"אני לא חושב שיגרשו אותנו, כי מגרשים אנשים שעושים דברים לא טובים. למשל, אנשים שעושים בלגן והשוטרים לוקחים אותם והם לוקחים לשוטרים את האקדח והשוטרים מתים ואז מגרשים אותם למדינה אחרת. אנחנו מתנהגים יפה. לא מגרשים אנשים כשהם לא עושים בלגן ולא מרביצים לשוטרים".
המשפחה שלי
----------------
אני: אדם קידנה, בן 7. ההורים שלי נולדו באריתראיה. שני ההורים שלי באו מאריתריאה כשהיו בני 16-17. אני נולדתי בארץ ואני חושב שנישאר תמיד בארץ ישראל.
אמא: תירחאס היילה (26), אמא עובדת בתספורות. היא עושה צמות.
אבא: צחי קידנה (28). אבא עובד בחנות טלפונים ומיצים מתחת לבית שלנו. הוא מתקן שם טלפונים לאנשים ושם להם מגן מסך ובחנות מיצים – הוא מכין שייקים.
אחים ואחיות: מזל בת 5, יונתן בן 3, שנמצא בבית חולים כבר הרבה זמן ואנחנו מבקרים אותו ושתי אחיות תאומות, מרים ומרתה, בנות 8 חודשים.
המטלות שלי בבית: בכל יום כשאני חוזר מבית הספר אני עוזר לאבא לסדר דברים בחנות ובבית אני עוזר לאמא לנקות. אני מנקה את הבית עם סמרטוט רצפה ועוזר לה לשטוף כלים, לטאטא, לנקות את השולחן, להפעיל מכונת כביסה ולייבש את הבגדים.
עוד ישראלים קטנים:
>> נעמי, בת 8, מנצרת עילית: גרה בקיבוץ שיתופי בתוך בניין ענק
>> בניה גפן, בן 7, מאמציה: "ההורים אומרים שיום אחד נחזור לגוש קטיף"
>> נבט, בת 7, מחוות בולוטין: אבא ואמא מצילים חיות בר
>> לין חלבי, בת 7, מדליית אל כרמל: חולמת לעוף לסוריה ולהציל ילדים
הבית שלי
-----------
הישוב: אני גר באיזור לוינסקי בתל אביב, ליד התחנה המרכזית.
הבית: דירת שני חדרים, מעל העבודה של אבא.
החדר: אני בחדר עם אחותי מזל, במיטת קומותיים - אני למעלה והיא למטה. התינוקות ישנות עם אמא ואבא במיטה.
אריתריאה: אם יגידו שאנחנו צריכים לחזור לאריתריאה – מה אכפת לנו? אנחנו נחזור. כיף שם. אין זבובים ויש שם הרבה דברים. אלוהים הוא גם באריתריאה. לא רק פה. ואם את מבקשת ממנו שם משאלה – היא תתגשם לך. כלומר, אם מתנהגים יפה ולא מרביצים, אז אלוהים מגשים את המשאלה".
בית הספר שלי
------------------
בית ספר קשת.
מה מיוחד בביה"ס שלי? יש אצלנו ילדים מאמריקה, מאפריקה, מישראל, מאריתריאה ומאתיופיה. כולם משחקים ביחד. אני משחק יותר עם דניאל שהוא מאריתריאה, אבל גם עם ארווין, שהוא ישראלי ויש לו צבע עור בהיר.
השיעור שאני הכי אוהב: ספורט, כי עושים שם דברים כיפיים.
המורה האהובה עלי: כל המורות. הן מחלקות מתנות והפתעות ולוקחות אותנו לטיולים, להפסקות ולספריה.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שאם ילדים מרביצים לנו, ישימו אותם בעונש וילדים ששוברים דברים ועושים בלגן – ישלחו אותם לחדר מורים ואם ילדים מרביצים למורות – שיתקשרו להורים שלהם.
אוהב ללמוד? כן, ללמוד זה יותר כיף כי אנחנו לומדים הרבה זמן ואז אנחנו רואים טלוויזיה ומי שמקבל הכי הרבה לבבות מקבל הפתעה ומי שמקבל הכי הרבה נקודות מקבל מרשמלו.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אם אני אקשיב למורה, למה שהיא אומרת, אני אקבל הכי הרבה מתנות ואם אני רע אני לא מקבל שום דבר.
פחות כיף בבית הספר: יש אצלנו אריתראים שעושים מכות. היום ילד מכיתה ב' הרביץ לילד מכיתה א'. כשמרביצים לחברים שלי אני כועס ואומר למורה וגם קורא לחברים שיבואו לעזור לו. אני רוצה ללמוד קרטה ולהיות יותר חזק מהילדים בכיתה ב'.
שיעורי בית: אין לנו שיעורי בית.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני חוזר בשלוש מבית הספר, הולך לחנות של אבא ומסדר לו את העבודה ואחר הצהרים לפעמים נפגש עם חברים בספריה בלוינסקי. אני פוגש שם חברים שהם דודים שלי. כל האריתראים דודים. כולם אחים באריתריאה. אם אתה הולך ברחוב ומישהו אומר לך "דחנדו", שזה "מה שלומך" בטיגרינגית, זה אומר שהם אריתראים ואז הם דודים. אחותי ואני צוחקים על אבא שהוא פיליפיני, כי הוא לבן.
הכי אוהב לעשות בעולם: אני אוהב לנסוע ברולר בליידס.
מאכל אהוב: ארטיק וגלידה.
מסכים: אני רואה הרבה טלוויזיה ויש לי טלפון שאני משחק בו.
הכי אוהב לעשות עם אמא: לשחק איתה במשחק קופסא ולצפות איתה בטלוויזיה. אני אוהב להיות עם אמא לבד. בשבת אבא עם התינוקות בבית ואני ואמא ואחותי הולכים לפארק.
הכי אוהב לעשות עם אבא: להראות לו טריקים וקסמים.
הכי אוהב לעשות עם האחים: עם מזל אני אוהב לשחק בקלפים ולראות טלוויזיה. עם התינוקות אני אוהב לשחק קוצ'י קוצ'י. אני שמח שיש לנו תינוקות.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר לחנך כי אנחנו הילדים שלהם ואם חס וחלילה אנחנו לא מקשיבים הם ישר אומרים לנו ללכת לישון והם לא מפנקים אותנו. כשאנחנו מתנהגים יפה אבא ואמא מפנקים – לוקחים אותנו לפארק, למסעדה, לכל מקום.
החבר הכי טוב: משה ודניאל. משה בכיתה מקבילה ודניאל איתי. אנחנו מכירים מאז שאנחנו קטנים. גם ההורים שלנו חברים.
החלום שלי: אני רוצה שהעולם יהיה נקי. שלא יהיה דבר כזה חשיש וסיגריות, שלא יהיו מחלות ושלא יהיו נרקומנים – אנשים שמעשנים בכל מקום. הם מפריעים כי הם מעשנים באיזור לוינסקי. הם באים פה קרוב לבית ועושים הרבה ריח מסריח. אני לא מפחד מהם. הם לא עושים כלום. הם מפחדים מאבא שלי. הם לא יכולים לעשות לי כלום. אם אבא שלי איתי הכל בסדר. אני גם הולך ללמוד קרטה ולהיות חזק.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: לעוף – הייתי רואה את כל העולם וכל כדור הארץ.
כשאהיה גדול: אני רוצה לעבוד בעבודה של אבא, כי שם אני מרוויח הרבה כסף.
מתי כועסים עלי? אם אני שובר משהו או עושה דברים רעים או תנועות גסות.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשנסעתי לבית מלון באילת והיתה שם בריכה וישנו שם וראינו טלוויזיה. לאבא ואמא היתה טלוויזיה משלהם ולי ולאחותי היתה טלוויזיה משלנו. אפילו כשהיה יום ראשון לא היה בית ספר.
חוגים: יש לי חוגים בבית הספר – ספורט, מוזיקה, לימודים, חשבון.
הייתי רוצה לחיות ב: בבית של דוד שלי. יש לו בית יפה – רחוק רחוק (בתל אביב). הוא אח של אמא שלי.
לגדול או להישאר ילד לנצח? לגדול, כי מה אני אעשה אם אני אהיה בקרטה ואני עדיין אהיה נמוך ואז כולם יעשו לי "בום".
ההמלצה שלי לספר: פיטר פן. אני אוהב שהוא טס ועף. אני ממליץ לילדים שלא קראו אותו – שישמעו עליו. יש לו סכין נמוך והוא כל הזמן עושה מלחמה עם קפטן הוק.
טקס שינה: אני שומע את הרעש מהרחוב ובום – בשתי שניות ישר ישן.
תודה גדולה לצלמת אנדה יואל על עזרה בתחקיר לכתבה ועל צילומי המשפחה. צילומי משפחה אנדה יואל .
* * * * * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים ?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.
שלחו אלינו למייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
אהבתם את אדם? לחצו על התמונה הבאה כדי לשמוע גם את הסיפור של תהילה מגוש קטיף:
