החמצה: הלוגו של כנסת ישראל לחגיגות ה-70 נראה בן 70

נכנסנו לשנת 2018, ואיתה לשנת חגיגות ה-70 למדינה. זו הולכת להיות שנה של סמלים לאומיים, והסנונית הראשונה הגיעה היום: כנסת ישראל פרסמה באתר שלה את הלוגו הרשמי שילווה אותה בשנה הקרובה. מי שעיצבה אותו היא אטי אברהם, מעצבת האתר (שנראה כמו אתרים מימי ראשית האינטרנט). 

את אברהם אני לא מכיר, והיא לא באמת הסיפור פה, אבל הלוגו הוא כן, והוא רחוק מלהיות ראוי. קצת כמו אתר הכנסת, הוא נראה כמו סמל שעיצבו לפני עשור. לוגו טוב צריך להיות ברור וחד, זכיר, מקורי - ורצוי שיראה עכשווי. התוצאה נראית כמו ערבוב וחיבור לא הרמוני של חמישה (!) אלמנטים שונים, שהייתי מהמר שהוגדרו מראש במעין שיחה או בריף (אם בכלל היה כזה): "קודם חייבים לשים את המספר 70 (הרי בגלל זה כל הטררם), ואז אייקון של משכן הכנסת (כי אם לא נשים איך ידעו), את דגל ישראל (זה כבר הפך לדיפולט לכל עיצוב שקשור ללאומיות), ואת השנים (למרות שהכנסת על משכנה בכלל נוסדה ב-1957), מעל כל זה צריך לכתוב 'לכנסת ולמדינה' - רצוי בפונט ממלכתי כזה, שכבר רכשנו בעבר, ואל תשכחי את הצבע הכחול!"

במילים אחרות, האתגר היצירתי של אברהם היה לא מה להכניס, אלא איך (לעזאזל) להכניס ולחבר את הכל ביחד. ישראל בת ה-70 מעולם לא נראתה כה מאובקת וחסרת מעוף כמו הלוגו של הכנסת שלה. 

לכל החלטה כזו יש שני שותפים: המעצב והלקוח שלו. לתוצאה העגומה הזו אחראים גם מקבלי ההחלטות בכנסת. יש כאן מעצבת שאולי לא מבינה מהו לוגו טוב, ואישור של לקוח שלא מבין מהו לוגו.

לפני ארבע שנים פרסמנו כאן כתבה על התחרות החובבנית לעיצוב לוגו חדש ורשמי למשכן הכנסת (שמאז נקברה אי שם באחד מהמסדרונות). לפני כמה חודשים כתבנו כאן על התחרות הארצית לעיצוב לוגו 70 שנה למדינת ישראל, שיזם משרד התרבות והספורט. בסופו של דבר, גם התחרות הזו נגנזה כלא היתה (מאז, אגב, נשלח מכרז מתוקן וראוי לכמה סטודיות נחשבים בארץ, כולל דמי סקיצות).

האם הלוגו הרשמי לכנסת לא מספיק חשוב כדי לפנות למעצבים מקצועיים ובעלי ניסיון? האם מסר עממי = עיצוב רע? הכנסת עשתה נזק לתדמיתה, ולתרבות העיצובית הישראלית.