כך יצא שבשבוע הראשון בדירה בתל אביב ישנו על מזרון על הרצפה, וישבנו בסלון על השטיח, או על פוף, שגם אותו קיבלנו במתנה. ואז התחלנו להתארגן על הדירה, לקנות וליצור את מה שאנחנו צריכים. כך עשינו את זה:
הסלון
את הספה והכורסה רכשנו בד''ר קאוץ, בעקבות המלצות. בחרנו לנו ספה בצבע כחול ג'ינס עם רגלי עץ בהיר, ובכורסה עם הדפס מגניב שיתאים לספה, לפוף שהבאנו ולפלטת הצבעים הכללית שעליה החלטתי. (הספה, הכורסה ובסיס המיטה הזוגית שרכשנו עלו יחד 4,000 שקלים).
באיקאה קנינו שטיח שאגי (695 שקלים); קיר מדפים ומגירות (כ-1,500 שקלים) שמשמשים לאחסון ולהצגת הקישוטים החמודים שלנו; שולחן קפה (595 שקלים); שולחן צד שיכול לשמש כמקום אחסון לשמיכה (195 שקלים); ווילון (כ-350 שקלים) שמוסיף רכות ומסתיר את תריסי הרפפות (שאיש לא רוצה לראות).
הספרייה לצד הספה נשארה מהדיירים הקודמים. אצלם היא היתה ממוקמת בכניסה לדירה ושימשה כארון כניסה פתוח. אני בחרתי להעביר אותה לסלון ולמלא אותה בספרים ועציצים. לכניסה קנינו ארונית (איקאה, כ-700 שקלים), שמתאימה לנעליים, לתיקים ולאלבומי התמונות שלנו, ועליה ניתן להניח מפתחות, ארנק וכו'.
על הקיר מול הספה לא יכולנו לתלות תמונות כיוון שיש לנו מקרן (ולא מסך טלוויזיה). אז תלינו מדף צף לבן וארוך (125 שקלים) שנראה כמו הארכה של הקיר, וקישטנו אותו עם תמונות, עציצים וחפצים נמוכים, שלא יפריעו לנו לראות סרטים.
את המנורות הפשוטות שהיו בדירה החלפנו במנורות שניתנות לכיוונון לאזורים השונים בסלון ובכניסה. רכשנו גם מנורה עומדת עם שלושה ספוטים, שכל אחד מהם ניתן להזזה ולהדלקה בנפרד. כך אנחנו יכולים להחליט כמה אור ואיזו אווירה אנחנו רוצים ליצור בסלון (כל המנורות עלו 980 שקלים).
שלושת הציורים הם מעשה ידי. ציירתי אותם בהשראת תמונות שמצאתי ברשת. את שאר התמונות הדפסתי במדפסת רגילה ומסגרתי במסגרות זולות (איקאה) ובכאלה שהבאתי מניו יורק.
המטבח
למטבח הקטנטן והישן בדירה החלטנו להוסיף אזור עבודה. רכשנו עגלת מטבח (איקאה, 495 שקלים), שיש לה משטח עבודה, מדפים ומגירות לאחסון. בנוסף, הרכבנו בתחתית ארונות המטבח העליונים מוטות לתלייה, עבור חלק מכלי הבישול (שלא יעמדו על השיש).
על ארונות המטבח הישנים הדבקתי מדבקות קקטוסים חמודות וזולות (עלי אקספרס, דולרים בודדים). וכך גם על ארון השירות הישן במסדרון.
לארון בחרתי עציצים חמודים (עלי אקספרס, דולרים בודדים) שמוסיפים חיים וצבע ומסתירים את סימני המדבקות הקודמות שהיו עליו.
פינת האוכל
שולחן האוכל, שסבא וסבתא שלי נתנו לנו, היה מאופסן אצלם במחסן כשנסענו. הוצאנו אותו משם. כיוון שהזמן נתן בו אותותיו, החלטתי לתת לו חיים מחודשים: צבעתי את הרגליים ואת מסגרת המשטח בטורקיז בהיר. פחית צבע קטנה הספיקה, ואפילו נותרו שאריות שבהן השתמשתי לכמה פריטים בחדר הילדים.
על הקיר מול שולחן האוכל בחרתי לתלות רשת ברזל עם תמונות משפחתיות. כשהתברר לי שרשת מוכנה במידה שאני רוצה עולה בין 200 ל-300 שקלים, החלטתי ליצור אחת בעצמי.
במפעל רשתות בדרום תל אביב קניתי רשת ב-40 שקלים. את הקצוות החדים מהחיתוך כיסיתי בדבק חם, כך שלא יסכנו אותנו. צבעתי הכל בספריי (מיכל בעשרה שקלים) ו-טא-דאם! יש לי רשת לתליית תמונות ב-50 שקלים. קניתי אטבים קטנים במקס סטוק, יצרתי שרשראות דגלונים מוואשי טייפ, ותליתי על הקיר יחד עם תמונות משפחתיות מחממות לב.
חדר השינה
די בסיסי ורגוע. את ראש המיטה הבאנו כאמור מניו יורק (קנינו בזמנו באיקאה, לא קיים יותר במלאי).
ארון קנינו מהשוכרים הקודמים. מנורה תלויה (איקאה, 49 שקלים); שני המדפים (איקאה, 49 שקלים כל אחד) ומעליהם תמונות וצמחייה תלויה (בטטות במים מוציאות עלים מקסימים). את השטיח קיבלנו מחברת משפחה מניו יורק שעברה דירה, ולא היה לה מקום בשבילו בדירה החדשה.
חדר ילדים
בחדר היה ארון ענק מעץ כהה, שסגר עליו וגרם לו להיות מאוד כבד. הדבקתי עליו מדבקות גדולות שניתנות להסרה (עלי אקספרס, 21 דולרים). הן מקלילות את הארון ואת החלל, ומוסיפות עניין לחדר. על הקיר מול הארון הדבקתי מדבקות משולשים בגוון מנטה נעים (עלי אקספרס).
יצרתי פינת קריאה ומשחק. את השטיח האפור קיבלנו במתנה (395 שקלים - BuyCarpet). הכריות הגיעו יחד עם הספה של הסלון, וכעת אני ממתינה לבואן של כריות מהממות בגווני פסטל (עלי אקספרס).
את השולחן והכיסאות קיבלתי משומשים מחברה. היו עליהם סימונים וקשקושים, אז נתתי להם חיים חדשים עם שאריות הצבע משולחן האוכל ושאריות טפטים מפרויקט אחר שעשיתי.
את מעמד החיתולים הרב-פעמיים, שהיה בעברו מעמד לדיסקים, מצאתי ברחוב. צבעתי אותו בשאריות של הצבע התכול. המנורה בחדר הילדים נמצאה גם היא ברחוב. תליתי שני מדפים ולוח מגנטי מחיק, שעליו מגנטים של חיות, שציירתי בעצמי וניילנתי. על חלון אחד תלויה שרשרת שאמי הכינה ושרשרת אורות (עלי אקספס, 9 דולרים). לצד חלון שני - מעט תמונות. המדפים המשושים הגיעו איתנו מניו יורק.
טיפ ומסקנה
כל מה שקנינו, התקנו והרכבנו ניתן להסרה ולהעברה לדירה הבאה. כך היה, אגב, בכל הדירות שגרנו בהן. אנחנו רוכשים ריהוט זול יחסית, במידות שמתאימות לרוב הדירות, ותמיד מוצאים לדברים מקום ו/או ייעוד חדש (הרהיטים שקנינו לדירה ברמת גן, למרות שהיו זולים,שרדו שנים. חלקם אפילו עברו איתנו לניו יורק).
מסקנה: בהשקעה כספית נמוכה יחסית אפשר לחזור בסוף היום לדירה ולהרגיש בבית. מנסיוני, זה עושה הבדל ענק''.
