הזמן: תחילת 2017. המקום: מרכז מתנדבים לטיפול בחיות בר פגועות בתאילנד. ילדה קטנה ניגשת לפיל ומתחילה לרחוץ אותו. אמה עוזרת לה במלאכה, כשברקע שאר המבוגרים מתבוננים בהשתאות, לא מבינים כיצד השתיים לא נרתעות מחיה שיכולה למחוץ אותן בקלות. "הבת שלי כל כך נהנתה מהפילים", נזכרת האם, "שהיא שאלה את רכזי המתנדבים במקום מתי אפשר לעבוד שם באופן קבוע. אמרו לה שרק בגיל 18, והיא ביקשה שירשמו אותה כשתגיע לגיל".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- "תאונת העבודה המצערת" שעברה נעמי שמר
האם הגאה שמספרת בהתלהבות על האירוע היא טליה קליין-פרז מכפר סבא, העומדת מאחורי קבוצת הפייסבוק "מטיילים בחו"ל עם ילדים". הקבוצה נפתחה לפני כשנה בלבד, וכיום יש לה כבר 15 אלף עוקבים – רובם, מן הסתם, הורים שמעוניינים לשלב טיול בחו"ל עם צבירת חוויות עם ילדיהם. "אני חושבת שבעידן הנוכחי, שבו כולם רוצים הכל, אנחנו לא רוצים לוותר על הטיולים רק משום שיש לנו ילדים", אומרת קליין-פרז. "אני ממוצא אמריקאי, בעלי ממוצא צרפתי, כך שגדלנו על תרבויות שונות, וחשוב לנו שהילדים שלנו ייחשפו למגוון תרבויות ועמים".
לבני הזוג טליה (40) ורוני (42) יש שלושה ילדים – סופי, בת חמש, והתאומים קלואי ואיתן, בני שלוש וחצי. המשפחה כבר נסעה יחד למדינות רבות - יפן, דרום קוריאה, תאילנד, סינגפור, צרפת, ספרד, איטליה, לטביה וגרמניה – כך שלהורים יש מספיק מסקנות ועצות שאותן הם יכולים לחלוק עם אחרים, וזה בדיוק מה שהם עושים בקבוצת הפייסבוק. בניגוד לקבוצות מטיילים אחרות ברשת, שמתמקדות במטיילים צעירים ובמציאת שותפים, זו של קליין-פרז היא היחידה שמתמקדת בהורים לילדים – אוכלוסייה שעד לפני פתיחת הקבוצה לא זכתה למענה ראוי. "אני זוכרת שכשתכננו את הטיול לתאילנד ולסינגפור, נכנסתי לקבוצת פייסבוק של תרמילאים והרגשתי שאני הולכת לאיבוד שם", מספרת קליין-פרז. "לא ידעו שם מה לענות לאמא שרוצה לטייל עם ילדיה. אנחנו, למשל, מקפידים לטוס בשעות היום, כדי שלא נצטרך לקום עם הילדים באמצע הלילה, וזה עולה לנו יותר. אנחנו גם מחפשים בגוגל אטרקציות שיתאימו במיוחד לילדים. את כל זה אפשר למצוא בקבוצה".
צפו - האם והבת רוחצות את הפיל בתאילנד:
רכבת הרים של רגשות
קליין-פרז היא בעלת חברה לשירותי תוכן, ועד לפני שבע שנים לא היה לה שום קשר לתחום הטיולים. הזיקה החלה להיווצר מתוך נקודת שבר וכאב, שהפכה לפרץ תקווה ואהבה. "חודש אחרי שאמי נפטרה מסרטן במוח, התחלתי לצאת עם רוני, שהפך לבעלי, ושעד אז עבד איתי בהייטק", היא מספרת. "בטווח הזמן הקצר הזה איבדתי הכל, ובו זמנית התאהבתי, כך שנכנסתי לרכבת הרים של רגשות. כעבור חודשיים בעלי ואני טסנו לברצלונה. הייתי מאוהבת עד מעל הראש; מצד שני, עד אז לא הייתי הרבה בחו"ל, כך שלא ידעתי להתמצא, ורוני לקח אותי ביד ממקום למקום".
אחרי החתונה יצאו לטיול של שלושה חודשים במזרח אסיה, חוויה שבדרך כלל שמורה לצעירים אחרי צבא, ובמהלך הטיול נקלעה קליין-פרז בפעם הראשונה למצב שבו היא נאלצת להסתדר לגמרי לבד. "בתאילנד בעלי היה חולה, ואני רציתי מאוד לראות ארמון שעוד לא הספקתי לראות. מתתי מפחד, כי לא ידעתי את השפה המקומית, ובכל זאת הסתדרתי. חזרתי למלון עם חיוך מאוזן לאוזן". בעקבות זאת עברו המושכות לידיה הלא מנוסות. "בעלי לימד אותי להשתמש ברכבת תחתית, ובשביל בחורה שתמיד היה לה רכב פרטי, זה בכלל לא מובן מאליו. במהלך הטיול הוא גם הפיל עליי פצצה וקבע שאני מתכננת את הנסיעה שלנו להונג קונג. לא היה לי מושג איך לתכנן, אז התחלתי לבדוק באתרים ובפורומים, ובסוף בעלי אמר לי שהיה מדהים. זה נתן לי רצון לעשות ולתכנן עוד".
תשעה חודשים אחרי שנולדה בתה סופי, היא כבר לקחה אותה לטיול בחו"ל. כשהייתה הפעוטה בת שנה, שוב עלתה למטוס. כשנולדו התאומים, יצאה המשפחה לקרוז באירופה, שבמהלכו התברר שהוא לא מתאים לצרכיה. "לא היו על הספינה פינות החתלה, שזה דבר מאוד חשוב להורים לתינוקות שצריכים להחליף חיתול חמש פעמים ביום", נזכרת קליין-פרז. מאז, הסוגיה של התאמת הטיול לגיל המטייל נעשתה מרכיב מרכזי בפעילותה. "למדנו, למשל, שיפן היא מדינה מאוד ידידותית לילדים. קיבלנו שם בחינם הרבה דברים לילדים, כמו אוכל וצעצועים. האנשים שם מאוד נהנו לחלק ולשתף".
למה הם יושבים על הרצפה
קליין-פרז מספרת שהטיולים המשפחתיים לחו"ל נותנים לה ולבעלה הזדמנות להתמודד עם מטלה המאתגרת כל הורה - לחשוף את הילדים לאמת לא נעימה. "כשהיינו בבנגקוק, ראינו הומלסים, והבת שלי שאלה למה הם יושבים על הרצפה. אמרתי לה שיש אנשים שיש להם יותר, ואנשים שיש להם פחות, ולנו יש המון מזל, כי לא כולם מרוויחים מספיק בשביל בית או אוכל. הילדה שאלה למה שהאנשים האלה לא ילכו לסופרמרקט וייקחו משם אוכל, כי יש מלא בשבילם. אני רציתי לאכול אותה מרוב תמימות".
התמימות הזו ניכרת גם בסיפורים שהבת מספרת בגן בכל פעם שהיא חוזרת מחו"ל.
הילדים האחרים לא מקנאים?
"להפך. קיבלתי אס-אם-אסים מתלהבים מהורים ששואלים אותי על המקום הזה בתאילנד עם הפילים, ושתי משפחות אחרות מהגן הגיעו לשם עם הילדים שלהן. בלי קשר לטיול, הסיפורים האלה גרמו לילדים לפתוח את הראש ולהבין שבעלי החיים הם כמונו, בני האדם. הכבוד לחיות הוא ערך שחשוב לנו להנחיל".
ערך מרכזי נוסף שקליין-פרז מנסה להנחיל לילדיה, הוא פתיחות לעולם על שלל גווניו. כדי להשיג זאת, מקפידים היא ובעלה לדבר עם הילדים באנגלית ובצרפתית.
אורח החיים הזה עולה הרבה כסף. לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה לטוס לחו"ל יחד לעיתים תכופות.
"בעלי עובד כמתכנת עצמאי, וגם אני עצמאית. החלטנו להיות עצמאיים כדי שנוכל לפנות זמן לטיולים. החלטנו גם לוותר על דברים מסוימים כדי שנוכל להרשות לעצמנו את הטיולים האלה. למשל, יש לנו רק רכב אחד, ואנחנו לא משדרגים מכשירי חשמל. חשוב לנו לא להיות חומרניים".
_______________________________________________________
גם המשפחה הזו מרבה לנסוע לחו"ל. הקליקו על התמונה:
