עדיטל אלה, שמובילה את סטודיו ומפעל ''קריאטרה'', היא הזוכה בתחרות ''בחירת הקהל'' של Xnet. אלפים הצביעו לעיצובים החביבים עליהם ב''צבע טרי'', כאן באתר וגם באירוע עצמו. היריד ננעל הערב, והזוכה תקבל פרס של 5,000 שקלים, מתנת ''מטבחי רגבה''.
עדיטל אלה החלה את המסע שלה לפני כעשרים שנה, בטיול להודו שעשתה לאחר שסיימה את לימודי העיצוב. המנהג לזרוק בחזרה לאדמה את כוס הצ'אי המשומשת, העשויה חרס שלא נשרף בתנור, נטע בראשה את הרעיון לייצר מוצרים תעשייתיים שעשויים מ-100% חומרים טבעיים, ויכולים להתמחזר בצורה מלאה. ב''צבע טרי'' הציגה אריחי קיר, המוצר המוביל שלה כיום, שעשויים מאדמה (בעיקר פסולת של מחצבות) ומסיבים צמחיים (בעיקר תוצרים של תעשיית הדקלים). הם אינם עוברים שריפה בתנור, מה שמאפשר את התמחזרותם המלאה בחזרה לאדמה, ולאחר מחקר ופיתוח ממושכים - הם עומדים בתקנים לאריחי קיר לחללי פנים שאינם רטובים.
- לסיור במפעל הקטן של ''קריאטרה'' בחולון - צפו בווידאו שבראש הכתבה.
במקום השני בתחרות ''בחירת הקהל'' זכה בר דוידוביץ', עם מנורות בהשראת מנורות רחוב. כשביקרנו ביריד הופתענו מגודלן של המנורות: מהתמונות נדמה שהן קטנות, אך במציאות הן גדולות למדי. דוידוביץ' למד עיצוב במילאנו, ואחרי לימודיו עבד שנתיים בסטודיו של המעצב ההולנדי מרסל ואנדרס. כשחזר לארץ פתח סטודיו משלו, שבו הוא מעצב מגוון פרויקטים - מפריטים קטנים ועד קירות תלת ממדיים.
Street Lamp היא סדרה של מנורות קרמיות, פרשנות ביתית לקווים המזוהים עם מנורות רחוב.
במקום השלישי זכה דרור כספי, עם מנורות בטון. במקרה הזה המפגש עם המנורות ביריד הוליד הפתעה אחרת: התמונות נותנות רושם שהמנורות גדולות יחסית; למעשה הן קטנות למדי. כספי למד עיצוב בברצלונה, שם התגורר שש שנים. כשחזר לארץ פתח סטודיו בשם Ardoma, שמתמחה בבטון.
Helia - שמה הלטיני של חמנייה - היא מעין רשת בטון מחוררת המדמה סריג, שעוצבה בהשראת הספירלה של פיבונאצ'י ומהווה את גוף המנורה שהציג.
תודה לכל המשתתפים ולכל המצביעים!
