"היחסים שלי למקום הם מורכבים", אומר האדריכל אמנון רכטר כשהוא מתחיל לדבר על כיכר אתרים בתל אביב, וברור מדוע. הקשר המשפחתי לכיכר אתרים הוא האחראי הראשי לכך שנרתם – תוך שהוא רותם את עובדי משרדו – להכנת חלופה רצינית, שתמנע את הרס הכיכר לטובת מקבץ גורדי שחקים עצומים שיחסמו את הקשר בין העיר לים. יש לזכור כי בסקר תושבים שערכה העירייה, התברר כי רוב עצום מתושבי העיר מתנגד לתוכנית המגדלים, ועדיין העירייה ממשיכה לקדם אותה.
יעקב רכטר תכנן בשנות ה-70 את הכיכר, בשיתוף האדריכל ורנר יוסף ויטקובר. משרד האדריכלים המשפחתי – שהבן עומד בראשו - ממוקם ממש בעומק הכיכר, וכאן התקיימה הפגישה עם ערוץ האדריכלות של Xnet, כדי לחשוף את התוכנית. מסקרן לראות כיצד הסנטימנטים והכבוד לאביו יעקב רכטר, שתכנן את הכיכר, משתלבים עם ההבנה שהכיכר צריכה שינוי, אך שונה לגמרי ממה שהעירייה מתכוונת לאפשר.
"במהלך כל החודשים שבהם מתנהלת מהומה סביב הכיכר", אומר אמנון רכטר, "פנו אלי כדי לשמוע את תגובתי ומה אני מציע. יש לי גועל ודחייה מההשתלחות השטחית של כולם בכולם. אף אחד לא בודק דברים לעומק. קל מאד להתנגד, קל מאד לצעוק כל הזמן".
חצי שנה הקדישו אנשי המשרד להצעה. "אנחנו אדריכלים, והדעה שלנו צריכה להיות מנוסחת דרך אדריכלות", אומר האדריכל רוי גורדון, מנכ"ל המשרד שעבד על ההצעה יחד עם דפנה גורביץ' וחן צירינסקי, מי שגם ריכזה את הצוות. "לכן", ממשיך רכטר, "חשבנו במשרד שנעשה תרגיל, נבדוק לעומק את התכניות המקוריות של הכיכר וגם את אלה של היזמים, נלמד מסמכים, כתבות, נדבר עם כל מי שיש לו יד בדבר ונשמע את דעתו".
הם דיברו עם שכנים ובעלי נכסים בסביבה, פגשו את המתנגדים, היזמים (חברת JTLV בבעלות עמיר בירם ואריאל רוטר) ומהנדס העיר עודד גבולי. רכטר מזכיר, כי תוכנית המתאר לתל אביב מאפשרת לבנות בכיכר אתרים עד גובה של 25 קומות ובסך הכל כ-70 אלף מ"ר מגורים, מלונאות, מסחר וצורכי ציבור. "על העקרונות האלה שמרנו בהצעה", הוא מדגיש. "הגדרנו עקרונות מסוימים שהתבססו על חלקים שאנחנו אוהבים בכיכר הקיימת, ולתוך כל זה הכנסנו את מה שהסקנו ואת מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות". הבינוי הוא רעיוני, ללא תכנון מפורט.
מה כוללת ההצעה
תנועת כלי רכב: יורדת מתחת לאדמה
"אתונה, ברצלונה, מרסיי ועוד ערים השקיעו מיליארדים כדי לקחת צירי תנועה ולקבור אותם מתחת לאדמה", מזכיר רכטר את המגמה העולמית, שעיריית תל אביב-יפו מתעלמת ממנה. במשרדו זיהו את המפגע הקיים: הכביש שיורד מתחת לכיכר מאפשר במפלס הקרקע תנועת הולכי רגל חופשית, ברמפה שעולה משדרות בן גוריון; אך קצת דרומה משם, באזור המלונות, חוזרות ועולות המכוניות, ומונעות מעבר הולכי רגל חופשי, ואז הם יורדות אל קו הים, סמוך למלון שרתון, בהתאם לטופוגרפיה הטבעית. רכטר מציע להשביח את איכות המרחב, באמצעות הארכת הכביש התת-קרקעי באופן רציף ממלון קרלטון ועד מלון שרתון.
ממילא יש דרך שירות תת-קרקעית, המממשת את הרעיון. האדריכלים מציעים להרחיב אותה באופן משמעותי, ולאפשר מתחת לאדמה תוספת חניות ורחבות תפעוליות לבתי המלון. גם הבניינים הסמוכים ברחוב הירקון יוכלו להרוויח ממנה. המימון למימוש הכביש יכול להגיע מאגרת הבנייה הכבדה, שהעירייה מטילה על היזמים.
הולכי רגל: יקבלו שטח גדול פי 4
אין אף רחוב בתל אביב שמגיע ישירות לים – מלבד שדרות בן גוריון שנשפכות לכיכר אתרים. רק שהכיכר אינה קורצת להולכי הרגל, בלשון המעטה. את הנכס המשמעותי הזה מבקשים כעת לשפר משמעותית, כדי ליצור שטח ציבורי פתוח גדול פי ארבעה מהקיים.
איך? באמצעות פינוי הכביש והחניונים העיליים. כל הולכי הרגל והאופניים שמגיעים מאזור בן גוריון, דיזנגוף ובן יהודה, יוכלו לנוע באופן שוטף אל חוף הים – בלי שום הפרעה מוטורית מסוכנת – וליצור את אחד החופים האטרקטיביים של גוש דן. הסביבה תהיה רגועה, בטוחה ונקייה יותר; הירידה אל הים תהיה קלה ויפה יותר.
החניון המכוער שתקוע בין מלון הרודס למלון קראון פלאזה - יתפנה. במקומו יינטע גן ים-תיכוני, שישתלב במדרגות רחבות שירדו אל חוף הים והטיילת. משדרות בן גוריון ייכנסו הולכי הרגל לכיכר, שתמשיך לתפקד כמרפסת גדולה שממנה נשקף הים והאופק. מהכיכר ניתן יהיה להמשיך ישר אל מדרגות חדשות שירדו אל הטיילת, בריכת גורדון והמרינה, או לפנות דרומה ולרדת ברמפה נוחה להליכה – בניגוד למצב ההליכה בכיכר של רכטר האב. הרמפה תשתלב בקצה שלה בטיילת וברצועת החוף, כשלצידה ניתן יהיה לפתח חנויות או עסקים לשירות הגולשים.
מגדלים: לא 40 קומות, אלא 25 כמו שהחוק מתיר
בהתאם לתוכנית המתאר, ינוצל כל השטח הבנוי שמתירה התוכנית. המשמעות: הקמת שלושה מגדלים עד 25 קומות כל אחד, ולא 40 כמו שהעירייה מאפשרת ליזמים הנוכחיים להקים (בניגוד לתוכנית המתאר).
פריסת הבינוי אינה סתמית, אלא באה אחרי לימוד מעמיק של סביבת הכיכר. מגדל אחד יקום כהמשך לשורת מגדלי בתי המלון הקיימים (בין מלון הרודס לקולוסאום), ושני מגדלים נוספים ייבנו בהמשך ישיר למרקם התל אביבי הנמוך, המופיע בגוש הבניינים הוותיק בין שדרות בן גוריון ורחוב לסל. כדי לשמור על נוחות הולכי הרגל ועל אווירה תל אביבית אנושית, במפלס הקרקע ייבנו בניינים בני חמש או שש קומות הדומים לאלה שנבנו באזור, ורק מעליהם יצמחו בנסיגה קלה המגדלים.
הריסה: גם המסעדות הנטושות
אלה המרכיבים העיקריים שהתוכנית מציעה להרוס לטובת בינוי חדש:
1. הבניין המוארך של החנויות, שרובו נטוש כיום. בחלקו שוכן מלון "לאונרדו ארט" (במקור מלון מרינה). הוא ייהרס, כדי להקים את שני המגדלים מעליו. ההריסה גם תאפשר את התקנת גרם המדרגות הרחב, שיוביל למטה אל הים.
2. מבני המסעדות העגולות, שחלקן נטושות. מאז שהעירייה בחרה להרוס את מבני הפטריות הייחודיים, איבדו המבנים את אופיים בכיכר. מבנים דומים חדשים ייבנו במקומם.
הקולוסיאום: יישאר
"כיחידה פיסולית הקולוסאום הוא מדהים", קובע רכטר, "הוא סמל הפרויקט שהיה פעם והוא אייקון תל אביבי". בין השאר, בהשראת הכתבה שפורסמה ב-Xnet והציגה מגוון רעיונות לחידוש המבנה העגול והבולט, מציעים האדריכלים לאמץ את הרעיון ולהפוך אותו למוקד פעילות עירוני. גם מלון קרלטון יישאר ולא ייהרס.
כיצד הופכים את ההצעה למעשית?
רכטר יציג הערב את ההצעה במוזיאון תל אביב, באירוע שבו יוכרז על הקמתו של "מרכז רכטר לאדריכלות", כ-100 שנה לאחר שסבו זאב הקים את המשרד – הוותיק ביותר שפועל בישראל. בהמשך השנה ייפתח לציבור ארכיון המשרד, העשיר בחומרים, ויונגש גם באינטרנט; ייערך סיור בבית המשפט בתל אביב, שבתכנונו השתתפו שלושת הדורות לאורך שנים; תוענק מלגת מחקר; ויפורסם ספר על אודות מגדל בית המשפט, שתכנן אמנון רכטר.
מה לדעתך צריך לקרות בכיכר אתרים, בעקבות ההצעה שלך?
"ההצעה צריכה לעורר דיון מחודש בכל המרחב של הכיכר. היא מתייחסת להקשר עירוני רחב יותר מהכיכר עצמה, ומאפשרת ראייה רעננה ומספקת של כל הסביבה. הפתרון חי גם באופן עצמאי ללא המנהרה שמוצעת, במידה ויוחלט שלא לאמץ אותה. ההדגשה של המרחב הציבורי ומיקום האלמנטים הבנויים על בסיס הגריד התל אביבי יכולים לחיות מצוין ועונים על דרישות הציבור, היזמים, העירייה ומערכת התנועה".
היזמים כבר שכרו את שירותיהם של האדריכלים נורמן פוסטר ואבנר ישר.
"אני לא מנסה להידחף לשום מקום, ואין לי שום ציפייה להחליף את האדריכלים שנבחרו. מדובר במקום חולה, וכאדם שעובד בו ובעליו של המשרד שתכנן אותו, זו אחריות שלי. כחלק משיתוף ציבור, אני נותן שירות של 'מרכז רכטר' חינם לציבור, וסוגיות כואבות כאלה הן אלה שעמן יתמודד המרכז גם בעתיד".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה להצעה: "מהנדס העירייה איפשר לעמותת 'לא למגדלים בכיכר אתרים' להגיש הצעה לתוכנית חלופית, וזו תוצג במפגש הקרוב של השולחן העגול, אשר הוקם על ידי העירייה במטרה לנהל דיון תכנוני משותף בנושא. כל האדריכלים שפנו לעירייה נתבקשו לפנות ישירות לעמותה ולהציג להם חלופות, על מנת שיגיעו למפגש עם חלופה אחת המקובלת עליהם. גם אדריכל אמנון רכטר מוזמן לפנות לעמותה".
השתתפו בצוות התכנון במשרד רכטר: סשה אונטמן, אדם נחמוד ויעל נטף.
ומה עוד אפשר לעשות בקולוסיאום. קבלו כמה רעיונות
מחברת JTLV נמסר: " JTLV מברכת את מרכז רכטר לאדריכלות על שמצא לנכון להציג תוכנית משלו לכיכר, הכוללת מיצוי של כל הזכויות והשימושים המוקנים למתחם מכוח תוכנית המתאר. אנו תמיד פתוחים לדיאלוג ענייני ומקצועי שיאפשר שיקום הכיכר והגעה למתווה מוסכם על מוסדות התכנון הרלבנטיים".
