במסיבת העיתונאים שנערכה בצהרי היום בלטרון, מוקפת בטנקים ישנים, חשפה שרת התרבות מירי רגב את הלוגו הרשמי של חגיגות ה-70 להקמתה של מדינת ישראל, והתברר שהוא מאובק לא פחות מהטנקים. קשה היה לפתח ציפיות גבוהות מדי לקראת חשיפת הלוגו, שהרי משרד התרבות פנה לתושבי המדינה בבקשה לעצב לוגו בחינם, מבלי להציע אגורה שחוקה למעצבים מנוסים שיעמלו על לוגו איכותי. ועדיין, הייתה תקווה שהפארסה הזו תיגמר בסוף טוב.
בלי קשר לדעות פוליטיות ולאג'נדות כאלה ואחרות ששרת התרבות מטפחת, צריך לנתח את מה שאמור לייצג את הרוח הישראלית הקולקטיבית בחגיגות השבעים, רק שאז קשה שלא להיתקל ישירות באג'נדות ששרת התרבות מטפחת. איפה נתחיל?
1. בבחירה בגופן שנראה כמו אותיות סת''ם, המאפיינות כתבי קדושה ומעוטרות בתגים מסוגננים וייחודיים (כמו זה שמעל האות ש׳), שזועקת באופן בוטה: "דת! דת! דת!" - לא ברור אם זו היתה בחירה (מתחנפת) של המעצב להלך הרוח של השרה רגב, או שזה ''בא מלמעלה'', מראשי המשרד. אם זו היתה בחירה עיצובית, לשדר ''מסורת'', אזי היא פשטנית למדי.
2. על עומס האלמנטים בסמל אחד כבר נמאס לכתוב, אבל הפעם זה פשוט לא הגיוני: המספר 70, האדוות התכולות שמקיפות אותו, צללית של מגן דוד שבכלל פורק לצלעות משוננות, שובל הריבועים שיוצא מקצה הספרה 7 (שאמור כנראה להוות את ״האלמנט הטכנולוגי״ של הסמל), המיקום של המלה "ישראל" ביחס לצורה המורכבת שמאחוריה, הפונט הנוסף האנמי של הסלוגן, הניקוד שהוסף למלה "ישראל" - והתוצאה היא סמל ב-70 שגיאות. אולי הוא זקוק לתרגום השבעים.
מי שאחראי על היצירה הזו הוא הסטודיו של חברת "טרגט מרקט", שהפלא ופלא, גם זכתה במכרז להפקת האירוע המרכזי של חגיגות השבעים. מתברר שאחרי שהגיעו יצירות-החינם השונות למשרד התרבות והספורט, הוחלט כן לפנות לקומץ משרדי עיצוב ולבקש מהם - בתשלום - לנסח הצעה עיצובית מקצועית. הפניות למעצבים לא נעשו ישירות, אלא דרך חברות הפקה שונות במיקור-חוץ. בסופו של דבר הוחלט שלא לקבל אף אחת מההצעות של אותם משרדים מובילים, ולהסתפק בהצעה של "טרגט מרקט", שהיא כאמור גם המפיקה של אירועי החגיגות עצמם. לא מדובר במשרד עיצוב, אלא בחברת אירועים.
"מדינת ישראל חושבת מחוץ לקופסה״, הכריזה רגב היום. חבל שהסמל שאמור לייצג אותה הוא גיבוב של מרכיבים שנאנסו להיות יחד על במה אחת ולאיים על המתבוננים בהם בהתקף עצבנות קשה, עם בחירות שטחיות וחסרות מעוף ליום חג גדול באמת, אפס יצירתיות ושום ניסיון נראה לעין להגיד משהו מעט יותר חכם.
למשל, הסיסמה ״מורשת של חדשנות״: מישהו נתן את דעתו על האוקסימורון הזה, או שההיאחזות המתמשכת בתואר "אומת הסטארט-אפ" הספיקה כדי לשכנע את הנוכחים בחדר שזו הסיסמה הטובה ביותר שישראל מסוגלת לקלוט כרגע. כנראה שלנצח נחיה על חרבותינו, על הטפטפות, עגבניות שרי ודיסק-און-קי. כן, יש בישראל חדשנות טכנולוגית, אבל "מורשת של חדשנות" אין בה, והלוגו בוודאי שלא משקף חדשנות, גם לא מסורת, והוא רחוק 70 שנות אור מלייצג את מדינת ישראל 2018. תחת זאת, הוא נאחז בקרנות המזבח של קלישאות נבובות למדי. אפשר היה למצוא סיסמה קולעת יותר, ואפשר בוודאות (כי ראיתי) היה לבחור סמל פשוט, מדויק והרבה יותר ייצוגי.
שאלתי את משרד התרבות והספורט כמה מעצבים עלו לגמר התחרות, מי היו חברי ועדת השיפוט, ומה מהות הקשר בין זכייתה של "טרגט מרקט" בהפקת האירוע המרכזי לבין הבחירה בלוגו שלהם. מהמשרד נמסר, כי ״מרכז ההסברה הוסמך על פי החלטת הממשלה לגבש לוגו ( סמליל) שילווה את אירועי שנת ה-70 למדינת ישראל. מרכז ההסברה פנה לציבור ולמשרדי הפקה ופרסום, להציע לוגו שילווה את אירועי ה-70. הגיעו עשרות רבות של הצעות, שמתוכן נבחר הלוגו שהציעה חברת 'טרגט מרקט'. הלוגו אושר על ידי שרת התרבות והספורט בהתאם לסמכות שניתנה לה"
לאחר שביקשתי הבהרה נוספת לגבי הזכייה של טרגט מרקט, נמסר בתגובה: ״טרגט מרקט לא זכתה פעמיים, כיוון שלא התקיים מכרז בעבור הפקת הלוגו לחגיגות ה-70, ולא הועבר כל תשלום עבור הפקת לוגו. חבל שהכתב טועה ומטעה".
אז למה לא הציעו אגורה מלכתחילה, כדי שמעצבים יתחרו בהכנת לוגו מקצועי?