שמרית אור: "הללויה" החדש קצבי מדי, העיבוד חירב את השיר

    האמא של השיר העברי הידוע בעולם נאבקת בסרטן כבר 12 שנה ובקשיי פרנסה. היא לא אוהבת את גרסת חגיגות ה-70 ל"הללויה", וגלי עטרי? זה בכלל לא השיר שלה

    שמרית אור." עד שהשיר נבחר לא ידעתי בכלל שהוא מועמד" (צילום: גל חרמוני)
    שמרית אור." עד שהשיר נבחר לא ידעתי בכלל שהוא מועמד" (צילום: גל חרמוני)

    לפני שבע שנים, ליד אותו שולחן באותו בית קפה ממש, העניקה לי המשוררת והפזמונאית שמרית אור (72) ריאיון פרידה. היא סיפרה אז שהחליטה להפסיק להיאבק במחלת הסרטן ואף ביקשה מהרופאה שלה לוותר על הטיפולים, "כדי שאוכל לחיות בצורה סבירה את הזמן שנותר לי".

     

    בנסיבות המצערות ההן היא הקדישה את זמנה למשימות אחרונות של פרידה, כמו הוצאת הספר "ציפור האש" ("הקיבוץ המאוחד"), שבו כרוכים 101 שירים מהפופולריים שכתבה. "בסיפור הזה, מה אפשר לעשות, אין הפי אנד, התמונה כבר ברורה ואין טעם", אמרה אז, ושתינו בכינו. "אני רוצה לחיות את חיי עד הסוף, מתי שלא יהיה הסוף, בצורה מכובדת".

     

    כיום, שבע שנים אחרי, משמח להיווכח שהיא נראית מצוין. אם הייתה מאמינה בנסים, הייתה אומרת שנס רפואי פקד אותה. "אין הסבר, נפלאות דרכי הרפואה", היא אומרת בזהירות.

     

    בימים אלה היא חוגגת את אחת החגיגות המרנינות שהייתה יכולה לבקש - השיר "הללויה", שאותו כתבה לפני 40 שנה וכבר חגג בעבר זכייה אירוויזיונית, נבחר כשיר שיוביל את חגיגות ה־70 למדינה. אבל בישראל כמו בישראל, גם החגיגה הזאת לוותה בשערורייה לא קטנה, ותסמכו על אור שגם הפעם יהיה לה מה לומר.

     

     

    להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי (לחצו על התמונה כדי לקרוא על ההיסטוריה המלאה של השיר) (צילום: משה מילנר, לעמ)
    להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי (לחצו על התמונה כדי לקרוא על ההיסטוריה המלאה של השיר) (צילום: משה מילנר, לעמ)

     

     

    ידעתי שאני נכנסת למלכוד

     

    תזכורת: הזמרת עדן בן זקן הוזמנה לשיר את השיר בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, מה שגרר ביקורת ציבורית גדולה נגד מה שנראה כמו חוסר כבוד לאמנים המבוגרים שהביאו לנו כבוד באירוויזיון. רק אחר כך פורסם שחברי להקת חלב ודבש, ששרו את השיר במקור, דווקא קיבלו הזמנה, אלא שהסולנית, גלי עטרי, סירבה לשתף פעולה עם חבריה ללהקה בשל משקעי עבר. בעקבות הביקורת הוחלט לבסוף שהיא תשיר את השיר עם עדן בן זקן, בעיבוד חדש, קצבי ועכשווי. יותר מדי עכשווי, אם תשאלו את שמרית אור.

     

    "לא אהבתי את העיבוד, יותר מדי קצב", היא אומרת בכעס. "דיברתי על זה עם המפיק של האירוע. אמרתי לו: 'למה לקלקל? למה לא לשמור את השיר כמו שאנשים מכירים ואוהבים?' אבל הוא רצה צעיר, הוא רצה חדש, נתן הרבה מוזיקה אלקטרונית וחירב את השיר. קובי אשרת ואני כתבנו שיר לארבעה אנשים, לא לזמרת.

    "לא אהבתי את העיבוד, יותר מדי קצב. דיברתי על זה עם המפיק של האירוע. אמרתי לו: 'למה לקלקל? למה לא לשמור את השיר כמו שאנשים מכירים ואוהבים?' אבל הוא רצה צעיר, הוא רצה חדש"

     כתבנו אותו ל'הכל עובר חביבי', וכשהם ויתרו עליו הקמנו הרכב מקביל ונתתי לו את השם 'חלב ודבש'. גלי הייתה חלק מההרכב, זה לא שיר שלה. אני נורא מצטערת להגיד, אבל גם אז היא התנהגה בצורה מחפירה וגם עכשיו" (אסף דרעי, מנהלה האישי של גלי עטרי, מסר בתגובה: "מפאת כבודה של שמרית אור אני מעדיף לא להגיב על דבריה ההזויים מעל גבי העיתון").

     

    שמרית, התייעצו איתך לפני שבחרו בעדן בן זקן?

    "מה פתאום? עד שהשיר נבחר לא ידעתי בכלל שהוא מועמד. קובי אשרת צלצל אליי והודיע לי שבחרו בו. לדעתי, השם של עדן עלה ברגע האחרון. אין לי שום דבר נגד עדן, היא ילדונת חמודה, מלאת קסם, אני זוכרת אותה מ'אקס פקטור', אבל לא הייתי נותנת את השיר 'הללויה' לזמרת אחת, הוא צריך הרכב בשביל המודולציות שהולכות פה לאיבוד. ואם כבר לקחו את עדן, היו צריכים לצרף אליה שלושה זמרים נחמדים כדי לשמור על רוח השיר".

     

     

     

    באיזה שלב התבקשת להוסיף בית לשיר?

    "בשלב שבו קובי הודיע לי. נאלצתי לבלוע את הצפרדע".

     

    למה צפרדע?

    "כי ידעתי שאני נכנסת פה לשדה מוקשים. קובי אמר לי שיש בקשה מיוחדת להוסיף לשיר בית ופזמון לכבוד היומולדת. בגלל ש'הללויה' פונה לעולם, ביקשו שתהיה גם פנייה פנימה. נורא נבהלתי מזה: לקחת שיר שמתגלגל בכל רחבי העולם כבר 40 שנה ומדבר בעד עצמו ולהוסיף לו בית? אבל שמו לי את זה כתנאי. יכולתי להגיד לא, אבל בשביל השיר, שמגיע לו את כל הכבוד הזה, בלעתי את זה. בכלל לא היה לי קל. השיר הזה נכתב ב־1978, בתקופת השיחות עם מצרים. הייתה אופטימיות גדולה, ועכשיו מה יש להגיד?".

     

    כאילו בהזמנה, בשלב הזה של השיחה ניגש אלינו עובר אורח ומניח על השולחן מכתב המיועד לאור, שבו הוא קובל על "התקרנפותה" ועל היותה "משת"פית לעולמה הטרום פשיסטי בעליל של צרת התרבות ודומיה... 'תרומתך' הנלוזה ל'הללויה' מבזה את דור אלתרמן־אורלנד וערכיו הנאורים", כתב האלמוני שנעלם בינתיים. היא עקבה במבטה אחר האיש המתרחק, ואמרה בצער: "ידעתי שאני נכנסת למלכוד, ידעתי שזה לא יעבור לי בשקט. למען השיר בחרתי לשתף פעולה כי חשבתי שאולי יש מקום להגיד עוד משהו למדינה, כמתנת יום הולדת".

     

    מה בחרת להגיד?

    "11 ימים התהלכתי כמו סהרורית וחיפשתי את המילים. קודם כל, כי הבית החדש היה צריך להיבלע בתוך השיר ולהיות חלק ממנו, ושנית, היינו אז באופוריה גדולה והיום אנחנו 180 מעלות משם. הרגשתי שיש עליי המון אחריות, אבל ברגע שמצאתי את 'הללויה ישראל' זה זרם".

     

    התחשבת בעמדותיה של שרת התרבות כשכתבת את הבית?

    "לא, אמרתי מראש שאני לא מקבלת שום תכתיבים, אבל היה לי ברור שזה צריך להיות ממלכתי. בסוף לא התאפקתי, בחלק השני כתבתי: 'הללויה שאי ברכה, יום הולדת הוא יום הבטחה, של מולדת של עם ותקווה', והטמבל הזה עם המכתב לא הבין את זה".

     

    השיר "הללויה" כולל הבית החדש (צילום: גל חרמוני)
      השיר "הללויה" כולל הבית החדש(צילום: גל חרמוני)
       

       

      גרורות בכל השלד

       

      בגיל 60, שלוש שנים אחרי שעברה השתלת כליה מוצלחת בחו"ל, אור הרגישה גוש בשד השמאלי. הרופא שלח אותה לעשות ממוגרפיה ואולטרסאונד, והתוצאות היו תקינות. "היה לי נוח לחשוב שהרופא צודק ושאין לי כלום", היא מספרת, "אבל מתברר שיש סרטן שלא רואים בממוגרפיה, וחשוב מאוד שנשים ידעו את זה. כשאומרים להן שב־90 אחוז התוצאה תקינה, שיביאו בחשבון שהן יכולות ליפול כמוני על העשרה אחוזים. שלחו אותי פעם אחר פעם הביתה עם מסר מרגיע, כשבגוף שלי כבר מקנן הסרטן. כשהגוש כבר היה ממש גדול והתחיל להציק לי, הרופא שלח אותי לעשות סי־טי וזה לא נראה טוב. כעסתי כעס עצום, כי לא שמעו לי לאורך כל הדרך ונתנו לסרטן להשתולל בגוף שלי במשך שלוש שנים, אובחנתי בשלב 4. בעצם אני מקרה קלאסי של רשלנות רפואית".

       

      הגשת תביעה?

      "כבר נפגשתי עם עורכת דין בקשר לתביעה, אבל

      בסופו של דבר החלטתי להתרכז בטוב כי הרגשתי שזה לוקח ממני הרבה אנרגיות. לא רציתי לבזבז את הזמן שלי על כעס ותסכול".

       

      "את כל השירים הגדולים שלי פשוט נתתי, וגם התמלוגים לא משהו, כי היום כבר לא משמיעים את השירים האלה בשום מקום" (צילום: גל חרמוני)
        "את כל השירים הגדולים שלי פשוט נתתי, וגם התמלוגים לא משהו, כי היום כבר לא משמיעים את השירים האלה בשום מקום"(צילום: גל חרמוני)

         

        למה ויתרת על הטיפולים?

        "כשהבנתי כמה חמור המצב שלי - כבר היו גרורות בכל השלד - החלטתי שאני לא רוצה לסבול שום טיפול".

         

        אז איך זה שאנחנו פה עכשיו?

        "אני חיה על כדורים. היומיום שלי הוא מאסה של תרופות, שזה כשלעצמו בעיה. ההיגיון אומר שאם אני מקבלת תרופות נוגדות דחייה של השתל (הכליה המושתלת), שמחלישות את המערכת החיסונית, זה אומר שבאותו זמן אני בעצם חושפת את עצמי לדברים אחרים".

         

        יש סיכוי שאולי דווקא בגלל שוויתרת על הטיפולים האגרסיביים הצלחת לשרוד?

        "אני חושבת שזה שילוב של הרבה דברים, ובעיקר הגיל שעמד לטובתי. תאים של חולות צעירות מתחלפים הרבה יותר מהר, ולכן הן חוטפות את זה באופן קטלני יותר".

         

        מה שלומך כרגע?

        "טפו, טפו. אין שינוי. אני עדיין חולת סרטן, אבל המחלה בשליטה והמוות כבר לא מעסיק אותי. בחרתי לחיות את החיים ולא להתעסק עם המחלה. הרווחתי שמונה שנים בינתיים. הרווחתי את הנכדים, בני יותם התחתן לפני שנה ועכשיו, כידוע, 'הללויה' נבחר לשיר שנת ה־70 ואני שמחה שאני עוד פה. הצטרפתי לקבוצת 'גמני' בפייסבוק של נשים חולות סרטן וזה מאוד עוזר לי, כי הקבוצה הזו היא כמו משפחה. היה לנו טיול לאילת לשלושה ימים עם כל הפינוקים שתרם בחור בשם אלי גרוס. זה מקור הכוח שלי".

         

         

         

        גלי עטרי ועדן בן זקן. "גלי הייתה חלק מההרכב, זה לא שיר שלה" (צילום: דנה קופל)
          גלי עטרי ועדן בן זקן. "גלי הייתה חלק מההרכב, זה לא שיר שלה"(צילום: דנה קופל)

           

          מקוששים פרנסה

           

          אבל גם על התקופה האחרונה מעיבים קשיים לא מעטים. למרות שנכנסה להיכל התהילה הישראלי, ולמרות שזכתה עוד בחייה לכך שבית ספר בנתניה ייקרא על שמה, אור מעולם לא הצליחה להתפרנס ממלאכתה. בעבר הצטרפה למפלגת הגמלאים, שלא עברה את אחוז החסימה, "כדי לטפל בנושא האמנים המתבגרים שסובלים מחרפת רעב. תראי מה קרה עם נחצ'ה היימן. כל מדינה שמכבדת את עצמה ומעריכה את תרבותה ואת אמניה,

          "מעטות הפעמים שבהן מכרתי שירים. את כל השירים הגדולים שלי פשוט נתתי, וגם התמלוגים לא משהו, כי היום כבר לא משמיעים את השירים האלה בשום מקום. הדור שלי כבר לא מעניין, ואני לא לבד בסיפור הזה"

           נותנת להם כסף ותנאים ליצור. פה אמנים צריכים לרוץ מחלטורה לחלטורה כדי לשלם חשבונות, ונשכחים בדרך", היא אומרת.

           

          השירים שלך, שהפכו לנכסי צאן ברזל, לא מפרנסים אותך בכבוד?

          "טוב שאת אומרת נכסי צאן ברזל ולא נכסי צאן זהב, כי זהב זה לא. מעטות הפעמים שבהן מכרתי שירים. את כל השירים הגדולים שלי פשוט נתתי, וגם התמלוגים לא משהו, כי היום כבר לא משמיעים את השירים האלה בשום מקום. הדור שלי כבר לא מעניין, ואני לא לבד בסיפור הזה, יש לי הרבה חברים בגילי, מיטב היוצרים, שצריכים לקושש את פרנסתם".

           

          לפרנסתה ניהלה אור במשך 28 שנים קריירה נוספת כמעצבת אופנה ובעלת המותג "ליידי גודייבה", שהתמחה בעיצוב זרוק וצבעוני לצד שמלות כלה. "בימים עבדתי כמעצבת אופנה ובלילות כתבתי שירים וחילקתי אותם לכל דורש". גם היום, בגילה המתקדם ובמצבה הרפואי הרעוע, היא נאלצת לעבוד. "בעבר קיבלתי קצבת נכות, שהתחלפה באיזשהו שלב בקצבת זקנה, כי בארץ אתה לא יכול להיות גם נכה וגם זקן", היא אומרת במרירות.

           

           

           

          בימים אלה היא מריצה עם המוזיקאי רמי הראל את הערב "שני שושנים", שבו היא שרה ומשתפת את הסיפורים שמאחורי השירים שלה ושל אביה. בנוסף, היא מנחה את הקורס "מילים למנגינות" בבית הספר רימון. "גם נטע ברזילי, שהולכת לייצג אותנו באירוויזיון השנה, למדה אצלי", היא מתמוגגת. "אני דווקא אוהבת את השיר שלה, למרות שהוא באנגלית. לא הייתי מתעקשת על עברית היום, למרות שפעם זה היה חשוב לי מאוד. העולם השתנה, הלאומיות

          "אני אוהבת את השיר של נטע ברזילי, למרות שהוא באנגלית. לא הייתי מתעקשת על עברית היום, למרות שפעם זה היה חשוב לי. העולם השתנה, הלאומיות של האירוויזיון נעלמה, השירים היום מיועדים לרחבת הריקודים"

          של האירוויזיון נעלמה, השירים היום מיועדים לרחבת הריקודים, ועדיף שירקדו לשירים באנגלית ולא לשירים אחרים. ואני לא אוסיף".

           

          את מתכוונת למוזיקה מזרחית?

          "את זה את אמרת. פעם גם אני אמרתי, אבל היום אני לא מעזה, האש כבר מלחכת כאן את כולנו, ואני עסוקה במלחמות חשובות יותר. תראי מה הם עשו לנו כאן, שיסו את האנשים אחד בשני".

           

          מי?

          "הממשלה, מי? ביבי והעומדים תחתיו. השיסוי הזה עוד יגרור אותנו לתחתיות, במקום לטפח את הביחד של כולנו. עוד מעט כבר לא יהיה על מה לשיר".

           

          את מתכוונת גם לשרת התרבות מירי רגב?

          "לא, לא. אני לא אכנס לפינה הזאת בנסיבות חגיגיות כאלה. בשביל מה? בעיניי היא חידה. אני יכולה להגיד שלא במקרה ביבי שם אותה במקום הזה. זה נועד כדי לעשות פרובוקציה".

           

          נטע ברזילי. "תלמידה שלי ברימון" (צילום: דניאל קמינסקי)
            נטע ברזילי. "תלמידה שלי ברימון"(צילום: דניאל קמינסקי)

             

            מה את מאחלת לעצמך?

            "בריאות. מה את חושבת?".

             

            אולי פרס ישראל? הקולגה שלך, נורית הירש, כבר קיבלה.

            "אם ייתנו, אז למה לא? כמו שזכור לי מצוין מימיו של אבי, מישהו צריך להציע אותי ואני כמובן לא אציע את עצמי. הייתי מרוצה מאוד מכך שנתנו לנורית הירש, כי היא מייצגת נהדר את הדור שלנו. אני יודעת שמדברים על זה שאין נשים בפרס ישראל, אבל אם מחפשים אישה, הייתי נותנת קודם לרות דיין".

             

            יכול להיות שהפעילות הציבורית שלך נגד הממשלה מרחיקה ממך את הפרס?

            "לא יודעת. לא חשבתי על זה. אבא שלי קיבל את הפרס בגיל 80, אז יש לי עוד כמה שנים. אני אופטימית".

             

             

            • הראיון המלא עם שמרית אור בגליון החג של "לאשה", השבוע בדוכנים

             

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל, סגנון: מיטל ברונר)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל, סגנון: מיטל ברונר)
             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "שמרית אור: "הללויה" החדש קצבי מדי, העיבוד חירב את השיר"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד