"בשבוע שעבר כרתו ליד הבית שלי המון עצים. כל הזמן בונים בתים. כבר אין הרבה טבע בישוב וחשוב שיהיה לנו גם טבע, כי אני אוהבת לרוץ בין העצים. בגלל זה יצרנו את האחו הפורח. חשוב לי לעבוד שם, לשתול עצים וצמחים חדשים ולטפח אותו, כדי שיישאר איזור ירוק ופורח בישוב, שילדים יכולים לרוץ ולשחק בו ולהכיר את הטבע. יש לי באחו עץ שאני הולכת עליו בשיווי משקל ולא נופלת".
עוד ישראלים קטנים:
>> נעמי, בת 8, מנצרת עילית: גרה בקיבוץ שיתופי בתוך בניין ענק
>> בניה גפן, בן 7, מאמציה: "ההורים אומרים שיום אחד נחזור לגוש קטיף"
>> נבט, בת 7, מחוות בולוטין: אבא ואמא מצילים חיות בר
>> לין חלבי, בת 7, מדליית אל כרמל: חולמת לעוף לסוריה ולהציל ילדים
המשפחה שלי
----------------
אני: יערה מילר, בת 7.
אמא: תימור שוורץ-מילר (47). אמא היא מורה לאומנות בחינוך מיוחד ולומדת לדוקטורט.
אבא: תמיר מילר (50), אבא הוא מוזיקאי. הוא מנגן ג'אז, על פסנתר, עם הרכב של כמה אנשים. אני אוהבת ללכת להופעות שלו והוא גם מלמד ילדים לנגן על פסנתר. אבא גר בתל אביב ואני אצלו יום בשבוע ופעם בשבועיים בשישי-שבת.
אחים ואחיות: הראל, בן 18: בכיתה יב' והוא מאוד אוהב לישון ואוהב להיות לבד. ירדן בן 14: מנגן בחצוצרה ואוהב שקט ולהיות במחשב.
המטלות שלי בבית: אני צריכה לסדר את המיטה כל בוקר ובימי שישי לסדר את החדר ולעזור לאמא לבשל.
המשפחה המיוחדת שלי: אבא ואמא התגרשו, אבל נשארו חברים טובים. אני חושבת שחשוב שאם הורים מתגרשים הם יישארו חברים ולא יריבו, כי זה לא נעים לריב וזה לא נעים גם להיות בודדים. לי זה טוב שהם חברים טובים כי לא נעים לראות את ההורים שלי רבים ובטח זה לא נעים גם להם.
הבית שלי
-----------
הישוב: באר יעקב. אני אוהבת לגור כאן, כי יש שקט ובבוקר אני מציצה מהחלון ורואה את כל הציפורים.
הבית: בית פרטי עם גינה. יש לנו עץ עם המון פרחים וורודים שיש בו אפילו קן של ציפורים.
החדר: יש לי חדר לבד.
הבית השני שלי: בימים שאני אצל אבא, אני גרה בתל אביב. בקיץ אנחנו הולכים לים ויש שם מסיבות. אני אוהבת שיש לי שני בתים, כי ככה אני מכירה כל מיני בתים וביום הולדת אני מקבלת יותר מתנות, אבל זה ככה ככה כי לפעמים אנחנו מתגעגעים מאוד לאבא.
האחו: בישוב שלנו יצרנו אחו, שקוראים לו "האחו הפורח". אני שותלת שם עצים ופרחים וזרעים, כדי שיהיה לנו איפה לשחק בטבע. כיף לעבוד באחו, כי זה כמו משחק. אני שותלת באדמה בצל קטן ואז הוא הופך לחצב גדול. לפעמים אני בתורנות השקיה של התות. אני אוהבת להיות תורנית כי זה להכיר יותר את הטבע, לדעת עליו עוד יותר דברים. לפעמים אני תורנית שבת, מקבלת את המבקרים שבאים ומסבירה להם איך מתנהגים באחו כדי לא לפגוע בטבע. אם ילד לא עומד על השביל – אני אומרת לו.
בית הספר שלי
------------------
בית ספר אילן רמון בבאר יעקב. אני הולכת אליו ברגל בתוך הישוב וגם לחברים מהכיתה אני יכולה ללכת ברגל.
מה מיוחד בביה"ס שלי? התלמידים יכולים לבחור את הסדר של השיעורים. למשל, המחנכת שלי מלמדת אותנו ביום אחד שפה, גיאומטריה, חינוך גופני וחשבון. בבוקר היא שואלת אותנו מה אנחנו רוצים ללמוד קודם ובאיזה סדר.
המקצוע שאני הכי אוהבת: חינוך גופני, כי אז יוצאים לחצר ומשחקים. אני יותר אוהבת להיות בחוץ מאשר להיות בכיתה.
המורה האהוב עלי: עובדיה, שמלמד אותנו גיאומטריה, כי הוא מעודד אותנו כשאנחנו מתנהגים יפה.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? תשומת לב, כי אם תלמיד לא יודע מה לעשות הוא הולך אליו ולפעמים יש תור ארוך והמורה צריכה לתת יחס לתלמידים.
אוהבת ללמוד? כן.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אם כמעט בכל יום יהיה חינוך גופני ואומנות.
שיעורי בית: אין הרבה. כשיש אני מכינה לבד.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני צופה בסדרות במחשב ואם לא אז אני הולכת לחברות בישוב שלי. אני יכולה ללכת לבד לכל החברות. אנחנו משחקות עם הכלבים או עושות פיקניק בכאילו.
הכי אוהבת לעשות בעולם: ללכת לחברות.
מאכל אהוב: ניוקי.
הכי אוהבת לעשות עם אמא: ללכת לבריכה. אנחנו שוחות הרבה ולפעמים גם צוללות.
הכי אוהבת לעשות עם אבא: לנגן בפסנתר.
הכי אוהבת לעשות עם האחים: עם הראל אני אוהבת לשחק דוקים. עם ירדן אני אוהבת לראות איך הוא משחק במחשב.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר חברים, כי לפעמים ילדים צריכים משהו ואולי זה חשוב, אז הם צריכים קצת להיות עם ההורים שלהם.
החברה הכי טובה: זוהר מהכיתה שלי, כי אני הכי רואה בה את הדברים הטובים שבתוכה – היא חברותית ולא משעממת ואנחנו תמיד אוהבות לשחק יחד.
החלום שלי: להיות ראשת הממשלה, כי זה תפקיד חשוב ואני יכולה להמציא דברים חדשים בארץ, לשפר את הארץ. אם הייתי ראשת ממשלה הייתי עושה שכולם לא יריבו ושיהיה שלום.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: כוח הקרח, שאם ממש חם לי אני יכולה להקפיא את עצמי ואז יהיה לי נעים. אם ממש שרב אני מכוונת את השמש לקרח ואז השמש לא תהיה כל כך חמה.
כשאהיה גדולה: אני רוצה שיהיו דרקונים ויהיו לי מלא אוגרים ושאני אעבוד בספארי.
מתי כועסים עלי? למשל כשאמא בטלפון ואני משגעת אותה, היא לפעמים כועסת עלי וכשאני לפעמים נורא מבלגנת את החדר אז היא גם כועסת עלי.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשהייתי עם כל הבנות בכיתה שלי בבריכה יחד עם אמא ועשינו תחרות צלילה ותחרות שחיה.
חיות: יש לי שני כלבים, צב, תוכי ולפעמים יש גם לטאות.
חוגים: חוג כדורגל – אני אוהבת כי זה כאילו לשחרר את עצמי. כשאני משחקת כדורגל אני משתחררת. קפוארה – כי זה גם לעשות כל מיני תרגילים. יש לי גם חוג פסנתר ועכשיו גם שחיה.
הייתי רוצה לחיות ב: עולם שיש בו שלום ושכל יום היה לי דרקון וכל יום הייתי לוקחת אותו ועושה מסע.
לגדול או להישאר ילד לנצח? להישאר תמיד ילדה, כי נותנים לך את כל מה שאתה רוצה וגם ככה אני אשאר ספורטיבית.
ההמלצה שלי לספר: "חוקרים את החיות" –אני אוהבת אותו כי הוא מלמד אותנו דברים חדשים על חיות שאולי לא ידענו וזה לחקור את הטבע.
טקס שינה: אני מקריאה לעצמי סיפור ואז מנסה להירדם.
* * * * * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים ?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.
שלחו אלינו למייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
אהבתם את יערה? לחצו על התמונה הבאה כדי לשמוע גם את הסיפור של ליבי:
