המיניבוס הקטן שחיכה בשעת בוקר מוקדמת מתחת לבית הטקסטיל בתל אביב, לא היה סוג הרכב שעולה על הדעת כשחושבים על ״עמותת תושבים למען נווה צדק״. השכונה - שהפכה לסמל הג׳נטריפיקציה של תל אביב, מאזור-שוליים מוזנח לשכונת עשירים - מעלה במחשבה ג׳יפים עירוניים של אנשי עסקים מתוחכמים שחוסמים את רחובותיה הצרים, ולא מיניבוס ישן ובו חבורת פנסיונרים אמיצים עם כריכים שהוכנו מראש.
מבין תריסר מושבי המיניבוס, שיצא לבית המשפט העליון בירושלים לקראת ההכרעה בערעור שהגישו התושבים נגד עיריית תל אביב-יפו ותוכניות הבנייה המואצות בשכונתם, מחציתם נשארו ריקים. ״אני כאן כי הפנסיה מאפשרת לי להיות מעורבת יותר״, סיפרה נאוה פליסקין, לשעבר פרופסור למערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שישבה לצדו של בעלה, יוסי.
בספסל הקדמי ישב דוד איתן, גם הוא תושב השכונה. איתן הוא חבר בצוות המנהל של עמותת תושבי נוה צדק, עמותה שבה רשומים כ-200 תושבים. לידו ישבו שני פנסיונרים משכונות אחרות, שמנהלים מאבקים דומים.
לאחר סבב טלפונים נוסף, שבו ביטלו ברגע האחרון כמה מהמשתתפים את נוכחותם, יצא המיניבוס לדרכו, כשעבר מתחת ל״מגדל ליבר״ החדש ברחוב פינס שאל אחד הנוכחים: ״אה, זה זה?״
רק חודשיים בין ההפסד המשפטי לפשרה עם היזם
המבואה המפוארת של מגדל ליבר (אדריכל: אבנר ישר), שמסתיר מאחוריו בריכת שחייה פרטית וביתן חדר כושר, לא מספרת דבר על המאבק העיקש שקדם להקמת המגדל. למרות כישלון המאבק, הוא הפך לקו פרשת מים במאבקי תושבים נגד יוזמות בנייה חריגות בשכונותיהם.
בפסיקתו בעתירה המינהלית שהגישו התושבים בנובמבר 2010 נגד בניית המגדל, לא זו בלבד שהשופט ד״ר עודד מודריק דחה את טענותיהם, אלא אף השית עליהם את הוצאות המשפט בסך 100 אלף שקלים. הסכום התחלק בין כל הגורמים שנגדם הוגשה העתירה: המועצה הארצית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הוועדה המקומית (היא עיריית תל אביב-יפו) והיזמים "ליבר טאוור" ו"אינטרקולוני טאוורס״. הכותרות שדיווחו על הפסיקה רעשו בהתאם, ומומחים שונים הזהירו כי הסכום הגבוה ירפה את ידיהם של תושבים בעתיד.
פעילי עמותת נווה צדק הבטיחו שימשיכו להילחם, ושלא ייתנו לבית המשפט להרתיע אזרחים מהגנה על זכויותיהם. אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן, בידיעה קטנה ב״כלכליסט״ שעסקה בקניית הזכויות להקמת המגדל, דיווח היזם דורון אביב כי ״עמותת הדיירים הסירה את הערעור״ וכך הדרך להקמת הבניין נסללה.
מה קרה באותם חודשיים?
היום הבניין הוא עובדה קיימת, כשלצדו אשכול-גנים וגינה ציבורית קטנה עם מתקני שעשועים, בהתאם למטלה הציבורית שבה חויבו היזמים. "המטרה היא לא ליצור נטע זר, אלא להשתלב בשכונה", אמר אז אביב. "בתקופה האחרונה הפכנו להיות אחד הגורמים הדומיננטיים בבנייה בדרום תל אביב, ואם יהיו לנו הזדמנויות נוספות נמשיך להתרחב באזור זה".
עמותת נווה צדק אכן המשיכה לפעול, כפי שהבטיחה. לערעור שבו דן בחודש שעבר בית המשפט העליון - תהליך יקר וארוך - יש קשר בלתי נפרד עם אותם חודשיים שחלפו בין הפסד התושבים במאבקם נגד מגדל ליבר. מתברר שבחודשיים אלו, שבין ההפסד בבית המשפט לבין הודעת הבעלים החדשים כי התושבים החליטו שלא לערער על ההחלטה, התקבלה בעמותה תרומה של 800 אלף שקלים, שעליה חתומים לא אחרים מאשר יזמי מגדל ליבר.
מסמך ההבנות
״בתאריך 24 לינואר 2011, לאחר מאבק משפטי ציבורי ממושך, נחתם הסכם הבנות עם חברת אמריקן קולוני טאוורס בע״מ וחברת ליבר טאוור בע״מ״, נכתב בדו״ח הכספי של עמותת תושבי נוה צדק לשנת 2011, החתום בידי משרד רואי חשבון יצחק קונפינו. ״במסגרת ההסכם הגיעו הצדדים לפתרון אשר יאפשר לחברות הנ״ל לממש את תכנית ׳מגדל ליבר׳ בסמוך לשכונת נווה צדק בתל אביב, וזאת במסגרת תכנון כולל מתחשב לשכונה ולסביבתה אשר יקח בחשבון את ההשלכות של השינויים על אופי השכונה וצרכיה הציבוריים״.
כחלק מהסכם ההבנות בין הצדדים, תרמו היזמים 800 אלף שקל לעמותה. ההעברה הכספית מנומקת ב"מימוש מטרותיה הציבוריות של העמותה, לרבות הכנת תוכנית מתאר כוללת לשכונה ולסביבתה. סכום זה כלול בסעיף הכנסות מתרומות השנה״. האם היעד שלמענו התקבלה התרומה – הכנת תוכנית מתאר כוללת לשכונה ולסביבתה – אמנם מטופל בעמותה מאז ועד היום? העמותה לא השיבה לשאלת Xnet בנושא.
כיצד נרקם ההסכם מול יזמי מגדל שהתושבים נאבקו בו עד לפני רגע? ״הסיכוי לזכות היה קטן ביותר", מסביר דוד איתן לערוץ האדריכלות של Xnet. "היו עלינו הוצאות של 100 אלף שקל שהשופט מודריק פסק לנו, דבר שלא היה מעולם בעמותה ציבורית״. הוא מדגיש, כי הכסף לא זרם לכיסם של אנשי העמותה: "היזם דרש מהעמותה להתחייב כי הכספים יופנו לטובת פעילות ציבורית בלבד, ולא לכיסנו הפרטי״.
תרומה מסתורית על סך 400 אלף שקלים מ''יזם תוכנית המתאר''
כשהעמותה הוקמה, ב-2008, היו בקופתה כמה אלפי שקלים בודדים. הם התקבלו מתשלום דמי חבר (360 שקלים לבודד; 500 לזוג; סטודנטים או פנסיונרים זוכים להנחה ומשלמים 180 שקלים) ומכמה תרומות פרטיות קטנות. העמותה נוסדה ״למען שימור אופייה וייחודה של שכונת נווה צדק, לרבות לפעול לקידום החינוך, לרווחת הקהילה, ולקיום פעילות קהילתית וחברתית״.
שנה לאחר ההקמה, ב-2009, הסתכמו התרומות לעמותה בכ-30 אלף שקלים. כך היה גם בשנים העוקבות. חברי העמותה פועלים בהתנדבות, ומלבד תשלום הוצאות באחת השנים על שירותי מזכירה (כ-11 אלף שקל לשנה שלמה), כל הוצאותיה היו בגין ההליכים המשפטיים היקרים. המצב השתנה באחת, כאשר נחתם הסכם הפשרה עם היזם של מגדל ליבר.
העמותה קיבלה תרומה נכבדה נוספת. מעיון במסמכי העמותה עולה, כי ב-2013 התקבל כסף מגורם אנונימי. זאת, כך נכתב, ״במסגרת הסכם פשרה שנערך עם יזם תוכנית המתאר בתל אביב, במסגרתו התחייבה העמותה למחוק את העתירה לבית המשפט, ומנגד היזם התחייב לתרום לעמותה סך של 400 אלף שקלים למימון פעולות העמותה בהתאם למטרותיה.
״נכון לעריכת הדו״ח הכספי התקבל סך של 250 אלף שקלים בלבד. יתרת הסכום בסך 150 אלף שקלים עדיין לא התקבל ולא נפרע, ולכן לא נרשם עדיין כהכנסות העמותה בשנת 2013״. סכום זה, אכן התקבל בשנה שלאחר מכן, ומופיע בדו״חותיה ל-2014.
דוח העמותה נמנע מאזכורו של התורם הנדיב בשמו. במי מדובר? דוד איתן טוען כי אינו מכיר העברה כספית כזו: "אני ממש מופתע, כי לא היה דבר כזה. קיבלנו פעם אחת תרומה גדולה (ממגדל ליבר, א.א), יכול להיות שרואה החשבון חילק את זה. אני פעיל בעמותה הזו כבר 15 שנה ולא היה דבר כזה״. חרף שבועיים שניתנו לעמותה להגיב על הממצאים, אנשיה הסתפקו בתשובה זו.
איתן כן מגלה, כי לעמותה הוצעו בעבר תשלומים כדי להתפשר במאבקיה. כך היה במאבק נגד הקמת המגדל ברחוב יצחק אלחנן, שעוטף את נוה צדק מצפון. "הציעו לנו כל מיני הצעות כדי למשוך את העתירה", מגלה איתן, "ואמרנו - רק אם תתנו משהו משמעותי לשכונה, נגיד בריכת שחייה, אז אולי נהיה מוכנים. אבל ההצעות לא היו רציניות, ולכן לא משכנו. גם הציעו לנו סכום כסף גדול - ולא לקחנו״.
כמה נשאר בקופה? 200 אלף שקל
ההוצאות הכבדות על המאבקים המשפטיים של העמותה מתבטאות בדוח האחרון, של 2016. מתוך 1.2 מיליון השקלים שהתקבלו מתרומות, נותרו בקופת העמותה כ-200 אלף שקלים בלבד. דו״ח כספי ל-2017 טרם הוגש.
עידוד אחד למאבקם - גם פיננסי - הם קיבלו בחודש שעבר בבג״ץ. חרף דחיית עתירתם וההסכמה על פשרה מול העירייה, החליט צוות השופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שלא להשית את הוצאות המשפט על העמותה.
מהעמותה נמסר בתגובה: "למען הסדר הטוב נציין שעמותת תושבי נווה צדק וסביבתה פועלת במסגרת חוקית ומסודרת ומגישה דו״חותיה הכספיים במועד".
במשרד עורכי הדין כהן וילצ׳יק ושות׳, שייצג את חברת ליבר טאוור בע״מ, סירבו להגיב. ממשרד עורכי הדין צבי שוב, שייצג את "אינטר קולוני בע״מ", נמסר בתגובה: ״משרדנו ייצג בעתירה המנהלית בבית המשפט המחוזי את חברת אינטרקולוני טאורס בע”מ. יחד עם זאת, משרדנו לא המשיך לייצג את החברה בהליכים שהתקיימו לאחר מכן. אנו לא טיפלנו, וממילא אנו לא מודעים, להסכמות (ולסכומים) שסוכמו בין הצדדים לאחר סיום טיפולנו״.
מקבוצת אביב, שהקימה לבסוף את הבניין, נמסר בתגובה: ״אביב רכשה את המקרקעין עליו נבנה מגדל ליבר לאחר מועד אישור תב"ע תא/3596, אשר ייעדה את הבניין למגורים. הואיל ובעת ההתקשרות הראשונה של אביב עם המוכרת עמדה עתירה כנגד התב"ע, כלל הסכם האופציה תנאי מתלה, לפיו ההסכם ייכנס לתוקפו עם הסרת העתירה כנגד התב"ע, ואכן העתירה הוסרה בסופו של יום. יודגש כי אביב לא הייתה מעורבת בעתירה ולא בהסדר הפשרה להסרתה, ואין לאביב כל מידע על נסיבות הסרת העתירה. מכל מקום, קבוצת אביב לא קיבלה זכויות נוספות מעבר לתב"ע שאושרה טרם רכישת המקרקעין״.
