מתי שאלתן את עצמכן לאחרונה מאילו חומרים עשויים הבגדים שאתן לובשות? מי גידל את אותם חומרי גלם שהפכו לפריט הנחשק בארון הבגדים שלכן? לאילו תנאים זכו העובדים הקשורים בכל שרשרת הייצור של הבגד? או איך קשורים בעלי החיים לכל העניין?
שנים רבות המילה "מוסר" לא נכללה במילון האופנה של התעשייה, אך נדמה שבעשור האחרון מודעות סביבתית הופכת לשם נרדף לסטייל, עד כדי כך שמשנת 2004 מציינים בפריז את "שבוע האופנה המוסרי" בניסיון לספק מענה לאתגר הגדול של העשור הבא: מציאת תחליפים "ירוקים" לתעשייה הכי מזהמת כמעט על פני כדור הארץ, וזה לפני שדיברנו על תנאי העסקה משופרים לעבודות של שנות האלפיים. אין ספק שסוגיות אלו מהוות אתגר לא קטן ולעתים אף מכשול בפני "המושכים בחוטים", לנוכח העובדה שהן מתנגשות עם אינטרסים כלכליים שעל פיהם יישק דבר.
הגיע הזמן שתדעי מה המחיר האמיתי של החולצה שקנית ב־19.90 שקל >>
אפקט גוצ'י
המגמות של מודעות סביבתית, שמירה על זכויות בעלי החיים, צמחונות, טבעונות וקיימוּת קיימות כבר למעלה מעשור, ואט אט הפכו לחלק בלתי נפרד מהז'רגון של עולם האופנה. נדמה כי זו אינה עוד אפיזודה חולפת וטרנד שהגיע מעולמות אחרים כמו תעשיית המזון, אלא מגמה שהולכת וגוברת שלא פוסחת על מעצבים קטנים כגדולים ולא על רשתות האופנה המובילות בעולם.
החדשה הכי אחרונה, כזאת שמוכיחה שאנחנו בהחלט בעולם חדש, היא הכרזתה של מירוסלבה דומה, אחת מעשירות רוסיה, שנכללה ב"מאפיה הרוסית" – חמש פאשניסטות אוליגרכיות רוסיות שכבשו את עולם האופנה בסערה לפני כחמש שנים. לאחרונה התפרסם כי היא מייסדת ומובילה הקמת חברה גלובלית העונה לשם Fashion Tech Lab, שכל תפקידה לקדם מותגים ולפתח טכנולוגיות שיעזרו לייצר בגדים בתהליכים שלא פוגעים בסביבה ובכדור הארץ. לדומה 1.6 מיליון עוקבים שרגילים לראות אותה בשבועות האופנה, ומעתה יתרגלו לעקוב אחריה ואחר דאגתה לסביבה. משהו בטוח יחלחל לצרכנים.
הכל התחיל בסטלה
מסטלה מקרטני, אולי המזוהה ביותר עם טרנד הטבעונות, דרך ויוויאן ווסטווד ועד רשתות כמו זארה, מנגו, H&M ואסוס – כולם הפנימו כי כללי המשחק משתנים ו"אופנה ירוקה" היא הדבר הבא. ברור לכולם כי תעשיית האופנה חייבת לעצור ולהבין לאן היא צועדת בעשורים הבאים. בעולם שבו אוצרות הטבע הולכים ומתמעטים, בעולם שבו ההתחממות הגלובלית הולכת וגוברת ובעולם שבו זכויות אדם ובעלי חיים מופרות השכם והערב כדי ליישר קו עם טרנדים אופנתיים כאלה ואחרים, כללי המשחק משתנים.
אחד האתגרים שעומדים בפתח "העידן הירוק" של עולם האופנה הוא צמצום הפער בין "אופנה מהירה" למשאבים מתחדשים, אתגר של פיתוח ושימוש בחומרים שיצמצמו את הפגיעה בכדור הארץ ויציעו פתרונות מוסריים ולא פחות אופנתיים. כבר בשנות ה־90 בעולם המערבי החלו לפתח תודעה צרכנית וגילו את היתרונות הטמונים במוצרים ידידותיים לסביבה. הצרכנים החלו לבחון את המרכיבים שמהם עשויים המוצרים, התנאים שבהם יוצרו וההשפעות של הייצור על הסביבה. תודעה זו היוותה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של תחומים כמו מזון אורגני, טבעונות, צמחונות ו"אופנה ירוקה". בשלב ההתחלתי אנשים החלו לשאול את עצמם מה הם אוכלים, ובשלב מתקדם יותר הם החלו לשאול את עצמם מה הם לובשים.
סטלה מקרטני היא המעצבת שמובילה זה שנים רבות את המגמה הירוקה של עולם האופנה. כמי שגדלה בבית שבו אִמה, לינדה מקרטני, הייתה פעילה של זכויות בעלי חיים, כנראה שהדאגה לכדור הארץ זרמה בדמה. מגיל צעיר, וגם כשהפכה למעצבת מובילה, לא שכחה זאת והביאה את האג'נדה הצמחונית והטבעונית שלה למסלולי תצוגות האופנה. מקרטני תומכת בארגונים השומרים על זכויות בעלי החיים בעצמה ועומדת בראש קמפיין נגד תעשיית העור. היא הפסיקה את השימוש בצמר בשל ההתעללות בכבשים שכרוכה בתהליך ייצור הצמר וכמובן שלא משתמשת בפרוות בעלי חיים בעיצוביה.
שיתוף הפעולה האחרון המרשים שלה הוא עם "בולט טרידס", שמשלב ייצור משי בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ומוותר על ייצור אכזרי של משי שמבוצע בדרך כלל על ידי הרתחת הגלמים של תולעי המשי בעודם חיים. מקרטני משתמשת בעיצוב אופנה ככלי להעברת מסרים אידיאולוגיים וחברתיים, והדבר אינו פוגם ולו במעט בעיצוביה מלאי הסטייל. אין ספק כי היא ההוכחה שאפשר לייצר אקו־פאשן ואף לשבח את הסטייל.
חומרים מתכלים וכותנה אורגנית
גם החברות והרשתות הגדולות הבינו שהעולם משתנה, ובין אם יתייחסו למגמה הירוקה באופנה כטקטיקה שיווקית ובין אם הן אכן מאמינות בה, היא פה כדי להישאר והן צריכות להתאים את עצמן לרוח הזמן. מרקס אנד ספנסר, מנגו, אסוס, נייקי ו־H&M הם השמות הגדולים שהחלו לייצר קולקציות ידידותיות לסביבה המשלבות חומרים מתכלים וכותנה אורגנית. הקולקציות הללו זוכות לקמפיינים מושקעים, שהופכים להיות הפנים של החברה. רשתות רבות אף נותנות פתרונות למִחזור בגדים ישנים באמצעות מיכלים שהציבו בסניפי הרשתות. גם בתי הכלבו הגדולים בעולם כמו סלפרידג'ס, ניימן מרקוס ומייסיס התחילו להנהיג מדיניות דומה.
מתי נזכה לראות את רשתות הקונפקציה הופכות לירוקות עד הסוף? יפעת סולצקי, יחצנית של H&M בארץ, מוסרת: "בדו"ח הקיימוּת האחרון של החברה צוין כי הם מתחייבים לשימוש ב־100% חומרים ממוחזרים או חומרים שהופקו בתהליכים מתחשבים יותר בסביבה עד 2030, ושעד 2040 100% משרשרת הייצור המלאה של החברה תפעל לשיפור האקלים העולמי".
בארץ: בגדים מצוירים בעט תלת מימד
בישראל העניין הסביבתי עדיין בחיתוליו בתחומים רבים, כמו גם בתעשיית האופנה. עם זאת, חשוב לציין שהאג'נדה הסביבתית לא נעלמה מעיני כולם, וחברת האופנה קום איל פו הייתה החברה הישראלית הראשונה שפרסמה בשנת 2009 דו"ח אחריות סביבתית.
נקודות האור והתקווה הגדולה בכל הנוגע ל"עידן הירוק" של תעשיית האופנה המקומית מגיעות מכיוונם של בוגרי עיצוב האופנה והטקסטיל בשנקר. בשנים האחרונות אפשר לזהות יותר ויותר עבודות גמר של בוגרים בעלות אוריינטציה סביבתית העשויות מחומרים מתכלים, ממוחזרים או כאלה שמודפסות במדפסות תלת מימד ומצמצמות את הנזקים הסביבתיים.
שמות כמו דנית פלג ונועה רביב שהדפיסו את קולקציות הגמר במדפסות תלת מימד, דנה כהן שהכינה קולקציה מסוודרים ממוחזרים, אלינור רוזנטל שפיתחה פלסטיק עמיד במים ומתכלה לשימוש בתעשיית הטקסטיל ואף זכתה בפרס המדען הראשי על המיזם החדשני, או עדן סעדון שסיימה בשנה שעברה פרויקט מופלא וחדשני של תחרה בתלת מימד בעזרת עט תלת מימדי המיוצר על ידי חברה שנקראת 3Doodler. "יצרתי בפרויקט הגמר שלי קולקציה של מלבושי תחרה נשיים המצוירים בעט תלת מימד", מספרת סעדון.
הפרויקט שלך זכה להתעניינות עולמית.
"נכון. בארץ הייתה התעניינות גדולה, אך גם בעולם. הצגתי בשבוע האופנה והטכנולוגיה, ובחודש הטקסטיל בניו יורק באוגוסט־ספטמבר 2017 נבחרתי כפיינליסטית בתחרות העיצוב של דורותי וקסמן. כמו כן, כפולת עמודים המתארת את הפרויקט פורסמה בספר TALKING TEXTILES בעריכתה של הגב' לי אדלקורט בספטמבר 2017. הצגתי בתערוכת 'מעצבים טכנולוגיה' במרכז הירידים בתל אביב באוקטובר 2017. בנוסף פורסמו כתבות על אודות הפרויקט שלי בעיתונות ובבלוגים בישראל, בארה"ב, בבריטניה ובאיטליה".
איך נולד הרעיון?
"הסיפור מתחיל לפני כשנה, כשנתקלתי בפרסומת ברשת על אודות עט תלת מימד המיוצר על ידי חברה בשם 3Doodler ומציג נערה יושבת בסלון שמציירת דגם של מגדל אייפל. התלהבתי מהאפשרות לצייר בתלת מימד מבנה העשוי מחוט. במהלך לימודיי במכללת שנקר למדתי לייצר בדים מחוטים בטכניקות שונות כגון אריגה, סריגה וליבוד. הייצור הפשוט של מבנה התלת מימד שהציגה הנערה קסם לי. הזמנתי את העט והתחלתי להתנסות בו. בעבודתי ניסיתי לשלב בין טכנולוגיה חדשה לבין מסורות טקסטיל עתיקות. הרעיון של מכונה המשדרגת יכולות אנושיות, אך מאפשרת לשמר כתב יד ייחודי בעולם שבו טכנולוגיה ואוטומציה מחליפות עמל אנושי, מלהיב אותי כמעצבת".
העניין בפרויקט הגיע גם מהעובדה שהוא מציע "אקו־פאשן".
"נכון. תהליך הייצור לא מותיר כל פסולת, משום שכל החומר המותך הופך מיד לחלק מהמוצר, הפרויקט שלי עשוי כולו מחומרים מתכלים ומפלסטיק ידידותי לסביבה. אני סבורה שהחדשנות בעיצובי נובעת מכך שהציור התלת מימדי יוצר את הבד עצמו. אין תיפורים, המלבוש מקבל את צורת הגוף בתהליך הציור ומיוצר בייחודיות לאדם מסוים, ללא שימוש בגזרה, בתהליך ידידותי לסביבה, שמציע פתרון לתהליכים ארוכים של ייצור בגד אשר כרוכים בנזקים בלתי הפיכים לעולם ולאנושות".
