עבדה כמוכרת בחנות לאביזרים אירוטיים ועשתה מזה סטנד-אפ

אלמוג שוּר היא כוכבת עולה בז'אנר הקומדיה המקומי: היא מתבלטת כדמות צבעונית ודעתנית בעמוד הפייסבוק ההומוריסטי הנשי "הישראליות", מקיימת הופעות סטנד-אפ שזוכות להצלחה, ועכשיו גם אפשר לראות אותה באם-טי-וי ישראל, כחברת פאנל בגרסה המקומית של "שרוטים" – התוכנית שמביאה למסך סרטונים מצחיקים מהרשת. למרבה הפלא, מבט לעבר שלה מגלה בחורה שונה בתכלית: מופנמת, לא מודעת ליכולתה להצחיק - ותחזיקו חזק: מושבניקית, בת כפר מרדכי הסמוך לגדרה.

עוד בערוץ אנשים:

• הנאום ההיסטורי של הרצל ששינה את מצב היהודים
• יום ההולדת העגול של שרה'לה שרון והשינויים שחלו בשירה בציבור
• בעקבות פרשת בועז ארד: מורה לשעבר בתלמה ילין מעלה זיכרונות
  

"אנשים בטוחים שאני תל-אביבית מלידה, אבל קטפתי תפוזים במושב עוד לפני שידעתי מה זה אוטו", היא אומרת. "במושב היה לי רצון להיות כמו כולם, אבל ככל שניסיתי, ככה בידלתי את עצמי. הייתי מופיעה בבמת הנוער האזורית, שהיה המקום של המוזרים; עכשיו, אחי, תבין, הבמה הזאת היא חוג עלוב במתנ"ס, שמפנים אותו אחרי חצי שעה, כי יש שיעור בלט או אסיפת תושבים".

באותן הופעות מאולתרות במתנ"ס מצאה שור מפלט, ועדיין היא שאפה להיות נערה ככל הנערות במושב: הצטיינה בלימודים, הלכה לצופים, עשתה שנת שירות. השלב הבא בטו-דו-ליסט היה שירות צבאי, אבל זה הלך והתרחק ממנה בשל קריש דם ברגל. "זה לגמרי ערער את הבועה שחייתי בה", נזכרת שור. "בהדרגה נהיה לי פחות אכפת מאנשים אחרים, כי אם הבועה מתפוצצת, נשאר לי רק להיות אני. במשך שנים לא ידעתי מי אני בכלל. ההורים שלי חשבו שאני צופיפניקית, אבל סבלתי בצופים: 'היה נכון' בתחת שלי. מצחיק שבסוף התגלגלתי למקצוע מאוד סוליסטי. הרי כשאני עולה לבמה, זה רק אני מול הקהל או מול המצלמה, ובערבים לא טובים זה אני לבד מול עצמי".

צפו באלמוג שור מבלה לילה שלם בדיזנגוף סנטר (מתוך "הישראליות"):

מה זה הבולשיט הזה?

הפגישה שלנו נערכה כשעוד היה כאן חורף. מזג האוויר השרה אווירה אפורה וקודרת, שנעלמה כלא הייתה ברגע ששור (26) הופיעה בפניי עם מעיל ורוד, סוודר בכל צבעי הקשת ומשקפיים צבעוניים. "הסטייל שלי מתפתח בהתאם לאישיות ולמצב הרוח", היא מסבירה. "אני לא רואה טעם לא להתלבש ככה. החיים קצרים מדי בשביל ללבוש בגדים משעממים".

וכמו שהצבעים הרבים שהיא עוטה נבחרים במקרה, בהתאם להשראה מזדמנת, גם כניסתה  לעולם הסטנד-אפ התרחשה באופן לא מתוכנן בעליל. "הלכתי ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין", היא משחזרת, "ושם היה לי שיעור עם השחקן זהר שטראוס, שנתן לנו תרגיל יצירה בשם 'אמת פלוס יופי שווה אמנות'. חשבתי לעצמי, מה זה הבולשיט הזה? ומה קרה לך, זהר? אתה גבר-גבר! אז עשיתי שם סטנד-אפ, וזהר אמר שזה מאוד מתאים לי, למרות שחשבתי על זה רק יום לפני".

התגלית המקרית סייעה לה להתמודד עם המשבר שפקד אותה כשנשרה מבית הספר למשחק. "הייתי בדיכאון ורציתי למות, אז החלטתי לעשות סטנד-אפ, ופתאום מצאתי את החופש שלי בדבר הזה".

"החיים קצרים מדי בשביל ללבוש בגדים משעממים"(צילום: אלבום פרטי)

באותה תקופה, מציינת שור, היא הייתה אדישה לחיים: לא חיה, רק ניסתה לשרוד. כדי להשתחרר מהמצב הקשה, חיפשה עבודה מזדמנת וניסתה להתרחק ככל שניתן מעבודות מסורתיות, "כי ידעתי שאם אהיה מלצרית, אתקע את עצמי במכונת קפה ואשפוך קפה רותח". לבסוף מצאה עבודה כמוכרת בחנות לאביזרי מין, חוויה שסיפקה לה חומר גלם אידיאלי לסטנד-אפ וגם עזרה לה לשבור חומות של מבוכה. "אחת השיחות המעניינות שהיו לי שם הייתה עם חרדי שביקש ממני שאביא לו את האביזר הכי טוב, ולא משנה כמה הוא עולה. הופתעתי שהוא כל כך פתוח לגבי הנושא, והוא הסביר לי שביהדות יש מצוות עינוג אישה. היום אני יכולה להגיד לך שלא ברור לי אם אלוהים קיים, אבל ברור לי שאם הוא ברא אותנו עם דגדגן, מישהו רוצה שנהנה פה. אני חושבת שיש בארץ המון שמרנות שמונעת מאנשים לדבר על מיניות ולהודות שההנאה של האישה היא מרכזית. התוצאה היא שיש לך ילדים שאומרים 'פושפוש' במקום לקרוא לכל איבר בשמו, וזה נראה לי מיותר".

כפי שאפשר להבין, שור הגיעה לתובנות מעניינות בזכות מקום העבודה המקורי שמצאה לעצמה. המקום הזה גם זימן לה מצבים אבסורדיים. "מישהו בא ושאל אם יש לי כלב, אז הראיתי לו את הפקינז שלי. התברר שהוא רצה אביזר מתנפח בצורת כלב בשביל אנשים שזו הפנטזיה שלהם. כשהוא אמר לי שהוא רוצה כלב, הראיתי לו תמונה של האקס שלי. משם הגיעה ההתעסקות בסקס במסגרת הסטנד-אפ".

נו, עוד פעם אישה?

ההופעות שלה לא המריאו בהתחלה, אבל היא לא ייחסה לכך חשיבות. "אמנם, היה חרא, אבל לא הייתי מודעת לעצמי, וזה הביא לבמה המון אותנטיות. אבא שלי לא רצה לבוא בהתחלה להופעות כי הוא פחד לראות שאני לא טובה - וברוך השם, היום אני מתפרנסת מזה. אם במס הכנסה קוראים את הכתבה, אז תדעו שאני מתפרנסת חצי כוח, בכלל לא משהו" - היא מוצאת במהירות עוד פרצה שאפשר להכניס בה בדיחה מוצלחת. בהופעות פגשה את בעלה, הסטנדאפיסט רועי צברי. "הוא התעקש שאלמד להיות אני על הבמה, ולא העתק שלו, אז המצאתי את הפאנצ'ים שלי לבד".

איך זה לחיות עם סטנדאפיסט?

"נהדר. נורא מצחיק לנו בבית. יש משהו מאוד דומה באנרגיות שלנו, והוא האיש שאני הכי אוהבת בעולם. בן זוג סטנדאפיסט יכול להבין כמה קשה ליפול עם בדיחה לא מוצלחת, ולעזור גם בפן הנפשי".

בתוכנית החדשה, "שרוטים", משתמשת שור בטריק הכי ישן בספר - צחוקים על פאשלות של אנשים. "דניאל אסייג, טל טירנגל ואני רואים סרטונים ויראליים וצוחקים עליהם", היא מספרת. "ראיתי אינספור אנשים שרוכבים על סקייטבורד ודופקים את הראש, ואחרי שהתוכנית צולמה, לא יכולתי לראות יותר אנשים עם סקייטבורדים, כי פחדתי שיקרה להם משהו".

לדבריה, היא גאה בכך שמעמדה בפאנל של "שרוטים" שווה לזה של עמיתיה הגברים – כלומר, היא נמצאת שם כחברת פאנל מצחיקה ולא כאישה מצחיקה. בהופעות שלה, לעומת זאת, הקהל נופל לא פעם למלכודות מגדריות. "בהופעות, כשעולה מישהי שלא מלהיבה את הקהל, אז הצופים אוטומטית יגיבו על הבאה אחריה: 'נו, עוד פעם אישה?' אבל אם יעלה גבר לא מצחיק ואחריו עוד גבר משעמם, הם לא יגידו 'עוד פעם הגבר הזה'".

כשהיא מופיעה בפני בני נוער, היא חוזרת למי שהייתה בנעוריה. "אני מדברת על חרם ומספרת שגם אותי לא הזמינו לכל המסיבות, ושהייתי עוף מוזר, ותראו לאן הגעתי. אני יודעת עד כמה בני נוער הם רגישים, ושהם חווים כל קושי כאילו אולמי ורסאי נוחתים עליהם. כשילד רואה שגם ההיא מהטלוויזיה עברה חרם, הוא מבין שגם אצלו יהיה בסדר".

איך את רואה היום את מי שהיית בנעורייך?

"אני מכילה ומקבלת את כולם, גם את אלמוג של אז. אני חושבת שהייתי מסתדרת איתה". 

_______________________________________________________

כוכבת הילדים ניקתה חדרי מדרגות ושקלה 46 ק"ג. הקליקו על התמונה:

ענבלי בא-לי. "אחי אמר לי: 'את רוצה שלילדים שלך לא תהיה אמא?'" הקליקו על התמונה (צילום: גילי לוינסון)